רוני חזקיהו הכיר היטב את שיטת הניהול הבריונית של ציון קינן. לא ברור מדוע הוא לא התנגד למינוי בכיסוי שקרא לו: ועדת איתור. משונה שהתקשורת משבחת את ניהולו של ציון קינן בזמן ששווי השוק של הפועלים לא מצטמצם מול לאומי. לעומת זאת, כל עיתונאי שיתשאל עובדי בנק באופן אנונימי ימצא ארגון שמירב עובדיו, וכנראה בכל הדרגים, מפחדים מציון קינו ומשרלי אמזלג (עושה דברו - שאמור ליצג את העובדים). כמה חבל שהפועלים ממשיך בדרך ההידרדרות בניצוחה השערורייתי של בעלת השליטה (ריבונו של עולם - את מי היא בוחרת ליצג אותה בדירקטוריון?). הלקוחות מתגעגעים לאמיר ברנע, שלמה נחמה, שי טלמון, משה עמית ומעל לכולם לטד אריסון, אבא של שרי שהחדיר אופטימיות יחד עם הצלחות עסקיות לבנק.