קול אחד.
אגו שמקשיב ל'מואר' מחפש משהו לאחוז בו. 'מה נכון? מי מהמוארים צודק?'.
ישנם מחפשים שהתעוררו כבר לא מעט פעמים, ובכל פעם הם סירבו לסמוך על עצמם כיוון שהחוויה שלהם לא תאמה קול כלשהו מקולות המורים המוארים.
לבסוף, גם מזה מתייאשים ומבינים שאי אפשר אחרת אלא לסמוך על הקול (חסר הכ[ק]ול) שבוקע מהלב, עמוק. רק שם יש שקט, רק שם יש חופש מן העולם ועבור העולם, רק שם אתה לא הולך לאיבוד בין כל הקולות, ופשוט אוהב כל קול באשר הוא קול אחד - של האחד.
הגב לתגובה זו