בעלי פתל עסק חדש ןעןבד מבוקר עד ערב, אני עם הילדים ומצליחה ללמוד באוניברסיטה הפתוחה ולקרוא ספרים , והילדים עדיין מקום ראשון. הכל אפשרי, כשהקטנה ישנה וה''גדול'' משחק (4 חודשים ושניים), אני קוראת או מתרגלת לימודים. ועוד ועוד, להיות עם הילדים זה לא אומר להעסיק אותם סביב השעון (להיות להם מול העיניים ) כל היום. הם יודעים להיות עם עצמם (לפחות הגדול) ויודעים שאמא תמיד שמינה אך היא אינה מרגש שעשועים.

שיאפשר לנוח או לקרוא ספר או מה שהאישה רוצה. קוראים לזה ''בעל'' שהוא בדרך כלל גם ''אבי הילדים''. פשוט מסבירים לו שאולי היא זו שילדה אבל הילד הוא חמישים אחוז גם שלו, כולל מה שצריך לעשות עבור הילד ועבור הבית (שגם שייך לו חמישים אחוז).
לפיכך, בזמן הזה שהאבא דואג לילד, לאמא יש כל זכות לישון, לטייל, לשבת בבית קפה, ללמוד, לרקוד, לקרוא, או סתם לבהות. (אבל לא לנצל את הזמן לנקות ולסדר, אחרת לא עשתה בזה כלום).
עצוב שאפילו כתבה שבאה לסייע לנשים לצאת מהקיבעון שבו ''הילד הוא רק של אמא'' לא מוזכרת כלל האופציה הזו.
ואגב, לפי חוק גבר יכול לקחת מחצית מחופשת הלידה.