פסק דין נגד הנהלת בנק לאומי- העלילו אשמת ניסיון רצח- 29,1,2009.
אם, לא היה מתפרסם באתר בית המשפט העליון,[ רע''פ 820/09] לא היה ניתן להאמין!
ההחלטה שניתנה בבית המשפט העליון, [29/1/2009] מעלה שאלות, שאנו אזרחי המדינה, שואלים, בננו לבין עצמנו, לשאלת, מיקומה של מדינת ישראל בין המדינות המתוקנות.
האם אנחנו ממוקמים בעולם השלישי?
הפסק מתאר, אירוע, שלקוחה של בנק לאומי, הואשמה, במשטרת ישראל, ע''י הנהלת בנק לאומי, באשם כזב, חמור! [ניסיון רצח של מנכ''לית הבנק!]
משנתברר למשטרה שמדובר בעלילה, ''נעלם'' תיק החקירה! רק עיקשות, של הנפגעת, הביא לשחזור האירועים. אך משיכת הזמן, יצרה ''מצג'' של התיישנות.
אך העובדות נכונות.
בהנהלת הבנק אף אחד לא נתן את הדין!
היועצים המשפטיים של הבנק, לא נתנו את הדין!
במשטרת ישראל, אף אחד לא נתן את הדין!
בית המשפט, נתן ''לפרוצדורה'' לגבור על שיקולים אחרים.
אותה הנהלה ואותה מנכ''לית, שנקבע שהינם רמאים! מופקדים על הבנק הגדול במדינה ואמינותו.
המפקח על הבנקים לא פעל כנגד ההנהלה של הבנק ולא מנע ממנה, להמשיך, לנהל משאבי המדינה. להיות מופקדים על גורלם של מאות אלפים אזרחי המדינה!!!
אז, כשהאינטרנט, ''הוא כיכר העיר'', יכול כל אחד, לספר לחברו, איך אין דין ואין דיין. איך ''אובדים'' תיקי חקירה, במשטרה, נגד בכירים. איך, היה נגמר האירוע, אם המתלוננת, לא הייתה מקליטה את שיחתה. האם גם אז, היה אובד תיק החקירה?
אינכם מאמינים שכך, לכם, יכול לקרות. אך הינה, זה יכול לקרות לכל אחד.
את המסר הזה, ראוי להעביר, לכל תפוצת האינטרנט!!!