הוא מדבר לדמויות מחייך אליהן (לא רק אליהן.גם אלינו כמובן:) , לומד צבעים, צורות , מקשיב לשפה שאפשר להחליפה גם לאנגלית. לשתק את הכל? זה כמו לחזור לתקופת אנשי המערות (זה לא שהוא צופה בלי הפסקה. הוא משחק ומידי פעם גם מסתכל . השירים והדמויות בטלויזיה מאד מרגיעים אותו ונראה שגם עושים לו מצב רוח טוב.

גם בגילאים מבוגרים יותר גם ילדים בתיכון .יותר משעה במסכים רק מזיקה. יותר בעיות קשב וריכוז ורדידות עמוקה.

כמאמנת מאתגרת ומטפלת בילדים ונוער
אני מבחינה שלא רלוונטי באיזה גיל מדובר,
אך אם מלמדים את הילד/ה לקחת אחריות ובחירה מגיל צעיר. יש להם את היכולות עם תירגול לממש.
לכם כהורים יש אפשרות להביא מספר אופציות שמקובלות עליכם ולתת לילד לבחור.
לא תאמינו כמה בגרות יש בילדים שלנו.

האם הטלביזיה זה מכשיר חשוב ונחוץ? דברי הבל, הטלביזיה היא האחראית ליצירת דור של צעירים פאסיביים מעוטי ידע וחסרי חשיבה יוצרת.