יש לברר קודם מהו אושר. לע''ד אושר פירושו שהאדם במסלול התקדמות בנושאים שחשובים לו, סוביקטיבית. אם לאדם הדבר הכי חשוב זה כסף אז כל זמן שהפלוס בבנק גדל הוא מאושר.ברור שאדם כזה יחשוב את כל חסרי הכסף לאומללים.לסיכום סוגי האושר הם כמספר האנשים

מי שמבלה את רוב זמנו בלרבוץ מול הטלוויזיה או עיסוקים דומים יישאר עני.. ומי שקם והולך לעבוד ירוויח יותר כסף.

העולם ניברא על כללי האיזון,הווה אומר,הכל עם מידה.לא טוב לו לאדם בעוניו,ומאידך לא תמיד טוב לו עם עושרו,כלומר,טוב לו לאדם כאשר אינו חסר מאומה,יש לו הכל ובמידה הנכונה.יאמרו ''חכמים''מה זו מידה נכונה,הכל על פי ראות המידה של האדם,רק מה...האדם שאינו שבע אף פעם,נישאר תמיד רעב,ולכן לא טוב לו...
אז מי הוא האדם המאושר,זה החכם באדם,שיודע בדיוק,כמה הוא צריך ובכמה טוב לו.
ושיהיה לכולנו טוב לנו.

אם יאסר ערפאת היה חתן פרס נובל לשלום (האירוניה בנושא זה גלויה לכל) אז לא פלא שחתן פרס נובל אחר ( דניאל כהנמן ) ''גילה'' שעושר לא מביא לאושר. (ואולי יקבל על גילוי מרעיש ומהפכני זה פרס נובל נוסף).
כנראה שאותו מלומד עטור פרס נובל לא יצא מפתח השכונה היוקרתית שלו לראות את שכונות הקארוונים ה''יפות'' של אלו שמרוויחים פחות מ-20K לשנה - משכורות רעב שלא מסוגלות לממן מינימום הכרחי הישרדותי , החל מאיזו שהוא סוג של ביטוח רפואי כלשהו, שלא לדבר על חינוך הולם לילדים, מקום מגורים שהוא לא שכונת סלמס עתירת פשע וסמים, יכולת לקנות אוכל בריא, ומעבר לכל ההישרדות הבסיסית הזו יכולת להינות מהפנאי ולא עם בירה ביד מול הטלווזייה בתוך קארוון מט לינפול עם בריאות רעועה ובלי שיניים (כי ממשכורת רעב כזו אין סיכוי לממן גם טיפול שיניים כלשהו). כמו כל המחקרים הנאורים האמינים והמהימנים האלו תוצאות ה''מחקר'' הזה היו ברורות מראש משום שהן תוצר הרצון להוכיח את התאוריה בלי שום יכולת לראות את המציאות לאשורה - עובדתית. עכשיו שהחוקר המדופלם הזה יעשה עוד מחקר ובו ישאל את כל אלו שמרווחים מעל 100K לשנה אם יש מי מהם שמוכן להתחלף עם אלו שמרוויחים פחות מ-20K לשנה, והפוך - שישאל את אלו עם ההכנסה מתחת לקו העוני (20K לשנה) אם הם היו מוכנים להתחלף עם אלו שמרוויחים מעל 100K לשנה. ואז ינתח את מדדי האושר שלהם.

להרוויח את הכסף בסבבה. לתת לאחרים לעבוד בשבילך - זה שם המשחק...
אין דבר כזה - העשירים ככה והעניים ככה.
יש עשירים שהם ככה, יש עניים שהם אחרת, ויש את אלה באמצע...

יש משנה באבותשאומרת
''מרבה נכסים, מרבה דאגה''
ואידך זיל גמיר