עצוב לקרוא את הנאמר. עצוב לקרוא שבמכון הלאומי לספורט בישראל נמצאים מתקנים לא תקינים, ישנים כפי שנאמר. עצוב לקרוא שבריכה אולימפית עלותה כ - 100 מיליון שקל, ואחזקתה גבוהה במיוחד, ולכך אין תקציב,
ספורט הוא אחד הכלים להשתלבות חברתית, הקטנת פערים בחברה ועוד, קשה להבין את ההגיון.
לאור הנאמר בכתבה, לאור התגובה של משרד התרבות והספורט, ניתן לראות שהאחרויות נישאת גם עם כתפו של מר בורוביץ, דווקא בזמנו ניתן היה לשנות, אך המטרות של המכון השתנו.
במקום לטפל בספורטאי הישג - לקדם את טיפוחם, מטרות המכון היה לשמש קאנטרי קלאב לכל דיכפין.
במקום שהמכון ישמש כמוקד תמיכה בספורט וכמוביל בקידום בריאות בארץ, בקידום הספורט בארץ, הוא הפך למובל, וזה לא שייך לתקציבים, ניתן בתקציבים נמוכים יותר לבצע את הדברים.
המכון בשנות כהונתו של מר בורוביץ הפך לעוד תחנת בדיקות, לעוד קאנטרי קלאב, לימי כיף ועוד.
האמת היא כנראה עוברת באמצע הדרך, גם מר בורוביץ לא השכיל ךהבין את התשתיות הקיימות, ולא ידע להצמיח את המכון. דווקא בתקופתו הובאו למכון אנשי מקצוע שהובאו משום מקום וזכו למשכורות גבוהות מאוד, ולא הביאו את הבשורה.

מזל שעל אותה אדמה קיימת המכללה לחינוך הטובה בארץ

איזי בא בהתנדבות שלא על מנת לקבל פרס. דעתו בלתי משוחדת ועניינית ולכן במקום לבקר אותו צריך להסתכל פנימה ולהביט לאמת בפנים. צריך להוקיר לו תודה על כך שהסכים לבצע את התפקיד שאין קופצים עליו.