מחירי המכוניות הישנות בישראל, שגילן מעל שש-שבע שנים, כוללים בעיקר את גלגול המיסים הנוראים ששולמו עליהן עם רכישתן.
הרי לא ייתכן שמכונית בת עשר שנים, שעברה כבר 200,000 ק''מ ויותר, תעלה עדיין 30,000 ש''ח.
הרי הערך האמיתי של רכב כזה לא עולה על אלף-אלפיים שקלים. אלא מה? השלושים אלף הם למעשה הזיכרון הכואב של בעליו המקורי של הרכב ששילם עם רכישתו 80,000 ש''ח ישירות לאוצר המדינה, המסבסדת רכבים לכל בכיריה על חשבונינו.
על העוות הזה מרויחים מספר גופים. למשל, חברות הביטוח גוזרות קופונים שמנים בצורת פרמיות ביטוח מפלצתיות (מדוע לא לבטח רק את הערך האמיתי של המכונית? תשובה: כי כאשר יש טוטל-לוס על רכב, הרי הבעלים המסכן צריך שוב לשלם מס רכישה מלא על הרכב התחליפי, כביכול גנבו לו את המס יחד עם הרכב?).
נורא!

זה מה שמשנה בקניית אוטו ??? עוד אלף ש''ח לכאן או לכאן ? לדעתי הדגש צריך להיות על דרך להרתעת המוכרים מלשקר בעת מכירת המכונית וסנקציות שצריך להטיל על אנשים כאלו. חוויתי את החוויה הזו בעת חיפוש מכונית נקיה מתאונות ומבעיות רציניות ,
משימה כמעט בלתי אפשרית למצוא רכב כזה,ואני לא מדבר על הזדמנויות -אלא קניה הוגנת .........ובכול פעם התאכזבתי מחדש - א י ן א מ ו ן ב א נ ש י ם -
כולם שקרנים בפוטנציה !!!!!!

- כתוצאה מלחץ סוכנויות.

כבר מזמן המחירון של לוי יצחק מצחיק את הקונים, והם לא שמים עליו

פעמיים מכרתי רכב דרכם במחיר קרוב למחירון שלהם