אחרי שנחשפתי לבעיה שגורמת לילד להיות אלים כלפי ילדים הנכנסים לטווח הפרטי שלו אפילו כאלו שרק נועצים בו עיינים מסקרנות , ואחרי שאינני יכולה להשאיר אותו בגן ללא השגחה וזו בלתי אפשרית על פי המדיניות של הגנים הפרטיים/ממלכתיים, אשמח לקבל עזרה במידע מכל מי שחווה את הבעיה ומיהם הניורולוגים שמתמחים בנושא
תודה

היום כשהבן שלי כבר בן 12, אני יכולה להבין
סוף סוף מה קרה לו בעבר.
היה מפחד מרעש של מזגן, מיקסר או רעשים דומים. חוץ מזה העניין של קפיצה בטרמפולינה או נפילה מגובה, נכון מאוד.
תודה שהארתם את עיני.

המאמר מסביר יפה מאוד את הקושי החושי, אבל לא מזכיר כלל את הקשיים שנלווים לזה כמו סגירות, ביישנות וחרדה או לעתים ההיפך התנהגות גסה עד תוקפנית. כאשר התנהגויות אלו מופיעות יחד עם הקשיים התחושתיים אז קל להבין מאיפה התחילה ההתנהגות, אבל עדיין הן דורשות טיפול ביחד עם הטיפול התחושתי.

הייתי נוהג להתלונן בפני אמא כי פס התפר בגרביים מציק לי. כנ''ל לגבי תווית הבגד.
מעולם לא שמעתי על ''קושי בעיבוד רגשי'' וכד' אך עם השנים התסמינים הנ''ל עברו.