בראש ובראשונה אני רוצה לשלוח שלומות והמון אהבה לכל אלה שנשארו בצפון וסופגים באומץ את המאורעות אני בטוחה שבשעה קשה זו אתם מגוייסים וגמרתם אומר לא לוותר.
אני מטפלת באמנות (סגנית יו''ר חטיבת האמנות י.ה.ת), עובדת משרד החינוך ומרצה במכללות בחינוך המיוחד ואשמח להוסיף לדבריו החשובים של פרופ' מולי להד.
כדאי להקשיב לסובבים אותנו לצעירים ולמבוגרים כאחד ובתוך הסיפור שמסופר לתת את הדעת לכמה פרטים חשובים:
האם זו יכולת הביטוי של המספר
האם ישנם מוטיבים מבולבלים, לא סבירים או אפילו מתמיהים?
האם עצם ההקשבה סייעה והרגיעה?
האם היתה הקשבה מצד המספר ומענה לשאלה שנשאלה או לבירור שנתבקש?
אם אינכם בטוחים באשר לתשובות חשוב להתיעץ עם הגורמים האמונים על בריאות הנפש או נציגי משרד החינוך.
לילדים עוזרות מאוד פעילויות באמנות, אפשר לתלות בריסטולים על הקיר בגובה המתאים ליוצרים, להציע חומרים שונים להשמיע מוסיקה נעימה ולהזמין אותם לנוע לפי קצב הנעימה וליצור ללא הנחיה מפורשת או מכוונת.

אשמח לענות על כל שאלה, להציע רעיונות לפעילות ואפילו להגיע ולתת עזרה ראשונה.
בברכה
דר' מיקי אשכר

שלום לך מולי
שנים עברו מאז היית תלמיד שלי בבי'ס 'חוגים בחיפה.
זוכרת ומאחלת כל טוב
צפירה יונתן