אני מאמינה שיש נשים שחוות קושי עצום ויש נשים שנהנות עד לשד עצמותיהן מחויית האמאהות ויש נשים שרצות על הסקאלה. ויש רגעי םשל שמחה ורגעים של קושי.
אבל אני מוחה בכל תוקף על:
1. זה שהמרואיינת קוראת לנשים שכן נהנות מהורות ''שקרניות''
2. על זה שכותבת הטוקבק הקודם: מירי ש, טוענת שמי שנהנית מההורות היא אישה חסרת חיים.

כשאני בחרתי להיות אמא הייתי אחרי שנים של קריירה מוצלחת, עם בן זוג אהוב ותומך ועם תחושת בשלות עצומה להורות.
אנ לא טוענת שלא חוויתי קשיים לצד תחושת האושר העצומה אבל באמת ובתמים כל מה שרציתי זה להיות אמא ולהעצים את התחושה שלי.

החיים משתנים עם ההורות והילד תובע יותר זמ ןלעצמו מה שאומר פחות לעצמנו. זו המציאות. עובדה שלא ניתן להתווכח איתה. וחלק מלהיות אמא זה להבין שאת מוותרת על חלקים אגואיסטיים בעצמך כדי לתת ליצור החדש הזה שבא לעולם. כן, פחות זמן לחברות, כן התנהלות יעילה יותר בעבודה (אגב, גם אני לשמחתי עובדת במקום תומך אמהות ושמחה מאד בשבילך שגם את), פחות זמן לזוגיות.
אין מה לעשות נכנס פרמטר חדש למשוואה והוא דורש את הזמן שלו.
יותר זמן בהתחלה ובהמשך לומדים להתנהל עם כל הדברים יח

צר לי שאת חווה משבר, אני מכירה אמהות נוספות שחוות את המעבר להורות כמשבר ואחרות שנהנות ממנו.
אני מאמינה שההורות לתאומים היא תובענית אף יותר מההורות לילד אחד.
יחד עם זאת, לא יכול להיות שכיוון שיש נשים שחוות קושי הן לא יכולות לתפוס שיש נשים שבאמת מאושרות בההורות שלהן ועושת הכל (לקרוא להן שקרניות, להגיד שאין להן חיים וכו) כדי לרפד את עולמן ולא להצליח להאמין שיש נשים שלא חוות קושי עצום כל כך.
גם לי אין את אותה כמות זמן לעצמי שייתה לי לפני כן, וגם אני צריכה לגנוב זמן בשביל ללכת למספרה (פעם בחצי שנה) ולהוריד שפם או לפגוש חברה או לצאת לארוחת ערב עם האיש שלי.

וגם אני לא עושה הכל יחד כי במודע ויתרתי על חלק מהדברים (כמו קידום אפשרי בעבודה לאור העובדה שאני עובדת פחות שעות).

תאמיני או לא, עם כל הקשיים, אני חווה את ההורות כמאושרת ואת מוזמנת להמשיך לקרוא לי שקרנית או חסרת חיים אם זה מה שעושה לך טוב.

מאחלת לך כל טוב עם התאומים ושיהיה קל יותר בהמשך