ביום ו' בערב ה- 13.11.09 יצאתי עם כלבתי לטיול. כזכור זה היה ערב קר ורטוב (כל שעות הבוקר ירד גשם שוטף והחזאי צפה החמרה) לתדהמתי, ניגש אלינו גור קטן כבן חודשיים, רועד מקור והצטרף לטיול. הגור לא הרפה מאיתנו והתחלתי לחפש את בעליו. עברתי מבית לבית, אף אחד לא ידע מי בעליו. בבית השישי אמרה לי השכנה שהיא מכירה אותו, שהוא שייך לאנשים המתגוררים בבית הסמוך ושכבר דיברה איתם על כך שהוא משוטט לבדו ועלול להידרס.
הגור נשאר אצלי במשך יומיים בזמן הזה גיליתי את מס הסלולרי של הבעלים אישה בשם יובל.
טילפנתי עשרות פעמים אך לא נעניתי. בדיעבד הסתבר לי שהיא הייתה עסוקה בהעברת סדנא.
לבסוף, ענה לי גבר בשם אופיר. (כנראה נוח מאוד שיש גבר שאפשר להתחבא מאחוריו). הגבר- אמר לי להחזיר אותו לחצר (ללא מים, אוכל או שמיכות).
לקח לו שלוש שעות להגיע מבינימינה לפרדס חנה.
מאחר שלא יכולתי לאמץ את הגור, החזרתי אותו בכאב לב לאופיר ששפע בתודות, בגיחוכים ובאיחולים לשבוע קסום. אבל טרח להסביר שהוא סומך על הגור ושגם אם יידרס זה רק חלק מהחיים ושהוא מעדיף שלא נרחיב בשיחה.
לשם גילוי נאות עליי להבהיר שאחרי הסיפור נכנסתי לאינטרנט וגיליתי שהגברת עליה חיפה אופיר קוראת לעצמה בשם ''יובל רוז''. מעבירה סדנאות לטיפול והעצמה נשית המתפרסמות תחת האמירה :
''הערכים החשובים ליובל הם אהבה, נתינה......... הרמוניה.........''

מעניין!?

אחד שהקריירה שלך לא תפגע לו באגו, שלא תצטרכי להצטדק על ההצלחה שלך, ההשכלה שלך ועל עצם קיומך כישות נפרדת משלו.
אה, ואחד שמבין שלעשות כביסה לא הופך אותו לפחות גבר.
יש כאלה, צריך רק לדעת איפה לחפש.

מה אשה שווה אם היא לא יודעת לעשות את עבודתה בבית ולא משנה כמה גדולה המשכורת שהיא מביאה הביתה

למה ''לזרוק''?
למה האישה חושבת שהבית הוא אחריות שלה מההתחלה? כי ככה הכניסו לה לראש מילדות?
הגבר צריך לקחת חצי ממטלות הבית מעצם היותו שותף בחצי מהבית וחצי מהילדים. האם היה עולה על דעתו להיות שותף בעסק כלכלי למשל בלי לתרום לפחות מחצית ממאמציו לעסק?
הסיבה שנשים עדיין חשות אשמה על שהן לא ממלאות את ''התפקיד המסורתי'' זה בגלל שהן עדיין שוביניסטיות. (והגרועות שבהן עוד חושבות שזה ''הפמיניזם האמיתי'').
הפמיניזם הוא רק כשהן יבינו שכמו שלגבר אין ''רגשי אשמה'' כך אין שום סיבה שתהיה להן.
עד אז, הן כמו עבד נרצע. לא פחות.