תודה על התגובה ועל ההפנייה למאמר. אני מסכים איתך שלכל אותן מערכות שציינת יכול להיות מקום חשוב גם כאשר ראיית העולם היא מטריאליסטית. עם זאת, אני חושב שהמקום הזה מוגבל יותר, וזו הנקודה המרכזית שלי. אם ניקח למשל את ''פיתוח האישיות'', אדם שמניח שרגשותיו הם תוצר של תהליכים כימיים סביר שעבורו כלים ''רוחניים'' כמו תפילה, מדיטציה ואפילו טיפול פסיכולוגי יהיו מיותרים. גם אם יראה בהם תועלת כלשהי, בסופו של דבר התועלת היא מוגבלת. אם ''הפן הברוטאלי-אנוכי נמצא בגנים שלנו'', כפי שמוזכר במאמרך (המעניין מאוד), הרי שהיכולת שלנו ליצור טרנספורמציה היא מצומצמת, והרפואה הפסיכיאטרית נראית יעילה לשם כך בהרבה. באופן כללי, נראה לי שמנקודת המבט המטריאליסטית משתמע שהאושר שלנו תלוי בראש ובראשונה בדברים חומריים (והאם יכול להיות אחרת?).

אם נעבור רגע לתפיסה האתית, הרי שגם היא בעיני מוגבלת יותר כאשר היא מופיעה בהקשר מטריאליסטי. עקבתי אחר המהלך שהצעתם (על סמך דארווין) מאגואיזם למוסריות. המוסריות כאן היא ''פיקוח על אנוכיות וברוטאליות הטבועים בנו'' – שוב, מידת השינוי היא מוגבלת, שהרי האנוכיות טבועה בנו. בנוסף, המערכת האתית היא כלי שתכליתו הישרדות אבולוציונית. האם המוסריות היא גם אמצעי לטרנספורמציה ממשית באדם הפרטי?

אני כתבתי את הדברים מנקודת מבט בודהיסטית, ולכן השפה שלנו היא כנראה קצת שונה. אבל כשאנחנו מדברים על ''נירוונה'', ''הארה'', ''ביטול מוחלט של האנוכיות והברוטאליות'', ''לידה מחדש על סמך הדפוסים המנטאליים שיצרת במהלך חייך'' – האם תפיסה מטריאליסטית יכולה להכיל את כל אלו?

אני לא חושב שהשאלה משנית. יש אנשים שרואים את העולם מנקודת מבט מטריאליסטית ומייחסים חשיבות לרגש, למוסר, לאומנות ולאמונות, ויש כאלו שמוותרים עליהם מראש. לשאול את השאלה, פירושו של דבר לבחון את האופציה הרוחנית.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

מושון,

חוק האוקטבות של גורדייף, עונה בדיוק על השאלה הזאת.

הכל מורכב מרמות שונות של חומר, כך גם חוויה ריגשית היא למעשה חומר שמשנה את מצב החומריות שלו מדרגה אחת לדרגה עדינה יותר.

כך גם מחשבה היא חומר, היא מייצרת או גוזלת אנרגיה ולמעשה מתנהגת בדיוק על פי הנוסיא של איינשטיין
E=MC2 .

אין חדש בכך.

הגב לתגובה זו

בניגוד גמור לאופן בו הטענה הפיזיקליסטית (או מטריאליסטית) מוצגת כאן, המטריאליזם במאה ה-20 לא טוען על **הדברים** בעולם שהם רק חומריים, בניגוד לטענות מנוגדות ש''כל הדברים הם רוח'' או ''יש דברים שהם רוח ויש דברים שהם חומר''. טענה כזו תחשב כמטפיזיקה במובן הרע של המילה, כי זו תהיה טענה ללא תנאים שהופכים אותה לאמיתית או שקרית. ניסוח מקובל של הפיזיקליזם כימינו הוא שכל **העובדות** הן עובדות פיזיקליות. או בניסוח אחר, כל אינפורמציה היא אינפורמציה פיזיקלית. עובדות הן ישויות המבוטאות אך ורק על-ידי משפטים בשפה. מה שאנחנו קוראים לו ''העולם'', הוא סך כל העובדות הללו. עובדה פיזיקלית יכולה לעסוק גם בגלים אלקטרומגנטיים או במיתרי-על או כל מושג פיזיקלי אחר ובלבד שיהיו לה תנאים שבהם היא אמיתית. היא לא צריכה לדבר רק על חומר במובן המוצק שאנחנו רגילים לחשוב עלי באופן אינטואיטיבי, לכן הבעיה שאתה מעלה לא צריכה להתעורר.

הגב לתגובה זו

בניגוד גמור לאופן בו הטענה הפיזיקליסטית (או מטריאליסטית) מוצגת כאן, המטריאליזם במאה ה-20 לא טוען על **הדברים** בעולם שהם רק חומריים, בניגוד לטענות מנוגדות ש''כל הדברים הם רוח'' או ''יש דברים שהם רוח ויש דברים שהם חומר''. טענה כזו תחשב כמטפיזיקה במובן הרע של המילה, כי זו תהיה טענה ללא תנאים שהופכים אותה לאמיתית או שקרית. ניסוח מקובל של הפיזיקליזם כיום הוא שכל **העובדות** הן עובדות פיזיקליות. או בניסוח אחר, כל אינפורמציה היא אינפורמציה פיזיקלית. עובדות הן ישויות המבוטאות אך ורק על-ידי משפטים בשפה. מה שאנחנו קוראים לו ''העולם'', הוא סך כל העובדות הללו. עובדה פיזיקלית יכולה לעסוק גם בגלים אלקטרומגנטיים או במיתרי-על או כל מושג פיזיקלי אחר ובלבד שיהיו לה תנאים שבהם היא אמיתית. היא לא צריכה לדבר רק על חומר במובן האינטואיטיבי המוצק שאנחנו רגילים לחשוב עליו, לכן הבעיה שאתה מעלה לא צריכה להתעורר.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

אם מישהו מרגיש רע כמו כולנו בגלל שיום אחד הוא ימות וכל מי שהוא אוהב ימות, אז הוא עשוי להרגיש טוב מאוד אם הוא יגלה שהחיים הם נצחיים ושאין מוות אלא רק מטמורפוזות. יש שאלות שחיפוש התשובות עליהן לא יכול להחליף סתם הרגשה טובה ולאדם יש ייעוד גבוה יותר מסתם לא לסבול. לא לסבול זה הישג שגם עציץ מסוגל לו. האדם מסוגל ליותר.

המשל של בודהא מציג אותו בחולשתו.

הגב לתגובה זו

חייו יהיו התעסקות בלהרגיש טוב
מי שמחפש את הטוב יקבל את הרע ביחד עם הטוב
מי שמוותר על החיפוש ימצא את מי שויתר על החיפוש.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הרי היא לפניכם:
ס-ו-ל-י-פ-ס-י-ז-ם!

יאי!

הגב לתגובה זו

שהציע את הnew Mysterianism, העמדה שלעולם לא נוכל לפתור את בעיית הגוף-נפש. דניאל דנט (מטריאליסט) אמר שהוא מתבייש להחזיק באותו קמצוע כמו מגין.

אני אישית חושב שהתשובה הכי מספקת ואסתטית (מבחינב פואטית) מצויה באידיאליזם, בקבלה עם העץ חיים שלה למשל. זה אולי לא יספק מדען, אבל מצד שני, שום דבר חות ממטריאליזם לא.

הגב לתגובה זו