אני מוצאת בכתבה הזאת גישה מעניינת. אני לא מבינה את אלה המגיבים שמאשימים את קרן בחוסר אחריות כאילו. הלידה היא הדבר הכי עוצמתי אולי לאשה ואחת הסיבות לדכאון אחרי לידה , היא לידה שלא הצליחה או שהיתה חוויה טראומטית. לא תמיד לצוות יש זמן וסבלנות לתמוך ביולדת ולסייע לה להגיע לחווית לידה וחבל

רופאים ומיילדות הם בני אדם שבהחלט יכולים להשתפר. אבל עצם זה שאחרי שאמרו לכם שהעוברית בסכנה, אתם בכלל עשיתם שיקולים שקשורים לחוויית הלידה? אני לא מצליח לתפוס את זה.

אם חס וחלילה היא הייתה סובלת מחוסר חמצן לדקה אחת, הייתם ארבעתכם (כולל ילדכם הראשון) משלמים על זה כל חייכם

לא נעים לראות כיצד צוות מתייחס ליולדת בצורה קרה ונזפנית וגם פטרונית, הערה כמו ''זה לא משחק'' היא ממש לא במקומה.
לדעתי בסיטואציה כזאת כדאי לעשות סטופ ולבקש להחליף מיילדת, לנסות לשנות את כל הסיטואציה למצב הורמונלי המאפשר לידה.
לקרן היה מזל שהלידה התקדמה מהר, אבל במצב אחר היא היתה מוצאת את עצמה מחוברת לאפידורל ולמוניטור פנימי כנגד רצונה, ומי יודע לאן עוד זה היה מתקדם. לא תמיד יש כזה מזל, ולכן לדעתי בהחלט כדאי לקחת אוויר, לעשות את הצעד הלא נעים ולהחליף מיילדת, וגם לבקש רגע אחד של שקט כפי שהיא עשתה ופשוט לתת לדברים להרגע.

לידה היא תהליך נפשי וגופני והרפואה לא תמיד רלוונטית

אבל בצוות אין רופאים? למה היא נותנת חסות לקורס חובבני?

למה לא נותנים לצוות רפואי להגיב? מה זה דולה? איזה הכשרה רפואית יש לה? נשמעת מיילדת מעצבנת אך לבסוף היא סייעה.