מאגרי הגז שייכים למדינה - לאזרחים. היזמים הישראליים, שהם ברוב המכריע של המקרים המשקיעים הכללים המנהלים את שותפויות הגז כמו תשובה, תדמור, דנקנר, סולטן, לוסקין לא השקיעו כמעט כסף, אלא מנהלים את כספם של המשקיעים הפרטיים, שהשקיעו את הרוב המכריע של הכסף.

הפוטנציאל המסחרי של תגליות ''תמר'' ו''לוויתן'' בלבד מסתכם ב- 125 ולא 55 מיליארד דולר (כ-100 מיליארד דולר בניכוי הוצאות ההפקה בפועל). על פי ההערכות הפוטנציאל המסחרי של מאגרי הגז והנפט באיזורים הימיים של ישראל עומד על כ- 500 מיליארד דולר.

על פי ההערכות, ללא ועדת ששינסקי, הייתה מדינת ישראל אמורה ליהנות מכ-24% מההכנסות נטו (לא מהרווחים) של תאגידי הגז. כך שחלקה של המדינה בתמר ובלוויתן היה אמור להסתכם על פני כל התקופה בכ-24 מיליארד דולר. התאגידים היו מקבלים כ-76 מיליארד דולר, החזר פנטסטי על השקעתם.
אם ייושמו המלצות ועדת ששינסקי, מדינת ישראל אמורה ליהנות מכ-66% מההכנסות נטו של תאגידי הגז. כך שחלקה של המדינה היה אמור להסתכם על פני כל התקופה בכ-66 מיליארד דולר, גידול של יותר מ-40 מיליארד דולר. תאגידי הגז יקבלו כ-34 מיליארד דולר

מתוך חשש שאלו יורידו את מחירי ערך הנכסים באיזור

א. המשקיעים האמיתיים-אינו תשובה כנטען במאמר כי אם עשרות אלפי משקי בית, ששינסקי בשיתוף פעולה מחפיר של תקשורת הסמול-מעוניינים לעשוק לטובת הגז המצרי ולטובת אג'נדת ''השלום''.
ב. היקף המיסוי הקיים אינו 30% כי אם כ-40%- 45% על החברות ואם כוללים את משקיעי הבורסה הפרטיים-הרבה-הרבה יותר.
ג. המסוי על הגז המצרי אינו נמוך-הוא לא קיים!
ד. המסוי בשעור של 20% הוא רכיב זניח לחלוטין שאיש ממנו לא יהנה כנראה. הוא מופיע בהמלצות רק למען ''האיזון'' והינו מזוייף לחלוטין. לעומת זאת, המס המירבי על החברות יהיה 65% ולא 57% כפי שצויין, בעוד שלגבי המשקיע הפרטי, שאצלו ההשקעה בבורסה נובעת מהכנסה פנויה, עליה כבר שולם מס פעם אחד-גבוהה הרבה-הרבה יותר.
ד. סעיף ה''למה ישמש הכסף''-דמגוגיה צרופה. לכסף אין ריח ואפשר לעשות בו כל דבר, כולל למשל הוספת התמיכה בקיבוצים, בערבים ובתאטראות.

ועל היתרה לפטור ממס. פחות קומבינה פחות בלאגן

המשמעות של המספרים האלה היא מחיקת המשקיעים הקטנים מהבורסה ומכיוון שהענף נשען על המשקיעים - מחיקת הענף.

דווקא שיעורי המיסים הדרקוניים האלה והעובדה שמדובר בחקיקה רטרואקטיבית יביאו לכך שיתקיים הפתגם: תפסת מרובה - לא תפסת.

גם אהרון ברק כתב בספרו:
חקיקה רטרואקטיבית נוגדת מושגים מקובלים של צדק והחזקה נגד חקיקה זו דרושה למען עשיית צדק ומניעת פגיעה בזכויות שנרכשו.

ועדת ששינסקי עוסקת ומנסה לפתור את חלוקת הרווחים מהדב שעדיין באדמה.ועדת ששינסקי לא מונתה ואולי בגלל זה לא עוסקת כלל ,בציד דובים,כדי שיהיה מה לחלק. שינוי התנאים, לחיפושים ,עלול לעצור, מהעושר ,להגיע אל פני האדמה.

בגנותו של שר האוצר פורסמו ע''י המשקיעים הקטנים ולא ע''י חברות חיפושי הנפט.
למרות שאיני רואה שום בעיה מצד החברות לפרסם מודעות שכאלו כאשר השר הוא זה שהתחיל את השמחק המלוכלך...