אני, דרך אגב, מחליפה בספרייה הציבורית, ספרים אמיתיים וכבר כמעט ולא קונה ספרים. הסיבה האמיתית היא שבשנים האחרונות המון ספרים יוצאים לאור עם עריכה רשלנית מאוד, כלומר אחרי פרק אחד, שניים מקסימום שלושה (שבטח נכתבו ונערכו כהלכה, כדי למכור את הספר להוצאה), איכות הספר יורד פלאים ובמקרים רבים אי אפשר להגיע לסוף הספר. דוגמאות מהארץ ומחו''ל: אחוזת דג'אני השנוי במחלוקת של אלון חילו, שיניים לבנות של זיידי סמית, אפריל שבור (שדווקא קראתי עד הסוף, למרות שכמעט לא קורה שם כלום, כאמור, אחרי הפרק השני), ועוד ועוד ועוד.

אני לא מבין את ההתלהבות. ספרים הם לא רק טקסט, יש להם גם ערך כמוצר בפני עצמו, ומשהו מן הקסם שבהם הולך לאיבוד כשהם על המחשב

המתחרה היחיד לעברית. ואפשר השאלה ללא בעיה

אומנות וממון.
וזה רק עניין של זמן עד שלא תהיה קיימת פיסת אמנות אחת בעולם כולו שתחליף ידיים תמורת כסף.
ככה זה תמיד היה אמור להיות וזה עדיין לא ככה עכשיו בגלל שכל בעלי האינטרס הכספי (אלה שגוזרים את הקופונים) חינכו אותנו אחרת.
כל זמר/זמרת/להקה ישראלית שלא זכו לזמן אוויר בגלגלצ ולא הרימו ידיים מוכיחים את הדברים האלה. אמנות נעשית בשביל נפש האדם לא בשביל לייצר מזומנים.
וכמו שהיום אפשר ביתר קלות להשיג מוזיקה, סרטים וספרים דרך אתרים ''פיראטיים'' בחינם וכמעט ללא שום מאמץ, בעתיד זאת תהיה הדרך היחידה לעשות זאת, וככל שהחברות הגדולות ישקיעו פחות זמן, מאמץ וכסף בשביל לנסות למנוע את הבלתי נמנע ככה ייטב להן ונפילתן תהיה פחות קשה וכואבת.

כל הספרים שהשאלתי בעבר לחברים נשארו כנראה אצלם או החליפו שוב בעלים. אלי הם כבר לא חזרו. כשאני גומרת לקרוא ספר, אני נותנת אותו במתנה לספריה הציבורית.

אתם מוזמנים להיווכח בעצמכם: תראו מה קרה בחנויות המוזיקה המקוונת למיניהן. כל עוד הן התעקשו על שימוש בנז''ק (ניהול זכויות קניין) היו רק אנשים בודדים שהשתמשו בזה. רק מהרגע שאמזון וכמה חנויות נוספות התחילו להפיץ שירים ללא נז''ק המכירות התחילו להמריא.
אז שימו-לב בבקשה!