מדיניות הכפר הגלובלי נושא עתה פירות באושים. בעקבות מהלכיה של ארה''ב הפרוטקציוניזם חזר. כל מדינה פועלת להצלת משקה, לשמירה על יציבות תעסוקתית.ארה''ב אינה מסוגלת להחזיר את חובותיה הפנימיים ולבטח לא את החיצוניים. הדרך היחידה, עד אשר יוקם עוגן מוניטרי חלופי על בסיס הG12הינו שחיקת הדולר.
אירופה המערבית בגלל עודף זכויות אזרח וריבוי ארגונים במסווה זכויות אזרח, אינה מסוגלת ליצב עצמה. ההגירה הפרועה והמוסלמית ממשיכה להכות בה. האבטלה הגלויה והסמויה כולל הפנסיונרים הצעירים יחסית ממוטטים את כושר התחרות ואת המשקים,אחד לאחד.
בארץ אנו חולים וקשה מאד:
1. מיליארדים מוזרמים לסבסוד השירותים האוטונומיות הדתיות :ישובים, מערכות חינוך משרות,,,
2.ההגירה הבלתי חוקית בעידודם של ''ארגוני זכויות אדם'' הולכת ומחמירה. אותן בעיות שפריז סובלת מהן וביתר שאת ,אנו נסבול.
3. הציבור הבדואי מחוץ לליבה הכלכלית. במקום להקים עבורם ישובים, איזורי תעשיה, מלאכה ולרתום אותם לפעילות המשקית, נלחמים בהם ומאבדים זמן כסף ונאמנות.
4.מסיבב יהום הסער והוא יכה בנו קשות.
יש להכנס למשטר חירום כלכלי ולאומי ובהקדם.