לא יאומן איך לאורך השנים נשאר תחום כלכלי אחד גדול בשליטה כושלת של משרדי הממשלה. החקלאים נוהגים להתלוצץ בינהם שרק דבר אחד לא לוקחים מהם: את האוברדרפט. מים של המדינה, זו מחליטה מי יקבל, מה גודל המיכסה, מה תהיה איכות המים וכן מה תהיה עלותם. האדמה של המדינה, החקלאים ברי רשות, ואין להם אפשרות לפעול להשבחתה. עובדים, השליטה בידי רשויות המדינה. בעוד עשרות אלפי לא מועסקים מקבלים הבטחת הכנסה מקופת המדינה, החקלאים נאלצים לממן הבאת עובדים זרים מחו''ל. רישיונות היצוא בידי המדינה. גם חב' היצוא הגדולה אגרקסקו בשליטה של המדינה. התוצאה, מרבית חקלאי ישראל לא הצליחו לשרוד. משקיהם קרסו. מקורבים לבכירי המשרד מקבלים הטבות וג'ובים. המשרד הממשלתי היחיד במדינה שמתנהל באופן פוליטי הוא מ' החקלאות. ע''פ נוהל פסול, כשהשר מושבניק המנכ''ל קיבוצניק. מה בין מקום המגורים של בכיר למינויות לתפקיד ממלכתי. כך זה עובד בחקלאות הישראלית. כשאדם מן הישוב מקקיע חסכונותיו בנדל''ן, הנדלן שלו. חקלאי שרכש מישקו לפני 70 שנה הוא עדיין ווסל של רשויות המדינה. אדם שאין לו זכויות קיניין. והנהגת ההתיישבות? זו מקורבת לצלחת הפוליטית. אז מדוע שתנהיג את החקלאים מעבדות לחירות.
הגב לתגובה זו