החקלאים בישראל מסובסדים בדרכים שונות ומשונות, קרקע חינם, מים כמעט בחינם, ועובדים זרים. שפע הטבות והקלות ותמיכה ממשלתית ופיצויי קרה, חמסין, ברד, בצורת, ארבה, וסתם שמיטת חובות בהיקף של מליארדים רבים.
אין שום הצדקה ושום הגיון שמדינה נטולת מים וקרקע ועובדים זולים תעסוק בענף כלכלי שאלו עיקר תשומותיו.
זול יותר ובריא יותר להביא את העגבניה מטורקיה ואת הבננה מתאילנד מאשר לייבא לכאן את העובדים. זול יותר להביא מוצרי חלב וירקות מהבלקנים מאשר לייצרם כאן.
עיקר המזון בארצנו ממילא מיובא: הגרעינים לקמח ללחם ולהזנת בעלי החיים - משמע חלב, בשר ודגים וביצים. השמן והסוכר, הקפה והתה מיובאים. וזול יותר להביא פירות מסין מאשר לגדלם כאן.
יש לקבוע מחיר ראלי למים ולקרקע כך שרק ענפי חקלאות שבאמת יעילים וכדאיים יפעלו. ואת עיקר הקרקע להחזיר לעם היהודי כך שאדם יוכל לבנות בית צמוד קרקע תחת עץ צל במחיר סביר. עם פחות נזקים לסביבה בהשוואה לשטחי חקלאות עתירי דישון וריסוסי רעל.
הלובי החקלאי בכל העולם פוגע קשות במדינות בהם הוא שולט, ובארצנו היבשה והצפופה לובי זה עושה שמות.
אין זה נכון שהחקלאים שומרים על האדמות מפני האויב ההפך הוא הנכון, שטחי חקלאות ומכסות מים רבות מועברים לידי הערבים כקבלני משנה. ופיצויי הבצורת השנה יועברו בעיקרם לשבטי מבריחי הסמים וגובי דמי החסות.