המדינה נותן למוגבלים קצבת נכות כללית שאי אפשר להתקיים ממנה, כלומר המדינה בעצמה חושבת על המוגבלים מחשבות רעות. המדינה בעצמה מתעללת במוגבלים על ידי קצבת נכות כללית שגורמת לנכים לחוסר יכולת לשלם לשכר דירה ואז הם נתפשים כחסרי אחריות.
המדינה בעצמה לא נותנת למוגבלים בעלות על דירה כפי שהיא נותן לעולים חדשים, אלא נותנת השתתפות בשכר דירה ובכך מנציחה את התלות של המוגבל במדינה, ובכך המדינה יוצרת על המוגבלים סטיגמה של תלותיים ונצלנים. המדינה שונאת את המוגבלים, וההוכחה לכך היא הקצבת הנכות הכללית שאי אפשר לחיות ממנה בצורה אנושית (אלפיים שלוש מאות שקלים), והוכחה נוספת היא שמוגבלים הם תמיד שוכרי דירה ולא בעלי דירה. אפשר להאשים את הציבור הגרמני בהתעללות במוגבלים, אבל זה לא נכון כי המסיט אשם, והמסיט הוא השלטון. בישראל, השלטון מסיט את הציבור להתעלל במוגבלים, והשלטון מאותת זאת לציבור על ידי קצבה נכות כללית שאי אפשר להתקיים ממנה מבלי להיות עם סטיגמה שלילית, וכן על ידי העדפת עולים בקבלת דירה ציבורית מאשר המוגבלים.