• 11.

    הצעה אחרת לחלוקה של דורותי ושות'

    רם, 13/08/09 02:52

    הדחליל מחפש שכל, איש הפח מחפש לב, והאריה מחפש אומץ לב, ודורותי רוצה לחזור לקנזס.

    אם נקביל את החבורה לחלוקה הנפוצה של היסודות (זו שמקובלת למשל בטארוט), ונזכור שכל אחד מהם מכיל את מה שהוא מחפש, נבין שהדחליל הוא אויר (שכל), איש הפח הוא מים (רגש), האריה הוא אש (אומץ, יצר) ודורותי היא אדמה (חומר, פרקטיקה).

    הגב לתגובה זו

  • 10.

    מסע אחר

    דדי צ'סטריאן, 18/02/08 15:41

    אהבתי מאוד את הניתוחים. השאלה המציקה שלי במקרה זה היא במקרה של היצירות המעובדות, היכן מבחינת הרוחניות נגמרת הספרותיות של יצירה ומתחילה הקולנועיות שלה?

    הגב לתגובה זו

    • שלום דדי

      י''ל, 19/02/08 00:41

      ותודה על החיזוקים. בקשר לשאלה, כמובן שאין קביעה גורפת. לעתים יש חפיפה בין המסר הרוחני של ספר לבין הסרט שנעשה בעקבותיו, כמו למשל בקוסם מארץ עוץ; לעתים הסרט שואה השראה מספר אבל מדגיש מסרים משלו - סטאלקר הוא מקרה מצוין, וראה גם שתי הגרסאות של סולאריסף שכל אחת לקחה את ספרו של לם לכיוונים שונים.

      כמובן, מימד נוסף ועמוק יותר אינו קשור לעלילה אלא למדיה האמנותית השונה ואופן השפעתה הייחודי על נפש האדם. ברור שאנו סופגים אחרת ספרים וסרטים, ולכן לקולנוע ''רוחני'' במיטבו יהיה מימד נוסף שקשור ב''איך'' שלו ולא רק ב''מה''. אני מקווה להכנס לזה בטורים הבאים. מה אתה חושב?

      הגב לתגובה זו

      • שלום, י''ל

        דדי צ'סטריאן, 20/02/08 23:38

        אין חושב שמדובר ברעיון טוב בהחלט. בעיני, חלק מהתבוננות על הרוחניות הקולנועית חייבת לנבוע גם מהצורה ולא רק מהתוכן. עם זאת, ברור שקשה הרבה יותר לתמלל את זה כניתוח.
        בקיצור מחכה לחלק הבא. על מה הוא מתוכנן להיות?

        נ.ב - מה שלום אקסל ג'וניור?

        הגב לתגובה זו

  • 9.

    The Wizard of Oz

    Simcha, 17/02/08 00:58

    Is not about a postmodern spiritual quest. It is rather an emotional collective quest of the American people. The qualities the characters are searching for are the qualities the American people no longer believed they possessed. It was written in the context of the great depression.

    הגב לתגובה זו

    • עוץ

      צ'סטר איגוריאן, 18/02/08 15:34

      הקוסם מארץ עוץ לא נכתב על הרקע המשבר הכלכלי הגדול, אלא ב-1900. הסרט נעשה כ-40 שנה מאוחר יותר ואולי בסרט ניתן לראות ביטוי לדברים שאמרת.

      הגב לתגובה זו

  • 8.

    Stalker

    אלעד שיודע, 16/02/08 18:12

    מבוטא בכלל ''סטוקר'' ולא ''סטאלקר''... מי העילג שכתב את זה???

    הגב לתגובה זו

    • לאלעד שיודע שלום

      י''ל, 16/02/08 21:11

      אמנם מקור המילה הוא אנגלי, אבל הסרט ברוסית ואומרים סטאלקר ולא סטוקר.

      הגב לתגובה זו

    • ממש לא נכון

      kaizer, 20/02/08 00:23

      בתור קורא רוסית אני אומר לך - אתה טועה! הסרט מבוסס על ספר של האחים סטרוגצקי, וכך מבטאין את שמו נכונה.

      הגב לתגובה זו

  • 7.

    כתיבה יפה ומעמיקה.

    גלקטידאס, 16/02/08 14:01

    תודה יהונתן

    הגב לתגובה זו

  • 6.

    The power of evil surpasses tht of all angels

    Jaqueline, 16/02/08 11:24

    זה מתוך הספר אשר הזכרת במאמר :
    ''המדינה של פלטון'' ביוונית :
    To ''kratos'' / Aplatonas
    והמשפט במקור : Η δύναμη του κακού ξεπερνά αυτής των αγγέλων
    A propos !! what's about spiritual films (much talked about nowadays) ; ''Amazing grace'' by Ioan Grudduff's and ''Away from her'' by Julie Christie ?

    הגב לתגובה זו

  • 5.

    ומה עם ''מלאכים בשמי ברלין''? (ל''ת)

    g, 16/02/08 10:13

    הגב לתגובה זו

  • 4.

    תעשה תחקיר רציני להבא

    טולקין, 15/02/08 18:08

    הסרט שר הטבעות עיוות כל מיני חלקים בספר המקורי והמוצלח הרבה יותר. כך, למשל, אין זה מדויק שגנדלף רצה להימנע מלעבור במוריה. הוא דווקא רצה את זה, ולמעשה הוא זה שהציע את זה. תבדוק ותראה.
    מוטב שלא לגזור מסקנות עמוקות מהסרט, שכלל עיוותים רבים. כך, למשל, הקלישאה שהציגה את ארגורן כמיועד להיות מלך שלא ממש רוצה בזה - בעוד בספר הוא מאד רוצה בזה, כבר מההתחלה.
    יש בסרט עוד עיוותים רבים שקצרה היריעה מלפרטם. אבל טולקין הציג מסע רוחני אמיתי, שפיטר ג'קסון עשה לו הוליוודזציה, וחבל שנסחפת אחריו.

    הגב לתגובה זו

    • לטולקין שלום

      י''ל, 15/02/08 21:36

      אתה צודק - בספר גנדלף הוא שמציע לעבור דרך מוריה וארגורן הוא שמתנגד, מתוך חשש לחיי הקוסם.

      מעבר לזה, הטור הזה הוא במכוון על סרטים ולא על ספרים, כיצירות שעעומדות בפני עצמן. אם הייתי נמנע מכל סרט שסטה מהספר הייתי צריך לוותר גם סטאלקר והקוסם מארץ עוץ ועוד סרטים רבים אחרים שבדרך.

      ומה לעשות, למרות ההוליוודיזציה, אני דווקא אוהב את הטרילוגיה של ג'קסון (בייחוד הסרט השלישי).

      הגב לתגובה זו

      • מאה אחוז. סליחה שהתמרמרתי..

        טולקין, 16/02/08 13:16

        גם אני אוהב מאד את הסרטים (והפסקולים), ובמיוחד את השלישי, אף שמציקים לי כל מיני שינויים שערך הבמאי (ע''ע תום בומבדיל, ע''ע הכנסת ליב טיילר לתפקיד שבשלושת הכרכים בא לידי מיצוי בשלוש שורות, ע''ע ניסיון לפאר את ארגורן על חשבון תיאודן ועוד ועוד).
        מחכה לכתבתך על ההוביט, אם וכאשר ייצא הסרט.
        שבת שלום!

        הגב לתגובה זו

        • תום בומבדיל

          בן, 16/02/08 18:14

          לא מתאים לסרט וטוב שהשאירו אותו בחוץ.

          הגב לתגובה זו

        • ואם כבר מדברים על טום בומבדיל

          בן, 16/02/08 21:41

          מעניין לקרוא מה טולקין כתב על החלק שלו בסיפור:

          ''I might put it this way. The story is cast in terms of a good side, and a bad side, beauty against ruthless ugliness, tyranny against kingship, moderated freedom with consent against compulsion that has long lost any object save mere power, and so on; but both sides in some degree, conservative or destructive, want a measure of control. But if you have, as it were, taken 'a vow of poverty', renounced control, and take your delight in things for themselves without reference to yourself, watching, observing, and to some extent knowing, then the questions of the rights and wrongs of power and control might become utterly meaningless to you, and the means of power quite valueless...

          I do not mean him to be an allegory -- or I should not have given him so particular, individual, and ridiculous a name... [he is meant as] a particular embodying of pure (real) natural science: the spirit that desires knowledge of other things, their history and nature, because they are ''other'' and wholly independent of the inquiring mind, a spirit coeval with the rational mind, and entirely unconcerned with ''doing'' anything with the knowledge...
          ''Also Tom Bombadil exhibits another point in his attitude to the Ring, and its failure to affect him. You must concentrate on some part, probably relatively small, of the World (Universe), whether to tell a tale, however long, or to learn anything however fundamental -- and therefore much will from that 'point of view' be left out, distorted on the circumference, or seem a discordant oddity. The power of the Ring over all concerned, even the Wizards or Emissaries, is not a delusion -- but it is not the whole picture, even of the then state and content of that part of the Universe.''

          הגרשיים שתוחמים את other ו doing נכתבו ע''י טולקין במקור.

          הגב לתגובה זו

  • 3.

    הסרט הטוב ביותר הוא:

    איקס, 15/02/08 15:28

    ביטלג'וס.

    הוא הכי משקף נאמנה את כל העיסוק ברוחניות הזאת.

    לא שאני לא מאמין ברוחניות, אך כל השרלטנים, החמדנים, והחכמולוגים עם התארים הפכו את כל התחום לאבסורד מוחלט ללא הצדקה.

    קל לזרוק תיאוריות. קשה לעמוד מאחוריהן.

    ולכן ביטלג'וס כל כך נפלא ושנון. הוא שוחט פרה אחרי פרה בלי לחשבן.
    משאלות, עולם הבא, שדים ורוחות, כישופים ועוד שאר ירקות מיסטים נשטפים באסלה הלוגית בצחוק מהדהד עד המסעדה שסוף היקום.

    (ומייקל קיטון בתפקיד חייו. )

    הגב לתגובה זו

  • 2.

    מאלדורדו לצ'רנוביל

    שמשון לויתן, 15/02/08 13:58

    המשך המסע אינו מכזיב: במיוחד במדיום שהופך רוח לאור המונצח בחומר (צלולואיד) הנהייה לרוחני בולטת. במסע הקולנועי הזה, בזווית ראייה ניו-אייג'ית, יונתן משכנע ביותר בדימויים שלו, באבחנות חדות ומדויקות. מתי יצא הספר כולו לאור?

    הגב לתגובה זו

  • 1.

    בהמשך לנושא הרגשות האנושיים שהניו אייג' לא מרבה להתעסק בהם

    ., 15/02/08 12:45

    למרות שהם חלק מרכזי מהחיים,

    מומלץ לערוך רשימה של סרטים המתעסקים במיזנתרופיה, שנאת אדם.

    נשמע כמו חלק בלתי נפרד, גם מהניו אייג'.

    הגב לתגובה זו