סעיף 3.1 במסקנות ועדת הפרופ' שניט (משרד המשפטים 2008) מחייב הפרדת החקיקה בין כשירות ההורים למשמורת מחד (לפי חוק הכשרות ואפוטרופסות), לבין חלוקת האחריות ההורית (המשמורת והמזונות) מאידך בין שני הורים כשירים -אך זאת לפי חוק נפרד חדש למשמורת ומזונות ילדים שזוכה גם לתמיכה עקרונית מהרב יובל שרלו יצ''ו (ראה בקומונת תפוז מס' 19624);

החוק המיוחל מנתק את כל ענייני הילדים מחלוקת הרכוש והגט, מאפשר גישור בזק אף ללא מגשר, וחוסך 40 תקני שופטי משפחה שניתן להעבירם לבתי משפט השלום, ובעיקר חוסך למתגרשים מו''מ מתיש וכן עשרות אלפי שקלים ברוח סעיף 3.1.8 של דו''ח שניט בדבר צמצום הוצאות בהתדיינות המשפטית;

אחד הפתרונות (ראה סעיף 4 בחוק המוצע –ק.תפוז 19624) הוא מעין מטפל עיקרי, אך יותר שיוויוני ועם אופציה לרוטציה (לא חובה) בערך בגילאי בר/בת מצווה שאז גם בנים וגם בנות זקוקים יותר לאב מאשר לאם (חזקת גיל ההתבגרות כנגד גיל הרך); זה גם סולל הדרך לפשרה בעניין חזקת גיל הרך השנויה במחלוקת כך שהיא תצומצם ל 4 שנים, ומאידך תרוכך כך שהיא תתקיים כאשר הילד נמצא במשמורת עיקרית של האם כגון מטפל עיקרי ולא בהכרח משמורת מלאה.