מאמר שטותי ולא נכון, ורואים שהוא נכתב ע''י עמותה ''סקסית''. וכשאני אומרת ''סקסית'', אני מתכוונת לעניין הרב שהיא יוצרת, כי ישנן בארץ (וכך גם בעולם) עמותות חולים שהן יותר מעניינות את הציבור. והסיבה לכך נעוצה בנושא אותו הן מובילות. כל מה שקשור בסרטן, ילדים וכיו''ב הן עמותות שהציבור יותר קרוב אליהן,וכך גם התקשורת. ולכן קל להן יותר לגייס את הכסף לרווחת החולים חברי העמותה. אך ישנן גם הרבה עמותות שכלל לא ''מעניינות''. לא את הציבור ולא את התקשורת, כי אין להן ''סיפור מעניין''. עמותות אלו לא מקבלות תרומות מהציבור, כי הציבור מעדיף לתרום לעמותות שציינתי לעיל. לכן, הגורם העיקרי ממנו מקבלים תרומות, הן חברות התרופות. ואין שום קשר או התערבות מצד חברות התרופות, אם לא נותנים להן זאת. אני, כיו''ר עמותה פעילה כבר כמה שנים, מעולם לא נתתי במה לחברת תרופות זו או אחרת, בגלל תרומה. התרומות שאנו מקבלים מחברות התרופות עוברות לרווחת החולים, והתוצאות מדברות בעד עצמן. אם את מנכ''לית/יו''ר טובה ויודעת לנהל עסק - תדעי גם למנוע את ''השתלטות'' חברת התרופות על העמותה. במילים אחרות - הכל תלוי בהנהלת העמותה ובעומד בראשה.

א. זה אכן בעייתי.

ב. במצב בו הציבור חושד בכל דבר שזז (שמרמים אותו), מספיק משפט אחד לתקשורת (ע''י חברה מתחרה, למשל) כדי להעביר את ארגון החולים מהתקפה למגננה.

ג. הפתרון, לעניות דעתי, נמצא ברקורד הארגון שבו מדובר. אם מנהלי הארגון יכולים להצביע על החלטות שהתקבו לאורך השנים בשקילות ודעת וללא קשר (ואולי לעיתים גם להיפך) לתרומות שקיבלו, כך יגבר הסיכוי שהארגון ומנהליו יתפסו כשקולים. גם אם התרומה הגיע טרם המלצת הארגון על טיפול.

ד. זה מאוד קשה לאסוף תרומות היום. רוב הארגונים לא יוכלו פשוט לוותר על תרומה גם לאור הסתירה האמורה.

יקחו אחריות על עצמם וידאגו לתקופות קשות.
מאות אלפים עשירים ומשכילים לא רוכשים ביטוח ואחכ בוכים שהמדינה מחורבנת.