תגובות עד כה: 28 תגובות, ב- 12 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 12.  תודה לכל המגיבים     SARA,  חו"ל,    26/03/08 18:16 תודה לכל המגיבים.מחמם את הלב. תודה. הגב לתגובה זו 11.  כל החלטה היא קשה     שאול פרחיו,    26/03/08 16:41 אפ אפ אפ, לא קל לעשות שום החלטה. אפילו איזו חולצה ללבוש- צהוב חרדל או צהוב שמש? הכל הוא התחבטות. כשחייתי באשראם שלי בהודו הבנתי שזו ההחלטה הכי טובה שעשיתי בחיים. ווה ווה ווי ווה, לא מצטער לרגע אחד! אפילו לא למרות שמכרתי את אימפריית הפרחיה המשגשגת שלי דאז. אבל עכשיו, מאז שחזרתי אני מבין עם עצמי, תוך כדי התלבטויות וגם ויכוחים סוערים שאני עורך איתי, שהדבר הכי חשוב שעשיתי בעצם זה להחליט שאני רוצה אתר באינטרנט. הגב לתגובה זו 10.  קודם כל, צריך להחליט לשמוח בהחלטה, איזו שלא תהיה     אסתר,    26/03/08 09:19 בספר ''בגן האמונה המבואר- מדריך מעשי לחיים'' של הרב שלום ארוש, יש פרק על שמחה ובחירה, והוא כותב שם שבכל בחירה בחיים יש שני שלבים: הראשון- האם להיות בשמחה או לא, והשני הוא הבחירה בין האופציות השונות. ואדם שלא בחר בשלב הראשון להיות בשמחה, אינו יכול בכלל לגשת לשלב השני, ''כי על ידי עצבות האדם מאבד לגמרי את יכולת הבחירה. וזאת מחמת שכאשר האדם בעצבות, אין לו יכולת לחשובנכון ולהחליט החלטות נכונות....'' שווה לקרוא את זה במקור- עמוד צד. בחירות שמחות וטובות!!! הגב לתגובה זו          מלכה!  ל"ת          וכל מילה מיותרת,    26/03/08 21:02 הגב לתגובה זו 9.  מה עליי לעשות?     SARA,  חו"ל,    26/03/08 05:46 מה עליי לעשות? אני חיה בחו''ל זה מספר שנים.אימי שנמצאת בארץ במצב לא טוב.אני מעוניינת לחזור לארץ ולטפל באימי, וזה מה שה''בטן'' אומרת לי.אך בעלי מעוניין להישאר פה.מה לעשות??? אני בהתלבטויות.איך אפשר לקחת החלטה במקרה כזה?אשמח לקבל דעות כלשהם... הגב לתגובה זו          אני אנסה לעזור         אישישון,    26/03/08 10:55 1. תנסי לחשוב: ''כיצד נכון לנהוג?''. בעולם המתנהל בצורה נכונה, האם נשים חוזרות לארץ על מנת לטפל באימותיהן החולות למרות שבעליהן רוצים להשאר באותה מדינה? או אולי הן נשארות באותה מדינה למרות המצב? תחשבי שזה לא את לבד, אלא שכל הנשים בעולם באותה סיטואציה כמוך, ואת, בתפקיד מתכנן על, צריכה לקבוע את המדיניות הנכונה לכלל העולם. מה היית מחליטה? זכרי, את כרגע מחוץ לסיטואציה, אין לך אינטרס אישי, את בתפקיד המתכנן החיצוני הרואה את הכל במבט נכון יותר. 2. נניח החלטת שנכון יותר להשאר בחו''ל (כי אחרת זה יפגע בקשר שלך עם בעלך או משהו כזה- הסיבות בגללן החלטת שזה נכון להשאר בחו''ל): 40 שנה מהיום, את במצב של אימך. בתך בחו''ל עם בעלה. את מסוגלת להבין שההחלטה שלה להשאר בחו''ל היא הנכונה ביותר? נניח החלטת שנכון יותר לחזור לארץ. 20 שנה מהיום את בסיטואציה מאוד דומה, אך הפעם בעלך צריך להחליט. מצד אחד יש איזשהי החלטה שהוא רוצה לקבל, לגבי נושא שמאוד חשוב לו, כמו שלך חשוב היה לחזור לטפל באימך (אולי קרוב משפחה שלו, אולי משהו אחר- העיקר, באותה דרגת חשיבות). מצד שני, מסיבות מסוימות, ההחלטה שהוא רוצה לקבל לא מתאימה לך (עד כדי כך לא מתאימה לך שאת מעדיפה שהוא יקבל החלטה הפוכה). הוא מחליט בכל זאת לקבל את ההחלטה בניגוד לרצונך. האם את מסוגלת להבין שזו ההחלטה הנכונה ביותר? חשוב לי להסביר, החלטה נכונה אינה תלויה (מבחינת ההסתכלות עליה) בבנאדם השואל. היא החלטה שלדעתנו, נכונה לכל בן אדם המעורב בסיטואציה, היא נכונה גם אם אנחנו בתפקידים הפוכים, היא פשוט נכונה בהסתכלות על המכלול. אפשר גם לקרוא מה שכתבתי בתגובה 1. אני מקווה שעזרתי (-: הגב לתגובה זו              קראתי בעיון את נימוקיך, ואפילו חשבתי להגיב עליהם             ב',    26/03/08 19:49 בתגובה מס' 1. אבל לנושא זה: ה''נכון'' שאתה מציג בעייתי בעיני בשני תחומים עיקריים: 1. לא תיתכן תשובה נכונה אחת שתתאים לכולם. אבל יהיה מי שיתקפל, בגלל ''טובת'' האחר. 2. אנחנו לא אמורים לחפש ''נכון'' אבסולוטי, שעוד 50 שנה נשב חמוצי פנים, חשים תחושת החמצה, אבל נגיד לעצמנו, ''העיקר שבחרתי נכון'' עם כל הכבוד, ותאמין לי שיש כבוד, הטיעונים שהבאת הם מעוקרי אנושיות. לא באנו לכאן למצוא איזה נכון מופשט. באנו לבדוק את ההתעמתות עם עצמנו, ולהוביל להחלטה, שנכונה אינדודואלית, רק לנו. בדרך, אנחנו לא אמורים לספק את צרכיו של איש מלבד את התפתחותנו, ואת האמת שלנו. ולך, שרה, היקרה אומר: יתכן, שהתשובה נעוצה לא רק ברצונך לטפל באימך, אלא במכלול של יחסייך עם בעלך, ובמקום של רצונותייך במערכת זו. ואת זה צריך לברר ולבדוק. החלמה מהירה לאימך. הגב לתגובה זו                  ב' היקר\\ה- אני שמח לדון איתך על הנושא                 אישישון,    27/03/08 00:29 בנוגע לדבריך: ''לא תיתכן תשובה נכונה אחת שתתאים לכולם''- אני מסכים. ''אנחנו לא אמורים לחפש ''נכון'' אבסולוטי'',''הטיעונים שהבאת הם מעוקרי אנושיות'' - אני חולק. אני חושב שהתגובה שלי היתה קצרה מדי בכדי לתת הסבר מלא מה עומד מאחורי הדברים. לא תיתכן תשובה אחת שתתאים לכולם, ובכל זאת לדעתי זאת השאלה שכדאי לשאול את עצמנו: ''מהי התשובה שמתאימה לכולם''. יכול להיות שאנשים שונים יענו על זה תשובות שונות. הכוונה לנסות לפעול מתוך מקום הפועל לא למען מניעים אישיים, אלא למען מניעים גלובליים. אני מנסה לחשוב על חברה מתקדמת, על המקום אליו אנחנו שואפים להידמות כאנושות, ומכוון לשם. לדעתי האישית, כל אחד צריך להתנהג כאילו הוא שייך לחברה כזאת, וכך גם נהפוך לכאלה. ניתן להבין מהתגובה שלך, שיש לך נטייה להחליט כי היא אמורה לחזור לאמה, ואני מניח שלשם כיוונת בדבריך לגבי הנטייה ''להתקפל''. אם צד מסוים מתקפל, זה גם שיקול בהחלטה. האם נכון להכריע לטובת צד א כי את צד ב' אפשר לקפל? האם בהכרח ההפך הוא הנכון-ן להכריע הפוך דווקא משום אותה סיבה בדיוק? לדעתי, אלה שיקולים שיש לקחת בחשבון, אך הם לא מהווים את ''מרכז הכובד'' של הבעיה. אם נשב חמוצי פנים בעקבות החלטה שקיבלנו בדרך זו, אל לנו להחליט בדרך זו! בסופו של דבר, עלינו להיות נאמנים לעצמנו! אני מנסה לשכנע, כי הדרך אותה הצגתי היא הנכונה ביותר, לא השתכנעת, אל תפעל כך... לכן אני לא מבין את הטענות בנוסח ''מעוקרי אנושיות''- טענות שלפי ההרגשה שלי מכוונות לכך שתמיד יש לקבל החלטה לפי הלב... כנראה שיש לך לב זהב... זה לא אומר שהשכל אומר ההפך! הדרך שלי היא לא להחליט מהבטן, לא מהלב, לא מהרגש, לא מהשכל, אלא מהידע הכולל של הכל ביחד. ''נכון'' זו לא פעולה של השכל הרציונלי! זה ''בא'' מלמעלה, מתוך מאגר של תבונה שנגיש לכל אחד מאיתנו. הגב לתגובה זו                      אז בוא נפתח את זה עוד קצת.                     ב',    27/03/08 07:31 אני חושבת שחילוקי הדעות האמיתיים בין שנינו יכולים להתמצות בהבדל שבין ''תהליך'' ו''תוצאה'', ובאופן נרחב יותר בין תהליכי מחשבה נשיים וגבריים. ואסביר: אבל לפני כן, אני חייבת לציין שהחלטותי הן לא מאימפולס של רגשות, מ''הלב'', אלא מתובנה גבוהה יותר, שמציבה מיכלול רחב להתבוננות. אבל מה? לפעמים שאלה, היא רק סיבה לשאלה יותר עמוקה, וזה ההבדל בינינו. בעוד ששרה שואלת במישור הגלוי על שאלה של ביקור אימה, אני מתרכזת בתהליך שמאחרי השאלה, ותסלחי לי, שרה, על שאני משתמשת בך כבדוגמא. והשאלות הן: למה שרה צריכה אישור לרצון הטבעי שלה לבקר את אימה? מה מערכת היחסים בין שרה לאימה? מה מערכת היחסים בין שרה לבעלה? מה מערכת היחסים בין שרה לעצמה? לצרכיה? לרצונותיה? אתה, מון אמי, מתיחס לשאלה בתור שאלה. רק לתוצאה של מצב מסוים. אני מתייחסת לשאלה בתור העימות המתמיד שלנו עם הצמיחה שבתוכנו, כאשר קושי מסוג זה יוצר הזדמנות להתבוננות. הרבה דתות מנסות ליצור סוג של אמת גבוהה שלאורה נתכוונן, אבל, כל האמיתות הללו, הן רק תירוץ להתעמתות שלנו מולם, והזדמנות להוליד את האמת שלנו מולן. אז מה שאני אומרת, במקום לפתור את הקונפליקט, תתעמת איתו, יכול להיות שברמת התוצאה נחשוב אותו דבר בסופו של דבר, אבל ''הדרך'', מון אמי, הדרך- היא החשובה. וחוץ מזה אין לי לב זהב. סתם לב אדום כמו כל אחד. הגב לתגובה זו                          אני מקווה בשבילך שאת לא מספרת                         אישישון,    27/03/08 18:59 לאנשים שמכירים אותך שאת אוהבת קפה וניל. זה בערך כמו להעדיף שוקולד לבן על שוקולד מריר... בקשר לשאלה הראשונה ששאלת, את מנסה לרמוז למשהו? כי אם כן, אני, בגישה התמימה שלי, לא מבין מה עומד מאחורי זה... הגב לתגובה זו                          אישישון יקר, אני מקווה בשבילך, שכשבחורה תזמין                         ב',    27/03/08 15:11 אותך לקפה, לא תשאל אותה איזה סוגים יש לה? כדי שכל הצדדים יהיו מרוצים. יכול להיות, שעדיין לא נולדה השאלה, שהכניסה אותך לתהליך, אבל זה רק ענין של זמן. ואגב, אני הייתי נזהרת עם הדוגמא על מכבי, יש פה מכביסטים שרופים, שיכול להיות שהם לא מכירים את השיטה שלך. אה... אני אוהבת קפה וניל. הגב לתגובה זו                          זה מעניין                         אישישון,    27/03/08 13:18 מרגע שבחרתי לפתור את הבעיות שלי בדרך שהצגתי, אני כבר לא נתקל בהן עוד... ברגע שאני נתקל בבעיה, אני פשוט מוצא את הפתרון ולכן אין לי בעיה. אם מישהו באופן שיטתי בחייו נמצא במצבי החלטה בהם קשה לו לבחור, זה אכן מעיד על בעיה עמוקה יותר- עדיין לא ברורה לא מספיק הדרך בה הוא צועד בחייו. אני מציע את הדרך. אני מעדיף במידת האפשר למנוע עימותים ולפעול בדרך הנראית נכונה לכולם. למה? התוצאה תהיה אותה תוצאה, אך הדרך בה היא תוצג לסביבה מעט שונה, אולי חיובית יותר: במקום לומר: ''הבנתי שזה לא הגיוני שאני צריכה אישור לרצון הטבעי שלי לבקר את אימי, ולכן...'' מה שיגרור תגובה מסוימת, היא תאמר: ''הבנתי שזו הדרך הנכונה לפעול בה לטובת כל הצדדים המעורבים בדבר. כך גם היית נוהג לו היית במקומי'' מה שיגרור תגובה אחרת. שינויים מהירים נעשים באמצעות עימותים, שינויים לטווח הארוך נעשים לאט לאט ובזהירות... בלי שאף אחד ממש רוצה לעצור אותם. ולסיום: הצד שלה: ''הוא היה במצב רוח משונה במוצאי שבת. החלטתי ללכת לקניות עם החברות שלי, וקבענו להיפגש בערב בפאב. הרגשתי לא טוב כשאיחרתי לפגישה שלנו, אבל הוא לא אמר כלום. השיחה בינינו התנהלה בכבדות רבה, ולכן חשבתי שאולי כדאי שנלך למקום יותר אינטימי, כדי שנוכל לשוחח בפרטיות. הלכנו למסעדה חמודה, אבל הוא עדיין התנהג מוזר. ניסיתי לעודד את רוחו ושאלתי אם אני מרגיזה אותו או שזה משהו אחר, אבל הוא אמר שזו לא אני ולא הוסיף. לא השתכנעתי. בדרך הביתה, באוטו, אמרתי לו שאני אוהבת אותו נורא, אבל כשהגענו הביתה היתה לי הרגשה שהוא עומד לעזוב אותי. ניסיתי לדבר איתו עוד קצת, אבל הוא הדליק את הטלוויזיה וצפה במשחק כדורסל. אמרתי לו שאני הולכת לישון, והיה לי חבל מאוד. חצי שעה אחר כך הוא בא למיטה, ולהפתעתי, התעלסנו. הוא עדיין נראה לי שקוע במשהו, אז אחרי שגמרנו רציתי לשאול אותו מה קורה, אבל הוא נרדם ואני בכיתי עד שנרדמתי גם כן. אני כבר לא יודעת מה לעשות. אני באמת חושבת שיש לו מישהי אחרת''. הצד שלו: ''מכבי תל-אביב שוב הפסידו, אבל יצא לי זיון בכל זאת''. הגב לתגובה זו          קחי חודש חופש         אפשרות אחת,    26/03/08 08:58 וטפלי באמך ללא התחייבות שזה יהיה לתמיד. בתום החודש התחילי להתלבט מחדש. הגב לתגובה זו          לכי על הבטן         ציקי,    26/03/08 08:34 שרה, תקראי את מה שכתבת ושם נמצאת גם התשובה בשבילך. לדעתי את צריכה לחזור ואם יקרה חס וחלילה משהו לאימך ולא תהיי פה, את לא תסלחי לעצמך על כך לעולם... הגב לתגובה זו          למה שאימא שלך         יועץ,    26/03/08 08:14 לא תבוא לתקופות ארוכות אלייך? ככה תהיי איתה ותטפלי בה אם זה אפשרי כמובן. אבל בשום פנים ואופן אל תזניחי את בעלך את יכולה מהר מאוד להגיע למצב של יחסים מאוד מעורערים עימו. הגב לתגובה זו          חוצפן בעלך לא?         יער,    26/03/08 07:52 איך את והוא תגיבו במקרה שחס וחלילה היא תמות ואלו הם הימים האחרונים שלה? הגב לתגובה זו          אמא היא במקום ראשון. שהבעל ימתין.  ל"ת          דם אינו מים,    26/03/08 07:51 הגב לתגובה זו          לכי לפי המצפון שלך  ל"ת          יעלה,    26/03/08 07:50 הגב לתגובה זו 8.  נושא קבלת החלטות הוא נושא מאוד חשוב ועקרוני.     הלנה,    26/03/08 00:32 אבל לפני שמתעסקים בהחלטות עצמן כדאי אולי להקדיש רגע או שניים למהותן וחשיבותן, ואז לקטלג אותן ורק אז לדעת איך לגשת לעצם ההחלטה עצמה. משום שכל יום ויום בחיינו אנחנו לוקחים המון החלטות, רק שלא כולן הרות גורל או קרדינליות. במיקרה של החלטות חשובות שיש להן השלכות מהותיות על עתידנו או על עתיד הסובבים אותנו, אז להיתלות על כל מיני יידעונים, קוראים בקפה, בקלפים, בכף היד, בכוכבים, או בפרחי החרצית - זה לא ממש מתכון משובח ומומלץ ללקיחת החלטות. וזה כולל גם את הספקטרום הרחב של שיחות עם בוראי עולם למיניהם, או אפילו לפעמים גם חברים טובים. השימוש בשכל הישר שפה מוזכר כלאחר יד, מן הסתם רצוי שייטפס לראש רשימת הפקטורים שמשפיעים על לקיחת החלטות. משום שרק בעזרתו ניתן יהיה להגיע לשורש המניעים, ההנעות, או כל מה שנגלה לו לאדם שהוא כנה עם עצמו. וגם אז כמובן שלא מובטח שהעתיד אכן יתנהל לפי מה שציפינו או חשבנו שיקרה. המון החלטות מונעות מכוחות הרגש, ויש שמונעות מכוחם של הדחפים, ויש כאלו שההגיון הוא המניע. זה עדיין לא משנה את העובדה שהעתיד לא יקרה כפי שחזינו שיקרה - בגלל התערבות של עוד גורמים שבכוחם להשפיע על כל סוג של החלטה שניקח. הגב לתגובה זו 7.  איף יו וונט טו שוט שוט דונט טוק  ל"ת      טוקו,  ארהב,    25/03/08 23:48 הגב לתגובה זו 6.  בהתלבטות פשוט לא עושים     יוסף.ש.,  צפון,    25/03/08 17:03 ההתלבטות מקורה במיינד, המיינד מטבעו דואלי לכן יש לו נטיה להתלבט, בהתלבטות של המיינד אין באמת כל בעיה, ככה הוא בנוי, לבדוק את כל האפשרויות בשבילנו. אבל המיינד אינו סמכות להחליט החלטות, את זה משאירים לעצמי, ואינטואיציה שיודעת מה טוב בשבילנו ולא מזיקה לאחר. זאת אומנות להחליט מהבטן ולא מהראש. הגב לתגובה זו 5.  יהודי אמיתי שואל את הרב שלו  ל"ת      שיטה 8,    25/03/08 13:41 הגב לתגובה זו 4.  הדבר שהכי אהבתי בכתבה     מר חביב,    25/03/08 13:41 זו התמונה למעלה. יחש לי שתי שאלות לכותב: באיזו שיטה היא בחרה? ומה הטלפון שלה? הגב לתגובה זו 3.  הסיבות הן המפתח לכל בחירה     מאיה,    25/03/08 13:38 בכל דבר שבו תבחרו, תוצאתו תקבע לפי הסיבות שאתם נותנים לו. עשו לעצמכם רשימה מה מלווה אתכם בבחירה או בהחלטה: Reasoning Values Qualities וזכרו- all is well הגב לתגובה זו 2.  :)     מושון,    25/03/08 11:45 באיזו שיטה לבחור? בראשונה, בשניה, בכולן? אולי ואולי לא מבולבלים גם אנחנו ... יום טוב הגב לתגובה זו 1.  השיטה שאני משתמש בה: (מומלץ מאוד)     אישישון,    25/03/08 11:03 כשאני צריך לקבל החלטה ולא ברור לי מה התשובה, אני מנסה לחשוב מה הדבר הנכון לעשות. לא מה כדאי, לא מה חכם יותר, לא מה מתאים יותר וכו', מה נכון. לא מה טוב לי, לא מה עדיף למען הקרובים לי, אלא מה נכון יותר. למען כולם, למען העולם, למען העתיד. אני מנסה לחשוב על כל הגורמים המושפעים מההחלטה שלי, ולהציב את עצמי במקום כל אחד מהם. אני שואל: ''אם בסיטואציה אחרת בחיי אני אהיה בנעליו של אותו אחד, ומישהו אחר מקבל את ההחלטה, איזה החלטה היא הנכונה?'' מסתבר שהחלטה נכונה היא נכונה לכל הגורמים המעורבים בדבר, ללא תלות במי הוא השואל. לכן, כשאני מוצא את ההחלטה הנכונה, קל לי לקבל אותה. קל לי גם להסביר אותה לאנשים שיהיו מושפעים ממנה. אני אומר להם: ''אם היית במקומי ואני במקומך, מה היית עושה?'', ''ואם היית במקום ההוא, מה היית רוצה שיחליטו?'' וכו' הגב לתגובה זו          מעולה  ל"ת          מושון,    26/03/08 00:03 הגב לתגובה זו          מזכיר לי את קאנט  ל"ת          ירוק אחד,    25/03/08 14:49 הגב לתגובה זו