תלת מימד - בלבלת בין 3 טכנולוגיות לפחות.
האחת, הקפאת מצב והסטת נקודת המבט ע''מ להראות את האובייקט מהרבה כיוונים (ע''ע מטריקס). כאן משתמשים בהמון מצלמות סטילס(!!) המסודרות על מתקן קשתי, ומכוונות לצלם בו זמנית את האובייקט.
מכאן, העיבוד הוא פשוט, ממש כמו סרט מצוייר, רק שבמקום שהתמונה תשתנה, היא קופאת, ואז נקודת המבט נעה. כך ניתן לראות את השחקן נופל מכל הכיוונים.
השניה - סרטי תלת מימד. ע''מ לראות סרט תלת מימד, כלומר עם עומק, יש לנתב לכל עין את התמונה המתאימה לה. ע''מ להשיג את זה, מצלמים את הסרט בשתי מצלמות צמודות, כך שכל אובייקט מצולם מזויות שונה. ההפרש מזערי, אבל משמעותי.
לשם כך יש שלוש שיטות, שמנתבות את התמונה מהמצלמה הימנית לעין השמאלית, (ובהתאמה גם לצד שמאל).
השיטה הראשונה - משקפי התלת מימד עם עין אדומה ועין ירוקה\\כחולה.
השיטה השניה, באמת נעזרת במשקפי תלת מימד עם ''תריסים'' מאוד מהירים, שבכל פעם עין אחת ''נעצמת'' במקביל לתמונה המוצגת על המסך.
השיטה השלישית, בה השתמשו באווטר, נעזרת בתכונה כימית - קיטוב. בהמשך....