מהרגע שנכנסתי להריון משגעים את הורים (או ההורים לעתיד) עם מחקר כזה או אחר. לקח לי קצת זמן לצערי להבין שאני אעשה את מה שאני רואה לנכון כטוב ביותר. ואגב לכל המתייפיפים, אני בעלת דוקטורט בהנדסה כרגע עובדת באחת האוניברסיטאות הטובות בעולם וצפיתי בהרבה טלויזיה בחיי (בין השאר זה הוביל אותי לאנגלית ברמת שפת אם). לא שאני רוצה שבהכרח בתי תצפה הרבה אני רק אומרת שלכל מחקר יש כמה צדדים...

נכון, טלויזיה מקלה על החיים של הרבה הורים, בכל בית שאני הולכת הטלויזיה פתוחה שעות ברקע לפעוטות, ובגיל מאוחר יותר המחשב מחליף אותה.
שווה להשקיע יותר זמן בפעוטות ללא טלויזיה, זה קשה, אבל אפשר למצוא זמן למשחק ודיבור או שהם ליוו אותי בעבודות הבית, בדרך כלל ישבו ושיחקו לידי. זה שווה את ההשקעה, יש לי 3 ילדים שיודעים להעסיק את עצמם ולשחק ביחד, חברותיים, יצירתיים, לכל אחד יש תחומי עניין ומעט מאוד זמן מסך.

היא סיבה לחוליגניזם!!!
הורים החליפו את החינוך שלהם בקופסא שמשדרת כל היום את תרבות היופי הפרסומות והמסרים המיניים.

התרבות של הילדים בני ה 23-22 ומטה היא מגוכחת.

נערות מצטלמות בגיל 15-17 בבגדים תחתונים (מלכת היופי הבאה להזכירכם).

עברו כמעט 1600 שנה מהיום שבו קרא אחשוורוש לוושתי אשתו שתראה את יופיה לכל חבריו ''המכובדים'', טוב כנאה שהתרבות לא השתנתה יותר מידי

ילדים בני 12-14 שמקימיים יחסים עם בני גילם, יש לנו תרבות נאורה כ''כ ,שאפילו אנשי פרסום שהתלכלכו, נחשבים בקרב בני נוער בתור אנשים ששווה לחכותם...

ועל זה נאמר ''בשר חמורים בשרם'' ו''זרמת סוסים זרמתם''.

וזוהי לצערנו התרבות בה אנו מתגעים

האם עדיף שהפעוט יצרח כי אין מי שיעסיק אותו כרגע...?
לא כל הזמן אפשר לדבר עם הפעוט ולשחק איתו יש גם את המטלות היום יומיות שייב לבצע...ולפעמים אין מי שיהיה עם הפעוט לכן הקלטות זה פתרון מצוין. והוא גם נהנה!!!

עד גיל 4.5 הבנות שלי ראו טלויזיה, מעט, אבל כל יום. בעיקר בבוקר. זה היה קל, הן היו קמות ואני הייתי מתארגנת יותר בקלות כשהן מול המסך.
עד שנסענו לחופשה משפחתית בחו"ל ולא הייתה שם טלויזיה לילדים... שבוע שם ואיזה שינוי.
חזרנו לארץ ומאז, כבר שנתיים (עמדתי בזה.. כן היה קצת קשה אבל אפשרי), הן רואות טלויזיה אך ורק בסופי שבוע וגם אז, מעט.
קצת ביום שישי וקצת ביום שבת (לא תמיד).
הן מתקשרות יותר טוב אחת עם השנייה, יש להן כושר ריכוז גבוה והכי חשוב, הן יודעות להעסיק את עצמן.
חברות שהלכו בעיקבותי וצמצמו מאוד את זמן הטלויזיה מעידות על שינויים גדולים ביכולת הלמידה, באינטראקציה החברתית של הילדים ועוד.
צמצמו זמן טלויזיה למינימום.
לא כל יום. לא בזמן האוכל. לא כרקע כשבאים חברים ועדיף, אם אפשר, להוציא בכלל מהבית. זה החלום שלי

הילדים ידעו לקרוא ולכתוב עברית בגיל 4.5 והם לא מחוננים אלא אנשים רגילים.
3 הילדים שגדלו בלי המכשיר כולם כאחד קפצו כיתות בבית הספר היסודי ,שניים מהםן סיימו תיכון בהצטיינות בגיל 15!!! והלכו ללמוד באוניברסיטה.
הקטנה עדיין בתיכון וגם היא תסיים בגיל 15.
אני חוזר ואומר -הדבר קשור אל במחוננות של הילדים אלא בהשקעה עצומה של שני ההורים
שהחליטו להשקיע בילדיהם את המיטב.
אצל ילדי האחרים וגם אצלי יש טלוויזיה בבית והילדים יצאו רגילים לחלוטין .
האם ההצטיינות של הנכדים גבוהה בגלל שלא היתה להם טלוויזיה או בגלל ההשקעה העצומה של הויהם??
לדעתי מדובר על אותה מטבע מ2 צדדיו..
להורים כיום נוח שיהיה להם בייביסיטר אלקטרוני שישגע את הילדים במקום לשבת
איתם ולהשקיע את מיטב יכולתם.
קוראים לזה עצלנות.