גם לא היתה קלבסיאלה חוגגת

למעלה מחמש עשרה שנה שאני מטופלת בתרופות הומאופתיות. הולכת פעמיים בשנה או שלוש וגמרנו , אין תרופות =בארונות שלי (אני בת ששים וחמש) אין קפוט חולים ולא רופאים שיעשו טובות. פעמיים הלכתי לבדיקות כלליות וזהו.

אני מרגישה היום נמרצת וצעירה, עובדת משרה שלמה וגם מקדישה זמן לנכדי.

קופות החולים מאפשרות לרופא ולפצינט מפגש בן עשר דקות. במהלכן יש לרופא גם פניות טלפוניות לעיתים, כניסת אחיות ופקידות.
כמעט ולא נוצר קשר עין חולה -רופא כי הרופא מיד פותח נתוני הפציינט במחשב תוך כדי הקשבה לפציינט.
הוא בעצם מביט במחשב.
עליו להקשיב, לבדוק,, להגיע להחלטות, לאבחן ולהסביר.
זהו מצב בלתי נסבל לשני הצדדים.
הפציינט שרוי על פי רוב במתח והרופא לא מספיק להתיחס כראוי.
ציבור החולים צריך לדרוש מקופות החולים להקצות זמן סביר ואנושי .
המצב כרגע טומן בחובו אסונות וטעויות על גבם של החולים.
הגיע הזמן לשנות ולא לשתוק.

לרופאים בקהילה לא ניתן זמן מספיק לטפל בחולים- חולים מופנים לבתי חולים- צפיפות במחלקות- קלבסיאלה חוגגת.

אתמול טופלתי במרפאת השיניים של מכבידנט.בחדר ההמתנה היה בלגן מרוב ילדים .כאשר היגע התור שלי לקח לרופא 10 דקות לסיים שתי סתימות ,האמת ממש נבהלתי ,זה ממש סרט נע .קשה לי להאמין שניתן לתת טיפול איכותי בקצב כזה.נכון שיש לי הנחה על טיפולים במסגרת הקופה אך אני אחפש רופא פרטי שישקיע יותר מ 10 דקות....גם אם יעלה לי יותר.