תגובות עד כה: 12 תגובות, ב- 6 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 6.  שלום גבריאל רעם, כאן השואלת מתגובה 2     יעל,    16/01/08 17:28 שלום לך, השאלה שלי לא היתה עוקצנית כי אם כנה ורצינית. לא ברור לי למה אינך עונה. אני מוצאת ששתיקתך אינה מכבדת אותך כמי שמעוניין ללמד ולהרעיף מחוכמתו. הגב לתגובה זו 5.  יפה ומתון מאי פעם : )     יוד,    16/01/08 12:04 מה שמעניין בכל הסיפור הזה הוא- מאיין נובע הדחף לדעת?... השמועה אומרת שהפחד הוא שמניע אותו! כל סקרנות מגיעה על מנת להוסיף ביטחון למסוקרן! החיה הפחדנית ביותר היא בעלת האופי העשיר ביותר! וכך גם האדם בעל תהומות הנפש העמוקים, הוא בעל אופי עז ושופע תכונות. (כמובן שישנם תנאים בהם הפחד הוא משתק, אבל גם השיתוק הזה הוא מעין הריון והמתנה ללידה. הפחד הוא המניע היצירתי ביותר!--הוא ייגרום לנו לעשות שמיניות באויר, ולוא רק בכדי שנוכל להירדם עוד לילה. אדם בעל ביטחון אונטולוגי יכול לגדול ולהתבגר מבלי שייפתח טעם אישי וחתם אישיותי. האנשים ''הנהנתנים'' סובלים ''מהעדר אישיות''--כי הם חסרים את הפחד שיאלץ אותם לבחור בין אמת אחת לזולתה! הגב לתגובה זו          היי יוד, לונג טיים (-:         ניקית,    16/01/08 13:41 בגדול, אני מסכימה איתך שהפחד (תלוי איזה) הכרחי לאופי וליצירתיות, אבל אני לא מסכימה עם המשפט האחרון שלך - אני נהנתנית לא קטנה ביי נייצ'ר, ועדיין בתקופה מאוד ארוכה בחיי הפחד שלט בהם ללא עוררין. יחד עם זאת, קשה להגיד עלי שאני חסרת ''אישיות''. המממ, להפך הוא הנכון. אולי דווקא ובזכות הקישור בין פחד לנהנתנות. לדעתך, יש סתירה ביניהם. תיישב לי אותה? הגב לתגובה זו              היי חביבתי :)             יוד,    17/01/08 10:15 אני לא חושב שישנה סתירה בין פחד לנהנתנות! על אחת כמה וכמה כאשר אותה נהנתנות מופיעה כפרותיה המאוחרים של התמודדות והתגברות על פחד שרוסן וטופל.-(כמו שבעצם את מתארת מחוויותייך האישיות, שאגב,גם אני שותף להן במידה כזו או אחרת.) כשכתבתי ''נהנתנות'' התכוונתי לנהנתנות מהסוג הלא ביקורתי: כזו שרק חווה ואינה בוחרת\\רוצה את חוויותיה. משהו שמזכיר ''טטרנות בשדה פרחים''. עוד אני חושב, שדווקא ''היסטוריה פחדנית'' שהותמרה וטופלה, היא זו שמקדמת את ענינות נהנתנותו של האדם. היא שמזמנת את הבחירה הגדולה,את ענינות הרוח, ואת מיצוק אופיו של אדם. ורק בשם הניואנס: כשאת מעידה על עצמך שאת נהנתנית לא קטנה... מה זה מעיד עליך? מה היא סוג הנהנתנות שלך? מה מספק את יצרייך? מה הם היצרים שלך,ומהי התזונה שדרושה להם? מה משיב לך עונג? אלו לא באמת שאלות, אלא רק המחשה עד כמה נהנתנות היא סובייקטיבית. מה שמענג אדם אחד... יכול לייסר אדם אחר. בקיצור, אדם בהחלט יכול להיות גם בעל פאתולוגיה פרנואידית, גם נהנתן וגם בעל אופי יצוק ומסועף. ואפילו ישנה תלות בין הראשון לשלישי. ולסיכום: הפחד מזכה אותנו בתובנות היקרות ביותר! אותן תובנות שישרתו אותנו באדיקות עד סוף חיינו, וסביב להן אנחנו חגים- גם כאשר אנחנו נהנים. הגב לתגובה זו 4.  מאמר יפה ונכון. כדי לדעת צריך באמת להלחם, כמו שנלחמים על החיים.     אבי צנעני,    15/01/08 19:41 חוויתי זאת על בשרי ממש, או על רוחי, אם יש כזאת. לאחר שחוויה מסעירה ומדהימה - שהתמשכה על פני חודשים ארוכים - באה לסיומה, הרגשתי שיש עוד דברים בגו, ולא נחתי ולא יכולתי לנוח עד שחשפתי אותם, במאמץ עיקש וארוך , כמו מי שנלחם על חייו . וכשלבסוף הבנתי מה באמת קרה, הרגשתי כמי שזכה בעוד אור ושנות חיים - ממש כך, כדברי ביאליק : ''...לא זכיתי באור מן ההפקר'' !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! הגב לתגובה זו          אבי, אפשר עוד סימן קריאה אחד? ככה, בשביל החבר'ה? (-:         ניקית,    15/01/08 23:18 סתם. .......... מעניין - מה היתה אותה חוויה שחווית? care to לפרט? ? ? הגב לתגובה זו 3.  היעד שלי בחיי , שיהיו לי חיים מלאי יעדים     Jaqueline,  Arad,    15/01/08 19:06 Said Sophocles:To be is to do Said Solones: To do is to be Said F.Sinatra:Do be do be do הרשה לי גבריאל להעלות הערה אישית בנוגע לטקסט ''החיים הינם זרם התפשרויות בין מה שהאגו שלי רוצה, מה שנסיוני מכתיב לי ומה שהעצבים מאפשרים לי לעשות'' הגב לתגובה זו 2.  שאלה לגבריאל רעם     יעל,    15/01/08 12:57 שלום, קראתי ומצאתי עניין רב בדברים. מה שחסר לי זה ''כלי'' או הסבר או דוגמה שתבהיר למה כוונתך ב''אנחנו צריכים לגנוב את הידיעה...'' זה מתיישב לי מאוד יפה כרעיון, אבל אני שבעת רעיונות. אני רוצה לדעת איך. אשמח אם תוכל להאיר את עיניי. הגב לתגובה זו 1.  תבונה היא להתבונן     מתבונן,    15/01/08 11:47 יש הרבה דיבור על אגו בכתבה ואכן יש בה הרבה אגו. שים לב כמה ציוויים יש בכתבה, כמה לחימה מול תחנות רוח. חוכמה זה לאסוף ידע מתוך התנסות, תבונה היא משהו אחר לגמרי.. חוכמה זה כאשר קורה לך משהו ואתה ''מבין'' מה קרה. תבונה זה שקורה לך משהו ואתה ''מודע'' מה קרה באותו זמן (לא אחר כך..) החיים נועדו לחיות אותם, זה הכל. ללא כניסה של ''הדעת'', ללא שיפוט טוב ורע, רק התבוננות שקטה וזה מספיק. אל דאגה, האגו יכנס גם כך ללא הזמנה, הרגשות יעלו וירדו בגל שלהם, אבל את המילה האחרונה יש לתת לגוף שלנו, צריך רק קצת שקט כדי להקשיב לו. הגב לתגובה זו          המתבונן, איפה למדת לקשקש ככה? מה זאת אומרת ''את המילה         אבי צנעני,    15/01/08 19:35 האחרונה צריך לתת לגוף שלנו''? המילה האחרונה היא תמיד של הגוף, שמת בסוף. מה שנותר לפני ואחרי היא התודעה, וליתר דיוק התודעה המודעת , ועל כך בדיוק מדבר המאמר, כמו שאר המאמרים במדור. מה , עוד לא קלטת את זה ? הגב לתגובה זו          גם אני נהניתי מתבונתך  ל"ת          מתבוננת ב.,    15/01/08 15:00 הגב לתגובה זו          למתבונן-מאוד מדוייק מה שכתבת. אהבתי  ל"ת          מתבוננת,    15/01/08 13:01 הגב לתגובה זו