רצחו אותו בטרם הגיע ובטרם יצא.
קליה = ספורט שמחייב שקט מנטלי ונינוחות . אמנם אין הרבה הפרש בשעות, אבל, הטיסה עצמה מעייפת. הוא היה חייב לנוח בכפר האולימפי בטרם נכנס לתחרות.
אמנם הוא הסיכוי הכי גדול למדליה, אבל במקום להתאמן היה עליו ''לקושש'' תרומות. ילד בן 23 נגד כל העולם !
גם הפוליטיקה הפנימית של אנשי הקליעה אינה עוזרת. מייד כשקיבל את הזימון, פרצו שמועות על כוונה להחליפו בקלע יציב יותר מבחינת הבגרות, למרות שתוצאותיו נמוכות משל ריכטר.
ישנה גם בעיית המאמן, סטריק תמיד נמצא במצב בלתי אפשרי, הוא מתחרה עם הקלעים שמתאמנים אצלו! וראו מה היה באולימפיאדה קודמת עם גיל סימקוביץ ועתה עם ריכטר.

סרגיי ריכטר הוא קלע מחונן רק בן 22. רוב צמרת הקליעה הם אנשים שכבר היו קלעים שהוא נולד..
יש יוצאים מן הכלל כמובן. מותר לילד בן 22 להתרגש ולא להצליח באולימפיאדה הראשונה שלו, אבל לסיים את התחרות באופן מושלם בלי לוותר כמו שהוא עשה אתמול זה משהו שראוי להערצה.
היתה חסרה טיפה אחת של מזל , וכדאי שתתחילו לדבר במילים קצת יותר מכובדות על הספורטאים שלנו שיותר מכל באו כדי להצליח.
קצת כבוד לאלה שמתאמנים יום יום ואתם נזכרים בהם לשבועיים פעם בארבע שנים.

ספורטאי בארה''ב, ספרד, צרפת, אוסטרליה, וכו', מתמודדים כל השנה עם ספורטאים ברמה שלהם פחות או יותר ולומדים להתמודד עם לחץ. נכון, לא כמו הלחץ האולימפי אבל עדיין לחץ של הפסד אם אתה לא מוכן. לכל אצן בארה''ב יש עוד חמישה שישה שרצים ב-0.2 שניה ממנו. כנ''ל בשחיה. בצרפת, בשחיה, ג'ודו, אתלטיקה. בטח גם בספרד. אצלנו השחיינים האולימפיים לא מתגלחים לפני תחרויות ולא עושים אימוני שחרור לקראת תחרויות בארץ כי הם שוחים מול עצמם. ב-100 משוכות נשים לא היה כלום עד לנסקי שעלת לערץ וגם לה לא היו מתחרים עד שביתה גדלה. המתחרה הבאה תהיה הנכדה. הספורטאים שלנו לא מאומנים להתמודד עם לחץ פרט למיאוט יוצא דופן, כאלו שיצאו למכללות או בתחום השייט שבו המצב שונה לטובה. על-כן, האולימפיאדה הראשונה זה טיפול בשוק, ורק אחר-כך אפשר למדוד את הספורטאי. אפילו לי קורזיץ שהיתה אלופת עולם, קרסה ואולימפיאדה זו היא המבחן האמיתי שלה. צוברי או סמג'ה הם יוצאים מן הכלל לטובה ולהוריד בפניהם את הכובע. הם הצליחו למרות התנאים. עבור שטילוב, שלזינגר, קורזיץ ונבו זו אולימפיאדת המבחן. עבור זאבי וצוברי, כבר הוכיחו את עצמם. לשאר זה רק נסיון מצטבר.