בישראל הפך חוק שנועד להגן על נושים (אמיתיים או מדומים) מפני חייבים (כנ''ל) ל ''ברוח'' מהארץ מבלי לשלם את חובם, לכלי נשק יעיל להחריד בידי
נושים חמדנים, שלא יההסו מלהפעיל מערכת שלימה של לחצים (בתי משפט וכדומה)על חייב כל זמן שהם יראו שאפשר לסחוט את הפרייאר שאין ביכולתו להתגונן.
לצערי ''במשחק'' הזה משתתפים, גם עורכי דין(כנ''ל חמדנים) הרואים אפשרות לגזור קופון נאה,הם לא בודקים באם אכן ה ''חייב'' הוא באמת חייב, או האם בכלל ישנה יכולת החזר החוב. בלא כל נקיפת מצפון ולו הקלה ביותר, יסחטו את המירב שרק הם יכולים. והחמור ביותר. גם בתי המשפט משתתפים לרוב ללא ידיעתם ''בחינגה'' של השפלת (כמעט אפשר להגיד בהוצאה להורג) חייב המוצג מול כל דיכפין במלוא מערומיו לעיני מקריו וילדיו, מה שלא פעם מסתיים באסון הלובש צורות שונות. והשאלה המקננת בי היא איזו מין מדינה היא זאת המאפשרת לרדוף ללא רחם (עד לקבר) חייב בעיקול המעט שנותר לו ( אדם המגיע למצב זה, נותר לרוב עם כמעט כלום) שידו אינה משגת אפילו שירותו של עו''ד מתחיל. יותר חמור מכך הגבלת חופש תנועתו של בן חורין ההופך בידיים חמדניות ''לפושע נוראי'' ואסיר המוגבל בתנועתו, מונעת את האפשרות היחידה שאי פעם יוכל למצוא מקורות פרנסה חדשים, ובכך אולי גם להחזיר את חובו האמיתי או המדומה, ובכך להחזיר צלם של אנוש לחיו ולחיי בני משפחתו.