- 80.
אורלי, 12/04/10 21:03
- 79.
ניצה, 09/04/10 08:14
- 78.
יעל, 25/03/10 14:13
- 77.
- 76.
סונדרה סנדרוסי, 24/03/10 17:37
- 75.
עמרית בן סירה, 24/03/10 15:09
- 74.
אורי, 24/03/10 14:54
- 73.
עינת לביא, 24/03/10 14:05
כשקראתי את המאמר נזכרתי בי כילדה קטנה
מאוד אהבתי לאכול, הייתי שמנמונת וסבתא שלי לא הפסיקה להאכיל אותי. בדברים משמינים ומתוקים.
והיום אני לא מסוגלת להעיר לילדים שלי בנושא האןכל. מי שרוצה אוכל ומי שלא לא חיב.
לדעתי השיטה עובדת כאשר לא עושים עניין מהאוכל
הוא לא תופס מקום.
הספר מקסים הילדים שלי קצת גדולים בשבילו
אך כמטפלת בתנועה בילדים נושא דימוי הגוף מאוד דומננטי. אני אשמח חרכוש את הספר ולהשתמש בו בטיפולים
תודה רבה
עינת לביא
מטפלת בתנועה
בילדים ונוער
- 72.
עינת, 24/03/10 13:29
- 71.
דבוריק הר-פז, 23/03/10 23:46
ילדיי כבר גדולים ולכל אחד מהם יש ההעדפות שלו. כשהיו קטנים לא זכורים לי מקרים של סרבנות אכילה. אולי כי לא עשיתי עניין מכמה הם אוכלים ואם הם לא רצו משהו- לא הכרחתי. בילדותי עניין האכל היוה בעיה לאחי כיון שהרבה מאד דברים הוא לא אהב. אני אכלתי הכל . שנאה אחת הייתה משותפת לשנינו ושנאה עזה-- לתרד. ודוקא את התרד השנוא הכריחו אותנו לאכול.
כשעבדתי כמורה, עבדתי במשך תקופה מסויימת בתוכנית להקניית קריאה לילדים בכיתות ז' , ח' שלא ידעו כלל לקרוא. באחת ההשתלמויות אמרה יוצרת התכנית שהייתה אשת חינוך מבריקה- שאם היא רואה ילדים קוראים בשיעור חמר קריאה לא רצוי, שהעברית בה היא לא ספרותית, בניגוד למורים והורים- היא שמחה ומעודדת. כי קדם כל חשוב שיקראו וכשכבר קוראים אפשר להנחות אותם לקריאה של חמרים רצויים.
לדעתי כך גם באכל. קדם שיאכלו ויאכלו בהנאה. אמרו לי אז כשהייתי אם צעירה ואני מאמינה בזה גם עכשיו: ילדים לא נותנים לעצמם לרעוב ואם יהיו רעבים, יאכלו. אם המבוגרים יעשו מהאכל issue הילדים יגיבו בהתאם.
- 70.
רותי טל, 23/03/10 23:43
כתבה מאוד מעניינת על בעיה בהחלט נפוצה.
אם יותר לי להוסיף, הבעיה מתחילה כאשר האוכל הופך להיותף אמצעי לאהבה, אמצעי לשליטה ואמצעי לדברים רבים נוספים.כמו כן על המשפחה להכניס הביתה הרגלי אכילה נכונים
ואף להסביר לילדים את חשיבותם.יש דרכים רבות לעשות זאת מבלי להיכנס לעימותים בנושא האוכל.
דבר אחרון וחשוב מאוד, אחרי כל ההסברים על חשיבות התזונה הנכונה יש לתת לילדים את השרביט בידיהם ולסמוך עליהם שהם יודעים
לבחור לעצמם תפריט מאוזן מהאוכל הבריא שיש בבית.
כמו שאמרתי: אוכל הוא רק אוכל וכך יש להתייחס אליו
- 69.
- 68.
דניאל רוצה פסטה עם שמנת ו... זהו
טל לרון מורה לשמחה ערוץ לשפע, 23/03/10 23:13
- 67.
ענת לויטל, 23/03/10 16:59
- 66.
- 65.
לקבוע עם הילדים את התפריט השבועי
חגית יהודה - תטא הילינג, 23/03/10 15:08
מסכימה מאוד עם הנאמר ובמיוחד עם העצה האחרונה, חברה שלי ישבה עם הילדים והם קבעו תפריט שבועי ביחד כך הם יודעים כל יום מה יש לאכול (הם החליטו כך שאין פרצופים.. הם לוקחים אחריות) ולה יש פחות כאב ראש, כי לא צריך לחשוב כל יום מה לבשל, התפריט כבר ידוע..
אין מלחמות וכולם מרוצים!!!
כמעט תמיד, הפטרונות הטובים ביותר הם לאפשר לילדים להביא את הפתרון וככה הם גם מחוייבים לו...
תודה על מאמר חשוב...
חגית יהודה
מלמדת תטא הילינג
- 64.
אורלי, 23/03/10 14:46
- 63.
לתת אמון בילד הוא יודע מה הוא אוהב לאכול
שי איל -נטורופת,מטפל בשיאצו ,מאמן כושר מנחה מופהנע, 23/03/10 12:25
- 62.
אצלי יש תאומים וכל אחד עולם אחר
שירה, 23/03/10 12:12
כתבה מעולה - לי יש תאומים, אחד מהם מאוד פתוח קולינרית ורוצה לטעום כל מה שאני אוכלת.
השני יש לו רפרטואר קבוע ולא יעזור שום דבר...
אנחנו משפחה צמחונית, אוכלים בריא בבית והילדים בהתאם. אני מסבירה להם המון על אוכל בריא ואוכל מזיק ומשתפת אותם כמה שיותר במטבח.
למשל אתמול נתתי להם לפרק תרמילי אפונה ולהוציא את הכדורים וההתלהבות היתה גדולה - כמובן שגם טעמו והחלטנו שפעם הבאה נבשל אותם ביחד...
אנחנו גם מכינים יחד כדורי תמרים ואגוזים מגלגלים בקוקוס וזוללים...
אגב מחוץ לבית (אצל חברים) אני מרשה להם כל מה שהחבר אוכל...
- 61.
אילת, 23/03/10 11:55
- 60.
- 59.
מסכימה שכהורים אנו צריכים להירגע
אילה אורי, 23/03/10 11:38
כדיאטנית וכאם, אני מכירה את התופעה של סרבנות אכילה.
ייתכן שבגלל דפוסים תרבותיים אצלנו בחברה היהודית והישראלית, אנו מייחסים משקל יתר לנושא האכילה אצל ילדינו, ומיד כשהילד מסרב לאכול מזונות מסויימים, או אפילו אוכל במשך כמה ימים כמות פחותה, אנחנו מזדעקים ורצים לחפש פתרונות, במקום לסמוך על גופם הבריא של ילדינו שיכוון אותם לאכול כשהם רעבים.
לי עצמי קורה שאני מגיעה הביתה אחרי הצהריים, ומוצאת את הצלחת שהשארתי עבור בני בן ה-10 כדי שיחמם אותה בצהריים, כשהיא מלאה והוא אפילו לא נגע בה. גם אצלי זה לא עובר בשקט, מיד מעורר איזו חרדה... לכן אני אומרת גם לעצמי וגם להורים אחרים - אם אנחנו נהיה רגועים ונסמוך על הגוף, גם שלנו וגם של ילדינו, נוכל לחיות הרבה יותר בשלום עם נושא האכילה ולמנוע הפרעות אכילה בכל גיל.
כשמתעוררת מהומה סביב נושא האוכל, ילדים מזהים מיד שיש כאן מקור לתשומת לב, ושלא במודע אנחנו ההורים נשאבים למעגל של העסקת יתר שלנו ואפילו מאבקי כח מול הילדים.
- 58.
- 57.
אהובה כהן מיכלוביץ, 23/03/10 10:55
- 56.
- 55.
- 54.
עזרא איילת השחר, 23/03/10 10:00
בעיה מוכרת, גם אצל ילדים יותר גדולים!
אצל ביתי האוכל תמיד היה עניין... מגיל קטן הבינה שאני כפולניה רגישה לנושא האוכל - ושיחקה על העניין עד שיום אחד פשוט הפסקתי עם כל המשא ומתן ובקשות ותחנונים... היא קבלה רק מה שהיא ביקשה ורק אז הייתי מגישה אוכל לשאר בני הבית - היינו עושים תרגילים של ''האוכל ממש טעים..מממ...'' עד שהחליטה להצטרף לחגיגה ולאכול עם כולם את מה שהוגש לשולחן.
מקווה שהניסיון האישי יעזור למישהי - מכירה את המצוקה - אבל עם קצת סבלנות...הכל יהיה בסדר.
איילת השחר עזרא
- 53.
המחשבה שילד לא אוכל הוא ילד לא בריא
סיגלית אלגזה, 23/03/10 09:58
- 52.
ורד נוי, 23/03/10 09:38
- 51.
- 50.
עירית, 23/03/10 09:01
- 49.
נורית, 23/03/10 08:42
- 48.
מעניין מה אוכלים ההורים של אתי ספגטי
רינת, 23/03/10 07:45
כל המיקוד הוא על הילדים והרגלי האכילה שלהם, אבל מהנסיון שלי יש המון קשר לתזונה של ההורים. יש לי לקוחה שרוטנת על זה שהילדה אוכלת רק מתוק והיא בעצמה מאוד אוהבת מתוקים. גם אם היא אוכלת אוכל בריא ליד הילדה זה ברור שזה לא האוכל המועדף עליה, והילדה קולטת.
הורים, תבדקו את עצמכם לפני שאתם מנסים לתקן את הילדים, הם רק מראה שלכם ושל ההרגלים שלכם... -
- 47.
נילי, 23/03/10 07:31
- 46.
- 45.
- 44.
נגה גלדן, 23/03/10 06:56
- 43.
מנסיון שלי, כשמרפים, הלחץ והמאבקים מתחילים להיעלם.
נדיה עטיה, 23/03/10 05:38
- 42.
- 41.
- 40.
- 39.
נטלי, 22/03/10 23:55
- 38.
- 37.
כל כך נכון - לא לשכוח - דוגמה אישית
אודליה, 22/03/10 23:22
אהבתי את הגישה של להציב גבולות יחד עם מתן כבוד לטעמו האישי של הילד.
אני יכולה להעיד מילדי ומהסביבה הקרובה כי בהרבה מקרים הבעיה נובעת מעצלנות של ההורים שבוחרים במזון מתועש ואז איך אפשר להטיף לבריאות? מחוסר מוכנות להתמודד ודוגמה אישית מבלבלת.
מניסיוני - כאשר אני עומדת בכללים שהצבתי - כמו - אכילה סביב השולחן בלבד, ארוחות בייתיות ומגוונות, והגבלת הקינוחים והמתוקים, ילדי עומדים בכך טוב כמוני לפחות.
רק בריאות.
אודליה.
- 36.
כתבה מצוינת, עצות חשובות ומעניינות
ורד, 22/03/10 22:32
- 35.
אמא לשני בנים אוהבי ז'אנק פוד, 22/03/10 22:27
- 34.
מיכל, 22/03/10 22:27
- 33.
ורד המספרת, 22/03/10 22:18
- 32.
מה קורה כשהילד רוצה רק ביסלי??
שירי א, 22/03/10 22:16
- 31.
איזבלה, 22/03/10 22:11
- 30.
- 29.
- 28.
- 27.
- 26.
ראובן, 22/03/10 21:44
- 25.
- 24.
- 23.
יעל עיני, 22/03/10 21:41
שום אופן אין להפוך את האכילה לשדה קרב, מצב כזה מניב תוצאות הפוכות ושליליות. אם הילד הלך לישון בלילה בלי לאכול, לא נורא. אם מדובר בילד בריא, הרעב יעשה את שלו והילד יאכל בבוקר''.
זה כל כך נכון. הורים רבים עושים כזה סיפור מאוכל. אז כן, הילד לא יאכל ערב אחד- הוא יישרוד. אנחנו גם שרדנו. הנטייה לוותר ולתת חטיף במקום רק פוגעת בו.
- 22.
- 21.
- 20.
- 19.
ד''ר הירש, 22/03/10 21:30
- 18.
- 17.
דורית מנס ציונה, 22/03/10 21:25
- 16.
- 15.
- 14.
- 13.
-
אודליה, 22/03/10 23:28
יש המון רעיונות ותלוי מה את רוצה להעביר ומהו גיל הילדים.
החל משיתוף הילדים בהכנת הארוחה, קישוט של המנה האישית או קישוט השולחן כולו.
בעבר עשיתי עם ילדי רשימת יתרונות וחסרונות של מזונות אהובים אך פחות בריאים כמו ממתקים, כך הם יודעים יותר טוב מה הם מכניסים לגופם ויכולים לעשות בחירה מודעת ומושכלת.
נקודת המוצא שלי הייתה כי האדם האהוב ביותר על הילד הוא הוא עצמו ולכן הבריאות שלו חשובה לו מאוד וזה אצלי עבד מצויין כדי להניע אותם לתזונה בריאה.
בהצלחה. אודליה.
-
- 12.
- 11.
- 10.
פנינה, 22/03/10 17:15
- 9.
- 8.
- 7.
- 6.
- 5.
- 4.
- 3.
- 2.
שונה אמא ל-5, 22/03/10 12:26
- 1.