אני למדתי במרכז הבינתחומי בהרצליה, למדתי את קורסי הבחירה שעניינו אותי בלי לבחון מה ממוצע הציונים בהם, וסיימתי אתה תואר בציונים גובהים אך ממש לא בהצטיינות. וגולת הכותרת היא שהתקבלתי להתמחות באחד מהמשרדים מהחמישיה הפותחת, למרות שלא היה לי נסיון ולא השתתפתי בשום פעילות הקשורה לעולם המשפטי במהלך הלימודים (סדנאות קליניקות וכו'). הראיון שלי נערך תוך כמה ימים ואחרי רבע שעה הודעו לי שהתקבלתי. לעומת זאת כמה חבר'ה שלמדו אותי, היו מצטייני דיקאן שלוש שנים ברציפות, השתתפו במשפט המבויים ובכל הקליניקות האפשריות, ולא עברו את הראיון הראשון במשרד.
ללמדך שממש לא מחפשים חרשני צמרת ושראיון בוחנים גם אישיות.
אני יכולה להסכים שזה לא התחום הכי מתגמל יחסית להשקעה אבל חוץ מזה כל מה שכתבת זו ערמת שטויות.
אגב, לאיזה רופא בדיוק התכוונת שמרוויח מעל 80,000 ש''ח בחודש בלי לעבוד כמעט? כי הנתונים שאני מכירה קצת שונים...

לא מסתכלים על פוטנציאל, יכולת ליצור קשרים, הכרה של העולם מבחינה עסקית וכו'.
נטו חרשניות וחרשני צמרת.
בקיצור נטו עבדים בלי טיפת יוזמה כדי שלא יגנבו להם לקוחות... כמה ישראלי, חהחהחה.
נטו אנשים שלקחו את הקורסים הכי קלים והכי טפשיים כדי להוציא את הממוצע.
ותסתכל כמה מרוויח שותף בכיר במשרד בממוצע כולו 80,000 שקל לחודש... אחרי שנים של עבודה משעממת וקורעת... וחצי הולך למס הכנסה... סיימתי משפטים ומנע''ס ואין לי שום כוונה לעשות אפילו סטאז.
80,000 שקל לחודש בגיל 45 (לפני כן לא יעשו אותך שותף בכיר ב10 הגדולים) אחרי קריעת תחת כזאת...במילה אחת פחחחחח. אפילו מכונית נורמלית לגיל כזה אי אפשר להחזיק בכזה סכום...
רופא או איש הייטק עושה הרבה יותר מזה בלי לעבוד 24 שעות ביממה ובלי להחזיק משרד של עשרות אנשים בגיל 45.

עם כל האיצטלה האקדמית (במכללות גם זה לא) מדובר במקצוע שהוא למעשה מאעכר של בתי המשפט.
כולם תורמים משהו לתל''ג. פועלים, מהנדסים, רואי חשבון, עובדי ציבור, כולם. חוץ מהמגזר הזה.

ורק אני מחפש התמחות כבר שנתיים אפילו בארבעת אלפים שקלים. בושה!!!!!