תגובות עד כה: 79 תגובות, ב- 16 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 16.  ''תודעה ריקה מקיום עצמי בלתי תלוי בהשלכות התודעה''     בלסריו,    09/04/08 02:55 אתה יכול להסביר... רק להזכירך שריקות מריקות מרמזת על מליאות לא תלויה אלא בתלות הריקה של ההשלכה של עצמה על עצמה החופשייה מקיום ואי קיום ... הגב לתגובה זו          לא משנה איפה תפנו         מושון,    09/04/08 11:22 לעולם לא תפתרו את בעיית המקור על שלל סוגייה (זו הגרסא של בעיית המקור של קיום תלוי)...זו גם לא הייתה כוונתו של בודהא, הוא רצה לחסל את הסבל ואתם כאן הגעתם לשאלות של האם החץ מורעל ומי ירה אותו...ומה צבע השיער של מי שירה אותו... בעיית המקור מעידה על כך ש-''סך'' המציאות האבסולוטית לא יכול להיות שווה ל-''קבוצה הלוגית''. או שה-''קבוצה הלוגית'' חייבת להיות מוכלת (תלויה אם תרצו) במציאות האבסולוטית ולכן בהכרח תגיעו לפרדוקס בהגיעכם לגבולות של הקבוצה הלוגית... או בקיצור נמרץ, הבודהיזם אולי מגיע לסיום הסבל, אבל הוא בהכרח אינו מגיע לאמת ואי לכך הוא בהכרח חלק מאמת גדולה יותר, ''אבסולוטית יותר''. יום טוב הגב לתגובה זו          התודעה שמשליכה גם היא ריקה         בודהיסט,    09/04/08 09:40 גם ההשלכה ריקה, גם הקארמה ריקה גם זרעי הקארמה ריקים וגם הריקות שאנחנו מדברים עלייה ריקה הכל השלכות והכל קיים במציאות היחסית והקונבנציונלית שבה אנחנו חיים, זה לא כך במציאות האולטימטיבית. לא רק שאתה משליך את כל עולמך , את כל התופעות האנשים והתודעה והקארמה שלהם אלא זה בדיוק אותו הדבר גם על מה שאתה מגדיר אני או עצמי, גם זה השלכה וגם הקארמה והתודעה שלך עכשיו יש לופ נכון? צריך לשבת קצת במדיטציה, לנסות להביא את הרוחות לזרום בערוץ המרכזי (סושומני) ולא בערוצים הצדדים שגורמים לנו למחשבות דואליות מבלבלות שיוצרות סבל מחשבות כמו אני נפרד מאתה, אני כאן אתה שם, התחלה וסוף, השלכה ומשליך, אובייקט סובייקט וחוויה הגב לתגובה זו              זה לא לופ, זה פרדוקס             מושון,    09/04/08 13:11 לומר למישהו ש-***הוא** משליך הכל כולל את עצמו, זה מביא למצב שאין **מי** שישליך בכלל... ואז השאלה היא מה הכוונה במילה תודעה ללא שהיא שייכת למישהו (בניגוד ל-''תודעה שלי''). אלא שהפרדוקס מעיד על הפרדוקסליות של תפיסה דואלית או על גבולות היש הלוגי שאינו יכול להיות שווה למציאות האבסולוטית ולא על חוסר נכונות המשפט. אי אפשר להמשיג את המושגים: אתה תודעה השלכה קארמה בצורה לא דואלית, לא משנה כמה נכתוב. אנחנו רק צריכים להגיע להבנה שבילתי ניתן להמשיג חוסר המשגה... וריקות פירושה בדיוק זה-אי המשגה. המציאות האבסולוטית היא בלתי ניתנת להמשגה כלשהי - נקודה! זה הכל! הבעיה מתחילה כשאנשים ממשיגים את הבודהיזם ומגיעים לתיאור דואלי של הריקות שבו ''אין עולם חיצון ויש רק התודעה שלי'', או למציאות בה ''**אני** מתגלגל לפי הקארמה **שלי**'', זה לא נכון! לא רק שזו המשגה בפני עצמה, אלא שהמשגה הרבה יותר מדויקת תהיה שאין עולם חיצוני ואין עולם פנימי ואין ***מי** שמשליך - יש רק השלכה...אין **מי** ש-מתגלגל יש רק גלגולים. וזה בדיוק מה שבודהא אמר/המשיג... יום טוב הגב לתגובה זו                  מצחיק גם אתה יצרת פרדוקס במשפט                 שבי,    09/04/08 14:56 המציאות האבסולוטית היא בלתי ניתנת להמשגה כלשהי - נקודה! זה הכל! הרגע המשגת את המציאות האבסולוטית ובכך הפכת אותה למציאות קונבנציונלית אולי עכשיו אתה מבין למה כל הזמן אומרים שחייבים לשבת על הכרית לתרגל ולמדוט ולהגיע לרמות מעודנות ואחרות של התודעה כי במצב הנוכחי החשיבה שלנו דואלית ולכן מוגבלת ולא יכולה לפתור הכל באמצעות האינטלקט - למרות שהיא יכולה לקדם הרבה מאד את ההבנה ולעזור לפתור הרבה בעיות אבל את הריקות צריך לחוות ישירות , קשה ללמדה במילים אני חושב שאתה כבר מתחיל להבין זאת ואני כבר רואה את היום שתתחיל לשבת על התחת על הכרית :) אגב - אני לא מתגלגל לפי הקארמה שלי אבל אני זה הקארמה שלי או אתה זה הקארמה שלך - כמובן באמת היחסית באמת שמתפקדת וממשית אבל ה''אני'' או ה''קארמה שלי'' ריקים מקיום עצמי אגב - גם ההשלכה ריקה וגם הגילגולים ריקים גם האובייקט, גם הסובייקט וגם התהליך/ התופעה/ החוויה/ ההשלכה/ הגלגול ריקים מקיום עצמי (אבל אין זה אומר שהם לא מתפקדים וממשיים) הגב לתגובה זו                      למי שלא הבין:                     מושון,    09/04/08 15:56 בלתי ניתן לדבר על המוחלט/על האבסולוטי ללא להגיע לפרדוקס. זה נובע מהניסיון להכיל/לתלות את האבסולוטי ביחסי, את המכיל במוכל. את הסך המוחלט בלוגי. יום טוב הגב לתגובה זו                      אני אסביר אפילו יותר טוב                     מושון,    09/04/08 15:55 בגלל שהמציאות האבסולוטית בלתי ניתנת להמשגה כל המשגה אפילו זו שממשיגה את חוסר היכולת להמשיג את המציאות האבסולוטית היא המשגה בעצמה... זה מעגל אחד... עכשיו אתה מוזמן לקחת את המשפט הזה ולהכיל את אותו בעצמו שוב ושוב עד אינסוף. מי שהבין את זה, הבין למה אי אפשר להבין את המציאות האבסולוטית (הנגישה!, יש פה עוד נושא שעדיף שלא נפתח אותו כעת) והבין די הרבה למעשה... עם כל השאר אני מסכים כל עוד ברורה המעגליות המתכנסת (או מתפשטת) האינסופית של הטיעונים עצמם, ביחס לעצמם... יום טוב הגב לתגובה זו 15.  תגובה 10 ל-סושומני     חיים,    09/04/08 02:43 אני לא מניח שהדברים קיימים מצד עצמם, איפה אמרתי את זה? הכל ריק ובגלל זה קיים ממש. המיינד שלי מתמגנט לריקות, אם תרצה, של המציאות הקונספטית של כל השאר, שמתאימה לנטיות של המיינד שלי. או, כל הדברים הריקים ושלא קיימים מצד עצמם, מציגים מציאות מסויימת בהתאם לקונפצייה המקובלת על כל אלו שמסוגלים להתקיים רק במציאות היחסית, והמיינד שלי בהתאם לנטיות והקונספציות שלו מתמגנט לאותה ריקות המתאימה לו. כיון שהוא מסוגל להתקיים ולהבין רק את המציאות היחסית... זה לי הרבה יותר מתאים מהשלכה..שמצביעה על יצירת יש מאיין....ממש ברגע ההשלכה... עכשיו לי יש שאלה אליך? אתה באמת מנסה להסביר למושון? להקל עליו להבין? מושון מנסה להראות ולהוכיח שתפיסתו את הריקות ואת תורת הבודהא הינה יותר מדוייקת מתפיסה של מטקבקים בודהיסטים ובמיוחד הניו אייגים שבינהם.,... אין הוא מחפש הסבר והקלה לקשיי תפיסתו. ולא נראה לי שיש לו בעיית הבנה. ומה גם שיתכן מאד שהוא צודק ... מה שכן, בטוח שהוא משוכנע בהבנתו.... . סתם רמז להקל עליך בתכתובת איתו.. במחשבה שנייה, אני מניח שאת זה אתה בוודאי הבנת בעצמך... הגב לתגובה זו          רק שתדע חיים         מושון,    09/04/08 11:16 שעלית על מחשבה שהייתה לבודהא עצמו (בן צפון הביא את הציטוט המדויק). כלומר שאם ''אתה'' לא קיים כאובייקט, אלא רק כ-''תהליך'' (תזהר אני ממשיג!), הרי שבאינסוף זמן, יגיע בודאות מצב שבו יווצר תהליך שהוא המשך ישיר ומדויק מבחינה נסיבתית לקיום האחרון שלך...ואז למעשה מנקודת מבטך (של המיינד שלך) אתה מבצע קפיצה לעתיד למקום חדש... בודהא דיבר על שתי להבות זהות, האם בכלל יש הבדל בינהם... זה דווקא רעיון מעניין של גלגולים בלתי רציפים, אבל רציפים מצד המתגלגל...(המתגלגל בכוונה של התהליך עצמו)... נחמד! הינה למדתי משהו! יום טוב הגב לתגובה זו          כולם הבינו את זה         מושון,    09/04/08 11:13 הם פשוט חופרים במקום שהאדמה רכה... זה בסדר! זה אפילו משעשע... הגב לתגובה זו          בטח שהבנתי זאת כבר         סושומני,    09/04/08 09:36 אבל אני איכשהו מנסה בצורה לוגית לנסות לעזור למושון שכן מחשבה שאתה תמיד יודע יותר טוב ומשפטים כמו ''בודהה מסכים איתי'' לא יעזרו לו לחסל את סבלו ובטח לא את של משפחתו ואני חומל עליו מאד ורוצה לעזור לו ככל הניתן. לגבי הגדרתך, אני אוהב את כיון המחשבה אבל הוא יוצר לי מיד כמה שאלות, השאלה הראשונה: אמרת: ''[...] כל הדברים הריקים ושלא קיימים מצד עצמם, מציגים מציאות מסויימת בהתאם לקונפצייה המקובלת על כל אלו שמסוגלים להתקיים רק במציאות היחסית'' 1. מה גורם לכל הדברים הריקים אשר לא קיימים מצד עצמם להציג מציאות מסויימת, כזאת או אחרת? 2. מה זה אומר בהתאם לקונספצייה המקובלת על כל אלו שמסוגלים להתקיים רק במציאות היחסית? דוגמא לאיך אני מבין את מה שאתה אומר ולמען האמת זוהי תיאוריה מאד נחמדנ שקראתי עלייה בעבר ואם זאת אכן זאת אז נוכל להתפלמס עלייה האם התשובות קשורות לכך שישנה מציאות ריקה שם בחוץ של קיימת מצד עצמה והיא לא כך או אחרת אבל אם הרבה אנשים חושבים או ממשיגים על אובייקט מסויים שהוא מלפפון אז זוהי נהיית הקונספציה המקובלת על כל אלו שמסוגלים להתקיים במציאות היחסית הזאת והם כולם יראו באובייקט זה מלפפון. האם הבנתי נכון? כמובן שכל הלאה לכל אובייקט, אדם, תופעה בעולם הגב לתגובה זו              ל-סושומני             מושון,    09/04/08 13:16 רשמת כי :''המחשבה שאתה יודע תמיד יותר לא עוזרת לחסל את הסבל'' אבל, האם במשפט הזה אתה לא מעיד שאתה יודע יותר ממני (איך לחסל את הסבל), האם בכך שאתה חושב את זה אתה לא מתרחק מלחסל את הסבל? אגב, האם חיסלת את הסבל שלך? אם לא, מה אתה מנסה ללמד אותי? יום טוב הגב לתגובה זו              '' שישנה מציאות ריקה שם בחוץ של קיימת מצד עצמה ''             חיים,    09/04/08 11:40 כן אני מסכים אם הגדרתך למעט המשפט שבנושא שנראה לי שטומן בתוכו אבסורד. מציאות ריקה לא יכולה להיות קיימת מצד עצמה! בוא נגדיר מה זה, לדעתך, ריק! להבנתי ריק זה אותו הדבר שקיומו 1.מבוסס על חלקיו. 2. מבוסס על סיבה שהביאה לקיומו. 3. מבוסס על קונספצייה מחשבתית. למשל שולחן. שולחן לא יהיה שולחן 1. ללא חלקיו שהם הרגליים והלוח המונח עליהם. 2.הסיבה שהביאה להיווצרתו, למשל הנגר שיוצר אותו מחליט ליצור אותו כיון שזה יאפשר לו להחליף את הוואן שלו לשנת 2009 עם טלוויזייה בילט אין. 3.יש קונספצייה מחשבתית שאומרת הדבר הזה שם המורכב מחלקיו הוא שולחן. ולכן השולחן לא קיים מצד עצמו אלה תלוי...אבל הוא בהחלט קיים. וככה זה כל הדברים בעולם לכן מושון אומר ישנה דרך ישנה הליכה אבל אין ההולך. אבל פה זה לדעתי שונה. כיון שהאני שאנו אומרים או מרגישים שהוא קיים למעשה אינו קיים כמו שהשולחן קיים. פה זה דבר אחר לגמרי. האני לא ריק!!! האני לא קיים!!! (פה אני חושב שמושון טועה, אבל זו אולי חוסר הבנתי את דבריו...) למה ה''אני'' לא קיים? כי כמה שמחפשים אותו לא מוצאים אותו, לא במיינד, לא בגוף, לא בתרכובת של מיינד וגוף, ולא מחוץ לתרכובת מיינד גוף. ולכן אינו קיים. השולחן קיים אבל ריק. ולכן יש פה בילבול, מה עוד שלפעמים אנשים באופן תת הכרתי מיחסים לריקות להיות כלום... המקום היחידי ש''האני'' קיים, ופה מושון לדעתי צודק, זה בהמשגה הקיימת במיינד של ''אני'',,, אבל זו רק המשגה דימיונית של משהוא שהוא לא ריק, הוא לא קיים. כעת תורך..להסביר איך אמרת את מה שאמרת במשפט המצוטט לעיל... או מה זה ריקות.... ומה זה ה''אין אני''... הגב לתגובה זו                  יש גבול!                 מושון,    09/04/08 13:27 אני אמנם מסוגל לפלוט משפט ש-''בודהא מסכים איתי'', אבל אני בהחלט לא מוכן לקחת קרדיט על דברים שהוא אמר. בודהא אמר (ולא מושון) ש: ''ישנה דרך ישנה הליכה אבל אין הולך''. אין שום הבדל, אגב בין האני ובין השולחן, מה שמטעה אותך הם בסך הכל החושים שלך... הפירוקים שלך (1,2,3) ניתנים לפירוק אינסופי!!! גם ה-''אני'' שלך הוא זהה! ריק אמנם שווה ל-''אי קיום'' במובן הדואלי שלו, אלא שהוא לא שווה ל-''אי קיום'' במובן האבסולוטי שלו. מבחינה אבסולוטית ה-''אין'' איננו...(אין דבר כזה אין)...ומכאן נגרג'ונה חוזר למציאות היחסית (הקונספטואלית) במהלך פילוספי מבריק! האמת היא שתוך כדי שיחות פה אני כבר ''כותב'' את המאמר שלי, למרות זאת אני אכתוב אותו בפרק הבא של דבורה כפי שהבטחתי. בלי כלבים, בלי עטים...אבל אולי אני אקח את דוגמת השולחן (ארחיב אותה מעט ואפרק לה את כל המסמרים). יום טוב ותודה אגב על השיחה המלמדת והמעניינת הגב לתגובה זו                      אין הבדל בין עט ושולחן                     אין הבדל,    09/04/08 15:41 לשניהם אותו טבע אולטימטיבי שניהם ריקים מקיום עצמי זה החלק החשוב להבנה הגב לתגובה זו                          לא                         מושון,    09/04/08 16:24 יש כמה דברים שחשוב להבין בו זמנית: 1- שהטבע האולטימטיבי (המציאות האבסולוטית) חסר אבחנה בין עט לשולחן לתודעה (במובן של ''תודעה של מישהו) לאדם או לכלב. 2-שגם בטבע האולטימטיבי (המציאות האבסולוטית) הם קיימים, פשוט לא כ-''הם''... 3-שבטבע היחסי הדואלי (המושלך, אם תרצה) יש אבחנה ממשית לחלוטין בינהם ושכל אחד רואה אותם ביחס לדרגת הפירוק או ההכללה שהוא נמצא בה ולא ניתן לשנות ברגע נתון דבר מהככה-יות של המציאות, רק את הפרשנות עצמה... 4-זה לא שאין או יש מציאות חיצונית וזה לא שיש או אין מציאות פנימית...ההפרדה בין חוץ לבפנים היא אבחנה מוטעית של חלק מהמציאות האבסולוטית לגבי עצמו, למרות שאין שום חלוקה שכזו בככה-יות של המציאות. (יש עוד, מקווה שזה כתוב סביר, כתבתי מהר בטירוף) יום טוב הגב לתגובה זו                  יש כמה וכמה אסכולות של הסבר על ריקות                 סושומני,    09/04/08 13:06 בודהה לימד את כולן וכולן נכונות אבל רק האחרונה נכונה במלואה, רק האחרונה יכולה לשחרר מסבל ולהביא להארה. ההסברים שלך תואמים את ההסברים והלימוד של הבודהה על ריקות אלו האסכולות הראשונה והשנייה. יש עוד כמה אסכולות מתקדמות יותר של הסברים על ריקות האסכולה האחרונה (פרסאנגיקה מאדייאמיקה) אומרת שכל התופעות/דברים ריקים מקיום עצמי באופן שהוא בלתי תלוי בהשלכות התודעה שלי שנכפות עליי מהקארמה שלי וזו נקבעה ע''פ המעשים שלי כלפי הזולת בעבר. צריך ללמוד הרבה, אנחנו לא אמורים להבין את זה ולקבל את זה מיד, זה צורך לימוד ובעיקר תרגול וגם תרגול בחיי היום יום על מנת לראות שבאמת בעזרת שינוי המעשים שלנו כלפי הזולת אפשר לשתול קארמה אחרת שתכפה עלינו בעתיד להשליך עולם טוב יותר על עולם שמצדו הוא לא כך או אחרת. הגב לתגובה זו                      זו האסכולה הכי גבוה?!?!?                     מושון,    09/04/08 15:06 זה המסר העיקרי של האסכולה הכי גבוה? ''שכל התופעות/דברים ריקים מקיום עצמי באופן שהוא בלתי תלוי בהשלכות התודעה שלי שנכפות עליי מהקארמה שלי וזו נקבעה ע''פ המעשים שלי כלפי הזולת בעבר.'' ??? מה עם ה-''אין-אני''? מה הפשר של ''תודעה ***שלי***'' ומה הפשר של ''קארמה ***שלי***'' ומה הפשר של ''מעשים ***שלי***'' ומה הפשר של ''***זולתי***'' מתוך האמירה הנורא ברורה של בודהא לגבי הריקות של האני? האם ההבנה שברמה של המציאות האבסולוטית אין ''קארמה שלי'' ואין ''מעשים שלי'' ואין גלגולים ''שלי'' היא שלב ''נמוך'' יותר של הבנה? כי בעולם המושגים שלי (במציאות היחסית), ההבנה שאין ''שלי'' המוצמד ל: קארמה מעשים תודעה מובילה להכרה ש-''כולנו בסירה אחת'', ושיש פה ''אחריות משותפת'' לגורל של ''כולנו'' (הכל בשפה דואלית-זו השפה היחידה שאני מכיר). והיישום של ההבנה הזו בצורה מושלמת הופך את המשפט ''ואהבת לרעך כמוך'' למשפט ''ואהבת''... יום טוב הגב לתגובה זו 14.  קיים, קיים מצד עצמו, תודעה     בודהיסט,    08/04/08 17:43 קיים - מה שנתפס ע''י התודעה (בשביל ההתחלה אפשר להכליל רק תודעה צלולה - לא מסוממת וכו') תודעה - צלול/שקוף ומודע/יודע קיים מצד עצמו - משהו שקיים בלי תלות (בתודעה אם תרצה או בקארמה או בסיבות וכן הלאה) הגב לתגובה זו          מוזר         מושון,    08/04/08 18:53 ע''פ ההגדרה שלך לקיום ול-''קיים מצד עצמו'' תודעה לא יכולה בכלל להתקיים אלא מצד עצמה, לי נראה שזה נוגד קצת את הבודהיזם... תסביר... יום טוב הגב לתגובה זו              תודעה             בודהיסט,    08/04/08 21:15 תודעה ריקה מקיום עצמי בלתי תלוי בהשלכות התודעה... תחשוב על זה, צריך קצת (הרבה) לשבת ולמדוט על זה... הגב לתגובה זו                  לבודהיסט                 מושון,    09/04/08 15:07 אם תודעה תלויה בהשלכות עצמה, מכאן יוצא שתודעה קיימת מצד עצמה... יום טוב הגב לתגובה זו 13.  בוא ננסה להגדיר קיים     קיים,    08/04/08 17:39 מושון, אני רוצה לשמוע את הגדרתך לקיים הגב לתגובה זו          תתחיל אתה...  ל"ת          מושון,    08/04/08 18:54 הגב לתגובה זו              לא, תתחיל אתה.  ל"ת              לא ממשיג,  את האני,    09/04/08 02:44 הגב לתגובה זו 12.  מושון, אני אתן לך עוד משהו לחשוב עליו אולי זה יפתור את הסוגייה     סושומני,    08/04/08 17:38 אותו זרע קארמי שמבשיל וגורם לי לחוות משהו במציאות שלי הוא מבשיל בצורה של שלושה דברים ביחד 1. האובייקט שמופיע מולי 2. אני שמופיע מול האובייקט 3. החוויה של האובייקט אז אותו הזרע הקארמי שמבשיל ומביא את האיש המעצבן לחיים שלי הביא אותי אל האיש המעצבן ואת החוויה של התעצבנות זה לא שיש זרע אחד שמבשיל ומגיע אליי גנב הבייתה וגונב לי דברים אלא זה אותה הקארמה שמבשילה מביאה ביחד את הגנב אליי אותי אל הגנב ואת החוויה אוקי? עוזר לך במקצת? צריך ללמוד עוד הרבה, ניכר מהשאלות שלך שיש נכונות ללמוד אבל יחד עם זאת ניכר שאתה מניח שאתה כבר יודע הכל ושהבודהיזם או הטוקבקיסטים שלו טועים - אני מסכים איתך שרבים לוקים בידע חסר ו/או מוטעה אבל אל תניח זאת על הבודהיזם ועל לימוד המופלא של הבודהה שהוכיח את עצמו במהלך השנים!! המשך לימוד מוצלח, תן לזה צ'אנס אגב - בהנחה שהבנת איך חווים ריקות ישירות (כתבת את זה בתגובה למטה) האם אתה עושה משהו בפועל כדי לחוות את החוויה הזו? הרי זה לא יעזור אם תחליט עכשיו שאתה מפסיק את תהליך ההמשגה... האם יש לך דרך או מורה או ספר או משהו שמדריך אותך לעבר מטרה זו? הגב לתגובה זו          1-2-3         מושון,    08/04/08 18:04 הם דרגה מסוימת של הבנה. הדרגה הבאה (הסיבוב הבא ברקורסיה האינסופית) היא שאחד שתיים ושלוש הם היינו הך והם אחידים וחסרי הפרדה, אך בעלי קיום ממשי לחלוטין! ההשלכה היא ההפרדה ל-1 2 ו-3, לא היווצרותם! אין לי דבר עם דברי בודהא, אני מעריך אותם עד מאוד, אלא שאני סבור שהמטרה היא אינה סיום הסבל... (יאללה להסתער!) לדעתי חשוב מאוד מי ירה את החץ... ומה הכיוון של האיסימטריה יום טוב הגב לתגובה זו              אתה חותר לכיון יפה, אבל יש מעבר לכך אבל אפשר להתחיל משם זה בסדר             סושומני,    08/04/08 21:14 אתה חותר לכיוון מאד ידוע וברור ואפשר להתחיל משם.. נקרא לו בשם של פוטנציאל אינסופי או מלאות וזה בסדר בתור התחלה לקרוא לזה כך כל עוד אתה מבין שאתה או התודעה שלך היא זו שיוצרת את המציאות בשבילך והמציאות הזאת לא קיימת בצורה כזאת או אחרת בלי שהתודעה שלך תהיה מעורבת בכך בתור התחלה של הבנת הריקות האולטימטיבית אפשר להשתמש בפוטנציאל אינסופי או מלאות אבל כמובן שאם בא לך להעמיק את הלימוד אז אפשר להתפלמס על זה ולהתפתח הרבה בהבנה מנקודה זו אין לי כוונה להסתער על נושא סיום הסבל, תבין מה שתבין ותשמע מה שתשמע מה שבטוח שאין אף אדם בעולם שקם בבוקר ואומר היום אני רוצה לסבול, כולם אבל כולם רוצים אושר ורוצים להמנע מסבל וזה מה שבודהה בא ללמד איך אפשר לסיים את הסבל והראייה לכך מעבר ללימוד היא אנשים (שאני פגשתי באופן אישי) שהלכו בדרך הזאת ויישמו אותה והם מאושרים בלי קמצוץ סבל וכאב. אני בטוח שאתה רוב היום יושב מאחורי המחשב בבית/בעבודה ומעולם לא יצא לך לפגוש לאמות טיבטיים או מורים אחרים שהלכו בדרך ותרגלו אותה שכן אם היית פוגש אותם ושוהה במחיצתם קצת זמן היית רואה שהלימוד של הבודהה נכון, אמיתי , אוטנטי ומביא לשחרור מסבל! (וגם ממוות אבל זה נושא לשיחה אחרת) אני מציע לך הצעה חברית, במקום להתפלסף יותר מידי ולנסות להבין מה אמרו מה לא אמרו מה אתה חושב שאמרו , תלך לראות אנשים שהלכו בדרך מסויימת ותרגלו אותה ותראה מה הם השיגו האם חייהם מלאי אושר ולאחר מכן תתחיל לתרגל את הדרך הזאת בעצמך ותראה אם היא נכונה או לא. זה שתשב ותכתוב תגובות אם הבודהה אמר ככה או ככה ותתפלסף עם אחרים אם המטרה היא לסיים את הסבל לא יביא לך וגם לא לשאר האנשים יותר אושר בחיים ובטח לא יקטין את הסבל. ואם אתה לא רוצה לעשות את זה בשביל עצמך, אז לך לחדר השני בבית שלך תסתכל על הבנות שלך ותקח החלטה שאתה רוצה לעשות את זה בשבילן, אתה לא רוצה שהם יגדלו לעולם של מלחמות, אלימות, רעב, מחלות וכן הלאה. הגב לתגובה זו                  יש בערך                 מושון,    09/04/08 11:08 אינסוף רמות נוספות... פשוט עצרת באחת והטחת ביקורת ואני הערתי לך שגם אתה עדיין לא על קרקע מוצקה... מעבר לכך בקשר לסבל, אני לפעמים מבולבל מהכוונה של כולכם לסבל (במיוחד אחרי שאתם משנים ניקים בקצב ששאול יהלום מרביץ פלאפל) ואתם לא מבינים את זה באותו האופן! אני אישית מעדיף לדעת מי ירה את החץ והאם הוא רעיל מאשר לשלוף אותו. אני בנתיים דואג להיות בן אדם טוב ככל שאני יכול, בלי לצפות לאיזושהי תמורה כלשהו מתישהו, בכך אני יוצר מרווח נקי וחסר נטיות שבו אני יכול להפסיק להיאחז באידאולוגיות כאלו או אחרות או להיות כפוף למטרות כאלו או אחרות מלבד למידה... אני לומד (ותוך כדי מלמד)...זה מה שהחלטתי לעשות כאן יום טוב הגב לתגובה זו                      כל הכבוד לך על היותך בן אדם טוב אבל                     סושומני,    09/04/08 12:15 כל עוד זה לא מלווה בחוכמה ובהבנה עמוקה של איך המציאות עובדת יש גבול כל שהוא לנחמדות ולטוב שבך אז אתה לא עושה רע ואתה לא פוגע באף אחד ביום יום אבל עד שזה מגיע לגבול שלך וכל עוד אין חוכמה ואין הבנה אמיתית של ריקות וקארמה אז יש כזה גבול ואולי אצלך הוא הבנות שלך, אתה טוב ונחמד ולא עושה רע ולא פוגע ולא שונא וכועס עד שמישהו מנסה לפגוע בבנות שלך, או באישתך או בגוף שלך ... אתה מבין למה חשוב לפתח חוכמה ולהבין אותה אגב לגבי הרמות.. אני לא עצרתי באף רמה, זה בדיוק הריקות האולטימטיביות אין אף מקום לעמוד עליו ולהגיד שהוא קיים מצד עצמו , כל רמת ניתנת לפירוק וכך הלאה והלאה אינסוף פעמיים. הגב לתגובה זו                          אני שואל שוב                         מושון,    09/04/08 13:31 האם חיסלת את הסבל שלך? האם הצלחת לחסל את הסבל שלך בלי לחסל את הסבל שלי? האם יש הבדל בין השניים? האם אתה בעמדה שאתה יכול לשפוט כמה אני מבין או לא מבין ריקות? לפי מה? לפי המילים שלי? מי משליך את המילים שלי? אני? אתה? תמדוט קצת על מה שכתבתי פה... אני חושב שזה יותר חשוב מהבנה של ריקות...אחרי שתמדוט תקרא שוב את מה שרשמת בחלק האמצעי... יום טוב הגב לתגובה זו 11.  מושון, אתה מצליח     ימית,  באר שבע,    08/04/08 10:53 לבלבל ובוודאי לא רק אותי. ציטוט ''מה שמדיטציה עושה, היא להפסיק ולו לכמה רגעים בודדים, את תהליך ההמשגה'' ההמשגה אצל מי? ציטוט ''יש דרך יש הליכה אבל אין הולך'' אז יד מדיטצייה, יש מדיטה אבל אין מודט, אז להפסיק את ההמשגה אצל מי? מקווה שבהסבר הכולל שלך על ריקות הכל יובן.. . הגב לתגובה זו          תוך כדי         מושון,    08/04/08 16:02 שאני חושב אני מצליח לפעמים למצוא הסבר מוצלח יותר - תנסי ותראי אם זה יותר ברור: יש המשגה, שיוצרת תחושת אני וראיית עולם שיקרית. יש מדיטציה, שמפסיקה את ההמשגה. האם יש ''אני'' שעשה מדיטציה? כן כשיש תהליך המשגה (''קיים ממשי ומתפקד'') לא אם אין תהליך המשגה. בגלל זה בסוף הדרך להארה, לא הייתה בורות, לא היה סבל ולא הייתה דרך להארה...(זה של בודהא). יום טוב הגב לתגובה זו              אז מה כן יש?             ימית,  ב"ש,    09/04/08 00:28 אז מה כן יש כשאין אני ואין תהליך המשגה? האם רק תהליך המשגה משנה את המציאות ואת החוקים? הרי תהליך ההמשגה הוא במיינד. אז פעולת מיינד של ביטול המשגה משנה מציאות...? מה זה בעצם תהליך ההמשגה? הגב לתגובה זו                  זה פשוט, אבל...                 מושון,    09/04/08 11:00 כשאת שואלת ''מה יש'', את מתכוונת ל-''יש'' במובן של ''דבר'', במובן של אובייקט מומשג. ובגלל זה ''אין'' שום ''דבר'', שום ''אובייקט'' - זה הפירוש של הפסקת תהליך ההמשגה. אבל זה לא שאין כלום במובן הלא מומשג של המילה (וואוו! אפילו אני לא הבנתי את זה), בבודהיזםקוראים לזה (ל-יש שכן קיים, או למציאות הבלתי מומשגת) ה ''ככה-יות'' של המציאות. שזה אגב, ניתן ל-''הבנה'' רק בראייה ישירה של ריקות, כלומר ללא המשגה... אין דבר כזה ''**פעולת** ביטול המשגה'', יש רק אי פעילות המשגה... מה שאת מכנה פעולת ביטול ההמשגה אינה פעולה, היא הפסקת כל פעילות. לדעתי (וכאן יהיו הדיעות חלוקות ביני לבין כל הבודהיסטים) הבנת הריקות (הפסקת תהליך ההמשגה) אינה משנה מציאות, היא מבהירה שכל המשגה היא עיוות/שקר של המציאות האמיתית, המציאות ה-''ככה-ית''...ההפרש בין המציאות האמיתית לבין זו המומשגת היא סיבת הסבל... את שואלת: ''מה זה בעצם תהליך ההמשגה?''. יש בערך 1000 דרכים לענות לזה, מהצד הפיזי, מהצד הקונספטואלי, מהצד של התוצרת (מה התהליך מייצר) וכל הצדדים הללו הם המשגות בעצמם... כל התשובות יהיו מעט מוטעות (הם יהיו שקר של שקר...), אם את מבינה את זה אני מוכן לנסות להסביר את זה באיזה אופן שתבחרי, אבל נראה לי שהדרך הטובה ביותר להגיע לתשובה טובה היא ע''י חוסר...כלומר ע''י ביטול ההמשגה עצמה, ההעדר יעיד על הנעדר...לשם כך אני מקווה שמדיטציות הם לא רמייה עצמית (המשגה של חוסר המשגה) ושתצליחי למדוט... יום טוב הגב לתגובה זו              ובגלל זה גם אין             שבי,    08/04/08 17:45 בורות, אין חיסול הבורות, וכך הלאה עד חיסול של זיקנה ושל מוות והעדר החיסול של זקנה ושל מוות זוהי בדיוק ההארה המלאה של הבודהה לחסל את המוות! לא צריך למות, לא צריך לסבול! הגב לתגובה זו          הבלבול נובע         מושון,    08/04/08 15:35 אך ורק מתוך ההמשגה עצמה שבה מתחייב ''ממשיג'' מכורח ההמשגה. אלא שבודהא אומר/טוען שהכורח הזה נובע אך ורק מההמשגה עצמה, מהפיצול הדואלי שמסתיים כשמסתיים תהליך ההמשגה עצמו. באין המשגה, אין משמעות לממשיג. ביש המשגה יש משמעות לממשיג. זו בדיוק ההבנה של ''אין אני''. מקווה שעזרתי לבלבול. יום טוב הגב לתגובה זו 10.  לת.פ ומושון - חמקמק הנושא הזה של הריקות הבודהיסטית     סושומני,    07/04/08 15:35 בנושא הגילגולים (קראתי את הכתבה והתגובות לכתבה) - מושון בקרוב אצלך, אתה אמור לפרסם לנו כתבה על ריקות דרך התגובות... אולי תכתוב אותה כבר בתור כתבה ותפרסם, אתה רוצה את האימייל של העורכת? בכל אופן, הנושא של הריקות הבודהיסטית בלימוד הגבוה שלה כפי שלימד הבודהה הוא נורא קשה לתפיסה, הוא מאד חמקמק בגלל עידנים של בורות שיש לנו, אז למרות שאנחנו מבינים אותו אינטלקטואלית ביום יום הוא בורח לנו מיד ואת זה ניתן לראות לפעמים בתגובות של מושון וגם בכתבה של ת.פ על גילגולים. אני אתן דוגמא מתוך הכתבה/תגובה על גילגולים של תומר: ''הרעיון שכל מה שקורה לאדם הוא באשמתו או בזכותו גם מוביל פעמים רבות לאותה משיכת כתף אכזרית שאומרת: ''טוב, זה הקארמה שלו/ה''. הסבר כזה לרוב פותר אותנו ממעורבות אמיתית בגורלו של הזולת, מאיכפתיות והושטת עזרה. '' נניח שאני הולך ברחוב ורואה קבצן עני שצריך כסף, אז בהחלט אפשר לומר שזו הקארמה שלו להיות עני עכשיו ולקבץ נדבות ואת האמת זה באמת נכון, זה באמת הקארמה שלו שמבשילה וגורמת לו להשליך את עצמו כעני בלי כסף (אם הוא באמת רואה ומשליך את עצמו ככה - כי אי אפשר לדעת באמת מה עובר לו במיינד ואיך הוא משליך את עצמו) אבל אנחנו שוכחים את נושא הריקות, הוא לא קיים מצד עצמו (כמו גם הקארמה שלו) הוא לגמרי השלכה של התודעה שלנו! במקרה שלי , אני השלכתי את אותו הקבצן מהתודעה שלי, זו הקארמה שלי שמשליכה אותו ואת הקארמה שלו עם אותה החוקיות. אני בעבר לא נתתי, אני חווה עכשיו קבצנים ומחסור בעולם, אז נכון שזוהי קארמה חלשה יותר, זה לא אני באופן אישי שחי במחסור וזקוק לנדבות וגם לא מישהו קרוב אליי אלא אדם זר שאני פחות מכיר אבל עדיין זוהי הקארמה שלי להשליך אותו ככה, הוא ריק מלהיות קבצן ועני מצידו הוא, אני משליך אותו ואת הקארמה שלו. אתם מבינים, כשאדם מת, כשהגוף הזה שלי מפסיק לתפקד, נגמרת לי הקארמה להשליך גוף אנושי. אלא מה... זה לא ששאר העולם מסביבי ממשיך להתקיים ולתפקד לאחר שנגמרת לי הקארמה לחיים האלו כי כל התופעות והאנשים ריקים מקיום עצמי והם כולם השלכה של התודעה שלי, כשאני מת אני מפסיק להשליך לא רק את הגוף שלי אלא גם אותם! ואז כשמבשילה לי קארמה חדשה אני שוב משליך אותי בגוף חדש, אולי בע''ח מסויים וגם את כל מה שמסביב ואת כל התופעות וכל האנשים וכמובן שלמרות שהדברים ריקים הם מתפקדים וממשיים וכולם סובלים! אני משליך אין סוף יצורים וכולם סובלים! אבל בודהה גם לימד איך לסיים את זה, איך לצאת מהסאמסרה, איך להגיע להארה! איך להפסיק להשליך יצורים סובלים כולל גם אותי סובל. אגב - לשאלת הקבצן, הקארמה שנשתלת בתודעתי כשאני הולך ברחוב ורואה קבצן עני מבקש נדבה ואני לא נותן לי היא קארמה לא טובה. היא קארמה לא טובה לא בגלל שבודהה אמר, או בגלל שאמא או המורה אמרה ולא בגלל שהחוק אומר אלא בגלל התוצאה של הקארמה הזו. בעתיד כשהקארמה הזו תבשיל התוצאה תהיה שאני אזדקק לעזרה ונדבה כלשהי ולא יתנו לי, אני ארגיש שאף אחד לא עוזר לי כשאני צריך עזרה ואני נזקק לה. אולי זה אגואזים לעזור למישהו בגלל שאני לא רוצה להתקע בעתיד במצב של הזדקקות לעזרה ושאף אחד לא עוזר לי. אבל זה לפחות אגואיזם עם מטרה חיובית וטובה. כמו שהדלאי לאמה קורא לזה: אגואיזם מואר. זה האגואיזם שיביא אותך להארה. מסטר שנטידווה אומר שאם אתה רוצה להיות אגואיסט ולדאוג רק לעצמך אין שום בעייה, רק תגדיל את המעגל של מי שאתה קורא לו עצמך או אני ותכליל בתוכו עוד אנשים ואז תדאג רק לעצמך הגב לתגובה זו          השלכה או ''מיגנוט''         חיים,    08/04/08 03:50 כמו שאני רואה את זה, אז ככה. המציאות, ואני מדבר רק על המציאות היחסית כי זה הדבר היחידי שאנו כרגע מסוגלים לחוות וחווים. כל שאר הדיבורים על ריקות עם כל הכבוד, והאינטלקלט המעורב, הם כרגע בגדר דיבורים ופילפולים בלא מימוש. אז המציאות (היחסית) שאנו חווים לדעתי היא לא השלכה של התודעה שלנו, אם כי זה נשמע מאד יפה ומרשים, אלא, ''מיגנוט'' של התודעה-מיינד שלנו. המיינד שלנו במשך אלפי או יותר נכון לומר אין ספור גילגולים הכיל בתוכו אין ספור מחשבות, מהוויים, רגשות, תשוקות, לבטים, קנאה שנאה כעס ולפעמים גם אהבות שלנו, שאנו הטמענו בו. עקב כך נוצרו במיינד שלנו נטיות שעם הזמן נהפכו לכל כך מעוגנות בו או לכל כך הרגל עד שהן פועלות על טייס אוטמטי, למשל אכילת יתר היא נטיה שיצרנו אנו בעצמנו, או זילזול באחרים או פחד מפני קהל וכו, וכו,. כל הנטיות הללו במיינד שלנו ''ממגנטות'' או מביאות אותנו למציאות המתאימה לנטיות שיצרנו. אם לימדנו את המיינד לשנוא ולכעוס הוא ימגנט אותנו לתוך סביבה של שנאה וכעס, כי זה טבעו של המיינד, זה מה שהוא מכיר זה מה שהוא אוטמטית מחפש. להימצא בסביבה שמתאימה למה שנטמע בו. למה אני מעדיף את המילה למגנט על השלכה, כיון שהשלכה של התודעה אומרת שברגע ההשלכה המיינד יצר יש מאין... ואילו מיגנוט אומר שהמיינד שלי יביא אותי למקום לפי הנטיות הדומיננטות שלו. המקום כבר קיים, הסביבה והאנשים או החיות או הגיהנום כבר קיימים.. והמיינד ממגנט אותי לשם.... ככה אני מבין את זה... הגב לתגובה זו              הבנה לא נכונה של הריקות ע''פ הבודהיזם - הבנה שגוייה שמביאה סבל רב             סושומני,    08/04/08 09:53 לפי מה שאני מבין ממה שאתה כתבה, אתה מניח שיש דברים שקיימים מצד עצמם , זוהי ע''פ הבודהיזם הבנה שגוייה מקורה בבורות והיא מביאה לנו כל סבל אשאל אותך את השאלות הבאות: מי יצר את גינהום? מה השם של החברה הקבלנית שבנתה אותו? מי יצא את כל הסביבה הזאת? את כל האנשים את כל החיות? לפי הבודהיזם אף אחד לא יצר אותם מלבד השלכות מנטליות במיינד שלך. תנסה את ההגדרה הבאה אולי תעזור לך יותר (כי המיגנוט מניח הרבה הנחות שאם נתחיל לבדוק אותם לוגית את תראה שהן נופלות ולא מחזיקות) ההשלכות שלך שנכפות עלייך מהקארמה שלך שנקבעת ע''פ איך שהתנהגת בעבר לזולת משליכות ויוצרות את עולמך על עולם שמיצדו הוא ריק מלהיות כך או אחרת מצד עצמו. כל עולמך (גם הגיהנום, בע''ח, הסביבה וכל האנשים) ריקים מקיום עצמי בלתי תלוי בהשלכות התודעה שלך. זה חמקמק, צריך הרבה הרבה לימוד, והרבה הרבה שעות של מדיטציה כדי לנסות להתחיל לראות שאולי זה נכון. וגם אז הספקות מאד גדולים וגם אז אתה עדיין לא מאמין לזה הגב לתגובה זו                  ושוב הבנה לא נכונה של הריקות ע''פ בודהא                 מושון,    08/04/08 15:38 רשמת לחיים ש: ''ההשלכות שלך שנכפות עלייך מהקארמה שלך שנקבעת ע''פ איך שהתנהגת בעבר לזולת משליכות ויוצרות את עולמך '' מי זה ה-''אני'' שההשלכות שייכות לו, שההשלכות נכפות עליו, שהקארמה שייכת לו, שההתנהגות מהעבר שייכת לו, שנפרד מהזולת שאליו הוא התנהג, שהעולם שייך לו... האם זה חיים? האם זה מושון? האם זה אתה? עם מי אתה מדבר? האם ''אתה'' בכלל קיים מצד עצמו? האם ''אני'' קיים מצד עצמי? האם ההשלכה קיימת מצד עצמה? בוא תמשיך עוד סיבוב אחד את הפירוק... יום טוב הגב לתגובה זו                      עוד סיבוב בבקשה - אני אעזור לך לענות על השאלות שלך                     סושומני,    08/04/08 17:30 הם בהחלט שאלות טובות של תחילת הדרך וזה מצויין שאתה ממשיך לחקור. גם ה''אני'' הזה הוא השלכה גם ההפרדה הזאת בין אני וזולתי היא השלכה תחשוב על זה קצת ... תן לזה לשקוע הגב לתגובה זו                          לא הבנתם כבר?                         מושון,    08/04/08 17:59 אני לא שואל כדי שתענו את הידע המופלא שלכם, אני מכוון לאמירה שלי דרך שאלות... האמירה שלי היא אגב, אם ה-''אני''} הוא השלכה וההפרדה בין אני וזולתי היא השלכה, האם יש פשר ל-''של מי'' ההשלכה, האם יש פשר כלשהו לאמירה ''השלכה שלי'' עם דגש על ''שלי'', האם יש פשר כלשהו לאמירה ''קארמה שלי'' עם דגש על ''שלי''...מה פשר המילה ''שלי'' ב-''אין אני''? :) יום טוב הגב לתגובה זו          אגב...         מושון,    07/04/08 16:04 אני חושב שאני מביא הרבה יותר תועלת (מבחינה של לימוד הדדי) בטוקבקיה מאשר אני אוכל להביא כ-''כותב''... תודה, אבל אני נשאר טוקבקיסט! יום טוב הגב לתגובה זו          תגובה         מושון,    07/04/08 16:02 אני מסכים שהבנת הריקות היא בעייתית, יש לזה סיבה, אני מקווה שאני אצלח את הנהר הזה טוב יותר. אני מבין את הסיבה ויש דרך לתאר את הלא יתואר, כדי לתאר אינסוף בצורה סופית יש אפשרות להשתמש ב ''רקורסיה'' (מעיין ספיראלה מחשבתית) שמתארת את הכיוון... ה-''הסבר המושלם'' הוא אחרי אינסוף סיבובים, אבל הוא מספיק טוב כדי להבין ככל שניתן להבין. כמו שכבר אמרתי לבן צפון, האגואיזם אכן מתמוסס עם ההבנה של ה-''אין אני'' (או הרחבת המעגל של ''עצמך''), אלא שצריך לציין שרוב האנשים (כאלו שמחפשים הוכחה שזה עובד תוך תקופה מוגדרת של חצי שנה...) לא מגיעים לשם...התוצאה היא אגואיזם רצוף... אם הבודהיזם הייתה שיטה שמביאה אנשים רבים להארה (בכמויות מסחריות) הרי שהטעות של ''אמצע הדרך'' (זו שבה הכל אישי ו-''יש אני'') לא הייתה כל כך קריטית, אולם בגלל שכמות האנשים שהגיעו להארה, או אפילו ל-''ראייה ישירה של ריקות'' ולהבנה של ה-''אין אני'' היא כל כך מעטה אני חושש שרב הנזק על התועלת. המודל של ''ואהבת לרעך כמוך'', בו יש הפרדה ברורה של אני והעולם היא יותר טובה מהבחינה המעשית, עד שמגיעים למקום שבו אין הבדל בין רעך לכמוך והמשמעות של המשפט משתנה ל-''ואהבת''... יום טוב הגב לתגובה זו              מושון !?             יהודית,    08/04/08 11:06 ''הבעיה היא שרוב קהל המאזינים בכלל לא מגיע לשלבים הללו'' מי הם קהל המאזינים? הם קיימים בפני עצמם? יש לימוד יש למידה ויש לומדים = מאזינים? זה לא ניגוד לדעתך שיש דרך יש הליכה אין הולך? זה מה שחיים ניסה להגיד לך כשאמרת שאתה דואג לעולם כמקום לבנותיך לחיות בו. מי הדואג? למי הוא דואג? האם מישהוא קיים שם בפני עצמו? אתה רואה את הסתירה? הגב לתגובה זו              החמקמקות... שוב עובדת עלינו, שים לב למחשבה שלך             סושומני,    08/04/08 08:17 כתבת: ''אם הבודהיזם הייתה שיטה שמביאה אנשים רבים להארה (בכמויות מסחריות) הרי שהטעות של ''אמצע הדרך'' (זו שבה הכל אישי ו-''יש אני'') לא הייתה כל כך קריטית, אולם בגלל שכמות האנשים שהגיעו להארה, או אפילו ל-''ראייה ישירה של ריקות'' ולהבנה של ה-''אין אני'' היא כל כך מעטה אני חושש שרב הנזק על התועלת.'' כמות האנשים שהגיעו להארה או ראו ריקות ישירות.. על אילו אנשים אתה מדבר? על האנשים שקיימים שם מצד עצמם בלי קשר אלייך? על אלו שלא ריקים מצד עצמם? :) חמקמק אמרתי כבר... הם כולם השלכה שלך... הם כולם ריקים מצד עצמם... בעולם של הדלאי לאמה ושל ישויות מוארות אחרות הם רואים רק מלאכים, כולם בודהות וכולם מוארים. אצלך (וגם אצלי בעולם) ההשלכות שלנו פחות טובות (כי אנחנו עדיין לא מוארים) ואנחנו נאלצים לראות הרבה סבל, מלחמות, אלימות, רעב ומחלות ומנגד מעט מאד מלאכים בעונג עילאי. אבל אל תתבלבל מושון, הכל השלכות של התודעה שלך, אין שם אף אחד (מואר או לא מואר) שקיים שם מצד עצמו תחשוב על זה, תשים לב לחמקמקות. אתה מניח שהם (המוארים/לא מוארים, שיטה שעובדת שיטה שלא, בודהיזם כזה או אחר, יהדות או נצרות) קיימים שם מצד עצמם. שיהיה לך (באמת) יום טוב ותשתדל לחשוב על החמקמקות, תנסה אחרי שאתה כותב תגובה לקרוא אותה שוב ולראות האם יש דמות/אדם/דבר/תופעה כלשהי שאתה מניח שקיימת שם מצד עצמה הגב לתגובה זו                  בוא ניישר קו                 מושון,    08/04/08 10:36 תגדיר לשיטתך מה זה ''קיים מצד עצמו'' ואז תמשיך עם הבלבול שלך עוד כמה צעדים קדימה, האם ההשלכה קיימת מצד עצמה? האם ''אתה'' קיים מצד עצמו? האם ריקות קיימת מצד עצמה? הנקודה שבה אתה עוצר את הרקורסיה האינסופית היא בדיוק בנקודה שבה ''אתה'' עדיין קיים (כמשליך) על ''ריקות'' של עולם חיצון שלא קיים אלא כהשלכה... בגלל זה אני מדגיש שבלי ההבנה של יחסי הגומלין בין ריקות של ''האנשים שם בחוץ'' ובין הריקות של ''האני פה שבפנים'' אתה נופל לניהיליזם, אגואיזם ושאר האיזמים... נאגארג'ונה עושה בדיוק את זה, מגיע לריקות של הריקות ומשם חזרה אל המציאות ה-''קונבנציונאלית'' (זו שרוב האנשים בה לא מוארים, או לא מודעים לריקות של הכל ושל עצמם...). יום טוב הגב לתגובה זו                      אל תתבלבל שוב                     סושומני,    08/04/08 11:26 המציאות הזאת קיימת ומתפקדת וממשית מאד מאד, הסבל כאן רב וקיים ואי אפשר לספר לאחד שנשברו לו הרגליים על הריקות ולצפות שהכאב יעלם אני מרגיש שלא קראת ולמדת את ה-MMK של נאגארג'ונה באופן מסודר עם מורה כי אחרת היית מבין את התשובה אבל אני אנסה לעזור לך קלות כי אולי זה ימנע ממך כתיבה מרובה על ריקות שלא תופסת. שני צדדים לאותה מטבע, תמיד חייבים לדבר על שניהם ביחד, זה לא הולך רק אחד מהם צד אחד - דברים/תופעות ריקים מקיום עצמי צד שני - הם קיימים בתלות בתודעה שמשליכה אותם המשך מעמיק יותר והסבר של האסכולה הגבוהה של המאדיאמייקה זה שההשלכות נכפות עלינו מהקארמה שלנו וזו נקבעת ע''פ המעשים שלנו כלפי הזולת בעבר. חשוב להבין את הריקות ויחד עם זאת את הקיום התלוי. אגב גם התודעה ריקה מקיום עצמי, גם הקארמה וגם הריקות שכן הריקות שאני ואתה מדברים עלייה היא עדיין אמת קונבנציונלית. בנוסף הרשה לי להעיר הערה לגבי החשיבה שלך על הגדרת הריקות והמציאות. אינך יכול להגדיר ולרשום במילים (או בתגובה) את האמת האולטימטיבית של המציאות מהסיבה הפשוטה שברגע שכתבת את זה זה הופך לאמת יחסית/קונבציונלית , תחשוב על זה קצת... ולתגובתך הקודמת לגבי אותם אנשים שלדעתך הלכו בדרך ולא הגיעו להארה.. הם קיימים ומתפקדים וממשים אבל ריקים מקיום עצמי וקיימים כהשכלות בתודעה שלך בלבד. ואלו נכפים עלייך מהקארמה שלך ע''פ המעשים שלך כלפי הזולת בעבר. אדם אחד... נניח הדלאי לאמה או מורים רוחניים מוארים אחרים משליכים עולם אחר משלך, בעולם שלהם כולם מוארים, כולם בודהות והם רואים רק מלאכים, שוהים בגן עדן ובעונג העילאי. האם אני מצליח להסביר את עצמי מספיק ברור? האם ברור לך שמה שאתה משליך על העולם לא מחייב שמישהו אחר ישליך ויראה אותו הדבר כי העולם כולו ריק מקיום עצמי וקיים ומתפקד באופן תלוי בתודעה שלך האם זה מובן הנקודה הזאת של הריקות, אני מרגיש שאתה מפספס אותה כל הזמן. אגב - לפי המאדייאמיקה אין כזאת נקודה שבה עוצרים, תמיד ישנה עוד רמה שנראית לנו כאילו היא קיימת מצד עצמה אבל אם עושים עלייה אנליזה רואים שגם היא ריקה וזה ככה עד אין סוף... זאת הריקות האולטימטיבית! הגב לתגובה זו                          אגב...                         מושון,    08/04/08 15:58 כדי להתחיל מבסיס שווה. יש צורך להגדיר בצורה מדויקת דיו את המושגים: ''קיים'' ''קיים מצד עצמו'' ''תודעה'' יום טוב הגב לתגובה זו                          בוא ננתח שניה את ''שתי צידי המטבע'' לפי דברייך                         מושון,    08/04/08 15:57 צד אחד - דברים/תופעות ריקים מקיום עצמי. צד שני - הם קיימים בתלות בתודעה שמשליכה אותם. נלך לצד אחד ונגלה שלא רק שה-''אנשים שם בחוץ'' ריקים, אלא שגם ''אתה'', או ה-''אני'' שלך ריק מקיום עצמי... ועכשיו (עם התוספת של ''אני'' ריק) נלך לאמירה השניה שלך: ''הם קיימים בתלות בתודעה שמשליכה אותם'' - האם יש משמעות כלשהי לאימרה ''התודעה **שלי* משליכה אותם''? האם יש משמעות להפרדה בין ''הם'' ובין ''אני''? האם ברור לך (ולכל שאר הבודהיסטים בטוקבקיה) שאין שום מקום שבו ההשלכה שלי נגמרת ושלך מתחילה, האם ברור לך שאין שום מקום שבו התודעה שלי מתחילה ושלך נגמרת? אם זה ברור, האם יש משמעות למילים שמתארות שייכות: ''תודעה *שלי*'' ''*הם* השלכה'' ''השלכה *שלי*'' ''קארמה *שלי*'' האם ''אני'' קיים מצד עצמי? האם בכלל קיים צד עצמי? כמובן שברור שכולנו קיימים לחלוטין, בצורה ממשית לחלוטין, אלא שלא באופן שנראה לנו (כדברים ותופעות, או כאובייקטים ופעולות). הבעיה עם המילה ''קיים'' שבתפיסה הדואלית שלנו (הבורות) קיום מתקשר עם אובייקט, עם ''דבר''...הכוונה בקיום תלוי, הוא שהכל קיים אך לא במובן של אובייקטים ופעולות, לא בצורה המופרדת. ברור לחלוטין שכל ניסיון לתאר במילים ריקות יגמר בהמשגה שהיא בדיוק ההפך מהבנת ריקות! אלא שכמו שלמד כל מתכנת צעיר, ניתן לבצע רקורסיה. כלומר: מעגל לוגי, שכל תוצאה שלו מזינה את הסיבוב הבא... כדי להגיע לאמת האולטימטיבית צריך אינסוף סיבובי רקורסיה...(או במילים אחרות אי אפשר להגיע לשם במילים), אלא שהרקורסיה עצמה היא ייצוג סופי של האינסוף. וזה ההסבר הכי טוב שכל אחד יכול לתת (כולל נגארג'ונה בודהא וכל אחד אחר) כדי לחוות ריקות בצורה ישירה יש צורך בהפסקת תהליך ההמשגה עצמו, שום דיון לא יצור אותה. מה שכן, הבנתי שגם בבודהיזם יש מדיטציות מסויימות שמה שהם עושים הם מריצים רקורסיה כגון זו שהצגתי כאן שוב ושוב, כדי להתקרב ולחוש את החלשות ההמשגה (אם כי לא את סיומה). יום טוב הגב לתגובה זו 9.  אינטלקט נגד רגש     המחבק,    06/04/08 13:11 מכיוון שתנועת הניו אייג' מורכבת ברובה מנשים ונשים ככלל מעדיפות את הרגש על האינטלקט כי אצלן הרגש הרבה יותר דומיננטי, נוצרה תדמית שלילית להבנה אינטלקטואלית ויש גלוריפיקציה של החיבוק. גם הרגש וגם האינטלקט חשובים אבל בסופו של דבר, ההתפתחות הרוחנית היא אישית וכל אחד בסופו של דבר אוכל את החרא שהוא יצר ונלחם בחרא שיש בדרך בעזרת הכלים שהטבע חנן אותו. אז אם למישהו יש איטלקט טוב, הוא ישתמש בו במערכה ואם למישהו יש יכולת ריגשית טובה, אז זה גם ישמש ככלי נשק. הויכוח מה יותר חשוב אינטלקט או רגש הוא כמו השאלה את מי אתה יותר אוהב את אבא או את אמא. הגב לתגובה זו          האמת היא         מושון,    06/04/08 15:36 שהניו-אייג' (אני מתכוון למורים/לגורואים/למנהיגים) מורכב ברובו מגברים דווקא... יום טוב הגב לתגובה זו              גברים ונשים             המחבק,    06/04/08 16:52 הם לא הנושא אלא העובדה שלגברים ולנשים יש כלים שונים להתמודד עם הדרך ובדרך כלל זה אינטלקט אצל גבר ורגש אצל אשה. והנקודה השניה שקשורה לזה היא שבאופן כללי לכל אחד מאיתנו יש תכונות או כלים באופי בהם הוא או היא מרגישים הכי נוח להשתמש כי אלו כלים שהתרגלנו להשתמש בהם כל החיים, בכל נושא שהוא, והם מיושמים גם על דרך רוחנית או על חוויות רוחניות. לגבי קהילת הניו אייג', המורים אולי גברים אבל רוב התלמידים הם למעשה תלמידות. ככה שעדיין רוב חברי הקהילה הן נשים. הגב לתגובה זו                  צמע                 מושון,    06/04/08 18:51 דבר ראשון, אני מציג פה את דעתי ואת דעתי בלבד, אין לי שום הסמכה בניו-אייג'... דבר שני: לגבי האמירה שכדאי להשתמש בכלים הכי חזקים שלך להתפתחות רוחנית, אני מסכים עם כל מילה. לגבי האבחנה כי נשים בד''כ משתמשות ברגשות ואילו גברים באינטיליגנציה אני אאלץ שלא להסכים. לגבי מה יש יותר, תלמידים או תלמידות...אני לא בטוח, צריך לעשות סקר בנושא, אני חייב להגיד שלעניות דעתי יש דווקא יותר גברים מנשים, לפחות בעומקים הרציניים של רוחניות. (לא מכיר הרבה נזירות לדוגמא). מה גם שה-''גמישות'' של נשים אשר בחרו גם להוליד ילדים לעולמינו יורדת פלאים מבחינת רמת ה-''אדיקות'' שלהם, גורו לא גורו, היא יצרה חיים...והיא מחזיקה אותו בידיה, כך שהגבולות של נשים מבחינת ''הסחפות'' אחרי תהומות הנשייה של הניו-אייג' היא מעט נדירה יותר מאשר בגברים. בכל מקרה, ברור שיש הבדלים, נראה לי שזה נושא מאוד מעניין שמן הראוי לתת גם לו במה בשיח הניו-אייג'י הביקורתי ויפה שהעלת את הנושא, אולם בו בעת נראה לי שהוא מעט יותר מורכב מאשר הדרך שבה אתה הצגת אותו. יום טוב הגב לתגובה זו          are you taking to me?  ל"ת          john,    06/04/08 14:38 הגב לתגובה זו 8.  ציטוט     חיים,    04/04/08 12:07 ''תבניות של התנהגות ומעשים (קארמה), שהשתרשו במהלך חייו של הגוף שזה עתה מת, והם אלו שמכוח לכידותם אינם מתפוגגים, אלא ממשיכים להתקיים כסוג של מסגרת-של-התרחשות (כמו מערבולות בזרם מים) ומסוגלים ''להתלבש'' על הכרה טרייה להשתכן בה.'' מה זה ''הכרה טרייה''??? מה זה ''תבניות ודפוסים של הגוף שמת''??? זה הסבר שלא מספק אותי... אני דוקא חושב שכן יש משהוא בסיסי שממשיך אבל הוא לא האגו ולא הנשמה והוא בלתי ניתן להגדרה ובלתי ניתן לתפיסה על ידי המחשבה ולכן כל מה שקשור בדיבור עליו הוא חסר משמעות. ואנחנו בגילגול זה, המשך של עצמנו מגילגולים קודמים ונהיה אלו בגילגולים הבאים. אבל זה לא האגו. וכיון שאינו ניתן להבנה על ידי מחשבה אלה רק להתנסות על ידי סאמדהי נראה כאילו אינו קיים. שנקרה ווסישטהא אינם טועים, אבל כדי להבינם יש להתנסות. גם בודהא אינו טועה, אבל להבינו זה לא מספיק רק לקרוא את מה שכתב, אלה גם לתרגל את מה שאמר לתרגל. ולכן הבנה איטלקטואלית של דבריו עם כל כמה שנהיה אינטלגנטיים אינה מספיקה. אנחנו קוראים את דבריו של הבודהא ונכפים לחשוב על ידי הנטיות התת ההכרתיוית שלנו לראות בדבריו את דפוסי מחשבתנו וחושבים שמבינים את מה שהוא, הבודהא, התכוון לומר.... יש מורים בבודיהזם שממליצים שלפני שחוים, עדיף לא לקרוא על ההתנסות העילאית כי זה יצור בילבול וחוסר הבנה. לימוד אינטלקוטאלי זה דבר חשוב מאד אבל זה כמו להסיע מכונית עם שני גלגלים בצד ימין ובלי שום גלגל בצד שמאל. והתרגול זה הגלגלים בשמאליים. בלי תרגול לא יכולה להיות הבנה ממשית של מה זה שחווים בסמאדהי. לכן יש מקומות שנאמר שההכרה או התודעה נספגת אחרי המוות בהוויה החובקת כל. לפי קרלוס קאסטאנדה, האימון של האדרת התודעה במשך החיים נותן אפשרות ברגע המוות לחמוק מ''הנשר'' (''ההוויה'', ''ברהמן'' ,''אלוהים'' ???) ולהמשיך לשמור את האישיות, ואלו שאינם מאומנים מספיק בתודעה ''נאכלים'' על ידי הנשר. אלו מילים שמנסים להסביר את הבלתי ניתן להסברה,... וברור שהעיקר הוא האימון בתודעה... נראה שהאינטלקלט מפותח לא בהכרך מלווה בתודעה מפותחת.. ואימון בתודעה ואימון באינטלקט זה לא שני הצדדים של אותה מטבע, אם כי אינטלקלט מפותח יכול לעזור אבל באותה מידה להוות מיגבלה... מה זה אימון בתודעה? להיות מודע....כשאנו ערים...ולא ''שבויים ומוזרמים'' על ידי זרם המחשבות והרגשות.... כשאנו חולמים להיות מודעים לחלום כמו כשאנו ערים ומודעים לסביבתנו.. ובשינה ללא חלום.. אז לדעתי התודעה מביטה על עצמה ולא החוצה (וכיון שאנו כה בלתי מודעים לעצמנו אנו לא זוכרים כלום.....). להיות מודע לתודעה.. בלי כל זה אנו עדיין בייבי תודעות... זה מה שאני מבין ממה שקראתי.... הגב לתגובה זו          לחיים         מושון,    06/04/08 06:51 רשמת ש: ''אני דוקא חושב שכן יש משהוא בסיסי שממשיך...'' (אבל הוא בלתי ניתן להגדרה). האמת היא שבודהא אמר בצורה הכי פשוטה והכי ברורה ש-אין! מותר לך כמובן לחלוק על דבריו, מותר לך להאמין בכל שתחפוץ ואולי אתה זה שדווקא צודק. אבל חייבים לשים לב לזה שבודהא טען בתוקף שאין שום בסיס כלשהו שממשיך הלאה... או בשפתו: יש דרך, יש הליכה, אבל אין אף אחד שהולך על הדרך... יום טוב הגב לתגובה זו              קארמה             סילביו,  אריזונה,    06/04/08 16:22 אם אין מי שמתגלגל, מה איכפת לי היום אם אני עושה קארמה טובה או רעה! בין כך אני לא מתגלגל... כיון שבודיהזם דוגלים ומאמינים בנכונות התאורייה של קארמה, וקארמה היא אישית. כלומר קארמה של אדם א תחוו רק על יד אדם א ולא על יד אדם ב, וקארמה לא יכולה להתפוגג מעצמה, אלה על ידי התממשותה או טיהורה לפני התממשותה, אבל טיהורה או התממשותה יכולים לקרוא רק לאותו או על ידי אותו אדם שיצר את אותה הקארמה... זה אומר שקארמה של אדם א שלא נחוותה על ידו בגילגול זה תחווה על ידו בגילגול יותר מאוחר אם הוא לא הספיק לטהרה.... וזה אומר שיש גילגולים והם אישיים.... הגב לתגובה זו                  אם ככה                 בן,  צפון,    06/04/08 21:04 אז בודהיזם צריך לשנות את שמו לאגואיזם. הגב לתגובה זו                      לא יעזור בן                     מושון,    07/04/08 08:35 כל המסר הבודהיסטי עומד על ההבנה של ה-''אין אני'', בלי הנקודה הזו הכל הופך לאגואיזם טהור. אני חושב שיש פה טקטיקה מכוונת שלא ''להכביד'' עם סוף הדרך שהוא ללא ספק קשה לקליטה, אז הם קודם כל מקדמים את הרעיון דרך הבורות, דרך תחושת האני (השיקרית ע''פ הבודהיזם) ואז בשלבים גבוהים יותר כשהאני מתמוסס מתמוסס גם האגואיזם (כשכבר אין אגו)... הבעיה היא שרוב קהל המאזינים בכלל לא מגיע לשלבים הללו... בגלל זה עדיף לעניות דעתי להתחיל דווקא מתחושת אני נפרדת מ-''האנשים האחרים'' ומהנחה שכולנו ''ביחד בסירה אחת'', כלומר שכולנו ערבים זה לזה וללכת לפי הכלל של-''ואהבת לרעך כמוך'' ומשם להתקדם הלאה... כמובן שאף אחד לא שואל אותי. יום טוב הגב לתגובה זו                  מצטער                 מושון,    06/04/08 19:04 אבל בודהא בעצמו אומר כי יש גלגולים, אבל אין שום מהות שמתגלגלת, אין שום ''עצמי'' כלשהו שמתגלגל... הן ''אתה'' והן ''אני'' הם טעויות של תפיסה, בדיוק כמו כל אובייקט שהוא (פשוט כי אין שום אובייקטים), במציאות ע''פ הבודהיזם יש רק את המעשים שלנו, ואין שום מהות בסיסית ובלתי משתנה כולל אותנו... או בשפתו: יש דרך, יש הליכה אבל אין ''הולך'' על הדרך שמבצע הליכה. (הוא מוסיף:''כמה פרדוקסלי שזה נשמע'')... אם אתה מבין את ה-''אין אני'' (המרכאות בכוונה), אתה מבין שלא קיים אובייקט קבוע ובסיסי - ''אתה'', אתה סך של אירועים נסיבתיים, אתה תוצא נסיבתי של כל מה שקדם לך ואתה אחראי על כל מה שתניב - זו הקארמה...הקארמה הזו היא ''שלך'' **בגלל** ש-''אין אני''. התחושה שלך שקיים איזשהו גרעין מוצק ואינדבידואלי הוא חלק מהבורות, מהתפיסה הדואלית שמעוותת את ה-''ככה-יות'' של המציאות...זהו חלק מאותו ה-''אגו'' שבודהא מנסה לבער. הסיבה שלך להיות מוסרי היא ההבנה שכולנו מהות אחת חסרת אובייקטים, חסרת חלוקה (טבע הבודהא), מתוך תחושה מוסרית כלפי כולנו (כלפי מהות אחת). בתפיסה לא דואלית, יהיה נכון יותר לומר לא ש-''אין אישי'', אלא שהכל ''אישי''... זה מה שבודהא לימד. (תשאל את המורה שלך אם אני טועה) יום טוב הגב לתגובה זו              ועוד דבר.             חיים,    06/04/08 15:06 בבודיהזם מזרם המהיינה מלמדים בדבקות ובאמונה ללא סייג, את תלמידהם לפתח את החמלה ואת רוח הארה שהיא ''להגיע להארה על מנת לעזור לכל היצורים להגיע להארה''. עכשיו, זה ברור לחלוטין שפיתוח חמלה אמתית לוקח אין ספור גילגולים. זה נאמר בפירוש על ידי מורים בבודיהזם. ולכן נאמר שיש להתחיל לזרוע ולחזק את הגישה הזו כבר בגילגול הזה כדי להמשיכה בגילגול הבא. והשאלה שלי.. .אם אין מי שמתגלגל.. ''פשוט אין'' כדבריך . אז מה הטעם לללמוד טוב לב וחמלה... שברור שלא יבשילו להארה בגילגול זה ואין אף אחד שימשיך לפתח את אותו טוב לב וחמלה שעלהם עבד מישהוא שאיננו ושלא היה... ולכן ברור שלפי בודיהזם ישנו מישהוא שימשיך לפתח את החמלה ואת רוח הארה שעלהם הוא עבד כה קשה בגילגול קודם.. ולכן ברור שיש לפי בודיהזם מישהוא ממשי שמתגלגל... ולכן ברור שיש להבין למה בדיוק הבודהא התכוון בדבריו..... הגב לתגובה זו              פשט ודרש             חיים,    06/04/08 14:14 בתנ''ך כתוב באין ספור מקומות ''ויאמר אלוהים'' המפרשים הפשוטים והלא מעמיקים יאמרו: שנאמר בצורה הכי פשוטה והכי ברורה ש''אלוהים אמר''. וזה אומר שיש אלוהים, שיש לו פה, והוא מדבר ואפשר לשמוע אותו באמצעות האוזניים. ואם יש לו פה הוא גם בטח אוכל ולכן גם בטח עושה קקי ופיפי,,,ואולי השתמש גם בסיר לילה כשהיה קטן.... בכוונה לקחתי את זה לקיצוניות להראות שיש להיזהר לפרש בפשטות... ואלו שהולכים על פי הדרש יעמיקו יותר. ידוע שבודהא אמר לפעמים דבר והיפכו. והדברים נאמרו בהתאמה למאזינים. מלבד זאת כשבודהא אומר ש''אין'' לדעתי הוא מתכוון שהאני במובן האגו איננו. כשמישהוא אומר ''אנ''י או ''הנני''... תקח את הגוף ותפרק אותו באיזמל מנתחים על ללשד העצמות ולא תמצא את ה''אני'' הזה. תתחיל לחפש את האני הזה בתוך המחשבות והרגשות ואין סיכוי שתמצא אותו...ולכן ה''אני'' הזה לא קיים.... ולזה הכוונה. אולם ברור לחלוטין שישנה מציאות וקיים ''יש''.... וזה דארמטו או ריגפה או ברהמן או הנשר של קארלוס קאסטאנדה או ה''אין האלוהי'' של החסידים...... איזה מציאות חייבת להתקיים כדי שהריקות תהיה בתוכה. ריקות לא יכולה להיות ב''אין'', היא חייבת להיות ביש!!!. אם יש ''אין'' אז גם אין ריקות....אין כלום.. אבל זה לא המצב... ה''יש'' הזה בלתי ניתן לדיבור, הבנה או הסבר, רק להתנסות. ואנו חלק מהיש. כמו שנאמר בתנ''ך ברא את האדם בצלמו ובדמותו...... וכמובן שהכוונה היא לא לגוף הפיזי או לתשוקות והתאוות..... ככה אני מבין את זה... אולי אני טועה..אבל כרגע זו דרגת ההבנה האינטלקטואלית שלי... יום טוב... מוצא חן בעיני היום טוב...שלך,,, אז תרשה לי להעתיק ממך... אני מאמין שאתה מתכוון לזה... ותודה... הגב לתגובה זו                  לחיים                 מושון,    06/04/08 15:24 הבנת ה-''אין אני'' היא ממש לא ה-''פשט'', היא אפילו לא הרמז...היא דווקא ה-''סוד''. ההבנה של המשמעות של ''יש דרך יש הליכה אבל אין הולך'' היא עיקר העיקרים מבחינת השקפתי, אני גם רואה את זה שוב ושוב בדבריו של בודהא. כדי לפשט את זה בצורה הכי טובה, התפיסה שלך (ושלי) מחלקת את המציאות לאובייקטים שעושים פעולות (או שפעולות מתבצעות עליהם). בודהא אומר בפשטות שאין שום אובייקט!, אותם ''אובייקטים'' שאתה מזהה (כולל ה-''אתה'' וכולל ה-''מזהה'') הם כולם רק פעולות, רק ''דרך'' ורק ''הליכה'' ללא ''ההולך''. מה שמדיטציה עושה, היא להפסיק ולו לכמה רגעים בודדים, את תהליך ההמשגה (את הפירוק של המציאות לאובייקטים ופעולות). ***הערה קטנה: אני כאן מתעלם בכוונה (בינתיים) מהריקות של הפעולות יום טוב (מתכוון לזה) וזה לא מעוגן כסימן רשום... הגב לתגובה זו                      התכוונת רז, לא רמז....  ל"ת                      דיאנה,    09/04/08 02:47 הגב לתגובה זו 7.  כרגיל, צריך להכנס לעומקם של דברים, מילים     לגי,    04/04/08 03:38 הידע האינטלקטואלי חשוב מאד, כל כלי פותח ערוצים חשוב להתפתחות. מה שכן, אינטלקטואל מתקשר למחשבה, והגדולה היא לדעת לא להתערבב עם החומר האינטלקטואלי ולחשוב ולנתח ולהזיז את גלגלי המח בצורה כזו שהחוויה והמהות והרגע יעלמו בתוך העשייה המוחית הגב לתגובה זו 6.  יפה מאד וחכם  ל"ת      ג'ק,    03/04/08 12:22 הגב לתגובה זו 5.  החבר שלי ואני     ד,  מרכז,    03/04/08 12:10 מזכיר לי שפעם לפני כ-10 שנים שעיתי בבוד גאיה כחודש. במהלך חודש זה נתקלתי בלא מעט מקרים מעניינים. שני מקרים שהפתיעו אותי (אולי מכיוון שבאתי ממסורת ''נאיבית'' אשר בה המורה מסביר לתלמיד לעומק ע''פ הבנתו והבנת המסורת שממנה הוא בא את ה-Maha Satipatthana Sutta רק אחרי שהתלמיד התנסה בתרגול המעשי ולא לפני) , היו של נערה אשר ביקרה במסגרת קבוצה אשר באה מארצות הברית ללמוד בודהיזם, והמקרה של אחד הנזירים אשר לימדו את אותה קבוצה. אני זוכר את עצמי יושב מדי ערב באחת המסעדות המאולתרות ומדבר איתה. פעם הגענו גם לדבר על הדברים שהם לומדים במסגרת הקורסים שהעבירו להם במנזרים השונים והיא סיפרה שהיום הם למדו על ה – Abhidhamma. אני, ללא שמץ של זלזול (טוב אולי קצת), שאלתי אותה האם היא מבינה עכשיו את הנושא. היא הביטה בי במבט חשדני כאילו אני צוחק עליה ועל יכולותיה. אחרי הכול היא לא הייתה קשת תפיסה ואם היא יכולה ללמוד נושאים רבים ומגוונים אז למה לא את הנושא הזה? ''בוודאי'' היא השיבה. המקרה השני עם הנזיר היה שהוא הואשם בהטרדה מינית של אחת מבנות הקבוצה. אני לא רוצה לעשות הכללות אבל בכל זאת אומר מה המסקנות שהפקתי מכל החוויות הללו. אני חושב שהלקח הוא שכאשר ''דרכים רוחניות'' מלומדות בצורה לא נכונה, האדם עשוי להרגיש שהכול טוב אבל לשדר כלפי חוץ וכלפי עצמו רק בורות. לקח שני הוא שהמורים ה-באמת טובים לא ילכו ללמד כל אחד תיאוריות פילוסופיות ויעדיפו ללמד את הדברים החשובים באמת הרבה הרבה לפני שהם מלמדים תיאוריות מתקדמות. כולם חושבים שהם חכמים וניחנו בתכונות נדירות ולכן הכלל הזה לא תקף לגביהם אבל הם ממש לא כאלו ואין קיצורי דרך. כמו כן, אנשים שלא חווים את החוכמה באופן מעשי ואישי, יכולים לדעת את התיאוריה מצוין ועדיין לא להבין כלום. לכן אין להיות מופתעים כאשר הם נופלים בחטאים המכוערים ביותר מכיוון שהם בפועל לא שונים מכל שאר האנשים. הגב לתגובה זו 4.  זה ממש דומה למה שקרה לי     אילי,  קיבוץ במרכז,    03/04/08 00:00 חוויתי חוויה מאוד דומה בקורס ויפאסנה בארץ, בבית-ספר שדה חצבה. האינטנסיביות של הדברים, התחדדות החושים, איבוד תחושת האני, הכל נשמע מאוד מוכר. אני חושב שבדומה לאותו בחור, אם לא היה לי הידע הכללי (אני רחוק מלהיות מלומד בתורת הבודהיזם) של האמונה הבודהיסטית הכללית, כל ה''אין-אני'' וכו' היה לוקח לי הרבה מאוד זמן לחזור לתפקוד יומיומי. אני גם חושב שצריכה להיות איזשהי הכנה מינימלית לקורס, לחוויות שאולי יעלו תוך כדי כי עדיין ישנם סיפורים על אנשים שיצאו מקורס כזה לשלוותה, וחבל...חוויה לא פחות ממדהימה. תומר, תודה רבה על הכתבה הזו. מאוד דיבר אליי. הגב לתגובה זו          דווקא בשלוותה יש קורסי המשך מעניינים         שלווי,    03/04/08 01:00 אל תאמין לכל הסיפורים, במיוחד לאלה שאתה מספר לעצמך הגב לתגובה זו              אז מה אתה מציע ילדון? בוא תחכים אותנו  ל"ת              מושית,  דרום,    03/04/08 18:00 הגב לתגובה זו 3.  תומר!     ידידך,  ישראל,    02/04/08 23:26 יש לי הרגשה חזקה שה''חבר'' שלך זה אתה האם לא כן? הגב לתגובה זו 2.  מועיל ומעניין     נועה,    02/04/08 21:07 תודה הגב לתגובה זו 1.  לתומר     מושון,    02/04/08 17:44 כרגיל נהנתי לקרוא את הכתבות הביקורתיות והעמוקות שלך שבוחרות במודע נקודות מבט לא שגרתיות ועושות שירות עצום לכל המחפשים הרוחניים! שאלה קטנה (אם אני לא מסבך אותך יותר מדי), רציתי לדעת למה אתה התכוונת בדיוק במשפט: **''אם ניקח כדוגמה את רעיון גלגול הנשמות נראה כיצד חוסר ידע ותלישת רעיון מתוך הקונטקסט בו הוא צמח מאפשרת פיתוח של רוחניות נוחה ומפנקת-אגו''*** יום טוב הגב לתגובה זו          מושון,         ת.פ.,    02/04/08 19:36 תודה על הדברים. בקשר לשאלתך, עקוב אחרי הלינק. תמצא מאחוריו את המאמר הראשון שכתבתי לאתר, על עניין גלגולי הנשמות. הבעיה היא שהוא קטוע, והתגובות המקוריות נמחקו. אבל השלמתי את המשך המאמר בתגובות שהכנסתי בעצמי. קריאה נעימה : ) הגב לתגובה זו              אכן קריאה נעימה             מושון,    02/04/08 20:30 ודווקא נורא ''אקטואלי'' (בהקשר של הטוקבקיה בכתבה של דבורה צביאלי. במקום מערכת NRG הייתי מביא דווקא את הכתבה על הגלגולים ומוציא אותה מהארכיון... ממליץ לכולם (במיוחד למטקבקים מהכתבה של דבורה) לפנות כמה דקות ולקרוא את הכתבה על הגלגולים שלך! מיותר לציין שאני מסכים עם כל מילה! ושעכשיו מן הסתם יאשימו אותך שאתה אני :) יום טוב ותודה הגב לתגובה זו                  בהחלט                 בן,  צפון,    03/04/08 20:39 חבל שלא ראיתי את המאמר הזה לפניי כן (או שאוליי ראיתי ושכחתי כבר), הניסוח שלו נהיר ומעניין כמיטב המסורת הפרסיקואית. מה שכן, עדיין יש שם כמה הנחות שלדעתי אפשר להעביר דיון על משמעותן והיתכנותן, אני מדבר בעיקר על הפיסקה הזאת: ''מה שכן עובר מגוף שמת לגוף שנולד, מהכרה שמתפרקת לכזו שרק עכשיו נוצרים התנאים להתלכדותה, הם דפוסים שונים, תבניות של התנהגות ומעשים (קארמה), שהשתרשו במהלך חייו של הגוף שזה עתה מת, והם אלו שמכוח לכידותם אינם מתפוגגים, אלא ממשיכים להתקיים כסוג של מסגרת-של-התרחשות (כמו מערבולות בזרם מים) ומסוגלים ''להתלבש'' על הכרה טרייה להשתכן בה. כך, אם נרצה, נוכל להסביר תופעות שונות: החל מקיומם של דפוסי אישיות שונים בתינוקות בני יומם, דרך זיכרונות שלא קרו, ועד אדם המסוגל לדבר שפה אותה לעולם לא שמע.'' הגב לתגובה זו                      אין על תומר פרסיקו.  ל"ת                      איילת,    04/04/08 09:46 הגב לתגובה זו