מעשרות שנות ניסיוני עם הבירוקרטיה הישראלית, לא נתקלתי ביותר מידי תופעות בירוקרטיות מעצבנות, סגנון אפריים קישון.
להפך, דווקא ראיתי הרבה היגיון בתהליכים שביקשו ממני לעבור, ראיתי איך הם מגינים מפני רמאות, הונאה ובלבול ומוודאים נתונים.
אהבתי גם שחלק מהדברים אני יכול לעשות פשוט במכתב, בעזרת היגיון פשוט, אפילו מבלי לדעת נהלים.
בעיות שאני כן זוכר בבירור:
1) רמת מחשוב נמוכה.
2) זמן ארוך לפעמים עד לקבלת תוצאה.
3) משרדים שפתוחים מעט מידי שעות לציבור ולא מכילים מספיק פקידים כדי לטפל בכמות האנשים.
4) קשה למצוא מידע ממשלתי אובייקטיבי ומלא שמפרט את כל החוקים במדינת ישראל (וכידוע, אי-ידיעת החוק איננה פוטרת מעונש, אבל איפה מוצאים את החוק???).
5) בד''כ רוב הפקידים מאוד אדיבים ועוזרים,
אבל בביטוח לאומי ומס-הכנסה זה רחוק מכך
(וגם קצת במשטרה), כנראה שאומרים להם להיות כאלו, כדי למנוע מהציבור את זכויותיו (כספו), וכך לעזור לשמור עוד על תקציב המדינה.
לכן, הטענות על הבירוקרטיה הישראלית ''האימתנית'' נשמעות לי יותר כמו פרופגנדה של קפיטליסטים שמנסים להעיף מחסומים שנועדו למנוע מהם לבזוז את המדינה.