תגובות עד כה: 32 תגובות, ב- 14 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 14.  מאמר יפה ארז. תודה רבה (:  ל"ת      שי,    31/10/07 13:23 הגב לתגובה זו 13.  ככה     בן,  צפון,    30/10/07 21:05 אפשר לתרגם לשניי פירושים: Like this. או this is how (ככה נראה גמל, בצירוף אצבע שמצביעה על גמל) ו Just because. (למה לא ניקית את החדר? ככה.) בזמן שהככה הראשון מנסה לענות על שאלת איך, השני מנסה לענות על שאלת למה. הככה בבודהיזם כאיכות תפיסה של תופעה מדבר רק על like this. הכרה שבתפיסה ישירה, בלי הjust because המקדים לידיעה שמונע ממך את ההכרה שבסיבה לתופעה. אם בודהה היה מלמד בורות, היתה לו סתירה מהותית בתורה. ככה זאת כן תשובה, כל הזמן, כל עוד אתה באמת מסוגל לראות ש''ככה זה''. ברגע שאתה רואה ש''ככה זה'' אתה גם אמור להבין שככה כjust because גם יכולה להיות התשובה ל''למה'' המשמעותי. (לפחות לפי זרם מסויים), אבל רגע לפניי אתה לא יכול להסיק שכל תופעה או תהליך או סיטואצייה הם just because אחרת זה לא באמת יוביל אותך לשום מקום. הגב לתגובה זו          רק הככה הראשון תופס מים         יוסף.ש.,  צפון,    31/10/07 13:55 הככה ההראשון מתבצע ע''י המינד כדי שאיפר יהיה לתקשר עם אנשים. אין בו היבט של שיפוט וזה החלק והתפקיד הנכון של המיינד הככה השני הוא בלתי אפשרי בהגדרה כי פשוט לא ניתן לדעת למה באמת משהו קרה בגלל המורכבות של העשייה (אפקט הפרפר?). המיינד לא מוותר בקלות על הככה השני וזה גם תפקידו, להגיע לאמת (שאין קארמה) שלא צריך להאמין בדת כלשהי (אין אלוהים) אלא מתפתח אמון במקום אמונות, אמון שמה שקורה זה מה שיש וזה הכי טוב שיש ולחץ לשנות את זה לא יועיל. הגב לתגובה זו 12.  לא מדויק     הדייקן,    30/10/07 17:27 כמובן שלא יכולת לעמוד בפני הפיתוי להביא את הדיאלוג שכל הורה מכיר: ''כאשר היינו ילדים והיינו עושים מעשה אסור וההורים שלנו היו שואלים אותו ''אבל למה?'', ואנו היינו עונים להם ''ככה'', הם היו מיד שולפים את שורת המחץ האולטימטיבית ומצהירים ש''ככה זה לא תשובה''.'', אלא שאתה מערבב אותו עם נושא שונה לחלוטין - ''כיצד אם כן מתמודד העולם הרוחני עם בעיית חוסר הוודאות?'' לשאלה ''למה יורד דווקא היום גשם?'' מגיעה תשובת ''ככה'' קלאסית (אלא אם אתה חזאי); לשאלה ''למה לא לקחת מטריה?'' יש תשובות הרבה יותר ברורות: עצלנות, טפשות, התעלמות וכד'. אם לא נענה עליה בכנות, סביר להניח שגם מחר נירטב בגשם. ה''ככיות'' (דווקא אהבתי את המילה)של המציאות היא חלקית בלבד. לא ניתן לתרץ בעזרתה פעולות של בני האדם, כמו אלימות ורוע (גם לא מעשים טובים). בקיצור, ''ככה'' זה כן תשובה, אבל רק לפעמים. הגב לתגובה זו          אז נדייק..         יוסף.ש.,  צפון,    31/10/07 14:03 לשאלה למה לא לקחת מטריה יש אומנם הרבה תשובות אפשריות, אבל מי מהם היא האמת? עצלנות, טפשות, התעלמות, או אולי משהו אחר. אז איך נלמד מתי לקחת מטריה, זה באמת צריך להסביר לילד, מה הוא לא רואה שיש גשם? הורים מלמדים ע''י הנוכחות שלהם, הם שמים מטריה והילד מייד מבין איך זה עובד -יש ספר נפלא ''עקרון הרצף'' שמתאר חברה שבה העסק מתנהל טוב, והתוצאה של החינוך שם מדהימה. אז אם הילד שואל למה לקחת מטריה ואנו אומרים לו שאם ירד גשם הוא ירטב, זה לא תשובת אמת כי לא שאלנו אותו אם הוא רוצה להתנסות בלהרטב.. כמו שאמר הבדואי הזקן, אם לא תשאל, איך תדע.. הגב לתגובה זו 11.  ארז - נהנתי     תומר סגל,    30/10/07 07:42 גרמת לי ל - 5 דקות של עונג בקריאת המאמר הגב לתגובה זו 10.  אהבתי, כאן ועכשיו  ל"ת      יוסף.ש.,    29/10/07 22:07 הגב לתגובה זו 9.  אכן, נפלאות הן דרכי האל....     צמח בר,    29/10/07 16:58 רק שלפטור כל צומת דרכים בתשובה: ''ככה'' זה כמו להגיד על כל צומת כזו : זו הקארמה שלי, או הגורל, או דרכי האל (הנפלאות). בכל פעם שמגיעים לפרשת דרכים מסויימת (וזה קורה לנו הרבה פעמים ביום) אפשר להפעיל את יכולת השיפוט ולקחת החלטה מבלי להשליך את יהבי ה''ככה'' על כל צעד ושעל (העיקר שלא יהיה שלנו). הסיפורים מאוד נחמדים. רק שכל אחד מהם יכול לקבל תפנית לגמרי שונה אם נותנים לתחושות ולרגשות לעלות ולצוף ולקחת חלק פעיל בניתוב מהלכי חיים. אותן תחושות ורגשות שמרכיבות את ה''ככה'' ידידנו. (אם ה''ככה'' הוא לא הפעלת החשיבה אז הוא בטח התחושות והרגשות) זה שאין לנו יכולת לנבא עתיד ולדעת דברים בוודאות זה לא פוטר אותנו מלקחת אחריות ולייצר לעצמנו ולסביבתינו סיפורים שמקבלים תפניות אחרות. עם כל המיגבלות, אפשר לכתוב כל סיפור בדרכים שונות. ותודה לארז על הטור החביב. הגב לתגובה זו          תגובה         ארז,    29/10/07 19:05 תודה על התגובה אם כי לדעתי יש כאן חוסר הבנה מסויים של מהות ה''ככה''. אתה כותב: ''אפשר להפעיל את יכולת השיפוט שלנו ולקחת החלטה מבלי להשליך את יהבי ה''ככה'' על כל צעד ושעל''. אז זהו, שה''ככה'' הוא בדיוק אותו הדבר אותו אנו *לא* משליכים על הסיטואציה... ה''ככה'' הוא נקודת המוצא של הדברים לפני שהמיינד האנושי מתחיל את סבך פעולותיו הבלתי נדלה... ''ככה'' אינו ה''קראמה שלי'', או ''הגורל'', או ''דרכי האל'', מכיוון שאלו הם כולן המצאות של המיינד האנושי אשר מבקש לתת לסיטואציה הנוכחית פרשנות והקשר אנושי... זה קצת כמו שתמיד שיש איזו סיפור בחור נידח בעולם התקשורת הישאלית תמיד תמצא את הזווית הישראלית של הסיפור, כאילו שזה באמת חשוב... באותו האופן, המציאות פשוט ישנה, בלי ניסיונות לסייע לנו או לפעול נגדנו... אני גם מסכים איתך שבאופן יחסי חשוב שנציב לעצמנו מטרות וניקח אחריות על הפעולות שלנו... יחד עם זאת, החוכמה היא לדעת לא להיקשר לתוצאות, מכיוון שהם אף פעם לא תלויות רק בנו, ויותר מכך, לפתח את אותה הבנה עמוקה בנוגע לטבע הריק של המציאות... נכון, שכפי שאתה מציין, שאפשר לכתוב כל סיפור בדרכים שונות. יחד עם זאת במדיטציה הרעיון הוא להשתחרר מכל הסיפורים ולראות כי דפי הספר ריקים. הגב לתגובה זו              איך ''ככה'' יכול להיות נקודת מוצא ?             צמח בר,    29/10/07 22:04 אני מסכימה איתך שהתוצאות של מעשינו לא תלויות רק בנו. רק שזה בגלל טבעה המלא של המציאות ולא הריק. המציאות תתקיים (והתקיימה) גם בלעדי ויש לה כוחות משלה. ולא רק למציאות יש כוחות משלה, אלא ישנם גם כוחות חזקים וגדולים ממני כמו ה''קארמה'' וה''גורל'' (ומי שרוצה יבחר גם ב''דרכי האל'' :)) שהם ממש, אבל ממש לא תוצאה של המיינד שלי וגם לא תלויים בו. מעצם הגדרתם הם כוחות גדולים ממני שאולי נקבעו עבורי מראש. בכל אופן לסיפורים שלך היה מוסר השכל . רק שכל אחד כנראה רואה את מה שהוא רוצה (או יכול) לראות. ולי נראה שמוסר ההשכל הוא אחר. שבעצם מאוד כדאי לנו להאמין למחשבות שלנו ולמעשה האמון במחשבות יוכל להוציא אותנו מסבל, במקום להאמין שיש כוחות גדולים וחזקים ממני שבמילא אני לא יכולה להם, ולכן הם הפכו להיות ה''ככה'' של כל אחד מאיתנו. הגב לתגובה זו                  אני לא לגמרי מסכים                 ארז,    29/10/07 22:38 את כותבת: ''הקראמה'' וה''גורל'' הם ממש, אבל ממש לא התוצאה של המיינד שלי... מעצם הגדרתם הם כוחות גדולים ממני... ומאיפה מגיע ההגדרה של ''קראמה'' ושל ''גורל''? ומי קבע שהם גדולים מאיתנו או קטנים מאיתנו? לדעתי, רק המיינד... אני מסכים איתך שכל אחד יכול לראות את מה שהוא רוצה בכל סיפור... וזאת בדיוק הסיבה בגללה בבודהיזם טוענים שהמציאות עצמה ריקה... למציאות אין תוכן מצידה, רק מה שאנו (בעזרת אותו המיינד) מקרינים אליה... הסירי לרגע את המיינד ומה שנשאר, כך על ידי הבודהיזם, היא ה''ככיות'', כלומר אותה מציאות של הרגע הזה ללא פרשנות ערכית כלשהי... את טוענת שהאמון במחשבות שלנו יכול להוציא אותנו מהסבל... אני טוען במשפט האחרון בכתבה כי ''במרבית המקרים אנו מעדיפים להאמין למחשבות שלנו ולסבול, מאשר להכיר במגבלות שלנו ולשמוח'', כלומר בדיוק את ההפך... אני מסכים איתך שאדם שלא עבר שום תהליך הפתחות רוחנית עשוי לחוש מאוד מפוחד אם פתאום, בבת אחת, ניקח ממנו את האמונה במחשבותיו... לעומת זאת, מי שכבר מיומן במדיטציה, כבר מכיר את הטבע האשלייתי של מחשבותיו, אינו סובל מדאגות דומות... לילה טוב. :) הגב לתגובה זו                      אוי ארז \\, ארז...                     שחר,    29/10/07 23:45 יש לדעתי חוסר הבנה בסיסי בכתבה לאורך כל הדרך. אשתמש בציטוט מהתגובה שלך:''הסירי לרגע את המיינד ומה שנשאר, כך על ידי הבודהיזם, היא ה''ככיות'', כלומר אותה מציאות של הרגע הזה ללא פרשנות ערכית כלשהי...'' לפי הבודהיזם אן שום דבר קיים שאינו השלכה של התודעה, שאינו מיוחס על ידי התודעה, שאין לו קשר לתודעה. חזור ובחן את שלושת הדרכים או שלוש הנקודות של ההתהוות התלויה - dependent origination. השלישי מדבר על הייחוס על ידי התודעה. האמת המוסכמת -conventional truth והאמת המוחלטת - ultimate truth קיימות תמיד לכל אובייקט. לא ניתן לאמר שיש אוביקט שיש לו רק אחד מהם. זה אבסורד בעניי לשאוף לדבר על מצב בו יש מציאות שאינה תלויה גם בתודעה. זהו אחד המהפכים הגדולים בבודהיזם. ולא פחות קשה להבין איך ייחוס על ידי תודעה לא בהכרח יוצר שיפוטיות. הגב לתגובה זו                          לשחר (2)                         ארז,    30/10/07 13:07 ראשית, אני דווקא כן מאמין שכל אחד צריך למצוא את האמת עבור עצמו מכיוון שאם אנו מקבלים אמת שמוכתבת ממקור חיצוני, אפילו אם זה מהבודהה, זאת היא אמת אינטלקטואלית ולא חוויתית וככזאת היא יכולה לקחת אותה רק כברת דרך מסויימת... יתר על כן, קיימת חוסר הסכמה על מה בכלל מה הבודהה לימד... הרי בבודהיזם התרוודי בכלל לא מקבלים חלק מהסוטרות של הבודהיזם המהייני... אז לאיזה בודהה אתה מאמין? לגבי ההבדלים בין בתי הספר הטיבטיים השונים - בעבר למדתי את התחום אולם בנקודה מסויימת הרגשתי שאני מתיש את כוחותי בהתפלפלות קונספטואלית אין סופית ומאז הפנתי את מאמצי יותר לעבר התרגול והחוויה המדיטטיבית עצמה, ומתוך הוויה זאת אני כותב... לפיכך אני לא מתיימר להבין יותר מדי בנושא ההבדלים השונים בין בתי הספר השונים ואני בטוח שלך הבנה נרחבת הרבה יותר בתחום... יחד עם זאת אני כן הבנתי מדבריך כי פרט לתודעה לא קיים דבר (''לפי הבודהיזם אין שום דבר קיים שאינו השלכה של התודעה, שאינו מיוחס על ידי התודעה, שאין לו קשר לתודעה'') ואני לא לגמרי מבין את טענתך הנוכחית כי ''הדברים תלויים בייחוס על ידי התודעה'' - אם כי ייתכן כי הדבר נובע מהקושי שלי להבין את הפרשנות שלך למילה ''ייחוס'' (יש מקבילה באנגלית?). לפני שבועיים התבשרנו בחדשות כי חוקרים ישראלים גילו חור שחור חדש בחלל... האם לפי התפיסה שלך לפני הגילוי על ידי החוקרים, או ה''ייחוס'' על ידי החוקרים, החור השחור לא היה קיים?היום קראתי כתבה בעיתון כי מחלת האיידס היתה קיימת בארצות הברית 12 שנה לפני שגילו אותה ונתנו לה שם... האם לשיטתך היא לא היתה קיימת? ואם לא, אז ממה מתו האנשים? לגבי ההערה האחרונה שלך אני ממש לא מבין מדוע הפניה למאמר שלי נתפסת על ידיך כ''כשל לוגי''. יכול להיות שמדובר בחוסר צניעות, כפי שאתה מציין, יכול להיות שמדובר בצרות אופקים מצידי, אבל כשל לוגי? הרי בהפנייה ציינתי שאני עושה זאת מתוך חוסר מקום במסגרת התגובה, ואם הטיעונים שלי תקפים או לא ממש לא קשור לעובדה היכן הם מופיעים... (אתה מצדיק את הטענה שלך בטענה ''בדרך כלל נהוג להפנות למקורות אחרים''... זה נשמע לי קצת מוזר לטעון כי הפניה למאמר אחר היא כשל לוגי בשעה שפעולה מתוך ''נוהג'' היא עדות לתקינות לוגית). בכל מקרה, רק לשם הבהרה, בכל הדרך הרוחנית שלי הנקודה הכי חשובה עבורי היתה ללמוד לסמוך רק על מה שאני חוותי בעצמי, אף פעם לא על המילים של אחרים, גדולים וחשובים ככל שיהיו... אפשר לראות בזה חוסר צניעות... אפשר גם לראות בזה סוג של כנות... אני מלמד מתוך מה שחוויתי וכאשר מישהו שואל אותי שאלה חשוב לי לענות מתוך החוויה של עצמי... כמובן שיכול להיות מאוד שהתשובה שלי תהיה שגויה לחלוטין, אבל פה אתה נכנס בתור קורא או שומע אינטליגנטי שיכול להחליט עבור עצמו... יתר על כן, אם כל מה שהייתי עושה היה להפנות אנשים למקורות חיצוניים מה היתה התרומה שלי עצמי? בשביל לקרוא את שנטידבה או נגרג'ונה אתה הרי לא צריך את ההפנייה שלי... לסיכום, אני חושב שהויכוח ביניינו נובע הן מחוסר הסכמה לגבי הפרשנות של מונחים שונים, הן מהבדלים בנוגע לחשיבות היחסית של ידע אינטלקטואלי מול חשיבות התרגול בתור מקור סמכות (ויכוח קלאסי בין בודהיזם מהייני לתרוודי), והן מפרשנות שלילית שלך לצעד (הפנייה עצמית) שעבורי נתפס באור חיובי דווקא... בכל מקרה, כל עוד נסכים כי המטרה שלנו דומה, כלומר להחליף בורות בחוכמה , נגלה כי המשותף בינינו רב על השונה... :) הגב לתגובה זו                          האמת האולטימטיבית ניתנת להגדרה אבל ההגדרה הופכת אותה לקונבנציונלית                         דרך האמצע,    30/10/07 12:47 זה מה שניסיתי להגיד. הריקות היא בהחלט האמת האולטימטיבית אבל בעצם זה שאנחנו מדברים על ריקות (מושג) הופך את זה לקונבנציונלי. כי מושג הוא אמת יחסית ולא אבסולוטית. את האבסולוטית נותר רק לחוות. הגב לתגובה זו                          תגובה                         שחר,    30/10/07 12:13 שלום דרך האמצע כפי שכתבתי לארז – תיאורי תואם את אסכולת הפרסנגיקה מדיאמיקה (לטענתי כמובן). לא טענתי שהתודעה לא ריקה מקיום עצמאי. אתה מתפרץ לדלת פתוחה. אתה גם טוען שכל תופעה היא מושלכת, כולל תודעה. גם כאן אני מסכים איתך. כפי שהבנתי ארז לא מסכים שכל תופעה מושלכת על ידי תודעה. הוא טוען שיש מציאות ''נקייה'' מלהיות מושלכת על ידי תודעה. שיש מציאות ''טהורה''. אם היינו טוענים למשל שהריקות ''נקייה'' מלהיות מושלכת על ידי תודעה, אז היא הופכת להיות קיימת בצורה עצמאית, כלומר לריקות לא תהיה אמת מוחלטת! דבר נוסף: האמת האולטימטיבית כן ניתנת להגדרה מילולית ולכל אסכולה יש את ההגדרה שלה לאמת מוחלטת ואמת נתפסת. הגב לתגובה זו                          נסיון להבהיר                         שחר,    30/10/07 11:52 לגבי גרסא אחת נכונה של הבודהיזם – כמובן שיש כזאת. פשוט תלוי את מי שואלים... לפחות הם לא הורגים אחד את השני על זה. הבודהה אמר שכל אחד צריך לבדוק את דבריו (משל הזהב הידוע). הוא גם אמר כי הוא הראה את הדרך אך ההליכה בדרך תלויה במתרגל עצמו. זה לא בדיוק כמו לומר שכל אחד צריך למצוא את האמת עבור עצמו. זה יותר כמו לומר שכל אחד צריך למצוא את האמת בעצמו (תוך הישענות על דברי הבודהה). לגבי תפיסות פילוסופיות - התפיסה שהצגתי תואמת (לדעתי כמובן) את הפרסנגיקה מדיאמיקה. לא טענתי שפרט לתודעה לא קיים דבר. טענתי כי הדברים (כל אובייקט – כולל התודעה עצמה) תלויים בייחוס על ידי תודעה. זה לא אותו דבר. אגב גם אסכולת הסוטרה (סאוטאנטריקה) מגדירה אויביקט (שווה ערך ל''קיים'') כמשהו שנתפס, נודע על ידי תודעה. כלומר שהאסכולות די מקבלות את הקשר בין אובייקט לתודעה. הן פשוט מגדירות שונה את רמת התלות. לגבי חוסר ההסכמה עם כך שהאמת המוסכמת (אתה מכנה זאת אמת יחסית אני חושב, עניין של טרמינולוגיה) והאמת המוחלטת קיימות תמיד עבור כל אובייקט – זה אכן תלוי אסכולה פילוסופית. האסכולות המכונות ''מהאיניות'' (תודעה בלבד, סווטאנטריקה מדיאמיקה ופראסנגיקה מדיאמיקה) טוענות שכן. זה גם נראה לי יותר הגיוני ואני מרגיש שאני יכול להגן על עמדה זו טוב יותר מהעמדה ההפוכה. כשכתבתי כי ''קשה להבין איך ייחוס על ידי תודעה לא בהכרח יוצר שיפוטיות'' לא טענתי שזה לא נכון. פשוטו כמשמעו – קשה להבין את זה. שנינו מסכימים על כך כנראה. והערה אחרונה. אני מקווה שזה לא ישמע מתנשא או פוגע כי אני באמת לא מתכוון לכך אך להפנות אותי לקרוא מאמר שלך כדי להצדיק טענה שלך זה כשל לוגי. בדרך כלל נהוג להפנות למקורות אחרים המוסכמים כאותנטיים ואינטילגנטיים כדי לבסס טענה או להדגים. כך המפרשים היהודים, הטיבטיים וכך גם באקדמיה של היום. זה גם מצביע על רמת צניעות מסוימת אבל מזה כבר התייאשתי בקרב חלק מהמתרגלים בארץ שמנסים לבסס עצמם כמורים. הגב לתגובה זו                          לשחר היקר, לא כך הדברים בפרסנגיקה מאדיאמיקה                         דרך האמצע,    30/10/07 08:38 מה שארז כתב הוא נכון, ישנן כמה אסכולות ותיאורך תואם את אסכולת ''הכל תודעה'' Mind Only School. אבל בפרסנגיקה מדייאמיקה מלמדים שאפילו התודעה עצמה ריקה מקיום עצמי. ועכשיו אתה בטח שואל אז מי משליך אותה? וכאן זהו בדיוק השלב ללכת להרהר עליו ולשבת על הכרית לעצום עיניים ולעשות מדיטציה. הסיבה העיקרית שהסוגייה הזאת לא תפתר במילים היא שהאמת האולטימטיבית לא ניתנת להגדרה במילים ובעזרת השכל, מדוע זה כך? נורא פשוט - אם הגדרנו את האמת האולטימטיבית בצורה כלשהי זה מיד הפך להיות אמת קונבנציונלית. כמו שכתבת לכל אוייבקט יש גם אמת אולטימטיבית וזה מה שהבודיהזם מלמד על הריקות של הדברים אבל עדיין זה אמת קונבנציונלית כי זה תיאור במילים ובשפה. בכל אופן, בקצרה (וארז מוזמן להרחיב) המיינד שלנו הקונבנציונלי הוא דואליסטי יש לו כל הזמן אובייקט שחייב להתפס בתודעה תמיד יש אובייקט וסובייקט, אני ואתה, אוהב שונא, טוב לי רע לי וכן הלאה וכן הלאה... באמת האולטימטיבית אין דואליות, אין הפרדה, יש אחדות, יש אחד או אחת, אמת אחת! אין מישהו שתופס איזו אמת כלשהי. התופס, האובייקט הנתפס והחוויה של התפיסה הם כולם אחד הגב לתגובה זו                          לשחר                         ארז,    30/10/07 06:51 ראשית כל, ככל הידוע לי אין ''גרסא אחת נכונה'' של הבודהיזם... הבודהה עצמו אמר כי כל אחד מאיתנו צריך למצוא את האמת עבור עצמו ואני בכתיבה שלי מתיימר לדבר רק מתוך החוויות שלי עצמי... ייתכן כי אני עצמי טעתי בכך שהצגתי את הדברים כעמדת ה''בודהיזם'' ואני מודה לך שהארת נקודה זאת... אתה בטח יודע שרק בבודהיזם הטיבטי יש לפחות ארבע תפיסות פילוסופיות שונות של יחסי תודעה-מציאות... התפיסה שאתה מציג מתאימה אולי ל-Mind Only School אשר טוען שפרט לתודעה לא קיים דבר... אני גם לא מסכים איתך שהאמת היחסית והאמת המוחלטת קיימת תמיד לגבי כל אובייקט. האמת המוחלטת אכן קיימת תמיד, אולם האמת היחסית היא תלויה בקיומו של מיינד שיתפוס את האובייקט וישליך עליו את הקונבנציה המקובלת של התקופה... בהעדר מיינד כיצד יכולה האמת היחסית להתקיים? ''קשה להבין איך ייחוס על ידי תודעה לא בהכרח יוצר שיפוטיות''. לצערי המדיום פה קצת מוגבל להכנס להסברים נרחבים, אולם בראייה שלי תהליך התפיסה של התודעה האנושית מורכב מסולם של שלבים (12 שלבים ליתר דיוק) אשר נבנים אחד על גבי השני. שלב השיפוטיות הוא אכן אחד מהשלבים בסולם הזה אולם יש שלבים מוקדמים יותר בהם, בעזרת המדיטציה, אנו יכולים להעצר. אני ממליץ לך להציץ בכתבה שלי ''מדיטציית יתושים'' שם אני מפרט קצת בנושא: maariv.co.il/online/15/ART1/501/685.html :) הגב לתגובה זו 8.  יופייה של פשטות  ל"ת      אני,    29/10/07 16:53 הגב לתגובה זו 7.  כיף גדול ובעל ערך אדיר. תודה  ל"ת      shirly,    29/10/07 14:44 הגב לתגובה זו 6.  יופי של מאמר, אבל...     רמיקרישנה,    29/10/07 12:51 ...לא צריך לעשות מדיטציה ע''מ להתבונן במנגנון שמייצר את המחשבות. ניתן לעשות זאת בכל נקודת זמן, כולל בזמן הקלדת תגובה למאמר. הגב לתגובה זו          נכון :) לך תסביר את זה ''למתמחים''.....         מדיטציה,  שיגרתית,    29/10/07 21:15 הכל עניין של התגברות עצמית.-בכל נקודת זמן.... הגב לתגובה זו          רק בדקתי את טענתך... אני מנסה לעשות מדיטציה ממש ברגע זה         בודק,    29/10/07 14:45 הצלחתי, תודה. הגב לתגובה זו              :)  ל"ת              מושון,    29/10/07 16:24 הגב לתגובה זו                  ואתה אמרת שאין לנו חוש הומור (שבי=בודק)                 שבי,    30/10/07 15:22 יום טוב :) הגב לתגובה זו                      הומור עצמי - אמרתי הומור עצמי...מעבר לכל ספק אתם מצחיקים!  ל"ת                      מושון,    30/10/07 15:27 הגב לתגובה זו 5.  כמה נקודות     מושון,    29/10/07 12:40 לקחת בקלות - שזה המסר של המאמר הוא מסר נחמד וטוב ככל שניתן ליישמו בשטח (בלי יומרות שניתן לומר על כל מצב ''אולי''...). חשוב רק להבין לדעתי בנוסף לאמור, שלמרות שכל האמור על החוויה עצמה הוא נכון לחלוטין, אין זה רצוי לנסות לבטל את המחשבה, את הרגש, את הלימוד מהעבר ואת הרצונות לעתיד, שניהם מזינים את החוויה, כשהיא אמיתית! הרי אותו חוואי נחמד, ידע לזרוע זרעים בשדה שלו כדי שיהיה אוכל, הוא כל יום יצא לשדה לעבוד אותו, הוא האכיל את הפרות והוא גידל את בנו והוא טיפל בסוסים - כל אלו הם החלקים הממשיים שרצוי לא להתנתק גם מהם! - זה הרקע של הסיפור, בלעדיו אין בכלל סיפור... מה שצריך הוא לא להיות כפוף אליהם, לא להיות כבול לעבר, או לשגות באשליית העתיד הודאי - זה הכל! - כלא תהיו כבולים לשניהם, יהיה לכם הידע מהעבר והרצונות לעתיד אבל תהיו נוכחים בהווה מספיק כדי לאהוב את ה-''ככה''... יום טוב הגב לתגובה זו          יפה אמרת!  ל"ת          shkool,  חולון,    29/10/07 17:35 הגב לתגובה זו 4.  המן אמר את זה קודם  ל"ת      נעם,    29/10/07 12:10 הגב לתגובה זו 3.  ו''ככה'' זו לא המשגה?  ל"ת      ותגיד זמן,  והזמן עובר,    29/10/07 11:24 הגב לתגובה זו 2.  יפה מאוד!,תודה רבה!  ל"ת      גוש,    29/10/07 11:22 הגב לתגובה זו 1.  כמו שכתבתי בכתבה הקודמת שלך, אתה בודהיסאטווה גדול!     תודה,    29/10/07 09:52 תודה רבה :) הגב לתגובה זו