• 4.

    להכניס כלב הביתה

    לא משנה, 12/04/12 01:06

    הבת שלי בהיותה בת 12.5 פחדה מכלבים מאוד והיכנסתי לה הביתה גור בן חודש של פינצר ננסי כיום היא בת 22 והיום יש לה שתי רוטווילרים ובוקסר בבית שלה

  • 3.

    הבת שלי היתה היסטרית מכלבים

    חוה, 03/04/12 23:21

    היום אני יכולה להגיד שלקח לה חצי שנה להתקרב לכלבה שלנו, זה לקח זמן אבל היום היא ניגשת לכלבים אחרים מה שפעם היא בחיים לא עשתה. וזה רק בזכות ההתמודדות עם כלב בבית שלה והנוכחות המתמדת של הכלב איתה.

    • יופי לך! עד שהילדה שלך תתקרב לכלב של ערס!

      המומחה לבעלי חיים, 11/04/12 12:50

      רעיון מצוין להרגיל אותה להתקרב לכלבים!
      כי כמובן בחוץ מסתובבים רק כלבים שעברו קורס בנימוסים והליכות.
      למה לא ללמוד מלקח של ילדה קטנה אחרת שלא פחדה מכלבים וננשכה?
      קראי תגובה מספר 2 והפנימי:
      במדינה המלאה בערסים מסתובבים הרבה כלבים של ערסים.

    • להכניס כלב הביתה

      לא משנה, 12/04/12 01:08

      כל הכבוד נכון מאוד!!!

  • 2.

    ומה עם פחד מנמרים?

    מי שהולך לישון עם כלבים קם עם נשיכות (לפעמים)., 03/04/12 17:00

    למה שלא תפעלו להרגיל את הילד שלכם לחיות יותר מסוכנות? אולי כלבים מסוגים תוקפניים יותר, תנים, זאבים או נמרים?
    פחד זה דבר נוראי וחשוב שיתגבר עליו!

    אבל הדבר ההגיוני ביותר זה לנקות את השטח מכלבים משוטטים ולירות בכל כלב שלא מחובר לרצועה בשטח ציבורי.

    כפי שראית בתחילת הכתבה, ילד ללא פחד מכלבים גם ננשך. כמעט כל כלב, באופן אקראי - כאשר הוא מרגיש משום מה מאוים - ינשוך להגנה עצמית.
    ואסור לשכוח, שהמדינה מלאה בערסים. ולכלב של ערס יש גם אופי של ערס - אז פשוט תשכחו מהשאננות!

    חוץ מזה, כלבים מסריחים, מלוכלכים ומחרבנים בכל פינה טובה.
    יש לפתור את הבעיה הזו אחת ולתמיד ולהכניס לשטח יותר חתולים!

    • מאז שאני זוכר את עצמי, אני ישן עם כלב במיטה

      אחחחחח הקלישאות, 04/04/12 09:36

      מעולם לא ננשכתי, גם לא על ידי כלבים זרים.

      מי שחי עם כלבים, לומד תו"כ את שפת הגוף שלהם. אם רואים ברחוב כלב שמח, אין שום סיבה להימנע מלתת לו ליטוף.. אני מבטיח לך שאפילו הכלב, שלא מכיר אותך, יחזיר לך מעט אהבה

  • 1.

    בקיצור, הורים יקרים, הכניסו כלב הביתה, ורצוי עוד לפני שהעולל נולד

    עיכלעיכ, 03/04/12 13:02

    לא אשכח איך כשאחותי היתה בכיתה א, שתי הכלבות שלי היו הולכות עד לבית הספר (כמה מאות מטרים) בדיוק בשעה שהיא מסיימת, והיו מלוות אותה הביתה בשמחה.
    בפעמים אחרות, כשהיא היתה יוצאת מאוחר מהרגיל, הן היו מחכות ליד השער עד שתצא.
    כשהיא היתה מקדימה ומפתיעה את הכלבות, אז הן פשוט היו קופצות עליה מרוב אושר...

    אבל, מנגד, תמיד אפשר שלא להכניס כלב ולגרום לילד לפחד מהצל של עצמו.....