תגובות עד כה: 20 תגובות, ב- 11 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 11.  יופי של מאמר....     איש חינוך,    10/10/07 13:43 וזה מדוייק שהורה אשר מחצין את טעמו האישי בכל התנסות משותפת עם ילדיו, אינו נזקק להצבת גבולות,כי החצנת טעמו בעצם משמשת כסימון גבולות עבור ילדו. הבעיה היא שזה עובד לטוב ולרע: והבעיה היא שדווקא הבורות בעולם מתנהלת ומועברת ביתר אסרטיביות, לאומת הנאורות והאצילות-אשר מכוונות אל אי הוודאות, אל ה-''מצא בעצמך מה טוב לך''. במילים אחרות, קל יותר לשכפל אדם בור,עם גבולות מחדל של בורות וכוחניות, מאשר ''לשכפל'' תוך חופש בחירה,התנסות ותהייה,צפייה והזדהות. הקיצר, בגלל שהכתבה כל כך נכונה... מצבנו כל כל רע. ילד שרואה במשך כל ילדותו כיצד אביו מדבר ומתייחס לאימו בביטול וכוחנות-יאמץ את גישת אביו. ילד שרואה את אביו מתווכח בצעקות עם שוטר על דוח תנועה- יתווכח כשייגדל. ילד שרואה את אבא שלו עוקף בתור לקופה,תוך שהוא משקר שהוא נכה צהל...-בקלות יאמץ את ''הייתרון '' הזה שבתור המקוצר. לבורות יש קווים הרבה יותר מובהקים, ולכן היא הרבה יותר מדבקת. הבורות הרבה יותר קלה לרכישה. ילד לאב בור יהיה הרבה יותר עצמאי מאשר ילד לאב נאור! בעולם האנושי הגס, האלים והכוחני שלנו, החינוך הפרקטי השימושי ביותר הוא החינוך לשליטה. ורק מטורפים כמוני וכמוך (שי), ממשיכים לחנך לחופש. מי שמחנך את ילדיו לחופש בעולם כה לא חופשי... גוזר על ילדיו תסכולים רבים וחרדות קיומיות שרק פרספקטיבה חופשיה מזמנת.--מן תחושת סירוס שרק האדם החופשי יכול לחוש בה. לצערי אני פסימי בעניין החינוך. הגב לתגובה זו          עושה רושם שאתה בהחלט מבין את המכניקה שעובדת פה         גולן,  ניו יורק,    11/10/07 07:29 רק קצת חבל הפסימיות שלך בסוף. כמובן ש''תחלואות'' שילדים מפתחים עם השנים אינן נובעות רק מהורים, יש גם את הסביבה שתובענית ושולטת לא פחות כך שכמה שתנסה ליצור לילדך קרקע פורייה, תמיד יהיה מישהו שיבוא ויהרוס. זוכר את הדוגמא ששי הביא בתחילת הכתבה על קרטון חלב שזורקים אחרי שנגמר החלב? אני חושב שתפקידך בתור הורה הוא להיות הקרטון של החלב, עליך להשקות את הילד בחלב חיזוקים ואהבה עצמית בכל פעם שילדך חווה תיסכול או חרדה בגלל איזה פידבק שלילי שהוא קיבל מהסביבה, להזכיר לו שהוא אוהב את מה שהוא עושה, שזה כיף לו לבחור בחופש. לדוגמא, אם שאר הילדים אוהבים לשחק בכדור אבל ילדך אוהב לשבת בצד ולקרוא ספר אז מצויין, זה מה שהוא העדיף והוא עשה את זה מבחירה חופשית כי זה מה שהוא באמת רוצה, זה מה שהוא אוהב וזה באמת לא חשוב מה הילדים חושבים עליו, זה מה שהוא חושב על עצמו. בשביל לתת לילד את חלב החיזוקים הזה אתה חייב להכיל את החלב הזה בעצמך, אתה חייב לאהוב את עצמך כמו שאתה על כל נטיותך. החרדות והתיסכולים לא בהכרח קיימים אצל כולם, זה קיים אצלך, זו השלכה שלך וזה הדוגמא שהילד שלך מקבל, זה החלב שאתה משקה אותו. באיזה שהוא שלב, כאשר לא ישאר לך חלב בשביל הילד(או אחרי שהוא יהיה רווי), הוא יעוף מהקן והקרטון יזרק ומה תהיה התוצאה? אם החלב שהשקית אותו היה מורעל אז מן הסתם הילד יחווה תיסכולים וחרדות (הישרדות) אבל אם החלב היה טהור וזך אז הילד הילד יגדל מאושר ויהנה מהחיים במלואם. על זה נאמר, אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה. בכל אופן, שום דבר לא חקוק על סלע וכל הורה יבצע טעויות וכל ילד יגדל עם איזו שריטה אבל זה לא אומר שהילד לא יוכל לטהר את עצמו מחלב מורעל כשיגדל, זה חלק מההתפתחות והצמיחה של כל אחד ואחד מאיתנו. גולן הגב לתגובה זו              אני לחלוטין מסכים איתך.             איש חינוך,    11/10/07 13:42 פשוט שמתי דגש על כך שהמגמות החברתיות הולכות ומתרחקות מהאידאל החינוכי המדובר כאן. דהיינו, החינוך לחופש (שאני אישית מאוד מקדם אותו), הולך ומאבד את שימושיו בעולם המטריאליסטי של זמננו. מי שמחנך את ילדיו לחופש, הוא ללא ספק מגיש להם דבר אמיתי ומפוכח הרבה יותר. אך יחד עם זה, הדבר מתבטא גם כחיסרון. או במושגים מתורת ההתפתחות אפשר לקרוא לזה ''חולשה אבולוציונית'' בתרבות האדם. מדוע לדעתך הולכים ופוחתים חברי הכנסת האיכותיים? מהסיבה שמכניקת ההגעה לכנסת שונתה. מי שרוצה להיות היום חבר כנסת.... הוא אינו תלוי באישיותו ובמידותיו, אלא בדינמיקה החברתית סיעתית שלו... חתונות, קומבינות וכו'... הכנסת היא משל לחיים עצמם. אז תגיד גולן: איך תגדל את חבר הכנסת (הילד שלך), אם תרצה שיהיה ראש ממשלה? הגב לתגובה זו                  פה הטעות שלך איש                 גולן,  ניו יורק,    11/10/07 16:58 בסוף שאלת, איך אגדל את הילד שלי אם ארצה שיהיה ראש ממשלה ? על זה בדיוק הכתבה מדברת, זה לא מה שאני רוצה, זה מה שהילד רוצה. אם הילד באמת ירצה להיות ראש ממשלה או לפחות פוליטיקאי, הוא יעשה כל מה שידרש על מנת שיגיע לשם וזה כולל קומבינות, חתונות וליקוקי תחת אבל תזכור שזה מה שהוא בחר ובתור הורה שמחנך לחופש אין סיבה שלא תתמוך בו על מנת שישאר על השביל שלו. הבסיס להצלחה בכל תחום בחיים הוא זהה, הבסיס זו אהבה, קבלה עצמית וחופש בחירה. אני לא רוצה להגרר לדיון פילוסופי אבל בקטנה, קומבינות וחתונות זה גם אישיות וגם מידות, זה לאו דווקא שאין לנו חברי כנסת איכותיים, התנאים החברתיים עדיין לא בשלים לשינוי וכאשר הם יהיו בשבלים אז ראש הממשלה הבא, מי שהוא לא יהיה, יקח לעצמו את הקרדיט. בהצלחה גולן הגב לתגובה זו                      תפסת לי את המטאפורה באוזן...:-)                     איש חינוך,    11/10/07 18:39 הרעיון היה שבמיקרה וה-י-ל-ד רוצה להיות ראש ממשלה, האם נשקף לו כהוריו, שכל האמצעים משרתים את המטרה? כמובן שהדברים שאני כותב מושכים לכיוון האתיקה,ומעט סוטים מהרעיון המרכזי של הכתבה. זאת מאחר וחינוך הומני הוא פועל יוצא של אתיקה. ואתה הצגת את הדברים מבלי להתחשב בחלקה של האתיקה בסוגיית החינוך. ''הילד רוצה'' זה יופי. עכשיו נשאל מה הילד רוצה, ונחשוב כיצד לשקף לו את רצונו מתוך הוויתנו כדמויות בעלות השפעה. בקיצור הדגש הוא על: כיצד נשקף לילד את רצונו כשנישאל לכך? וזה יוצר קונפליקט, מכוון שבג'ונגל הנוכחי, חינוך נאור ירחיק את הילד מהשגת מטרותיו. זהו, זה כל העניין. בהצלחה לכולנו :-) הגב לתגובה זו                          באנגלית יש ביטוי, FREUDIAN SLIP                         גולן,  ניו יורק,    11/10/07 19:44 לא יודע אם שמעת את הביטוי אבל פרויד הגה אותו, כשאתה עושה טעות לשון זו לא בהכרח טעות, זה מה שאתה חושב אבל מדחיק זאת מהמודע שלך לתת מודע והתת מודע הוא כמו קפיץ שמקפיץ לנו את הדברים בחזרה כאשר אנחנו לא שמים לב. בכל אופן, זה לא מדע מדוייק ואי אפשר לשפוט על פי זה. לשאלתך, האמצעים משרתים את המטרה, אין אף אחד שמסוגל להגדיר חינוך נאות מהו או אתיקה מהי, כאשר אנחנו דופקים חשבון לאתיקה חברתית אנחנו מסרסים את המקום שיש לנו להתבטא ופה בעצם התיסכול והאשמה שאנחנו מרגישים. כאשר אנחנו רוצים לעשות משהו אבל מפחדים מלחץ חברתי ואתיקה, זה יותר כואב מכל דבר אחר, זה מה שנקרא שבי, להיות שבוי בפחדים שלך. כמובן שלך בתור הורה יש את המטרות האישיות שלך שמקדשות את האמצעים העומדים לרשותך ושי נתן בכתבה את הדוגמא עם המקדחה, אתה לא רוצה שילדך ישחק במקדחה ויפגע בעצמו, למה? בגלל שאתה עושה את זה למען הילד? לא, בגלל שאתה עושה את זה למענך כי אם הילד חלילה יפגע אז אתה תאלץ לחיות עם הרגשי אשם אחרי זה, לא יהיה לך ילד לאהוב שלא לדבר על כך שתצטרך לתת דין וחשבון לאחר מכן במשטרה. האם זה אומר שאתה לא אוהב את ילדך? בוודאי שלא אבל אהבה היא כאשר אתה מקבל את הילד או כל אחד אחר כמו שהוא. האם כשאתה רוצה שילדך יהיה פוליטיקאי, רופא או עורך דין אתה עושה זאת למענך? ממש לא, אתה עושה את זה לרצות אחרים, לרצות את הסביבה, את החברה ובעקיפין אתה מצפה לקבל מהסביבה את הכבוד הראוי לך. כבוד זה לא אמיתי, זה בראש וגם אם כבוד הוא אמיתי, לעולם לא תצליח לרצות את כל האנשים ובטח לא כולם יתנו לך את הכבוד שאתה חושב שמגיע לך, לא ילדיך, משפחתך, חבריך או הבוס שלך. האמת שאם אתה אוהב בעצמך אתה לא צריך לרצות אף אחד אחר, אהבה היא בנתינה וכאשר אתה מקבל משהו באהבה אתה בעצם נותן משהו, אם אני מציע לך שקל כי זה עושה אותי מאושר אז בעצם הקבלה שלך אתה סוגר מעגל. זה גם לא אומר שאתה לא יכול ללמד את ילדך להשתמש במקדחה כשהוא יגיע לגיל המתאים, תפקידך הוא להיות הגלגלי עזר שלו בחיים וכשהוא יגדל וילמד לפדל בחיים בעצמו אז הוא כבר לא יצטרך אותך. כמובן שיישום אהבה בעולם חומרני לא יכול להיות תמיד מושלם, לפעמים דברים שאתה עושה מתפרשים על ידי העולם החיצון כרוע לב אבל מה שחשוב זו הכוונה שלך, מאיפה מגיעה האנרגיה שלך כהורה, מהאגו או מהנשמה ומה שבא מהנשמה תמיד מושלם. מקווה שהייתי יותר ברור הפעם גולן הגב לתגובה זו 10.  you like krishnamurti, don't you? me too  ל"ת      noa,    09/10/07 20:31 הגב לתגובה זו 9.  לשי, אני מבין למה אתה מתכוון     דור באה,    09/10/07 18:55 אני חושב כמוך ומסכים עם הרעיון מתוך ניסיון אישי. יחד עם זאת, אני חושב שאי אפשר ללמד את זה וגם המאמר הזה שלך הוא כמו כל ספר הוראות אחר, שאחרים מקבלים כמקור סמכות חיצוני שיש או כדאי לקבל. משהו כמו: אם אני מבולבל, חסר ביטחון, ביחס להצבת גבולות ואם אני מתרשם ששי לא מבולבל ויודע מה ואיך צריך לעשות: לחדד וללטש את הזהות שלי, אז מהיום, זה מה שאתחיל לעשות. לכן, הגעתי למסקנה שאם באמת רוצים להשפיע, לכוון, הדרך הטובה ביותר היא לעורר שאלות מכוונות ולהשאיר את האנשים לחפש את התשובות בעצמם. כך גם עם ילדינו. הגב לתגובה זו 8.  מכל המלל הזה לא אמרת שום דבר. כלום!     אלוף החירטוטים,    09/10/07 18:26 נראה שהכותב עצמו מבולבל, תינוקי ולא סגור עם עצמו ולכן זה המסר שהוא מעביר. מי בכלל רוצה לשמוע עיצות מאבא לשתי ילדות קטנות? עברת איתן את גיל ההתבגרות שבו נפרצות המסגרות (אלו שמראש לא הצבת)? עברת איתן חיי בגרות שאתה מתיימר לקשקש פה טורים שלמים שלא באים עם שום פיתרון מעשי אלא סתם זורקים מילים באויר? מאיפה לאבא לשתי בנות קטנות שגדלות בלי גבולות את האומץ לתת הדרכה לאחרים? מאיפה לך החוצפה להגיד לקוראים שהילדה שלך לומדת גבולות מבחירה חופשית שהיא חטפה כוויה באצבע, שיש הורים שלא שמו גבולות לילדים שלהם והלך על החיים של הילדים שלהם בגלל זה? למזלך זה היה האצבע ולא החיים שלה או הפרצוף שלה. אולי אז היית מדבר אחרת. הילדה של השכנה שלי פתחה את סיר הלחץ בבית והלך לה הפרצוף. גם לה היית אומר כמו שאמרת לילדה שלך שזה עוד גבול שהיא לומדת מבחירתה החופשית? מה עם ילדים שמעשנים סמים ודופקים לעצמם את החיים? אולי הם גדלו אצל הורים כמוך שנתנו להם לבחור גבולות מבחירה חופשית והיום הם חופשים במוסדות לחולי נפש? למי אתה אומר להיות מי שהוא? מי קהל היעד שלך? בעיית הבעיות היא אנשים שהחליטו מי הם וככה הם מחנכים את הילדים שלהם ולא אנשים שמוכנים לקבל תשובות מוכנות מבחוץ. הגב לתגובה זו          מסכים עם כל מילה         אלוף משנה,  לא רחוק משי,    11/10/07 21:39 איכשהו, אני לא מצליח להדבק באוירת הרוחניות (על חשבון המעשיות) של פרדס חנה, למרות ששי ואני נושמים את אותו אויר. איזה קשקשן חסר קבלות, מחכה לספר הוידוי שלך בעוד עשר שנים... ''סליחה מכל חסרי השדרה שהקשיבו לי, נכשלתי'' הגב לתגובה זו              כמה רוע?             השכנה ממול,    13/10/07 08:58 כמה שנאה, תסכול, ומרירות. לא חבל על הלב שלך? הגב לתגובה זו                  לא חבל על השיפוטיות שלך?  ל"ת                  המטפל של השכנה,  ממול,    13/10/07 17:49 הגב לתגובה זו 7.  אתה טוב.בא לי להכיר אותך.  ל"ת      ברי,    09/10/07 17:15 הגב לתגובה זו 6.  לפעמים ילדים     איה,    09/10/07 16:22 הם פשוט מעצבנים נורא. וזה לא משנה באותה נקודה ספציפית מה עומד מאחורי זה. אם ילד מתחיל לצרוח במסעדה ולקלקל למשפחה ולציבור הסועדים את ההנאה, אז אני לא אמצא את הזמן והיכולת לבחון אותו, אלא פשוט אנקוט בדרך שתגרום לו לחדול. אז זה התכלס. תכלס. הגב לתגובה זו 5.  מאמר מקסים. תודה. השכלתי  ל"ת      אורה,    09/10/07 14:08 הגב לתגובה זו 4.  נפלא...     אביר,  חדרה,    09/10/07 11:02 אולם למעשה, זה חיים כמעשה ניסים.וכמה עצוב שמעט ברי מזל פוגשים עצמם באמת במהלך החיים ומאפשרים לממשיכיהם לחיות לאור הנס הזה. הגב לתגובה זו 3.  Thus spake Zarathustra (Fr. Nietzsche) i     Jaqueline,  Arad,    09/10/07 10:54 If the process be a fact , if things BECOME what they are , then , we may describe no limit to man's aspirations Wenn der Prozess eine Tatsache sein; wenn Dinge GEWORDEN sind, was sie sind, dann kצnnen wir keine Grenze zum Ehrgeiz des Mannes beschreiben הגב לתגובה זו          computer mismash         Jaqueline,    09/10/07 11:17 Wenn der Prozess eine Tatsache sein; wenn Dinge GEWORDEN sind, was sie sind, dann kצnnen wir keine Grenze zum Ehrgeiz des Mannes beschreiben הגב לתגובה זו 2.  מדויק ומרהיב!     מושון,    09/10/07 10:42 ידעתי שאתה מסוגל להגדיר את זה טוב יותר מאשר ''אין גבולות''... זה מה שנפלא בכתיבה של המאמרים שלך, שיש בהם סוף סוף אחרי כל היגע הדם והיזע את הניואנסים הכל כך חשובים, את ה-FEEL של החיים עצמם ולא של הגדרות רוחניות שכל כך רחוקות מהחיים עצמם עד שלפעמים אתה תוהה אם הם נכתבו ע''י אדם או ע''י רובוט שערבב באקראיות מילים רוחניות לבליל חסר משמעות. הקיצר: מסכים עם כל מילה ומילה שרשמת פה, כך אני חווה את זה! בראבו! יום טוב וד''ש למישפוח'ה... הגב לתגובה זו 1.  אהבתי אהבתי אהבתי  ל"ת      דניאל,    09/10/07 09:50 הגב לתגובה זו