מיליארדר שטובתו האישית מעל טובת כלל העם למרות הצהרותיו, ראוי לבוז ולגנאי על חמדנותו הפושעת.
כל אזרח ואזרח יושפע מכוחה של הממשלה לעמוד בצדק כי ממשאבי המדינה השייכים לכלל האזרחים לא יופנו ברוב האחוזים לכיס פרטי של בן אדם תאב בצע רודף כסף אשר מעייניו הן איך להגדיל קופתו הפרטית. ממש מולייר הקמצן שכולנו מכירים מהספרות. הממשלה יודעת כי על כל אחוז שתוותר מולו, יעלה לה ביחס ישיר למנדטים בבחירות הבאות, שכן אין מתסכל, וזעם צודק יותר ממכירת נכסי המדינה והפעם בענק, לאדם אחד, יהיה כוחו אשר יהיה, שלחמדנותו וצביעותו אין גבול. תאוות בצע טהורה, גורמת לי להרהר על אופן פעולת המוח באנשים מסויימים אלו, אשר יש להם כל כך הרבה, כל כך כל כך הרבה יחסית לנו פשוטי העם, והם אינם שבעים לעולם. ואינם רוצים ברווחת העם באמת. רוע וגועל בשיאו. יש למישהו תשובה? :)