אתמול גיליתי את האתר הזה לראשונה, משום שאני כותב עבודת סמינר שקשורה למקום. הייתי סקרן לראות כמה מבקרים מישראל נכנסו לשם, והופתעתי לראות שממש בזמן שנכנסתי, נכנס עוד גולש ישראלי. לרגע כבר לא הייתי בטוח שזה ה-IP שלי, למרות שזה לא היה הספק שלי. אחרי הכל, זה לא הגיוני שבדיוק באותו הערב ייכנסו שני אנשים מישראל לאותו אתר נידח. אם הייתי פרנואיד, הייתי גם חושב שמישהו עוקב אחריי. זה היה הזוי למדי :)
אגב, מדובר באחד המקומות היפים והמרתקים באירופה, ומומלץ להעמיק בו. בגלל כל חילופי הבעלות עליו יש לו כמה שמות (חפשו למשל רותניה), אפשר למצוא בו קבוצות אתניות שונות (היום פחות מאשר בעבר), ורבים מתושביו דיברו כמה וכמה שפות. למשל, היתה בו קהילה גדולה של יהודים שרובה נספתה בשואה עם גירוש יהודי הונגריה. חלק גדול מהיהודים האלה ידעו את השפות הבאות (או לפחות את חלקן הגדול): גרמנית, אידיש, הונגרית, צ'כית, סלובקית, רותנית (אוקראינית), רוסית, רומנית, פולנית ועברית.
יש גם ''בדיחה'' מפורסמת על המקום: אחד התושבים המקומיים סיפר למבקר מבחוץ כי נולד באוסטרו-הונגריה, הלך לבית ספר בצ'כוסלובקיה אחרי מלחמת העולם הראשונה, גויס לצבא של הורטי בהונגריה במהלך מלחמת העולם השנייה, הושלך לכלא הסובייטי בסיומה, ובערוב ימיו קיבל פנסיה באוקראינה העצמאית. כשהמבקר הביע קנאה על כך שעבר כברת דרך וזכה לראות מקומות רבים ומעניינים, השיב האיש בעצב: ''אבל מעולם לא עזבתי הכפר שלי!''.
וזה, על רגל אחת, סיפורה של קרפטו רוס.
הגב לתגובה זו