סיבה נוספת לא לפרוש מהאיחוד היא הענה למהפך הכלכלי הצפוי ועומד לבוא על כולנו. שמו ''ביקורת איכות''.
פרט לשליטה על היצור והמלאים של כלל האיחוד יש משימה נוספת באופק. בקרת איכות על המלאים והייצור. איכות העגבניה צריכה להיות אחידה ולא משתנה. זה צריכים להבטיח ארגוני איכות הסביבה שקולם צריך להכתיב את העתיד, אם יש כזה. מתן עדיפות טריטוריאלית לבעלי חיים והפסקה מוחלטת של זיהומי האויר.
רק בנציבות ניתן להביא לחלוקה הנאותה בין כוחות בעלי ההון לבין האזרח הקטן - איכות חיים. שתי מפלגות: איכות סביבה ובעלי ההון. אין צורך ביותר. אכיפת החלטות הנציבות - צבא או משטרה.

כל המדינות חברות ב EU הינן יותר סוציאליסטיות מאנגליה עם או בלי מלוכה.
עניין נוסף שהעלה שר הכלכלה הבריטי הוא מוביליות בכ''א. כמו בארה''ב. אבל אירופה אינה בת 250 שנה, היא קצת יותר.
ה- EU נתן אופציה לבעלי ההון להחזיר רווחיהם דרך כח עבודה זול ממדינות פריפריה או חוץ כשדגל האיחוד מתנופף בתורן. נחמד. הבעיה היא שעבודה והגירה זה אותו דבר. יש בעיה עם הגירה לאירופה. יותר הגירה- פחות הטבות סוציאליות כי יש יותר אבטלה.
בעיה נוספת של האיחוד היא שהנציבות לא השלימה את מלאכתה בתחום הכלכלי. אם זה מעצלנות או מאבדן הכוון. ה EU תמיד שאף לאיחוד פוליטי. בעיה. כי איחוד פוליטי הוא איחוד תרבותי. אין באירופה איחוד תרבותי ולא יהיה.
במקום להשלים את מהלך האיחוד הכלכלי עד תם מתעסקים שם בשטויות רומנטיות כמו ''שר החוץ של ה EU''. חבל. כי כדי להעמיד כח פיננסי מול המזרח הרחוק, מול ארה''ב, צריך שליטה מלאה,אינפורמטיבית - on line על היצור והמלאים. זה טוב לכולם, גם לעובדי הנציבות של האיחוד.

''משחקי מטבע'' אינם סיבה לסגת מה EU. זאת היתה כוונתי. שמעתי ראיון עם אחד משרי הכלכלה לשעבר של אנגליה והוא הסביר מדוע הסיבות לא להצטרף למטבע אחיד תקפות על כל המדינות הקטנות כמו שהיו והינן תקפות על אנגליה. רמיזה שיוון צריכה לסגת מהיורו ולהפוך למדינה חברה חלקית כמו אנגליה. הסיבה היא הגמישות בה ניתן לשחק עם שער מטבע מקומי לטובת יצוא מקומי בלי להסתכסך על חוקי הסחר העולמיים.
הבעיה עם גישתו של השר לשעבר היא שניוד מטבע לטובת יבוא או יצוא היא טנגו לכל מדינות שוות הכוח. בסוף אין מי שמרוויח או מפסיד כי כולם מגיעים לאותו מקום ממנו יצאו. היתרון הוא לגודל - EU.
הסיבה שאנגליה לא נכנסה למטבע אחיד היא שניוד מטבע מקומי עובד תמיד לטובת החזק המקומי - בעלי ההון. משאיר את המעמד הבינוני - נמוך לשלם את המחיד - בריביות. זאת אנגליה. האם זאת יוון?
היתרןון הגדול ביותר של ההצטרפות ל-EU הוא הורדת הריביות לטובתו של האזרח הקטן. כאשר נכנסים היצואנים - או היבואנים לבעיה - כלכלני האיחוד צריכים לבחון אם הבעיה מקומית או חיצונית ואז להחליט אם להעלות או להוריד את שער היורו. לשם קבלת החלטות כאלו צריך לשלוט על ה-q הכולל.

הצעתו השניה של מנהל המכון הכלכלי, דן לואיס, היא goes without saying בגלל שבמצב של משבר כלכלי- קיצוצי שכר הינם הכרחיים בליווי הורדה כפויה במחירי מוצרים הכרחיים ושכ''ד (כי לא יכול להיות שסקטור אחד ישלם והשני לא). הגדלת מיסוי על ההון - רצוי. משחקי מטבע - בשום פנים לא. סתם חרטה.
האם המשבר אמיתי או תוצאה של הרצת מחירים או ניפוי משכורות?
נציגי האיחוד הארופאי היו צריכים ללכת ולחפור מתי התחיל המשבר והיכן נפתח החוב. לבדוק השתלשלות. זה היה צריך להיעשות מזמן, לפני שהלשונות הרעים איבדו רסן. מה עושים כלכלני האיחוד?