 |
22.
היום את ראויה לתואר משתפ''ת מחד ובוגדת מאידך גיסא
דינה בת יעקב,
שכם,
02/12/07 06:52
|
שלום כרמל, מאמרך רב מילים וחסר לב. יש לי חשד שאת מתחנחנת לגברים ומתחנפת אליהם. זה גורם לי לחוש כעס רב. מי שמך לדוברת הרשמית לעניני אונס: מה מותר לנאנסת לחוש או לאמר?עמדתך שובניסטית. היום את ראויה לתואר משתפ''ת מחד ובוגדת מאידך גיסא. מרגיזים ביותר נסיונותיך הכושלים להסביר שאונס הוא בעצם לא אונס! דינה בת יעקב, שכם
הגב לתגובה זו
|
|
 |
21.
כל מה שקורה לאדם באחריותו
אור לוי,
30/11/07 05:24
|
כל מקרה ומקרה קשור לאופן החשיבה של האדם,לאופן בו רואה את העולם,דרך השקפתו על דברים ועל העולם...
אפשר לשנות זאת בקלות נפלא,על ידי כוח המחשבה והמילה, תקראו על זה באינטרנט...אנו בוראים מציאות וניתן לפרק מקרים למחשבות. ניתן לדעת בדיוק מופלא,איך לחשוב ולזמן לעצמנו מציאות אחרת משהכרנו. טיפ חשוב: מילים שהביאו ההפך מהכוונה חייב/צריך/רוצה/לא/מחפש/מקווה במקומן מילים נפלאות המביאות את הכוונה על דיוקה בוחר/מתכוון/מעדיף/יש/מוצא/בא לי/מתאים לי
ימים נפלאים ומוצלחים, ימים של השתחררות ושינוי, אור לוי
הגב לתגובה זו
|
|
 |
20.
לדעתי, הסוד טמון ביכולתה
ניצן מיכאלי,
27/11/07 07:09
|
של האישה לומר לא! לכל דבר שהוא לא אהבה. והיא לא תתבלבל מכיוון שעמוק בתוכה היא תמיד תזהה אהבה...
הגב לתגובה זו
|
|
 |
19.
ד''ש זה שד בהיפוך אותיות
ל"ת
גפני מרדכי,
21/11/07 14:54
|
|
 |
ילד קטן
ל"ת
אורי,
בקעות,
22/11/07 00:37
|
|
 |
18.
לאן הועלם שי טובלי??
גיא אוש,
21/11/07 13:40
|
אז מה אם כבר לא מפרסם טורים חדשים ובהתמזגותו עם אילון הביא סוף לפרקים מדוע נעלם הקישור כולו לפרקים הקודמים בסיפור שלו ?
הגב לתגובה זו
|
|
 |
17.
מלל מיותר ושגיאות מהותיות - ומדוע ?
עעע,
21/11/07 12:17
|
השאלה הניו-אייג'ית של הנאנסת, ''האם אני קורבן?'' ''האם זימנתי את זה?'' לא משנה את העובדה האובייקטיבית שגבר ביצע בה מעשה מין ללא הסכמה.
מנקודת מבט אחרת, קארמאתית - יתכן שהנאנסת 'בחרה' להיאנס או 'גרמה' להיאנסותה, עוד בגלגולים קודמים, בלי שזה יהיה קשור בכלל למה שעשתה או לא עשתה בנוכחי.
'העבודה' של קייטי משנה את הפסיכולוגיה של הנאנסת בהקשר זה. אך לא את המעשה שנעשה.
יש גישות נוספות שלא מכחישות שנעשו יחסים ללא הסכמה, אך משנות את נקודת ההתיחסות והפרשנות של הנאנסת - הדבר אכן קרה, הכאיב פיסית, השפיל רגשית, ערנות להשלכות הפסיכולוגיות והרגשיות והנפשיות, אך בד בבד גם הבנת מקורותיהן ומקומן בסה''כ - - והתקדמות הלאה במסע החיים.
כל הנ''ל לא גורע מהצורך החברתי החיוני להעניש אנסים על מעשיהם.
ואילו הדיון על האונס ''האנרגטי'' - מופרך. אדם שנוכחותו אם דבריו אינם רצויים לך, מצא מדוע והירפא מההתנגדות שהוא מעורר לך. או, לחילופין, פשוט תקום ותלך.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
16.
לכרמל
קורבן,
21/11/07 12:15
|
כל כך קל פה להיות קורבן. אני קרבן של אבי ושל חבר אצלו אני גרה.ומתקשה לצאת מזה. אני לא מחבבת את החברה פה. האלימות בין המינים היא נוראית. לא מחבבת את הגברים פה.אין בהם נשיות.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
15.
מאמר מעולה אהבתי
אסי,
21/11/07 09:30
|
נהנתי למדתי והפנמתי בעיקר נושא חשוב שלא סמתי עליו דגש ופה נתתי לי תובנה חושה של לתת מרחב וביטוי לרגשות שלי ושל אחרים מה שאני עושה בדרך כלל באופן אוטומטי משתמש בסיבה ואמונה ולא נותן ביטוי לרגשות שלי ושל האחר. תודה כרמלה יש לך ידע נרחב גישה וראיה כוללת ופתוחה יישר כוח :)
הגב לתגובה זו
|
|
 |
14.
כמה זמן יעבור
אהבת,
ישראל,
21/11/07 08:49
|
וכמה נזק ייגרם ודמעות יישפכו עד שתחליטו לאמץ באופן חד משמעי את הלכות ייחוד היהודיות כמגן בפני כל האלימות האנרגטית הזו?
חבל, כי אתם דברים נחמדים באופן כללי
הגב לתגובה זו
|
|
 |
13.
מסכימה עם כל מילה
ל"ת
רננה,
21/11/07 08:04
|
|
 |
12.
המורכבות היא הפשטות והרע עשוי מטוב
ל"ת
ע,
21/11/07 04:53
|
|
 |
11.
בורות במסווה של חוכמה. חבל שפרסמת את זה
קרן,
21/11/07 00:39
|
|
 |
10.
ראפק.
ל"ת
יוני,
רישונ לציונ,
20/11/07 22:32
|
|
 |
9.
מקצת מן הדברים.
אסנת,
חיפה,
20/11/07 19:56
|
עדיין לא ראיתי רב, במובן של ''עשה לך רב'' מתלונן שמשהו מעדתו פלש אליו אנרגטית. ובפאזה חילונית: אנשי מקצוע טיפוליים, יודעים כי השפעה אנרגטית מן המטופל אל /על המטפל היא חלק בלתי נפרד מהאקט הטיפולי ויש להערך אליו...אז מה אני אומרת-? שבן אדם צריך לדעת איזה כלי אנושי הוא על גבי לוח משחק. האים רץ או מלכה. כאשר מלכה היא בעיני זו היכולה להכיל את כל הפלישות אבל מתנתה האנגטית איננה ניזוקה ולבטח איננה מתבכיינת או מתפלאת על מיפגש תמוהה עם אנרגיות מפתיעות. עוד אני אומרת שהעולם הזה עניינו חדירה. ושהמעטה החוצץ כאילו אנו גופים נפרדים הוא לשם הגנה ואינקובציה של יכולת ו/או אי יכולת. עצם העובדה שמסודר כך שאמא תפלוש לשדה האנרגטי של בנה זאת אומרת תהייה בעמדה שהיא יכולה, אומר שמראשית העניין הוא השפעה ובהשפעה יש אלמט של חדירה...והכלה... ולעניין האונס. מעבר לאחריות שהיא בעיני לא אנטי תזה ל''לשתוק נוכח הכאב'' הרי שאם כבר נאנסת את כעת עכשיו נסי לאהוב, לפתוח, כן כרגע עכשיו, ממלא זה חודר...אז אולי תהייה כאן איזו התמרה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
בשביל חדירה צריך לקבל רשות
איילת,
21/11/07 03:48
|
לטעמי, הביטוי של מיטב הרטטים העדינים של נשמה זה כשהיא לא חודרת בלי שהיא מבררת שלנחדר יש רצון ויכולת להכלת החדירה-פלישה.
נשמה עדינה ומפותחת מחכה להזמנה, ואז נכנסת. היא מכבדת לפני הכל את הבחירה של הזולת, ולא מחליטה על דעת עצמה מתי נכון לחדור, כמה עמוק ובאיזו עוצמה.
רק ככה יש קשר של שיתוף פעולה בין שני מרחבים אישיים.
השפעה של אמא לא חייבת להיות חודרנית. תני כבוד לילד הנמצא מראש בעמדת מושפע לבחור מה לקחת בעודו נמצא בעמדת התבוננות, לא בעמדת נאנס, אונס המגובה ברציונליזציה של ''עצם העובדה שמסודר כך שאמא תפלוש לשדה האנרגטי של בנה....''
הגב לתגובה זו
|
|
 |
8.
הבעיה האמיתית של נשים
ונוס,
20/11/07 17:11
|
שהן משקיעות אנרגיה באייך להתמודד עם הפגיעה ולא באייך למנוע אותה. במקום לדאוג ללמד נשים אייך להגן על עצמן, להילחם בפורנוגרפיה וכו' הפכנו את ביכוי גורלנו לאמנות. גברים הם חזקים משום שהם מגנים על עצמם מפגיעה נשים הן חזקות משום שהן מתמודדות עם זה שפגעו בהן. נשים לא מנסות למנוע את הפגיעה מלכתחילה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
7.
ישר כח על שהארת לי מחוכמתו של זה!
ש,
20/11/07 16:54
|
בזכותך הלכתי ופתחתי את תורה סד והחכמתי! פשוט תורה נפלאה.. אני לא ממש בטוח שאפשר להוריד את התורה הזאת ככה איך שהיא למטה לעולם הזה ולמקרה הזה של התעללות מול הטיפול בקורבן.. מה נעשה נשב ונשתוק מולה? הרי צריך להגיד משהו..לא?! יש כאב שצריך להפנים ולשתוק פה נכון. אבל מה הלאה? מה ההמשך.. איפה זה נגמר וממשיך? על ידי השתיקה? לא חושב. על ידי הטיפול שמביא להכרה שהטראומה לא נוכחת בהווה - של ''ביירון קייטי'' לא נראה לי. לא נראה לי בכלל.. כי אם על ידי העבודה!!! היומיומית הזאת של ההנעה למקום אחר..כי אז הכאב ישכח ויחלוף. להביא את האדם (הקרבן) לידיעה ולהכרה כי המפתחות בידיים שלך - עכשיו תתניע, ותסע.. (למקום אחר שם שבילים מתחלפים בדרכים) ואל תעצור אף פעם. אל תפסיק לעבוד. אני מבטיח לך ש ''במו עינייך'' ראית את הקרבן של ביירון מאושר ומחוזק רק מהעובדה שהיא הניעה אותה למקום אחר באותם שניות, דקות, שעות. אבל אם היא לא המשיכה לנסוע אחרי הטיפול - היא עדיין שם היום... את יודעת שבשתיקה הזאת יש את ההבנה שאילולי נמצאו לנו אלה אשר חובטים בנו ומוצאים בנו קורבנות - לא היינו מגיעים להשגה לתפיסה ולהכרה הזאת שאנו יש לציין משתעשעים בה כל-כך.. איזה כיף לנו שאנו מבינים ומשיגים ויכולים לנסוע בכלל.. אני שואל - לשם מה כל זה נברא בכלל? ופה תבוא השתיקה. כי זה החלל הפנוי. (ששאלות יש בו-ותשובות אין). תודה רבה לך! נהנתי מאוד לצערי...
הגב לתגובה זו
|
|
 |
6.
גברים מותקפים באופן אחר
זיקית הודית,
20/11/07 16:30
|
יש לי הרגשה שבעתיד הקרוב תפתח מודעות לאופן השונה, אך הכואב אולי לא פחות, שבו גברים מותקפים על ידי נשים, אך היות וזה לא פגיעה שפוגעת באיברים החיצוניים - אין לזה קול. זוהי שתיקת הגברים. גברים נפגעים באופן חמור מאד ופעמים רבות מאד על ידי תקיפה של אלימות מילולית ורגשית קשה של נשים, והרבה פעמים אין להם כלים להתמודד עם זה בכלל. הם יכולים לשתוק (אנחנו טובים בזה) או להתקיף חזרה בדרך שבה הם יותר טובים - וזה יוצא פיזי, ושם זו כבר עבירה על החוק. מתי שהוא נשים יצטרכו להבין (ומי כמוהן בעצם יכול להבין זאת) שפגיעה בלב וברגש של גבר עלולה להשאיר צלקת בלתי מתאחה בעולם הרגשי שלו, לשנים רבות.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
זה מעגל
לילית,
01/12/07 22:49
|
נשים שפוגעות בגבר רגשית, הן לרוב כאלה שלא טוב להן בקשר. מה שאומר שהן נפגעו רגשית מהגבר, בין אם זה נעשה בכוונה לפגוע, או כי הוא פשוט אינו יודע להעניק רגשית (ולכן לפעמים משפיל אותן). כך שלמעשה, מדובר פה במעגל של פגיעות רגשיות, שחיפוש ההתחלה שלו אינו מועיל במאום לפתרונו. רק שגברים בד''כ כמו שכתבת אינם מגיבים בהתפרצות רגשית, אלא בהסתגרות, שמבחינת האישה שכמהה לחום, פוגעת לא פחות. ולכן צידם במעגל הפגיעה הרגשית פחות ניכר.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
והצלקת הזו תחזור כמו בומרנג
זיקית אינדונזית,
21/11/07 19:24
|
ותפגע בנשים בחייו של אותו גבר,שנפגע מאישה, והפך פגוע - פוגע, והאישה שבה פגע לא בתטח בגברים ותפגע בהם וחוזר חלילה....
עד שמישהו יקח את עצמו בידיים ויתחיל לשנות את המעגל
הגב לתגובה זו
|
|
 |
תגובה יפה ונכונה.
ל"ת
זיקית יפנית,
21/11/07 13:45
|
|
 |
5.
נושא חשוב וכאוב. כתיבה אמיצה... וזה עוד רק קצה הקרחון...
יוד,
20/11/07 16:22
|
גם בנושא הזה אני מוצא לנכון את אוזלת ידו של הפרט, מול המגמות התרבותיות.
הכתבה מציעה דרכי התמודדות (באופו עמוק ומסועף להפליא), בזמן שהתופעה מתעצמת וגובה עוד קורבנות. אבל כיצד נאבקים בצימצום ה''תופעה''?
לעניות דעתי, המגמה התרבותית היא האשמה העיקרית: הטלויזיה, האינטרנט וכו... הם שמעצבים את דעת הקהל ושולטים בדפוסי החיים של האדם הממוצע! זו חוכמה קטנה לומר לגבר הממוצע ''שלוט על יצריך''-(באופן המילולי), כאשר בפועל כל היום מזרימים לתודעתו ולתת מודע שלו תכנים מיניים. (הרי זה נמצא בכל פירסומת). במשך חלק גדול מהיום מוזרמים מסרים היישר לתודעת הליבידו הן של הגברים והן של הנשים. בכל טלנובלה, הדינמיקה בין היפים והיפות משמשת דוגמא לבני הנוער ובעיקר לבנות הנוער- שמרגישות כי עליהן להתנהג באותו האופן על מנת לעמוד ב''סטנדרט''.
לא ניתן יהיה להלחם בתופעה ובצימצומה, כאשר בפועל היא מקבלת רוח גבית ולגיטימציה מהאמצעים שמעצבים את התרבות.
גם הקורבנות היום סובלות\\סובלים מבילבול כי התנהגותם היתה כמו שראו בטלויזיה-- התנהגות ''נורמטיבית'' כביכול.
בקיצור, מעצבי דעת הקהל פושעים בכולנו!
הגב לתגובה זו
|
|
 |
ביצה ותרנגולת
מושון,
20/11/07 17:13
|
האם לפני הטלוויזיה (ושאר סוגי תקשורת ההמונים) היו פחות מקרי אונס? - לא ממש, למעשה להיפך!
האם הטלוויזיה יכולה להועיל בצמצום תופעות שכאלו ובהגברת מודעות...
ועוד איך שכן...קח את הכתבה הזו לדוגמא...
יום טוב
הגב לתגובה זו
|
|
 |
אכן כך
יוד,
20/11/07 19:51
|
הטלויזיה בהחלט יכולה להועיל בצמצות התופעות ובהגברת המודעות.
אבל תראה מה קורה בפועל... הטלויזיה רק מעצימה את התופעה, ומבלבלת את הקורבנות של היום וסוללת את הדרך לקורבנות של המחר.
אני מסכים איתך לחלוטין שצריך לגייס את התקשורת להמונים לטובת התרבות.--וכמו שכתבת, יש לזה פוטנציאל עצום. אבל כרגע הטלויזיה היא כלי כלכלי שעובד על רייטינג ומיסחור,וכל האמצעים משרתים את הרייטינג!
האם במצבה הנוכחי של הטלויזיה להמונים, אתה לא מסכים שהיא עושה שמות ומשרישה רעות חולות באדם הממוצע?
מסרסרים לנו את התת מודע!!!!
אני לא חושב שהיו פחות מקרי אונס. אבל אני בטוח שדימוי האישה היה טוב יותר, ושהקורבנות והמטרידים היו פחות מבולבלים בנוגע למעשיהם והתנהלותם.--(כמו שצויין בחלקים מהכתבה.)
הגב לתגובה זו
|
|
 |
תגובה
מושון,
21/11/07 07:58
|
פעם, המצב היה גרוע בהרבה ואתה לא צריך ללכת כל כך רחוק לעבר...לנשים לא הייתה זכות בחירה (לא פוליטית/לא חברתית ובטח ובטח שלא מינית...כלום), ודימוי האישה היה גרוע פי מליון מונים מאשר היום, אני ממליץ לך לקרוא חומר בנושא כי אתה טועה לחלוטין!
הטלוויזיה ותקשורת ההמונים היא זו שקידמה את המהפכה הפמיניסטית (שהחלה בשנות השישים המוקדמות של המאה הנוכחית) ויצרה אג'נדה חדשה.
המצב בטח שלא אידאלי, אבל זה שיש בכלל אידאל של שוויון ערכי בין שני המינים הוא תוצאה ישירה של המדיה להמונים.
המדיה משחקת כרגיל משחק רב-ממדי, מצד אחד היא מצודדת ומקדמת אידאלים ומצד שני היא מממנת את עצמה ע''י חיזוק הסטריוטיפים ופנייה למכנה המשותף הנמוך.
באופן מוזר המהפכה הפמיניסטית לא הובילה להפסקת שימוש בגוף האישה ככלי שיווקי אלא להוספת הגבר לתמונה...עכשיו משתמשים הן באישה והן בגבר ככלי שיווקי... :) שוויון או לא שוויון?
או בקיצור, המדיה הן ניזונה מהתחלואים שלנו שנמצאים כאן מאז ומעולם והן מזינה אותם כדי למכור ובו בזמן מקדמת נושאים חברתיים רבי חשיבות...
יום טוב
הגב לתגובה זו
|
|
 |
תגובה לתגובה
יוד,
21/11/07 11:26
|
פעם באמת לא היה שיווין זכויות. אבל מהמון בחינות דימוי האישה היה טוב יותר. ''שיוויון הזכויות'' של היום עושה נזק כפול ומכופל, מהסיבה שהוא מרדים אנשים בכל הקשור לדימוי האישה, שהולך ומחריף-בעזרתה הגדולה של התקשורת להמונים.
פעם כשלאישה לא היתה זכות בחירה (ותודה לאל התקופה החשוכה הזו מאחורינו), לפחות היתה לה לגיטימציה חברתית להיות אם(אמא) שלמה לילדיה, ולא ציפו ממנה להיות סוג של סופר וומן, שגם תהיה אם שלמה,גם ראיה לתפארת,גם קרייריסטית ןכו'... פעם לפחות היתה לאישה לגיטימציה להראות כמו שהטבע ברא אותה--בריאה ועגלגלה כשכוחה במותניה. ולא כפי שהאידיאל התרבותי דורש היום: מראה שמנוגד לאנטומיה של אישה בוגרת.... אופנת ההרעבה,אידאל היופי שבא על חשבון הבריאות. הניסיון ליישר קו עם האידאל הזה הורס נפשות רבות.
התרבות נתנה לאישה אצבע, אבל לקחה לה יד שלמה! אני מוצא בכל הנושא הזה ציניות ועקימות. יש שיווין זכויות בחוק.אבל זה לא מנקה אותנו מלהמשיך לטפל בבעיה. זה מזכיר לי הורים שמגדלים את ילדיהם רק עד גיל 18, ולאחר מכן מנצלים את זה שילדם מרוויח משכורת ושהוא כביכול עצמאי,ומשתמשים בו.
איזה שיווין ערכי יש בין שני המינים? השיוויון הוא חוקתי ותו לא!
והעמדת הפנים של הציבור היא פשע גדול יותר משל מעצבי האופנה.
הבעיה האמיתית מתחילה כשאנשים אנטלגנטים מסוגך מושון, צועקים-- יש שיוויון.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
אז אחלה : )
יוד,
25/11/07 13:17
|
עוד רבה העבודה בעניין זה.... והכי חשוב, לא להתנחם בחצי הדרך ובהשגת חצי מטרה. המצב רע בהרבה ממה שמשקפת העמדת הפנים הקולקטיבית.
ואגב עבר,הווה,עתיד... ישנו ספר של ניטשה (כמה מפתיע :), ששמו: ''כיצד מועילה ומזיקה ההיסטוריה לחיים''. הוא מדבר בעיקר כיצד עלינו להשתמש בהיסטוריה. ולא פחות מכך- כיצד היא מעכבת את ההתפתחות שלנו, כשלא משתמשים בה נכון.
כל טוב
הגב לתגובה זו
|
|
 |
ואני חושב
מושון,
25/11/07 10:21
|
שאם לא נשכיל הן לזכור את הדרך שעברנו והן להשוות אל האידאל שאליו אנחנו שואפים, נדע שהבחירה אינה בין העבר להווה, אלא אך ורק בעתיד...איזה עתיד שנרצה, העבודה אגב מתחילה עכשיו, איתך ואיתי ועם כולנו.
יום טוב
הגב לתגובה זו
|
|
 |
מושון
יוד,
22/11/07 11:04
|
ראשית, אם הוצאתי את דבריך מהכשרם... אז אני מתנצל על כך.
היה קל לטעות בדבריך מהסיבה שהדגש בתגובתך היה על שיפור המצב היום מול תקופות קדם מודרניות.
אני חושב שאם הפרמטר למצב האישה היום, יהיה ביחס למצבה פעם, אנחנו נעשה בכך עוול גדול. לדעתי אסור לנו להתנחם בכך שנשווה את מצבה המשופר של האישה היום מול מצבה פעם.
יום טוב גם לך
הגב לתגובה זו
|
|
 |
לא אמרתי שיש שוויון
מושון,
21/11/07 14:38
|
אמרתי שיש הרבה יותר מפעם...
אם תעיף מבט באמת רציני בהיסטוריה האנושית, אתה תראה עד כמה ברור מאליו היה לאנוס, לכפות... לרצוח להכות להשפיל נשים.
בתקופות הישנות העונש הכי נורא על אונס נערה לא נשואה היה לכפות נישואים על האונס, במקרה והיא הייתה נשואה הפגיעה נחשבה לפגיעה בגבר-בבעלה...והאישה הואשמה באותה מידה ולפעמים אף יותר...בשיא הרצינות, אין לך מושג על מה אתה מדבר!
השוויון שדיברתי עליו היה בציניות כלפי זה שבמקום להפסיק להפוך את גוף האישה לכלי שיווק ציני ומשפיל הפכו גם את גוף הגבר לכזה...
יום טוב
הגב לתגובה זו
|
|
 |
4.
חזק ביותר!!!!
ל"ת
אחת,
20/11/07 15:35
|
|
 |
3.
נקודת מבט גברית
בועז.פ,
20/11/07 13:41
|
קודם כל כל הכבוד על פתיחת הנושא.הוא חשוב ואקטואלי.
מנקודת מבט גברית אפשר לשים לב למספר נקודות חשובות שאולי לא נחשפות לצד הנשי.
גם גברים עוברים תקיפות מיניות ונפשיות ולעיתים מצבם בעייתי יותר משום שאין מודעות לנושא כמו שיש לתקיפה מינית של נשים. בעיני זה אולי אחד הגורמים בשרשרת התקיפה שבסופו מופנה כלפי נשים (וגברים) , זאת אומרת שהכרה בכך ייתכן ותפחית את עוצמת המעגל.אשה או גבר שעברו תקיפה סביר להניח שטומנים בילדיהם את זרעי הדור הבא של התקיפה וחוזר חלילה.
בנוסף, גבר או אישה שלא עברו תקיפה בעצמם (או בסביבתם הקרובה) לעולם לא יוכלו לחוש או להזדהות עם הסימפטומים של קורבן תקיפה שחווה ניתוק בזמן יחסי מין, גם ובמיוחד אם הם לא נעשים בכפייה.חוסר תקשורת בנושא רק תגרור עוד אי הבנות והזנה של המעגל בהמשך.
כאשר הגישה לפתרון הנושא מפנה כעס ואשמה כלפי העולם הגברי היא למעשה קוטעת את האפשרות להתבונן במעגל התקיפה כולו ובכך להפסיק להזין אותו.
אני רוצה להביא כדוגמא את מקרה הפדופיל שנעצר בטבריה לפני כמה שבועות.ברור היה למי שהביט בתמונות עם קצת רגישות שמדובר באדם מבולבל, חולה שכנראה שעבר תקיפה דומה בעצמו. כאדם בוגר ובעל שיקול דעת (לכאורה) הוא צריך להענש קשות והמסר צריך לעבור לאחרים. אך בו בעת עבר גם מסר סמוי אחר, לא פחות חשוב, בצורה בה התקשורת הציגה אותו (כמו קוף בגן חיות) .מה זה אומר על מידת החמלה שיש בחברה שלנו כלפי הפגועים והאם הוא בעצם לא עוזר לשמר את מעגל התקיפה הנוראי הזה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
עוד נקודת מבט גברית
עו''ד פלילי,
20/11/07 16:07
|
בועז צודק, אבל הייתי לוקח את זה אפילו למקרים יותר פשוטים ונפוצים: שלא כמו שחשבנו כשהיינו בני עשרה, גברים לא רוצים את זה יותר מנשים. הרבה פעמים קורה (לי באופן אישי בכל אופן) שאתה עם מישהי וברור שהיא רוצה את זה הרבה יותר ממך. לא שאתה לא בעניין... רק עוד לא.
הבעיה היא שאצל נשים כל סירוב מצידנו מביא מיד לפגיעה אנושה באגו, כאילו הן לא מספיק יפות או משהו, או אנחנו לא נמשכים, למרות שכאמור זה לא העניין - לפעמים גם לנו בא לחכות קצת, או סתם אנחנו לא במצב-רוח.
במקרה כזה הרבה פעמים הגבר דווקא עושה משהו שלא ממש בא לו, כדי לא להעליב וכו', ואחרי זה צריך להתמודד עם ההרגשה (שאני מודה שהיא לא נוראית, לא הייתי משתמש במילה ''אונס'', אבל בכל זאת, זה לא נעים).
אז זה תקף לשני הכיוונים כרמל.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
2.
שתי הערות
יעל,
רגבי,
20/11/07 12:44
|
שתי הערות על מה שנכתב במאמר וצורם בעיני ומראה בעייתיות לדעתי. - ציטוט: '' הראשון שהמוח הולך אליו אז אסלח לכן מראש'' טוב שאת סולחת.... ומעבר לציניות- במסר של הערה שולית זו שנוגעת לתגובות הקוראות יש הקבלה לנושא המאמר. הצהרת הסליחה היא בדיוק כמו האשמה. היא התעסקות באחר ולא בעצמך. והערה נוספת - ביחס למה שנכתב על מי שהוגדרה כה''נאנסת משמרת''. קודם כל - למה לבחור בהגדרה הזו. למה לא לכתוב למשל - הבחורה משמרת שנאנסה ולא לתייג כמו שאר התקשורת. הרי זה מה שהפריע לך. בנוסף - אומרת כותבת המאמר ''כאב לי לראות בשבוע שעבר את ''הנאנסת משמרת'' חיה חיים שלמים תחת ההגדרה הזאת,'' - זה שוב ניסוח של התעסקות של ערבוב עם האחר וגם התנשאות. זו גם עמדה שמרחיקה אדם מעצמו. בו בזמן זה גם בדיוק מה שנאמר קצת למעלה על תגובה 'תיאורטית' לקורות של אותה בחורה. זה אולי לא תיאורטי לכותבת המאמר - זה כן תיאורטי לאותה בחורה. לכן המקום כאן הוא באמת 'לשתוק'. למצוא את המקום לניסוח של השיעור שלך. יש ניואנסים של ניסוח שמלמדים על רוח הדברים. ואם רוצים להעביר מסר על פרידה מחוויה טראומטית ואו נקודת המבט עליה - אפשר לדבר על עצמך או באופן כללי. אין מה לכאוב בשביל האחר - כי אין דבר כזה וזה רק התרחקות ואין מה לשפוט אותו. אפשר ללמוד לידו. האחר אולי מושפע מזה ואולי לא - זה כבר נתון באמת לגורמים שאין לך דרך לנתח אותם או להעריך אותם וזה גם לא ממש עניינך.
- קצת הרחקתי לכת למופשט אולי. - עוד משהו - היה מאוד מעניין לקרוא את דברי הרב נחמן מברסלב. כל הטכסט חשבתי על המשמעות של זה ביחס למאורעות קשים נוספים - ובגדול ביחס להתייחסות לשואה. וגם כאן איך המקום הנכון הוא לשתוק לנוכח הסובלים ולא לבוא בתיאוריות רוחניות קוסמיות על דואליות ומטרות על. בגדול - העמדה הוא לחוות את הכאב שלך ובאיזשהי מידה גם כעס . להסכים לא להבין. ולזכור את אהבת העולם (אל העולם).
הגב לתגובה זו
|
|
 |
1.
נכון למדי לגבי התחושות וההחלמה
אישה,
20/11/07 12:02
|
אלא שאם לא מטפלים בתוקפן - הוא יחזור על מעשיו ויתקוף אחרות. בנקודה משמעותית זו הכתבה אינה נוגעת כלל.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
יש מדור פילילי ב-NRG כנסי ותתרפקי..
ש,
20/11/07 18:16
|
פה זה לא לשכת הסעד - פה זה מס הכנסה! (או להפך בעצם)לא חשוב.. את רוצה לראות את הדם של התוקף, לכי ותכנסי למדור פלילים באתר (זה במועדפים שלך בטח).. פה אנחנו מדברים על דמה של הקרבן - כיצד אפשר לנקותו במינימום ליכלוך.. שלא לומר בעונג.. אגב - ההכרה בהחלמתה (לטובתה) של הקורבן כהכרחית להמשך קיומה לטובה. חייבת להעשות בשני המישורים, היינו ההכרה במחלתו של התוקף.. כי כך תשיגי הבנה יותר מקיפה על כל הנעשה - ומכאן תלדי חמלה שתעזור לך להתמודד. אי הרצון שלך להבין ולהכיר במתעלל כקורבן בפני עצמו (שצריך בלי שום קשר לשלם על מעשיו..אז אל תתנפלו עלי) היא הפליליות שבך שאת צריכה לחקור ולדרוש. ברוך שובך!
הגב לתגובה זו
|
|
 |
יש מדור פילילי ב-NRG כנסי ותתרפקי..
ש,
20/11/07 17:50
|
פה זה לא לשכת הסעד - פה זה מס הכנסה! (או להפך בעצם)לא חשוב.. את רוצה לראות את הדם של התוקף, לכי ותכנסי למדור פלילים באתר (זה במועדפים שלך בטח).. פה אנחנו מדברים על דמה של הקרבן - כיצד אפשר לנקותו במינימום ליכלוך.. שלא לומר בעונג.. אגב - ההכרה בהחלמתה (לטובתה) של הקורבן כהכרחית להמשך קיומה לטובה. חייבת להעשות בשני המישורים, היינו ההכרה במחלתו של התוקף.. כי כך תשיגי הבנה יותר מקיפה על כל הנעשה - ומכאן תלדי חמלה שתעזור לך להתמודד. אי הרצון שלך להבין ולהכיר במתעלל כקורבן בפני עצמו (שצריך בלי שום קשר לשלם על מעשיו..אז אל תתנפלו עלי) היא הפליליות שבך שאת צריכה לחקור ולדרוש. ברוך שובך!
הגב לתגובה זו
|
|
 |
תגובה לש.
אישה,
21/11/07 07:33
|
רמת האלימות בתגובתך מעידה על נקודת ההסתכלות הצרה מאוד בה אתה בוחר. והרי רוב הגברים התוקפים נוטים לחזור על מעשיהם באם הם לא נתפסים. שלא להזכיר את העובדה הבסיסית שהתוקפים כולם גברים.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
על צרות..
ש,
21/11/07 16:26
|
מה אמרת? 1.''רוב הגברים יחזרו על מעשיהם אם לא יתפסו''. 2.''התוקפים כולם גברים''. וואו איזה נקודות הסתכלות עמוקות ולא צרות בכלל.. את קבליסטית בטח! את חיה לפי הקבלה!... וואו..
הגב לתגובה זו
|
|
 |
זהו שלא תמיד התוקף הוא הגבר. בחלק מהמקרים המוזכרים במאמר
RT,
21/11/07 09:24
|
מופעל לחץ נפשי רב על הגבר לבצע, לעמוד בסטנדרטים וכד'. לפחות בשלב שבו האשה כן רוצה (מצבים שונים ורבים על פי התאורים במאמר) מופעל מכבש פסיכולוגי לא קטן ואולי זו חרב הפיפיות שלפעמים מוציאה לה את החשק באמצע. לא תמיד שני הצדדים באים ממניעים טהורים.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
נכון מאוד
מושון,
20/11/07 13:20
|
הבעיה היא, כרגיל, מבט אישי על ארוע שיש בו גם רבדים חברתיים, היה מוטב לפצל ובכך להשליך את תהליכי האשמה השיפוט והקתרוג כתפקידה של החברה ברמת הכלל הפונקציונאלית ובכך להשאיר את שאר המרחב להתעסקות עם הריפוי וההחלמה האישית (בדיוק אותם דברים שהיא רשמה) ובכך לחסוך מעצמה את הצורך להתפטל ולנסות להתאים ללא שום סיכוי שתי רבדים (אישי וחברתי) לאמירה אישית בלבד - לא פלא שזה יצא מכעיס, מבולבל, מתנצל לפרקים וחסר נקודת אחיזה.
למרות זאת, נסיון מעניין לגעת בנושא סבוך עד בלי סוף.
יום טוב
הגב לתגובה זו
|
|
 |
להתפטל = להפוך לפטל
ל"ת
המתפטלת במיטה,
20/11/07 15:22
|
|
 |
תגיד מושון
דוד,
ת’’א,
20/11/07 15:04
|
|
 |
תגיד מושון במה את העוסק בחיים?
ל"ת
סקרנית,
21/11/07 22:04
|
|
 |
ליצן של מסיבות יום-הולדת :)
ל"ת
מושון,
22/11/07 10:16
|
|
 |
:)
ל"ת
מושון,
20/11/07 17:15
|
|