• 10.

    משכנע

    גלי עדן, 11/02/12 18:29

    באופן אישי אני מסכימה עם כל מילה, צריך להתנגד לערכים הדןמיננטים כאשר הם לא ראויים וזה מתחיל מהבית. במקביל, יש לפתח כלים ביקורתיים להתמודדות עם תחרות המותגים. כדאי גם לשים לב שאובססיית המותגים היא לא רק סמפטום של חברה תחרותית, אלא בעיקר של חברה ששמה את הדגש על סממנים חיצוניים וכופה מודל אחיד של הופעה חיצונית שמן הראוי לקרוא עליו תגר.

    IP: 84.100.228.213דווח על תגובה זו

  • 9.

    כרטיס ביקור

    רונית, 07/02/12 17:31

    הנושא חשוב, כי הוא עושה אבחנה בין העיקר והטפל שעלינו כהורים לקיים.הקושי מתעורר כשהילדים הופכים כרטיס הביקור שלנו- ההורים, ולא ניתן להם ללכת בפשטות כאילו אומרים אנו: אין לנו. המסר לקוי.יש לנו ואנו קובעים את סדרי העדיפויות. ובלחץ הילדים, נכון לאפשר להם להשלים את הפער הכספי בין הפריט הנצרך לבין הפריט הממותג.ילמדו שיש להתאמץ כדי להגיע למה שחפצים. נהדר רחל, שהעלית נושא זה.

    IP: 89.139.211.79דווח על תגובה זו

  • 8.

    אפשר רק להרוויח. ולא מדובר בכסף.

    ניר, 02/02/12 02:09

    אלף מילים ששוות יותר מתמונה.
    לעצור ולקרוא, להפנים וליישם.

    IP: 84.94.161.230דווח על תגובה זו

  • 7.

    משכנע וראוי

    יפה הרציג, 01/02/12 17:34

    בשבוע שעבר הייתי במצפה הילה בערב שבו הופיעו החברה של המגמה למוסיקה.התענגתי!
    שם פגשתי את הנוער שעליו את ''ממליצה''.הם, כהוריהם חסרי פוזה,נטולי מותגים, מודעים לחברה ולפרט.חשוב להביא עוד מאמרים כמו זה שכתבת כי החברה צריכה שינוי ויש תקוה בחינוך
    ערכי למרות כל הקשיים.
    ישר כח
    יפה הרציג

    IP: 132.74.99.99דווח על תגובה זו

  • 6.

    מותגים כפיצוי על היעדר

    יעל רותם, 01/02/12 09:34

    זה בהחלט אחד הנושאים המרכזיים שהורים מתמודדים איתם כיום. אני רואה את המותגים היקרים כ"פיצוי". הורים רבים אינם נוכחים כיום באמת בחייהם של ילדיהם אינם מעורבים בתהליך החינוכי שלהם ואינם לוקחים אחריות על תפקידם כהורים. לעיתים, נראה לי שרגשות האשם שלהם מובילים אותם להסכים לכל גחמה של הילד כדי להשקיט את מצפונם. הבעייה המרכזית כאן, לדעתי, היא בדור שלם של הורים שבוגד בתפקידו. בסופו של דבר תפוח האדמה הלוהט הזה מתגלגל לפתחם של בתי הספר. צר לי לבשר לכל מי שמשלה את עצמו שדיון בשעת חברה יחולל ניסים. הילדים אינם מקבלי ההחלטות בעניין אלא ההורים. המורים אינם יכולים לחולל ניסים בדור של ילדים מפונקים שהורגלו לקבל כל מה שביקשו ומקבלים גיבוי אוטומטי מהוריהם.

    IP: 80.178.12.210דווח על תגובה זו

  • 5.

    מעולה-הנושא והעיתוי

    בן שלמה, 01/02/12 01:04

    אישית נהניתי מכל מילה.העלית את הנושא חשוב ביותר ונכתב ממש בעיתוי המתאים.כדי לתת אפקטיביות לנושא החשוב , הייתי שולח את המאמר לכל מחנכי הכיתות בבתי הספר כדי שיעלו אותו לדיון בשעת חברה.מעניין מה תהייה דעתם של התלמידים בנושא?
    אל תפסיקי לכתוב,
    יישר כח.

    IP: 85.250.88.13דווח על תגובה זו

  • 4.

    אדיר,ובעיתוי המתאים (ל''ת)

    ההוא מלמעלה, 01/02/12 00:34


    IP: 85.250.88.13דווח על תגובה זו

  • 3.

    רחל כרגיל...

    עינת גבע, מכון אדלר, 31/01/12 14:01

    כל מילה בסלע. תפקיד ההורים לעצור ולנסח את הדיברות שלהם לחיים ערכיים. לעצור ולהגדיר את הערכים שלאורם הם רוצים לגדל את ילדיהם. הדרך לגדל מבוגרים הגיוניים, שקולים, ערכיים ובוחרים עוברת דרכנו ההורים. זו זכותנו וחובתנו לעצור (כבר אמרתי?) ולבחון את האמירות (גם האגביות) שלנו. אמירות מהן הילדים שלנו מסיקים מסקנות גורפות, מסרים שיבואו לידי ביטוי בהתנהלותם והווייתם בכל מעגלי החיים. ילדים שגדלים עם שפע עודף, רוצים עוד ועוד ולצערנו אינם מסופקים. לעומתם ילדים שגדלים עם ''חסך'' יודעים להעריך את מה שיש, להינות, הופכים לבני אדם מרוצים, מאושרים ושמחים עם מה שיש. '' איזהו האדם השמח בחלקו'', תודה רחל על חידודים ועל הזדמנות להגג איתך כאן, עינת גבע, מכון אדלר.

    IP: 80.230.117.138דווח על תגובה זו

  • 2.

    צדק חברתי??? צדק צריך להיות מוסרי !!!

    יוסי רמון, 30/01/12 23:53

    לא תחמוד, די פותר חלק מהבעיות לעיל.
    כמו כן גם לא תעשה לך אלוהים אחרים, כגון אופנה, ידוענים וכדומה,
    עד לא מזמן ידוענית לא הייה צואר שיש להתהדר בו.
    ''נורמות של שיתוף'' התחשבות באחר רצוייה מאד אך לא לשם ויתור על הקניין האישי וביטול הפרט,
    אושר הכלל נובע מאושר כל אחד ואחד מהפרטים שבו, הפרט חשוב יותר מן הכלל,
    אין קולקטיב מאושר אשר בו החברים מוותרים על אושרם הפרטי !!!

    IP: 79.183.141.161דווח על תגובה זו

  • 1.

    בכורח המציאות

    לידיה מוסקוביץ, 30/01/12 22:42

    המציאות היא שכל הורה רוצה לראות את ילדו מאושר. אם יש באפשרותו הוא יקנה לו מותגים, זה כך היה וכך יהיה. אבל, לדעתי, צריך לעשות זאת בגבול הטעם הטוב, ז''א לא לנקר עיניים.צריך לחנך את הילד כך שלא יהיו לו עיניים גדולות כי מן הסתם יש לו חברים מכל השכבות שיש להם יכולת כלכלית כזאת או אחרת.המאמר מאד מעניין ומעורר מחשבה. רחל אני מחכה למאמר הבא. שאפו

    IP: 85.65.78.136דווח על תגובה זו