- 10.
- 9.
אלונה, 03/06/06 18:09
שרזות יותר מידי,אבל עם ציצים גדולים כמו של מישהי ששוקלת 200 קילו.ובכלל לא מתעניינת באופנה,אלא באומנויות לימה,וארכיאלוגיה.מה אני אגיד אתה לא היחיד שהתאהב בדמות מזויפת,התקשורת מלאה בנשים וירטואליות ובגברים שמאוהבים בהן,ואם יראו אישה יפה שלא עברה ניתוח פלסטי בחיים לא יסתכלו עליה.
אתם מאוהבים ב''נשים'' שיצרתם במו ידיכם,וכל כך מאוהבים בהן שלא פנויים רגשית להתאהב באנשים,אתם מאוהבים בלשחק אותה אלוהים,ולהאמין שאתם באמת אלוהים,עד כדי כך שאיבדתם כל קשר למציאות ולשפיות שלכם.
- 8.
ליאור, 03/05/06 21:19
אולי תשאיר קצת לחג הבא?
מה פסקה אחת לא יכולה למצות את הנושא מכל הזוויות???
- 7.
מר צוקרמן אתה צריך פסיכולוג דחוף.
ברק משה, 02/05/06 08:54
הבנתי את שרשמת בין המילים ואני לא שופט אותך,אבל שמע רק מיטת פסיכיאטר תוציא אותך מהמצב הזה.
ובפעם הבאה את הניתוחים תשאיר לרופאים מומחים.
אפרופו הקרימה הזאת צפפה לא קטנה.
- 6.
get_real, 02/05/06 01:44
בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ... ומשם זה רק הלך והסתבך.
סך הכל אהבתי את הכתבה, אבל לא הצלחתי להבין אם אתה מקבל תוספת שכר על כל שימוש במילה לועזית עם ייחוס פרויידיאני, או שזה סתם קיק שכזה :)
מעבר לכתבה היה שם גם משחק מחשב לא ?
נעשה את זה בנקודות
1. ללארה יש רק צמה אחת, זה מוריד את רמת הפורנוגרפיה הפדופילית קצת. לא ?
2. את המשחק עצמו ראיתי למשך דקה וחצי, אבל אני זוכר בבירור שהייתה שם עלילה, יכול להיות שהיא אפילו הייתה מעניינת (בטוח שלא כמו התחת של לארה)
אני כבר מתחיל להיות עייף אבל ננסה בכל זאת... עיצוב תודעה, עיצוב תודעת גיימרים, לארה כאייקון פורנוגרפי (?), גיימרים בני 16, מחברים את הכל ביחד, ומה מקבלים ?
''מושא הערצה'' היא מילת המפתח פה.
לא קל ליצור אייקון תרבותי, ועוד כזה שמחזיק מעמד (ביחוד בתרבות הגיבורים לשבוע המתגבשת כיום במדיה). מידת ההצלחה של הדמות היא מידת הכרתה בתוך השיח הציבורי, ומידת ההכרה לה היא זוכה בשיח זה (כמות ואיכות) ולשם כך כל האמצעים כשרים.
בשורה התחתונה כדי שדמות מסויימת תזכה להכרה המיוחלת, מאפייניה (אופי, מראה, וגם אסוציאציות שהיא יוצרת) צריכים להיקשר עם מאווים יצריים קולקטיביים כמה שיותר (מעל ומתחת לחגורה).
בהסתכלות כלכלית על ההצלחה המיתוגית הזאת במקום שתקציבים גדולים יותר נכשלו ל''אידוס'' מגיעות כל התשבוחות.
בהסתכלות החברתית, המדיה בפריסתה הנוכחית אכן מהווה היום יותר מבעבר גורם מעצב דיעה.
לאחר בהיה ממושכת במסך אני וקו המחשבה שלי גיבשנו דעה מוצקה בכיוון הכללי של המיטה.
בשיוט המתמשך הזה של ספינת האנושות על מימי הזמן לא קיים נכון או לא נכון, צודק או לא צודק, קיימת רק הדרך , אלא אם אתה שאול מופז ויש לך בית שאתה לא עוזב.
- 5.
- 4.
מתרגל ממורמר, 01/05/06 21:45
תשמע אחי, להגיש את זה כרפרנט לקורס בלימודי מגדר זה קביל (הייתי נותן לך 90), אבל בתור טור ''אישי'' שמוצג באתר שיח ציבורי, תחת התמונה והשם שלך – גבר, זה מביך! אני מזהה את כל הסילבוס ששימש אותך להרכיב את התובנות הממוחזרות שלך. אתה מעתיק פסקאות שלמות בלי אפילו לנסות לטשטש את זה. נקודת המבט הביקורתית ''שלך'' היא שיבוט גמור, תוצר של פס הייצור ל''תודעות ביקורתיות'' של בניין גילמן! אתה סימולקרה שחושבת את עצמה לסובייקט אוטונומי! אתה תוכי משועתק! בקיצור, לפני שאתה בא לפרק את מנגנוני השיח הפטריארכאליים שמבנים את האופן שבו האישה תופסת את עצמה, כדאי שתהרהר לרגע באופן שבו גילמן – על כל הסילבוסים שמופצים בחדריו המחניקים ועל כל הרעיונות שמונחלים שם בכפית ובאינפוזיה לתודעות פעורות – הצליח להבנות כל מולקולה ומולקולה של נקודת המבט ''שלך'' על העולם. כשאני קורא את הטור ''המאלף'' שלך, סוף סוף יורד לי האסימון שמושג הסובייקט הוא פיקציה שקופה ומטופשת שמכרו לנו מיני ליברליים והומניסטים ומודרניסטים לכל אורך ההיסטוריה.-
המרצה, 02/05/06 09:03
ביטלת את הסובייקט ומה? החזרת אותנו לאוביקט יודע הכול והשולטטטט!!! (?)
תחזיר אותנו לאמת האחת, שבשמה יוצאים לקרב? תחזיר אותנו ליצירת הפחדים באמצעים חינוכיים?
נכון, התלמיד שיחק קצת עם תיאוריות. הוא שמע את השיעורים, תרגל אותם והלך לחפש תחום שמעניין אותו כדי להשליך עליו את התיאוריה ולבחון אותו מול המציאות. זה מה שעושים בתואר הראשון והוא עשה את זה יפה מאוד.
אתה, לעומת זאת, רצוי מאוד שתמרוד בתיאוריה (הסובייקט שהפך לאובייקט?), אבל תביא לפחות תחילתו של רעיון חדש במקומה. (ואל תגיד לי שהתפיסה של אמת אחת לא תוביל בהכרח למה שתיארתי, אלא אם תראה לי דרך אחרת מכל מה שהיה לנו בהיסטוריה)
-
שאול מהמסדרונות, 02/05/06 18:05
שלום למתרגל הממורמר (מדוע אתה ממורמר?)
אקווה שאת קריירת החינוך שלך תקטע בהקדם, ולא תמשיך הלאה לעבר תואר ''המרצה הממורמר'' וכיוב'. הבעת בוז גדול כלפי הממסד האקדמי על חדריו המחניקים, ולא נתת דבר מלבד זאת. היכן רכשת אתה את השכלתך ויכולת הביקורת שלך- האם באופן מנותק לחלוטין מהמסדרונות המשובטים והממחוזרים של גילמן?
אשמח להתייחסותך לשתי שאלות: ראשית- האם אתה בטוח שבכדי שדיעה תהיה מעניינת וראויה להבעה, היא צריכה להיות מנותקת מהשיח הקיים?
שנית- האם אתה חושב שהשיח הקעיים הוא מוטעה עד היסוד? אנא נסח מדוע הסובייקט הוא פיקציה.
מלבד זאת- דברייך אינם מאירים כל תוכן, אינם מצחיקים, אינם חברותים, הם רק מרירים. כשסיימתי לקרוא את הפסקה שלך יכלתי ממש לראות אותך מסיים את רטינתך, ממלמל קללה חרישית ולא מובנת, וצולע לאט לאט במורד מדרגות לולייניות למרתף המחקר שלך.
-
מתרגל-יום שאחרי, 02/05/06 19:34
אני מבקש בזאת לפרסם בפני קהל הטוקבקיסטים הצנוע שהתקהל סביב תגובתי את התנצלותי הכנה על הרעל שנשפך ממקלדתי ליל אמש. עלי לציין כי כל כמה שאני מנסה להפנות את מבטי אל עצמי פנימה, עדיין איני מצליח להבין מה הוליד בי אך לפני פחות מיממה את ההשתלחות הפסולה שלעיל. מבוכתי זו נובעת ככל הנראה משום שהאני שכתב את השורות המורעלות הללו אבד זה כבר בתהום הנשייה של האתמול, ובהקיצי הבוקר הגיח לו אני חדש, מפויס יותר ומחבב הבריות (אין זו מליצה!), שבקוראו שוב את המאמר לא מצא שום פגם בדבריו של הסטודנט הצעיר שייתכן כי נכון לו עתיד מזהיר (הרי הוא מכריז על עצמו ללא כחל וסרק כסטודנט בלימודי מגדר! ואם כך מדוע שלא ינסה ליישם את הרעיונות שלמד על משחק המחשב האהוב, ומה הולמת לשם כך יותר מאשר בימתו הפלורליסטית של NRG). בקוראי את תגובתו של האני שלי מליל אמש, כאב לי אף שבעתיים על השתלחותו הפרועה והנבזית בבניין גילמן הכה אהוב (הרי כיתותיו הקטנות הן סוד קסמו! והתודעות הביקורתיות שהוא ''מייצר'' רק תורמות להעשרת השיח הציבורי והטוקבקיסטי כאחד!), שהרי זה כמעט בבחינת כריתת הענף שעליו אני יושב, שהרי אני בעצמי יוצא חלציו של בניין זה.
רק אם יורשה לי לסיום, כמי שתואר שני באמתחתו הצנועה (אם כי לא עבודה קבועה), לעוץ עצה לכותב המאמר – זנח את רעיון הסובייקט, את רעיון האני האחדותי והרציף שפרויד הוא מנסחו הגדול, שהרי כולנו איננו אלא סדרה של מסכות המתחלפות ללא הרף לפי גחמותיו של מזג האוויר.
-
תלמיד אבוד, 03/05/06 12:59
אוקיי.
הבנתי, קיבלתי.
קרה גם לי.
אני כמוך, מאמין שכל אישיותינו היא בעצם סדרה של מסכות המתחלפות לפי הסובבים אותנו/עונות השנה/השעה ביום/כוכבי הלכת ובעיקר לפי הסיפור שאנחנו חושבים שאנחנו חיים באותו רגע נתון - אכן, אזיזטציאליסט מובהק כנראה, עם קצת השפעות של שטיינר.
עכשיו, השאלה שלי היא, אם אתה נמצא שם, במרומי הMBA ויודע את כל זה, מה נשאר לך לחקור בכלל?
מה יש אחרי ההבנה שהכל מסיכות?
-
תלמיד מסור, 03/05/06 18:04
-
-
גילמניסט, 04/05/06 17:07
סבורני שהמתרגל המלומד ממעיט בחשיבותו של הרפלקס הביקורתי המותנה, אותו רפלקס אשר מטופח בקפדנות(ובשיטות פבלוביות כמעט) במסדרונותיו העבשים אך החביבים של בניין גילמן. אין פסול בכך שבשר התותחים האקדמי השורץ באותו בניין חביב ירייר ביקורת אינסטנט מדי פעם... אותו הרפלקס הוא שמעניק לאנשי גילמן העגומים את חינם הכובש.
-
- 3.
מבין, 01/05/06 17:31
לארה קרופט כבר היסטוריה יש אחת הרבה יותר כוסית קוראים לה BLOODRAYNE
- 2.
תחזור אחרי אדם: פ-ט-ר-י-א-ר-כ-ל-י
דניאל, 01/05/06 17:01
לא מספיק שמורעלי האקדמיה עושים במונח הזה שימוש אינפלציוני, בלי הרבה מושג מה עומד מאחוריו ובלי שום ביקורת על ההנחות שביסודו, אתם אפילו לא יודעים לאיית אותו.
אז הנה שיעור לשון לתלמידי מגדר (ולעורכי nrg): פטריארכלי. מלשון פטריארך. עם ר' לפני ה-כ'.-
-
לאף חמוד, ''פלצניזם'' זה כל הכתבה הזו, לא הטוקבק של דניאלקשקשניזם, 01/05/06 23:24
אם אחרי כתבה כזו, הטוקבקיסט נראה לך הפלצן, או שאתה באמת אהבל מהאקדמיה או שאתה הכותב בעצמו.
-
-
- 1.
אחד משלנו, 01/05/06 16:12
מי היה מאמין שביטול הזמן הכרוך במשחקי מחשב יביא את הכותב להרהורים כה מעמיקים בענין מבנה החברה ומעמדה של האשה בה. ידוע שהרצון לשמר מבנה חברתי קיים הוא נחלתם של התחתונים כמו של העליונים. כך לדוגמא העבד בחלומותיו מבקש להיות אדון ולא בן חורין . כך גם הפמיניזם הליברלי שמבקש להפוך את הנשים ל''גברים'' ולא לערוך שינוי מבני מעמיק יותר. אוסיף כי יש לנו נטיה להאדיר את הראייה הקוטבית (שחור/לבן גבר/אשה וכו') כי כך קל לנו יותר להבין את המציאות אך ראיה זו לא בהכרח נכונה יותר! מבט מפוכח היה מתייחס ללארה כאל אדם (תרתי משמע) ולאו דווקא כאשה.ולסיום נזכרתי באמרה של יונתן פישנזון לעמרי אלפסי באחד הלילות של שיחות נפש באוהל של כתה 2 בטירונות כי ''הבחורה הכי מכוערת במציאות יותר יפה מהתמונה של הבחורה הכי יפה''. תמשיך כך