''חלקו של התמ''ג המופנה לחינוך הוא הגבוה בעולם''
זה נכון, אבל מעוות את המציאות
החלק מהאוכלוסייה שנמצא בכל זמן נתון בגילאים 6-18 בישראל גדול בהרבה מבמדינות מערביות
לכן למרות שמדובר בחלק גדול בצורה אבסולוטית, באופן יחסי למספר הילדים במשפחה מדובר בחלק בינוני ומטה

החרדים, בורים לא חיים את המציאות
הימין החילוני, נהנתן ובקושי יודע שהוא כזה
השמאל הציוני, סובל משבר אידאולוגי
השמאל האנטי ציוני, חרפה לכל הדעות
החברה הציונית דתית, מוציאה מתוכה את החומר
אנושי המוביל בכל תחומי החיים היום בישראל
וזה כולל ערכי כבוד בסיסיים להורים למבוגרים לבעלי סמכות וסתם לבני אדם שמכבדים את עצמם
תרומתם לחברה ניכרת בצבא במדע בטכנולוגיה ובסיוע לנזקקים
רק כישלון אחד מר ניתן ליחס לחברת מופת זו
וזה התנזרותם מענף התקשורת והזנחתו הפקרתו
לאוייבי הציונות כתחום לא ראוי להשקעה של הנוער המעולה שלהם !

כולם מכירים את המושג ''סמכות הורית''. עכשיו כל הורה שיחשוב טוב טוב אם יש לו ''סמכות הורית'' או שהילדים עושים בבית כל מה שעולה על דעתם.

למרות שרוב ההורים יגידו את ההפך את התוצאה של חוסר סמכות הורית רואים על כל צעד ושעל. ילדים מבלים שעות ליד הטלויזיה והמחשב (איזה הורה יכול להזיז אותם משם).
לכל פספוס בן 11 יש את הטלפון המתקדם ביותר וחשבון של מאות או אלפי שקלים.
ילדים בני 10-11 מבלים בלילות ברחובות והורסים כל מה שנקרה בדרכם. ילדים בני 15-16הולכים משתכרים עד צאת נישמתם ואיפה ההורים?!

אז לפני שאתם ההורים באים בטענות על הבינוניות של המורים (שזאת בעיה בפני עצמה) נראה אתכם לוקחים אחריות על הילדים שלכם.

:)

יש צורך בשינוי גישה בחינוך הציבורי ולהפסיק עם הפופוליזם של האשמת ההורים במצב שלצערי גם שר החינוך שלנו שותף לו. מס' רעיונות לשינוי
1.חופש פעולה למנהלים להוציא מורים כושלים מהמערכת (שהסתדרות המורים תדאג לתנאי הפרישה שלהם ולא לשיריונם במערכת על חשבון חינוך והשכלת ילדנו)
2. שיפור תנאי השכר ועידוד מצויינות של מורים (כדוגמת עיריית נתניה שמנהלת קמפיין בחירת המורה המצטיין בעיר) ועידוד אנשים יצירתיים ומוכשרים להירתם למשימה הלאומית החשובה לכולנו
3. השקעה תוך בקרה על השימוש, בסיוע לילדים עם לקויות למידה שבחוסר התייחסות הולמת הופכים ל''ילדים הרעים של ביה''ס''

יש עוד הרבה רעיונות שיכולים לשפר את המצב. צריך שר חינוך שיוביל באמת את השינוי ולא רק ישחרר אמירות פופוליסיטיות כמו ''אפס סובלנות לאלימות'' וכד'...

מספיק תלמיד אלים ופרוע אחד בכיתה כדי לשבש את כל הלימודים. כיום לפי החוק שמגובה בהרבה פסיקות של בית משפט אין אפשרות להרחיק תלמיד אלים מהכיתה. אסור למורה להתערב אם תלמיד מכה תלמיד אחר. במצב שתלמיד מתחצף משבשאת מהלך השעור ומסרב לצאת המורה חסר אונים וסמכותו נמעמדו נפגעים.

בתי הספר הפרטיים הם למעשה בתי ספר הממומנים ע''י משרד החינוך או העיריות אבל מותר להם לגבות תשלום מההורים לצורך הרחבת השעורים מעבר למוקצב בחוק, ולכן כל החוקים והתקנות חלים גם עליהם. במצב כזה קשה לבית הספר להתמודד עם אלימות ובעיות משמעת.

הרבה מהמורות בימינו הן תוצר של ''שיטת הבדידים'' (זוכרים?) כאשר הסברתי למורה של ביתי בכתה ד איך אני מלמד אותה את לוח הכפל היא עצרה אותי בטענה שזה לא נדרש. ניתן ללמוד חשבון בלי לדעת את לוח הכפל. בערך כמו שניתן ללמוד שפה זרה בלי ללמוד מילים בשפה. לימודי מדעים בבתי ספר יסודיים זקוקים לריענון תוך כדי הגברת הדרישות מהתלמידים.

הריטלין נתפס כתרופת פלא העוזרת לכל בעיות ההתנהגות ונעשה בו שימוש נרחב וחסר אחריות. מורים, פסיכולוגים, ועובדים סוציאליים מרבים להמליץ עליו תוך הכחשת השפעות ... (אין מקום

בין היתר תוצר של החינוך הלקוי, חוסר המשמעת בכיתות. אי אפשר להעביר מידע כשיש רעש בכיתה, ואף יותר יותר מזה. זה ברור!
התלמידים מרשים לעצמם להתחצף ולהפריע והמורים עומדים חסרי אונים. לכן יש צורך דחוף קודם כל להציב גבולות ברורים בעניין וכן בהתנהלות של ההורים בכל מה שמתרחש בין כתלי בית הספר. וכמובן אמצעי אכיפה רציניים. בלי זה גם מליוני דולרים לא ישנו את המצב העגום! כל בר דעת מבין זאת.

לגבי הישגים לימודיים, מורים לא מתאימים שנמצאים במערכת שלא יודעים איך להכין מערך שיעור מעניין ואין להם כלים להתמודד עם בעיות משמעת גורמים להשגים נמוכים
לגבי החינוך- אין ספק שההורים צריכים להוביל אך גם מערכת החינוך צריכה גם לקחת חלק בחינוך ילדנו ולא רק לגלגל עיניים ולהאשים את ההורים.

אני הכי אוהבת את אלה ששכחו שגם הם היו ילדים פעם ונותנים עצות כאילו בנושא לא מוכר.
אני כיום אדם מבוגר. הסיכוי שאני אכריח את ילדי לקרוא ספרים הוא אפסי.הסיכוי שאני אבדוק שהילד למד לקראת מבחן הוא אפסי.
כי שאני רואה את דרכי הורי ואת הילדות שהיית לי בבית ספר אני מרוצה. אהבתי ללכת לבית ספר אהבתי ללמוד. לא הכריחו אותי לעשות כלום.
אמא שלי מעולם לא שאלה אותי אם יש שיעורים או אין שיעורים.
אבל היא כן נתנה לי מורים פרטיים בכל מקצוע שהתקשתי בו. וכמה שרציתי. וכן הלכתי לבית ספר ציבורי. כי זה מה שהיה ליד הבית.
הנושא של להכריח ולדאוג הוא לא חינוך. אני רואה חברות שלי שלומדות למבחן עם הילדים. הן כל הזמן במתח כן עשית שיעורים לא עשית שיעורים....עוברות את הבית ספר היסודי שוב.
לי זה לא מתאים. החינוך שלי הוא בית ספר זאת אחריותך.אתה צריך עזרה אנחנו כאן. אתה רוצה לקנות ספרים וללכת לספרייה סבבה.לא רוצה לא צריך. אבל העיקר הוא ערכם של להיות אדם טוב ולכבד את המורים.ולספר על בית ספר על המורים.
לי היו בעיקר מורים מעולים, אבל היו לי גם מורים שהם בני אדם מגעילים.אבל גם כיבדנו אותם כי זה לא עבר גבולות.

קודם של ,שממשכורת של מורה יהיה ניתן לקיים בית,ואז יותר גברים יפנו למקצוע זה. אנחנו טובים בתור קצינים בצבא,אין סיבה שלא נהיה טובים בתור מורים.זה הכרחי במערכת. דבר נוסף,גיבוי מלא למורה. המערכת מתנערת מהמורים ומאמינה רק לתלמידים. דבר נוסף,''חוק זכויות התלמיד'' חייב לכלול את חובותיו. לא יתכן שתלמיד יאיים על מורה ולא יאונה לא כל רע. כמו כן,התערבות ההורים : בית הספר הוא לא הבייבי סיטר שלכם,ואת החינוך של ילדיכם עליכם לספק בבית.
יניב

גם דורשת שניקח אחריות על חינוך ילדנו וגם שנשלח אותם לחינוך הציבורי שנכשל לפי כל קנה מידה אפשרי. סתרת את עצמך.

נתחיל מביטול חוק חינוך חובה חינם. חיסול מערכת החינוך הציבורית. עכשיו כששלושים ומשהו מיליארד שקל יישארו בכיסים שלנו האזרחים במקום לתבזבז על חינוך כושל, נוכל לקבל החלטה לאן לשלוח את ילדנו. כל אחד ייבחר את הטוב ביותר עבור ילדיו.

אני לא אקלל את המורים ליד הילדים וגם לא בסתר אם אלה הם המורים שבחרתי בעצמי עבור ילדיי. אם מכריחים אותי לשלוח את ילדיי לבית ספר זה או אחר ולקבל מורים שמישהו אחר בחר עבורו, לאיזה אחריות את מצפה ממני?