אחיזת תינוקות למשל נקראת רפלקס ההיפס באנגלית כלומר רפלקס הקופים מתוך הסבר שכמו גורי הקופים גם קופי האדם נחזו באימם ולכן התינוק אוחז מייד בכל מה שבדרכו
שאחרת היה נופל : הרפלקס הזה לא נעלם עדין באבולוציה

אלכוהל איננו נוצר על ידי שמרי בצק (לפחות לא בכמות מספקת להפקה) אלה בידי שמרי בירה שמיצרים הרבה יותר אלכוהול

התשובה היא פשוטה. פעם, לפני אלפי שנים, כשהאדם הקדמון עדיין לא השתקע במגורי קבע, אז הצאצאים היו נתלים על גוף האם, ממש כמו השימפנזים והאורנג-אונטגים של ימינו.
רפלקס האחיזה פשוט מבטיח שהאם תוכל לשחרר את ידיה לצורך איסוף מזון, או סתם טיפוס על העץ.

אצלנו, האדם, הרפלקס הזה נחלש בגלל שתי סיבות. הראשונה היא כמובן העובדה שהאדם החל להתיישב במגורי קבע, וכך היה יותר זמן לטפל בילדים. על כן ההורים יכלו להרשות לעצמם ''לבזבז'' זמן באחיזה של העולל, מה שהסיר ממנו את הצורך הזה. הסיבה השניה היא כנראה התמעטות שיער הגוף. אם אין במה להיאחז, אז אין צורך ברפלקס כל כך חזק, ולכן הגוף הפנה את המשאבים למשהו יותר חשוב (פיתוח המוח למשל).

ולך עודד, אנא ממך, הגש נא מכתב התפטרות. אתה בושה לאינטיליגנציה.

שהתינוק סוגר אצבעות מפני שהוא חושב שכל העולם שלו

תענו ישר ולעניין בלי לבלבל את המוח של הילדים