• 8.

    הספר ''איחזו בילדיכם'' מדבר על הורות אינטואיטיבית. כלומר, להחזיר את האמו

    ן באינטואיציות!, 25/05/12 15:18

    ולשם כך כתבה כזו רק יכולה לבלבל יותר.
    תסמכו על החושים שלכם, תהיו יותר בעבור הילדים שלכם, הקשיבו להם, הקדישו להם כמו שהייתם רוצים שיקדישו לכם, יחד עם זאת, הם צריכים ללמוד להיות גם עצמאיים ולפתח זהות משל עצמם כדי שיוכלו להסתדר בעולם.
    היו שם בשבילם, עם גבולות סבירים השומרים הן עליהם והן עליכם.

  • 7.

    הכותבת טועה ומטעה

    טל, 17/05/12 01:02

    למדתי אצל הימן ויש הבדל תהומי בין סירס לניופלד. אני אב קרוב ומקושר לילדיי ולא הנקתי, לא נהניתי ממנשאים והם אפילו לא ישנו במיטתי.

  • 6.

    האבא אצלנו הוא האחראי העיקרי לילדים, ועשינו הרבה מההמלצות של סירס (ל''ת)

    הנקה שינה משותפת ונשיאה, 16/05/12 21:47

  • 5.

    ומכל החרטבונה הזאת נוצרים ילדים מפונדרקים, שחושבים שהם מרכז העולם (ל''ת)

    ואין להם טיפת הבנה לקשיי החיים. טמטום לשמו, 16/05/12 19:09

    • ילדים מפונדרקים זה מהחרטבונה של אי הצבת גבולות

      זה לא קשור להורות מקרבת, 16/05/12 23:21

      אפשר לשמור על הורות מקרבת וגם להציב גבולות. מניסיון!! יש כל כך הרבה ילדים מפונקים וחסרי גבולות ומאידך כל כך מעט ילדים שגדלים כמו שמתארים בכתבה, שאין לזה שום קשר. הילדה שלנו ישנה במיטה צמודה לשלנו, היתה צמודה אלינו במנשא עד גיל שנה, עדיין (בת שנה ושמונה) יונקת, ועדיין בבית. והיא לא מפונקת, ולא חסרת גבולות. היא יודעת לקבל ולהתמודד עם סירוב, אבל מותר לה לכעוס על כך, כמעט תמיד עושה מה שמבקשים ממנה, והיא הכי נדיבה, שמחה ומאורשת בעולם. יש תיאוריה שאומרת שכשממלאים לילד את הכוס, הוא מלא, ולא צריך יותר לעצמו, ולכן מפסיק או מעניק ונותן לאחרים. כשלא מגבילים יותר מידי אלא מאפשרים אפשר לראות שהכוס מתמלאת, והצורך עובר. תנסו, זה עובד!

  • 4.

    הגישות האלה טוטאליות ולא הוגנות כלפי האם

    יוצרות אשם על חוסר יכולת לתפקד ככרית וכבבקבוק, 16/05/12 14:43

    אישה שילדה, צריכה, על פי הגישה הזו לתקד 24/7 על תקן בקבוק חלב, כרית, ומוצץ לתינוקה. חס וחלילה שהיא תלך לה לחברה להתאוורר, או רחמנא ליצלן - להתקלח, בזמן שהתינוק זקוק לחיבוק! לא צריך עגלה - היא תסחוב אותו - ובגיל 8 חדשים כשהוא יהיה כבר הרבה יותר מדי כבד והיא תנסה להשתמש בעגלה - הוא ייצרח ולא יסכים בשום אופן.
    הכרתי לא מעט אמהות שקראו את הספר הזה אן את עקרון הרצף ומאוד התלהבו, אבל אחרי כמה חדשים כשהן ניסו, באפיסת כוחות, לשכנע תינוק צורח לטייל בעגלה, או לבלות יותר מחמש דקות עם אבא, הן התחרטו על הטוטאליות שלהן ועל הסימביוזה הזו. לא בגלל שזה רע לתינוק - זו פשוט משימה בלתי אפשרית לאמא. אז תקראו את הספר אבל תחשבו טוב וב אם באמת אתן רוצות להיות דבוקות לילד כל הזמן, בלי אפשרות לשחרר.

  • 3.

    וכשמקומו של האבא נדחק הצידה מתפלאים שהוא לא מתחבר (ל''ת)

    שי, 16/05/12 13:31

    • אם מקומו של האב נדחק-זו בחירה שלו!

      הוא בוחר כמה להיות מעורב, 16/05/12 23:10

      בעלי הוא הכי מעורב שיש- אנחנו ישנים במיטה משותפת, הוא אמנם לא מניק, אך כל עוד הקטנה היתה במנשא הוא נשא אותה שעות רבות, הוא מטייל איתה, משחק איתה, מקלח, מאכיל ומבשל לה. בדיוק כמוני. כי הוא בוחר בזה. כי אכפת וחשוב לו.

  • 2.

    הורות

    נדנוד אחד גדול, 16/05/12 09:54

    מספיק לנדנד ולטחון את הנושא.

    • כי זה באמת נושא כל כך טריוויאלי ולא מהותי (ל''ת)

      לך לקרוא על כדורגל, בבון, 16/05/12 14:33

  • 1.

    זה חדש אולי רק בישראל

    מורן, 16/05/12 09:27

    סירס מפורסם כבר שנים רבות, רק כנראה שהכותבת לא יודעת את זה. השיטה של לבדוק את התינוק על האם נהוגה בהרבה מדינות, רק בישראל הרופא הוא אלוהים ובודק את התינוק בעצמו ולא עם האם (שלא לדבר שרופא בודק את התינוק בבית היולדות ללא נוכחות האם!)