תגובות עד כה: 107 תגובות, ב- 30 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 30.  האם הספר כבר נכתב/הוצא לאור ?     Ayelet,  Holland,    05/09/07 10:03 אם כן, איפוא אפשר לקנות ? הגב לתגובה זו 29.  אודות הקושי והאהבה     ירון מנור,  טבעון,    04/09/07 00:14 יש מקום בעולם לכל התחושות שלי, לפחד, לקושי, לעוצמה, לאהבה שהיא אני. תודה על הליווי שלך, על האפשור שלך. עזרת לי למצוא את המורה, את המצפן שבחיי. אכן ילדי שלי הוא, אכן עכשיו יודע אני אהבה ללא תנאי. הגב לתגובה זו          congratulations :)  ל"ת          to yaron,    29/09/07 18:41 הגב לתגובה זו 28.  כתבה מאד מעניינת.תודה  ל"ת      לאור,    02/09/07 12:51 הגב לתגובה זו 27.  כאשר ההורה מוכן המאסטר מגיע     יובל,  הוד השרון,    01/09/07 21:25 אוי שי כמה יפה כתבת אבל כמה חלקית היא המציאות שתארת. המאסטר האמיתי הוא הילד ואנחנו ההורים הם התלמידים. ילדנו הקט והמתבגר מעמת אותנו עם הפחדים הכי עמוקים שלנו, עם ההתניות הכי מוצקות וההרגלים הכי מגונים. כיצד תגיב כאשר הילד שלך חוטף צעצוע או מרביץ לילד של חברים? לא מוכן להתרחץ כבר שבוע, על צחצוח שיניים אין מה לדבר, אוכל רק ג'נק וירקות לא נחשב לאוכל מבחינתו, ואחרי שהיית איתו בחדר מיון בלילה בשביל לעבור חוקן וקיבלת שוב את התפריט שיש לתת לו לאכול אתה שומע מגרונך את אמא שלך מדברת את אותם משפטים שנשבעת שבחיים לא תגיד. בקיצור שי, זה לא רק אתה והילד, זה אתה והילד מנסים להשתלב בתנועה של כביש סואן שנקראים החיים והחברה הסובבת אותנו. שום סדנא רוחנית ושום גורו לא מקדמים אותנו כמו ילד/ה אחד קטן וחסר אונים שחשוב לנו יותר מהחיים של עצמנו. ובתוך הקושי והאתגר נמצאת אהבה עמוקה כאוקינוס ובתוכה אנחנו צומחים ולומדים איך להיות הורה יותר טוב ובעקיפין ומישרין גם אדם יותר טוב ומכיל לסובבים אותנו. הגב לתגובה זו          כל אחד אבא במציאות שלו , נכון?         שי,    02/09/07 00:32 תודה קודם כל על מלותיך... מרגיש בדיוק כמוך שילדותי הן המעוררות ומזכירות לי מי אני מבקש באמת להיות כאן בעולם הזה. האבהות לכן היא בשבילי הדרך היעילה ביותר לחזור כל בוקר מחדש למאסטר שאני- האדם המוכשר ביותר והמיומן ביותר והמתאים ביותר להיות שי אור. המציאות היא לא פשוטה יותר בעיני כשיש ויכוח על מתי הולכים לישון מאשר כשאנחנו ביחד במיון בבית חולים. כשאני כותב כאן מין כתיבה מקוטעת(לעומת ספר שלם או לעומת כתיבה לתלמידים בקורס) אני מבקש בסך הכל לעורר שאלות, להתביע על אשליות שהפכו לאמיתות (כמו האשלייה שתפקיד המבוגרים הוא לחנך את הילדים) ואם אפשר, להראות כמה עומדים העקרונות המקובלים בהורות בסתירה להגיון הבריא שמפעיל כל אדם בוגר וחופשי כשהוא מטפל בצרכיו וכשהוא קובע סדרי עדיפויות בכל תחום אחר. לדוגמא- אף אחד (כמעט) לא סובל שמחנכים אותו ובכל זאת ביחס לילדינו - כולם עסוקים בחינוך עם מלים גבוהות ועקרונות פסיכולוגיים או חברתיים או רוחניים כגיבוי. ובקצרה - נדמה לי שאתה ואני הולכים עם ילדינו באותו שביל, רק שבכתבה שכאן נחשפה לך בלטה אחת צהובה מהשביל שלי. להתראות, שי הגב לתגובה זו              מאסטר לא טועה             יובל,    02/09/07 13:37 היי שי המפקד לא מאחר והמאסטר לא טועה אבל אנחנו ההורים לא מפסיקים לטעות לכן הילד הוא המאסטר כי ילד לא טועה בזה שהוא ילד אבל ואנחנו מנסים ללמוד איך להיות הורים, ובתור הורים אנחנו לא מפסיקים לטעות ולאמץ ריגשות אשמה על הטעויות ש''אסור לנו לעשות'', כי הרי נשבענו שמה שעשו לנו שם בקיבוץ (לפחות בתחום חרדת הנטישה) אנחנו לא נעשה לילדנו ואנחנו חושבים שאנחנו קצת יותר מפותחים מהורינו ולכן אסור לנו לטעות ולא כך הוא!!! מי שלא מבין שמדובר בסדנאת הורות אחת ארוכה אשר בה אנחנו לומדים ''על הדרך'' (כי הרי לא מדובר בתחום מוכר ללימודי הבגרות) איך להיות יותר מחובר לעצמי ובהכרח גם יותר מחובר לילדי, איך להתמודד עם קונבנציות חברתיות ולישב קונפליקטים פנימים בין הרצון/צורך לעבוד ובין הרצון/צורך להיות בבית עם הילדים וכו' מי שלא לומד להתנצל בפני עצמו ובפני ילדיו, סימן שהוא לוקח עצמו ברצינות רבה מדי ואולי הוא חושב שהוא ''מאסטר'' בקיצור אני בסך הכל טוען כנגד המושג והפיכת ההורה למאסטר, אנחנו תלמידים ובבואנו לילדנו עלינו לכפוף ראשנו ולדעת שאין להקל ראש בחומר הנלמד. אבל כמו שאמרת זה בשולים ובאמת אני מרגיש שאנחנו על '' אותו השביל'' תודה ולהתראות מתי שהוא (על השביל) יובל הגב לתגובה זו                  this is a childish way of thinking                 yuli,    29/09/07 18:43 stupidity is the mother of all mistakes, whoever stupid id her child, no matter what age s/he is... הגב לתגובה זו                  מה זה מאסטר בכלל?                 שי,    02/09/07 21:31 יש כאן קצת בלבול בשימוש במונחים. א. בגלל שאנו במדור ניו אייג' המונח מאסטר באמת מקבל טעם נפוח ומלא חשיבות עצמית ונערץ וכו'. אבל לא לכך היתה כוונתי. אני הבאתי את המונח מיחסי מאסטר שוליה, בהשראת אומנים ואמנים ובעלי מלאכה שהם מאסטר בתחומם , לא צודקים תמיד ולא מורמים מעם אלא פשוט מומחים בתחומים ומרשים לעצמם לתמוך בהתפתחות של אחרים. אני חושב שההבנה שבעיני ילדותי אני המאסטר (בלי קשר לכמה אני טועה וכמה מדויק) מקלה עלי להיות מכוון למיטבי. ב. כותרת הכתבה- כשהילד מוכן המאסטר מגיע - היא לא שלי אלא של עורך המדור. אני לא ייחסתי למלה כזאת חשיבות בכתבה. הגב לתגובה זו                      so always check the editor                     to shay,    29/09/07 18:45 before you allow to release something as in your own words... this seems to be a lesson to take הגב לתגובה זו 26.  נפלא!  ל"ת      סופאלה,    01/09/07 00:46 הגב לתגובה זו 25.  כרטיס חינם לפסטיבל זרבוביאדה בגולן למי שיסביר לי מה כותב הגולנציק  ל"ת      מניו יורק,  פירוס,    31/08/07 21:55 הגב לתגובה זו          מנוי חינם לבריכת גורדון למי שיסביר מה רוצה הגולן  ל"ת          מניו יורק,  להביע,    01/09/07 00:14 הגב לתגובה זו 24.  לגולן וחבורת אוכלי האש     גארדושסקיי,  קרקס נודד,    31/08/07 16:22 למה נכנסתם לטור של שי אור עם נושאים שמתאימים לשי טובלי או אמתי מגד ? הגב לתגובה זו          יללה תזרום נראה מה יתפתח  ל"ת          גארדושסקיי,  קרקס נודד,    31/08/07 19:13 הגב לתגובה זו          לא יודע, אולי בגלל שזה לא מופיע בתקנות         גולן,  ניו יורק,    31/08/07 18:31 אחי זרום, אתה לא יודע לאן שיחה תמימה יכולה להתפתח, הכל קשור בסוף. הגב לתגובה זו          גולן זאתי איילת  ל"ת          יוסף מלך,  השטותים,    31/08/07 18:22 הגב לתגובה זו              זה לא הסגנון של איילת..היא מתוחכמת יותר  ל"ת              אם יורשה לי,    01/09/07 08:04 הגב לתגובה זו              האם אתה ומלך השטיקים מלמטה הם אותו האחד?             גולן,  ניו יורק,    31/08/07 19:17 למה אם כן, ובהנחה אני איילת כמו שאתה טוען אז אמרת למטה שאיילת רשאית להשאר ועל כן אני נשאר, תודה שהרשית לי להשאר, אני ממש מעריך את זה אחי. הגב לתגובה זו                  חחחח  ל"ת                  זאתי,    31/08/07 20:13 הגב לתגובה זו          הטור של..?? חינטרוש עליך ניו אייג'  ל"ת          פרסי מקשקש,    31/08/07 17:05 הגב לתגובה זו 23.  תקשיב גולן מניו יורק...וכל האחרים איתו..     פירוס,    31/08/07 14:37 אתה רדוף רגשי אשמה ומפליץ סיסמאות מצטדקות על ימין והשמאל.. דבר לעניין על החים שלך האמיתיים לא על איך זה להיות צודק באופן מוחלט ותאורטי.אחרת אין טעם לויכוח הזה. אף אחד לא אוהב לרוץ לירות ולהילחם,אולי פה ושם אנשים עם הפרעות אישיות,אבל זאת אינה הנקודה הנקודה היא עד כמה אתה מוצא ערך לחייך מנותקים מכל התיחסות לכלל. ומה שהכלל דורש ממך על מנת להשתייך אליו הוא שונה בין חברה לחברה ואינו ניתן לשליטת הפרט אלא אם הוא מחליט לא לשחק אף משחק בזירה החברתית שזה גם בסדר.אבל בחיים לא לשחק בשום מגרש חברתי זה גם לקחת אחריות למה שזה אומר ,החברה הישראלית דורשת ממך לפעמים קורבן בנפש ושלוש שנים מן היפות שלך אבל האם אתה חושב שהחברה הניו יורקית לא דורשת ממך כלום?? תחשוב שוב מה דורש ממך הסירוב להשתייך לחברה שעומדת על נפשה ודורשת ממך להקריב את היקר מכל. כי זאת צריך לדעת אף אחד לא מחייב אותך להיות כאן בארץ ובכל זאת לקיים חברה כמו שלנו דורש ממך את מה שזה דורש רוצה להשתייך שא בנטל לא רוצה לך חפש דרישות מתאימות לך יותר בחברות אחרות אבל בסופו של דבר כל חברה תבוא אליך בדרישות. החברה הישראלית שווה להשקיע בה את מה שהיא מבקשת.מה שנתעב בעיניי זה הרצון להנות ממה שהחברה נותנת ולא להיות מוכן לתרום לקיומה,זה נתעב ,כי זה אומר למעשה לקבץ נדבות קיומיות אצל אחרים אתה אומר לאחרים אני יודע מה נדרש לקיים את החברה הזאת לכו אתם שלמו את המחיר .אין שום הצדקה מוסרית לעמדה כזאת. (אגב זה מתיחס לכלל האנושות לקיים עולם עם עתיד = קורבנות מן הפרט אין 0 הוגי איילתית הם מיעוט אומלל) לא רוצה לשלם מחיר לך לך לניו יורק סבבה..אבל אל תטעה המחיר שאתה משלם על היותך שם הוא ענק וזאת אפשר להבחין ברוח התגובות שלך. אין וואקום בנפשו של אדם מה שלא ממלא דבר ימלאו דבר אחר. זה עניין של בחירה אבל גם של אחריות. מי שחושב כמו ההזויה איילת שהיא יכולה לקיים את עצמה ואת משפחתה (שתחייה) במנותק מגורל הכלל מקקשת קשקושים חסרי בינה. ועוד משהו מי דיבר על אהבה ? דיברתי על דאגה שיכולה לנבוע מהרבה מקומות ולא בהכרח מאהבה. הגב לתגובה זו          פול זרח?         עדין מפסל,  ערומות?,    31/08/07 17:24 אנחנו רואים שהזעם הקדוש ושפת הביבים שלך לא השתנו. הגב לתגובה זו              חחחח מפסל ערומות זה טוב זה מעולה קרעתתי מצחוק..מפסל ערומות.. גדול  ל"ת              ג'אקו תבלין,    31/08/07 17:49 הגב לתגובה זו          זו בדיוק הבעיה, שאתה מסתכל על דברים כנטל         גולן,  ניו יורק,    31/08/07 16:11 מי רוצה נטל? ברור שכל חברה יש לה את הדרישות של עצמה, אני משלם פה מיסים לדוגמא אבל אני לא מסתכל על זה כאילו אני עושה את זה בשביל אחרים, אני עושה את זה בשביל עצמי, אני מקבל דברים על המיסים שאני משלם. אין לי בעייה עם הדרישות של החברה הישראלית אבל זה לא איך שבחרתי לחיות את חיי, לא חייבת להיות סיבה, למה אולמרט בחר להיות ראש ממשלה וצביקה הדר בחר להיות בדרן? בימינו כשקל להשתמט משירות צבאי אני סמוך ובטוח שמי שלוחם אוהב להילחם, לא חסרים בוגרי תיכון מורעלים שמתים על זה, כן, הם אוהבים לקפוץ, לרוץ ולהילחם. אם אתה לא אוהב להלחם אז עדיף שלא תעשה את זה בכלל, לא נראה לי שמישהו ירצה שתעשה טובה ותגן עליו, תעשה כי אתה אוהב או אל תעשה בכלל ואת הדאגות שלך תשמור לעצמך, אנשים יודעים לדאוג לעצמם ואשמח אם תפרט ותספר לנו על המקומות שמהם נובעת הדאגה שלך. הגב לתגובה זו              גולן התברברת..לעשות רק כי אוהבים??אתה אוהב לשלם מס?             פירוס,    31/08/07 17:02 אתה חייב, אתה מוכן לתת לחברה הניו יורקית שלך את מה שהיא דורשת ממך כי אתה לא מוכן לתת לישראלית סבבה..זה בסדר אבל אל תברבר לנו על עשיה מתוך רצון חופשי ..כאן אתה מקשקש קשקושדיה מתחסדת ומצטדקת. אתה מוכן ,מוכה גורל, להיכנע לכל דרישה של כל חברה ורק לא לשרת בצבא..יופי על תעטוף את זה באידאולוגיות על אהבה ועשיה מתוכה..המונים משרתים כי הם מבינים שלקיים את החברה הספציפית הזאת דורש את מה שזה דורש..אוהבים את הצבא מתים להילחם?? קשקוש אומלל להצדיק בכל דרך את חוסר בגרותך החברתית ,חבל על המאמץ להונות את עצמך.זה לא עובד לאורך זמן.תתעורר עכשיו. הגב לתגובה זו                  פירוס אתה צודק בדברים שאתה אומר                 גולן,  ניו יורק,    31/08/07 19:10 אני חייב לשלם מיסים כמו שאתה חייב לשרת בצבא (למרות שזו כבר לא ממש חובה בארץ), אין ויכוח על זה אבל זו לא הנקודה. אני לדוגמא שירתתי בבסיס של ג'ובניקים, כולם עשו טובה ששירתו, כולל אני ואני לא הולך לספר לך פה איך הבסיס הזה היה נראה כתוצאה מכך. אתה יכול לשרת בשביל אחרים ולהתלונן על זה כל הזמן כי אתה לא עושה את זה בשבילך, אתה לא נהנה ובגלל זה אתה מרגיש פראייר, רואים את זה בתגובות שלך כך שאולי אתה זה שיש לו רגשי אשמה שפירוס עושה מילואים וגולן חי בניו יורק? אולי לתרץ את הפעולות שאתה מבצע בעשייה למען הכלל הן התחסדות? גם אם אתה עושה את זה כי אתה חייב זה בגלל שאתה מפחד שיזרקו אותך לכלא ובגלל זה המרירות שלך אבל השורה התחתונה, זה לעולם לא למען אחרים, זה תמיד בשבילך, אם זה בשביל ההנאה שלך או אם זה בשביל להגן על הגוף שלך או במקרה הגרוע, על האגו שלך אז למה אי אפשר להגן על הגוף שלך ולהנות מכך? לכל דבר יש צד חיובי וצד שלילי אז למה תמיד להתמקד בשלילי? העולם לעולם לא יתנהג כפי שפירוס מצפה ממנו ופירוס מחפש את הנחת שלו בחוץ, איפה שאין לו שליטה. בגלל זה פירוס תמיד יתעצבן גם אם עכבר יפליץ ברחוב ואם אתה מרגיש אומלל או פראייר עם הגישה שלך אז זה לא אומר שאתה צריך לכפות את הגישה שלך על אחרים כדי שגם הם יהיו אומללים. אם אתה שמח עם עצמך, אז כל העולם שמסביבך שמח ואם אתה עצוב אז כולם עצובים או כמו שהאשמת אותי, רדוף רגשי אשמה... דרך אגב, פירוס זה לא שם של איזה רס''ר? האם אתה רס''ר? הגב לתגובה זו          אוי זה השטרודל חזר עם עוגות בוץ  ל"ת          חנה'לה אופה,  קטנה,    31/08/07 15:20 הגב לתגובה זו              חנהלה, זה לא השטרודל. זה השטיקים של גולן ניו יורק  ל"ת              סוכן כפול,  בת ים N.Y,    31/08/07 16:57 הגב לתגובה זו          פירוס לא מדבר על אהבה. הוא מדבר על דאגה.         כל אחד קובע,  את גורלו,    31/08/07 15:18 לעצמו. דאגה שיהיו מספיק קורבנות פוטנציאלים בנפש שיצילו את חייו המסכנים ושישאו בשבילו בנטל. אם אף אחד לא ירצה לשאת בנטל, מה יהיה על פירוס? מעניין מה פירוס עשה בצבא. קשקשנים כמוהו בסוף מסתבר שהיה להם פטור בגלל עין עצלה או בגלל פסוריאזיס. הגב לתגובה זו          יפה מאד פירוס, הזמנה זוגית למסיבה         סוכן כפול,  בת ים N.Y,    31/08/07 14:57 תיכף יכנסו המוזמנים לחגיגה. הגב לתגובה זו 22.  היא טרופה האיילה הזאת..??!!איילת.?אה נכון איילץ..     פירוז,    31/08/07 07:23 מה עושה מי שהולך להילחם ?? לא מעדיף את השרדות הכלל על השרדותו הוא.?(ואל תעני..נכון אם לא היו דואגים לכלל לא היו מלחמות) ואיזו דילמה מטומטמת עד מעמידה בנותיו מול הכלל..אין אדם שיוכל להיענות לאתגר הזה..טוב אבל דמגוגים יודעים איך לחנטרש.. השאלה היא האם היית מוותרת על משהו מן הנוחות שלך למשל לחדול מלנסוע במכונית או לצרוך פחות על מנת לאפשר לכלל להתקיים הרבה יותר מעבר לזמן שאישיותך האומללה תשרוד. הגב לתגובה זו          פירוז         עניתה,  פרובינציה,    31/08/07 11:57 יוזר פיקטיבי נוסף?? (אחרת איך אנשי אמתי מגד יחזרו.) נייס. הגב לתגובה זו          העולם על פי פירוז         גולן,  ניו יורק,    31/08/07 08:56 איך אומרים, גיבורים נשכחים בבתי קברות ואם אתה בוחר לשנוא את עצמך ולאהוב אחרים, בבקשה אבל אני לא מבין איזה אושר הבאת לעולם אם זה בא על חשבון האושר שלך. אשמח אם תסביר. אם אתה אוהב להלחם, לרוץ, לקפוץ, לירות, לתפוס מחסה, בבקשה, שום דבר לא רע בזה אבל לא כולם צריכים לאהוב את זה על אחת כמה וכמה כשיש אפשרויות אחרות כמו לנסוע לניו יורק למשל. נכון, לפעמים המציאות מחייבת מלחמה ובמקרה הזה אין מה להפסיד, אני לא אלחם בשביל הכלל, אני אלחם בשביל להגן על עצמי ועל מה שאני אוהב לעשות ופה אני עושה זאת למען ההישרדות האישית שלי כאשר גם הכלל מרוויח מזה. יש כאן הרבה ישראלים שלא נמצאים בארץ בשביל המילואים אבל כאשר פרצה המלחמה בקיץ שעבר הם חזרו לישראל בשביל להגן על המשפחה והחברים שהם הדבר הכי חשוב להם. ולמה לא לענות תשובה כמו ''אם לא היו דואגים לכלל אז לא היו מלחמות''? אין לך תשובה בשביל זה אז אתה מנסה להפחיד? יש אנשים שגידול הילדים שלהם הכי חשוב להם בחיים, יש אנשים שנהיגה באוטו מירוץ הכי חשובה, יש אנשים שגידול הכלב הכי חשוב ויש אנשים שהעבודה שלהם הכי חשובה, מי אתה שתגיד לי מה אמור להיות חשוב לי יותר או פחות? מאז ומתמיד חינכו אותנו שלאהוב זה לרצות את האחר או את הכלל במקרה שלך, אבל הנה, לא ראיתי הרבה אהבה בתגובה שלך לאיילת אז איך אתה יכול להגיד שאתה אוהב את הכלל כאשר אתה מפגין שנאה וכעס כשהכלל לא נותן לך כלום תמורת מה שנתת לו? חשבתי שאהבה אמיתית היא בלי תנאים וכאשר אתה מתחיל עם התניות אז זה לא אהבה, זה מסחרה ומסחרה זה בין אנשים, אהבה זה בינך לבין עצמך. הגב לתגובה זו              גולן תעשה טובה             יוסף מלך,  השטיקים,    31/08/07 16:28 קח את פירוז/ס ואת עצמך (איילת רשאית להשאר כאן) למהות של אמתי מגד, והמשיכו שם בדיון האקדמי. הגב לתגובה זו                  גולן זאתי איילת  ל"ת                  יוסף מלך,  השטותים,    31/08/07 18:20 הגב לתגובה זו                      גולן זאת                     יוסף מלך,  השטיקים,    31/08/07 20:05 המכה של המדינה. הגב לתגובה זו              בדיוק. כל הכבוד.             איילת,    31/08/07 09:28 טוב שהיה לך כוח להסביר ליצור ''שוחר טובת האנושות'' הזה פירוז, את מה שאמור להיות מובן מאליו לכל אדם שאינו שטוף מוח : הצביעות האנושית האינטרסנטית הקרויה ''טובת הכלל''. הגב לתגובה זו          כל עוד         איילת,    31/08/07 08:39 את וצאצאייך ועוד לא מעט דפוקים שלא שווים את הנייר שהם כתובים עליו הם חלק מהכלל, אני לא מוותרת על כלום בשבילכם. אין לי בעיה שלא תתקיימו. מצדי את יכולה לא להתקיים אפילו עכשיו. (אבל אם את באמת רוצה לדעת, יחסית אני לא צורכת כל כך הרבה, שונאת בזבוז ובקושי נוסעת במכונית) הגב לתגובה זו              את אתה אתם...  ל"ת              היא והוא,  :P,    31/08/07 11:59 הגב לתגובה זו 21.  איזה כיף שאתה קיים     איאן,  קרית טיבעון,    31/08/07 01:35 שי איזה כיף שאתה קיים ועוד מוכן להודיע זאת ברבים מזכיר ומדהים בפשטות החים איאן הגב לתגובה זו          תודה!         שי,    02/09/07 00:21 טוב להרגיש את השותפות הזאת איתך. תודה איאן, מהלב שלי. מאד. הגב לתגובה זו 20.  מברוק על הספר  ל"ת      חלי,  ירושלים,    30/08/07 23:01 הגב לתגובה זו 19.  תודה     יוסי מורגנשטרן,  קיסריה,    30/08/07 07:38 תודה עבור השי. תודה עבור דרכך הייחודית להדליק אור בנושא כל כך חשוב. מכל הלב יוסי. הגב לתגובה זו 18.  מי שרוצה לדעת יותר על התמונה:     בזיל,    30/08/07 02:05 http://www.flickr.com/photos/meanestindian/478935037/ הגב לתגובה זו 17.  הראה שמי שצריך שיביאו לו סיר זה האבא שעוד לא התבגר בעצמו  ל"ת      וא איזה מפונקים,  יצאו הילדים,    30/08/07 00:13 הגב לתגובה זו 16.  האמת..?מזל שלא כל המחנכים כמוך..עולמך מתאים לחברת שפע חסרת דאגות     ליהי,    29/08/07 23:23 למי מתאימה הגישה שלך לאלה שהגשמה עצמית היא האופציה שמתאפשרת להם..ומה עם היתר אלא שכלים מובנים חינוכיים הם הכלים שהם נדרשים באופצית ההשרדות שלהם?קשקושים של יפה נפש הוזים בבועה המתקתקה של הבסה עצמית מפומפמת במסרים פשטניים למדי הגב לתגובה זו 15.  למה חשוב לך לכתוב את שם הילדים שלך?     ריי,    29/08/07 22:16 מה זה קשור? להיות מגניב כזה? סגנון כתיבה כאילו אישי? לי זה נישמע פלצני ומהכתבה עצמה נודף ריח של אגו אבהי. שום תובנה מלבד מיחזור מתקונים והוראות של ''איך לגדל... בלה בלה בלה''. תגובה 12 מסבירה בקצרה מה הבעיה של שי. אני מסתפק בלהוציא קיטור. הגב לתגובה זו 14.  לגולן (מצטער ניסיתי לקצר ולא הצלחתי שוב)     מושון,    29/08/07 21:07 1-אתה כתבת ש: ''את בעלי החיים לא מעניינת הישרדות, מעניין אותם להתרבות וזה הצורך הביולוגי'', האמת היא שלא ''מעניין אותם כלום'', יש להם אינסטינקטים ביולוגיים (שכוללים גם השרדות וגם רבייה ועוד) ויש להם מוח שלומד את המציאות ע''פ האינסטינקטים ובונה תגובות מותנות, רובם להערכתינו אינם בעלות תודעה עצמית (גם לנו יש חלקים זהים מלבד אחרים שהם שונים). 2-אני דיברתי על סרטן כאנלוגיה ל-''תנועות'' שמובילות להרס חברתי טוטאלי, הרצון שלי הוא להתריע על כאלו (לדוגמא שיטת הגורו-תלמיד) אי לכך אני בוחר להיות נאמן לעצמי ולרצונותיי ומתריע על כך! 3-הכוח המניע הוא הן חומרי, הן ביולוגי (זה לא זהה), הן נפשי, הן חברתי, הן רוחני ופועל בכל רמה ידועה. (זו דעתי), אין צורך להתווכח-אין פה הוכחה אמפירית - זו אמונה! 4-לא בטוח כלום, יש דברים בעלי סבירות יותר גבוה מאחרים, אנחנו לומדים, חווים ומגיבים (שים לב שגם חוסר תגובה היא סוג של תגובה)...אם לא נגיב נמות (בכל רמה, מהפיזית ועד הרוחנית), אם נגיב אוטומטית כל העת גם נמות (בכל הרמות), האמת כרגיל נמצאת באמצע. 5-לא רוצה לעזוב אנשים שקדמו לנו, רוצה ללמוד מהם! הם הגורואים עם הנסיון הרב ביותר ואין להם שום מניע לא כשר, הם לא צריכים כסף, הם לא צריכים מין, הם לא צריכים שיזכרו אותם 6-אני לא מתגונן, אני בוחן את דעותיי ואת דיעותייך, אני מלחים, מחבר ומערבב את דעתך עם שלי עד שינבע משהו חדש יותר נכון - זו האחדות בפעולה - וזה מרהיב!, חבל לי שאתה לא נהנה. הזמנתי אותך להפסיק את הדיון בכל עת, אני לא רוצה לכפות את עצמי. 7-שי טובלי, מנהל בנק דיסקונט, היטלר, תולעת משי, ואטום בקצה היקום הם כולם חלק מתהליך מרהיב-זה לא אומר שהם עצמם מרהיבים...אני חושב שההגדרה וההבנה של מי הם הכוחות המנוגדים (טוב ורע) עוזרת ליצור את הגורם השלישי (ההתפתחות) ומניעה את הקיום, גם התגובה שלי, אגב, אל שי היא ללא ספק חלק מהתהליך. 8-אתה, גולן, לא מעצבן אותי כיוון שאתה לא מנסה להפיץ את אמונתך תחת ''שמש בע''מ'' תוך כדי טענות שאתה מחובר בלעדית לאמת, שאתה התגלמות האל, סחבק עם ישו ובודהא שמקריא לך את הברית החדשה 2, ומצהיר שיש לך תרופה לסרטן ושפועל למען הנצחת ילדות עגומה כאידאל הנכסף של האנושות אשר חי על תגובות הקהל ומכור לפרסום ולהתערטלות בציבור. האהבה לילדות שלי עולה על אהבה לכל אדם אחר בעולם (הנתינה אליהם היא מוחלטת ועדיפה בחשיבותה על כל נתינה אחרת מלבד השרדות הכלל) וכך צריך להיות לפי דעתי (בניגוד לשי ורבים אחרים) - לכן הן וכות ליחס מועדף על פני שי טובלי ועלייך...הם יקבלו רק בית חם אוהב ובלתי שיפוטי שבו יוכלו ללמוד לבד על עצמם, להתפתח וליפול בעת הצורך ולקבל כל עזרה שיצטרכו, זה לא אומר שאני לא אאתגר אותם מחשבתית, אלא שזה יהיה רק אם הן יבקשו את האתגר...ורק בגיל שבו הן יכולות להתמודד עם זה (אני מבין שדיון איתי יכול להיות חוויה לא נעימה, אני גם לומד איך לשפר את התחום). תודה על הדיון ומקווה שקראת את הכתבה המהממת כאן וראית הצצה קטנה אל האידאל שלי (בנוגע לאופן גידול הילדים). הגב לתגובה זו          מושונצ'יק, תגיד את האמת         איילת,    30/08/07 15:35 הישרדות הכלל באמת חשובה לך כמו או יותר מאשר הישרדות בנותיך ונתינה להן? אני קוראת את תגובותיך, נמלאת סוג של יראת כבוד (סוג של כי אני לא בטוחה שזאת לא התניה אוטומטית) לנוכח החשיבות שאתה נותן להישרדות ולאיכות הדורות הבאים וטובת הכלל, אבל גם מתפלאת. למול הילדים שלי ובעלי, טובת הכלל לא מזיזה לי, והאמת, לא מצליח לי להיות אכפתית מגורל האנושות אחרי שילדיי ואני נמות. יותר מזה, אני מתקשה להאמין שלמישהו זה באמת אכפת. אני כן מאמינה שיש אנשים שמאמינים שאכפת להם מהכלל. איך הבנות שלך חשובות לך יותר מכל אדם בעולם פרט להישרדות הכלל? מה זה הכלל אם לא כל ה''אדמים'' האחרים בעולם? פחות אכפת לך מהם כפרטים, אבל כשהפרטים מתאגדים לכלל האנושות, הם נהיים חשובים לא פחות מהבנות שלך? האר נא את עיניי הגב לתגובה זו              מה שלומך איילת? התגעגעתי             גולן,  ניו יורק,    31/08/07 01:37 אז באתי, אנשים חכמים שכמותכם כבר מזמן לא יצא לי לראות בלה בלה בלה... הגב לתגובה זו                  גולני, תעשה לי ילד!!!                 איילת,    31/08/07 05:56 סתם סתאאם :) : ) הגב לתגובה זו                      איילת הכנסת אותי לסמדהי לרגע קט עד שנכנסתי פנימה                     גולן,  ניו יורק,    31/08/07 07:41 עם ה''סתם'' הראשון עוד הסתדרתי אבל עם ה''סתאאם'' השני זה כבר ממש ריסק אותי, את חייבת לי, יום כיפור מתקרב וזה הזמן שלך לכפר... הגב לתגובה זו                          אני אכפר :)                         איילת,    31/08/07 08:19 נעשה ילדה ונקרא לה סמדי, על שם הרגע הקט שבו היא נהגתה על ידי אביה. אני מקווה שיש לך שם משפחה נורמלי, אני לא מוכנה שלילדה שלי יקראו סמדי חהחהשווילי או סמדי שצ'ופקביץ' או משהו כזה..... אבל אני בהחלט אסתדר עם סמדי ניו-יורק. הגב לתגובה זו              לא מאמינה שיש מישהי שכותבת שטויות כאלה..  ל"ת              פירוז,    30/08/07 19:00 הגב לתגובה זו                  מה קרה פירוז?                 הא?,    30/08/07 19:25 השלית את עצמך שאכפת לך מהישרדות הכלל, והתעצבנת לשמוע על האפשרות שאת מרמה את עצמך? הגב לתגובה זו                      שם יפה..אה..מקורי ,שתי אותיות אחרונות של אחר שמתחיל ב ח'  ל"ת                      או.!,    31/08/07 07:26 הגב לתגובה זו              אני אנסה להסביר             מושון,    30/08/07 17:33 דבר ראשון כן מזיז לך יותר מבעלך וילדותייך...ברגע שילדותייך יעשו את ילדותיהם/וילדיהם, אלא לא יהיה איכפת לך מכל השאר חוץ מבעלך בנותייך ו---נכדותייך...ואז אולי שלושת הלולאות בשרשרת (בעלך, בנותייך ונכדותייך) יבהירו את התמונה לגבי כל השרשרת... שימי לב, לא אמרתי שאני אשים את טובת הכלל מעל טובת הבנות שלי - חייב להשמר איזון בין הפרט לכלל וזו הפרה בוטה לטובת הכלל!, אלא את הישרדות הכלל מעל הישרדות הבנות שלי...קשה לי לדמיין מצב שכזה, וסביר שאני לא אצליח לתאר אחד אמין...אבל ההישרדות של הכלל עולה על חשיבות הישרדות של כל פרט, כולל אני וכולל צאצאי... הכלל הוא לא רק אוסף של ''אדמים'', כמו שגוף הוא לא רק אוסף של תאים, יש בינהם אינטראקציה שהיא מעבר לאינטראקציה בין אסופת תאים - יש מערכות שלמות שכל אחת מהם מהווה יחידה בפני עצמה והיא בעלת ייחוס משלה וכל המערכות מתפקדות כיישות אחת...שאת קוראת לו ''אני'', אותו הכנ''ל לגבי האנושות...אוסף של מילארד אנשים אינו מהווה מדינה, המבנים שאותם אנשים יוצרים - כמו ממשל משטרה תיקשורת ומוסדות שונים (שהם למעשה תהליכים של אנשים) הם אלו שמהווים מדינה... כשאנשים שמים תמיד את טובת עצמם מעל טובת הכלל הם נהפכים לגידול (שפיר), כשהם בוחרים את שרידותם מעל שרידותו של הכלל ומאיימים על שרידות החברה הם נהפכים לגידול ממאיר (סרטן). לא נראה לי שאי פעם גורל כל האנושות ימצא רק בידי אדם אחד! ולא נראה לי שאותו אדם יהיה אחת מבנותיי, כך שאין כמעט סיכוי שאני אצטרך לבחור אי פעם בחירה נוראית שכזו...,אגב אישתי תבחר כנראה משהו אחר לגמרי - בגלל זה היא הצד המשלים שלי...כמו בכל מערכת חייב להיות איזון...כלומר - את לטעמי במקום הנכון! - אל תדאגי את כמוני לעולם לא תצטרכי לבחור. יום טוב הגב לתגובה זו                  מושון, ענה לי בבקשה על שאלה פשוטה                 איילת,    30/08/07 19:44 אתה רוצה להגיד לי שאם בכל זאת תעמוד בפני דילמה אם להעדיף את הישרדות הכלל על הישרדות בנותיך, אתה תבחר בהישרדות הכלל? ואם כן, למה? הגב לתגובה זו                      זה מצב דחוק ביותר, נחלק נפשט וננסה לענות ואז נסייג                     מושון,    31/08/07 20:08 1-אם הכלל כולל את בנותיי ברור - בחירה בבנותיי תוביל גם לחוסר השרדותם, בחירה בכלל הבנות לא ישרדו גם כן אבל החברה תשרוד 2-אם הכלל לא כולל את בנותיי אולם בטווח הארוך אין סיכוי גדול להישרדותם והמשכיות הגזע האנושי (כמו האפשרות שרק בנותיי ישרדו ללא שיש עוד גברים בעולם)...שוב...כמו 1 3-מקרה ההפרדה (שהוא הקשה באמת) - בנותיי ישרדו ואיתם האפשרות להמשכיות, שאר האנושות - לא...האנושות ראשונה! - והיא תהיה הבחירה...למה? בגלל כל אותם הורים כמוני ובנותיהם...בגלל שלכלל יש סיכוי גבוה יותר לשרוד...בגלל שאני חושב שאני מבין את המשמעות של כל זה... הסתייגות - קל לדבר, עקרונית זאת האמת שלי מעשית אין לי מושג! יום טוב הגב לתגובה זו                          החברה היא לא איזה משהו ערטילאי                         מושון,    04/09/07 06:53 היא בנויה מאנשים כמוני וכמוך שבוחרים... המצב בארץ שלנו נובע בדיוק מחוסר לקיחת אחריות, היא נהפכה לכזו כי כל אחד הסתגר בביתו ודאג רק לעצמו... את לא חסרת אונים! ואת יכולה לעשות - ברור שאת לא יכולה לשנות את כל החברה, את יכולה לדאוג לחלק הקטן שלך. אחריות קולקטיבית אין פירושה נתינת עדיפות לכלל על פנייך, אלא שמירה על איזון בין הכלל אלייך... אם ככה נראית החברה, היא לא תשרוד! אבל לא הכל שחור, ולא הכל מושחט ולא הכל רקוב ולא כולם אנשים שדואגים רק לעצמם...אנשים טובים הם לא אנשים שנותנים לחברה לרמוס אותם, הם אנשים שלוקחים אחריות ולא מצטרפים לרמיסה הכללית... יום טוב הגב לתגובה זו                          גם ככה החברה לא דואגת לי.                         איילת,    03/09/07 14:48 זה נראה יותר כאילו הוא דואגת להעמיד אותי על הרגליים כדי שיהיה לה מה לקחת ממני. משהו שדומה לפיטום אווזים או האבסת עמי ותמי בממתקים כדי שישמינו, בידי המכשפה הרעבה. וממילא המשטרה מושחתת, הצבא רקוב והרופאים רשלנים, והמגמות הללו מחריפות והולכות. ואני חסרת אונים מכדי לעשות משהו בקשר לזה. אני לדאוג לחברה - גמרתי. הצצתי, נכוויתי, הלכתי. אני חוששת מאוד שבימים אלה, הפיכת ילדיי לאנשים טובים תהיה בעוכריהם. הגיע הזמן שנבין כולנו שהמושגים ''אחריות קולקטיבית'' ו''רצון להקרבה'' מנוצלים עד תום בידי איטרסנטים, שדאגה לחברה היא האחרונה בדאגותיהם. או במילים אחרות, שטיפת מוח המונית ששכרה בצדה לפרטים מסוימים. או בעוד מילים אחרות, ג'ונגל מודרני. ואם ככה נראית החברה, אז שלא תשרוד. הגב לתגובה זו                          לאיילת                         מושון,    03/09/07 12:25 1-זה טוב לדעת את הגבולות שלך, את הגבולות האמיתיים שלך ולתרום כפי יכולתך - השאלה היא למה את בכלל עוזרת לאנשים בדיכאון? - כידוע לך זה יכול לקחת לך הרבה דקות ארוכות מחייך שיכולת להשקיע בטיול בפארק עם ילדייך...תחשבי מה המניע... 2-לקחת אחריות זה כל שם המשחק! לגבי האמירה האחרונה שלך: אני הייתי מוסיף לזה שצריך להחזיק ''קרוב קרוב ולהגיד שלי שלי'', אבל צריך להבין שכולם מחזיקים קרוב קרוב ואומרים ''שלי שלי'' והרבה פעמים זה נדפק בדיוק בגלל זה...לזה הכוונה באהבת לרעך כמוך...אם את לא תדאגי לחברה (גם עצם גידול ילדייך והפיכתם לאנשים טובים הוא סוג של דאגה שכזו-אפילו אחת מהדאגות הכי חשובות) - הרי שהחברה לבסוף לא תדאג לך...ממש כשם שההכאה של הילדים יוצרת לפעמים ילדים מכים...חברה חסרת אחריות קולקטיבית ורצון להקרבה תיצור משטרה מושחטת וצבא רקוב ורופאים רשלנים - כל זה חוזר אלייך ואל הילדים שלך...של כולנו... יום טוב הגב לתגובה זו                          עוד משהו למושון באשר לרוצחים סדרתיים                         איילת,    03/09/07 09:07 רציתי לספר לך, שיש לי שתי חברות, שלבנים שלהם יש פוטנציאל טוב להיות רוצחים סדרתיים, לאחד מהם כבר יש תיקים במשטרה על פגיעה קשה בילדים אחרים (בלי לפרט, אבל קשה מאוד), ואני אומרת להם בפנים שאני לא סובלת את הילדים שלהם ושהם לא נכנסים אלי הביתה. אחת מהם מכחישה את מעשיו של הבן שלה ומאשימה את הסביבה, ולא רואה איך הילד שלה משקף את האלימות שלה כלפיו. הגב לתגובה זו                          ניסויים מחשבתיים:                         איילת,  למושון,    03/09/07 07:48 1. בורחת מהמקום בצרחות. לכן לא אשבע לעולם שבועת רופא ולא אקח אחריות על חיי אדם. לעומת זאת, נניח שתהיה מגיפת דיכאון קשה ומוזרה, אז אני עוזרת למי שאני יכולה ומחרפת נפשי, כי את זה אני יכולה, לזה אני בנויה, לזה נולדתי ולזה יש לי כוחות, למרות הסכנה שזה ידבק בי. אני מוכנה לסכן נפשי, אבל לא חיי. כל אחד תורם מה שהוא יכול. לכן מטופשות הכפייה, ההכללות על משתמטים והדרישות מהפרט לסוג מסוים של תרומה שהחברה החליטה שדרוש לה. 2. הסיכוי שאחד מילדיי עדיני הנפש והרגישים, שבוכים למראה גוזל מת שנפל מהעץ, יהיה רוצח ילדים קטן מהסיכוי שאתה תעמוד בפני בחירה: האנושות או בנותיי. אבל אם היה יוצא לי ילד כזה, זה היה ילד אחר, לא אחד מהם, ולא בטוח שהייתי מגינה עליו רק כי ביולוגית הוא בשר מבשרי. ההגנה המוחלטת על ילדיי הספציפיים זה כי הם הם, לא כי הם שלי. ילד מפלצת היה עף מהבית לגורלו, או שהייתי מאשימה את עצמי למה הוא יצא ככה ונענשת במקומו. אבל כמובן, אם היה יוצא לי ילד כזה, זאת לא היתה אני, אלא איזה דפוקה שלא לוקחת אחריות ולא גידלה טוב את הילד. ואחרון, אני מאמינה באמונה שלמה שהבורא, יהיה אשר יהיה, נתן לכל אחד מאיתנו חיים דווקא כדי שיחזיקם קרוב קרוב ויגיד שלי שלי שלי. אני מאמינה כי זו מטרת הבריאה של האדם. הלוואי שכמה מחבלים מתאבדים היו מאמינים כמוני. יומטוב גם לך הגב לתגובה זו                          זה מה שאני אומרת. תודה משקיף או''ם קצרן ולעניין  ל"ת                          איילת,    03/09/07 06:22 הגב לתגובה זו                          זכותך המלאה                         מושון,    02/09/07 22:28 בתכלס, את לא לבד וזה לא ממש משנה - את דואגת לילדים שלך, הם ידאגו לנכדים שלך והנכדים שלך ידאגו לנינים שלך... ואני די בטוח שהניסוי המחשבתי הזה לעולם לא יגיע לכדי מעשה, לעולם לא יהיה איש שיצטרך לבחור בין ילדיו לבין שאר העולם! אבל בואי לצורך האתגר נעשה שני ניסויים מחשבתיים: 1. נגיד שאת רופאה ואת צריכה לטפל באדם עם מחלה מוזרה (שאין לך מושג מה היא) ושנדמה שמדובר בוירוס...כשבכל מהלך היום הגיעו מקרים דומים (כלומר מסתמן שזו מגיפה)...החולים הם גם ילדים גם מבוגרים גם זקנים... מה את עושה? בורחת מהמקום בצרחות וחוזרת הבייתה או עושה את עבודתך? 2. אחד מהילדים שלך נהיה רוצח סדרתי ורוצח ילדים קטנים, את מסגירה אותו או לא? (הדוגמא הראשונה שחשבתי עליה הייתה הרבה יותר גרוע..אני מתנצל!) ועכשיו תביטי מה אנשים אחרים בחרו ובוחרים - זה פה! זה קיים! ואנשים עושים בחירה לא רציונאליות מבחינה אישית ובגלל זה - ורק בגלל זה אנחנו שורדים! זה רק חומר למחשבה, לא יותר... אין פה ולא תהיה פה שיפוטיות לדרכך! אני מנסה לומר שחוסר הרציונאליות האישית הזאת היא הדבק של החברה, היא מה שגרם לנו לשרוד...רק בזכותה...את קיבלת מתנה - את החיים האלו - הם שלך! את יכולה להחזיק אותם קרוב קרוב ולהגיד שלי שלי שלי או לתת את החיים הלאה, כיוון שאת כמו כולם תמותי יום אחד! גם ילדייך!... אני בוחר לא רק בחיים שלי, אלא בחיים בכלל! אני מרגיש שזו זכות, ממש כמו הזכות של לעשות ילדים ולתת להם את הנשמה שלנו...יש לנו לפעמים גם הזכות לעשות את הדבר הנכון לגבי הכלל וכל הפרס שלנו הוא הידיעה שבחרנו בטוב! - זה הכל! יום טוב הגב לתגובה זו                          מי שמוכן להקריב את הילדים שלו עבור משהו                         משקיף מהאו''ם,    02/09/07 21:47 לא משנה מה, לא אוהב אותם. נקודה. זה כזה פשוט. כל שאר הדיבורים סתם מיותרים. הגב לתגובה זו                          זה נעצר בילדים שלי                         איילת,    02/09/07 15:33 כי עוד אין לי נכדים, ונכדים זה גם לא משהו שאני משתוקקת אליו או חושבת עליו, וגם לא יודעת איך זה מרגיש. אני יכולה לדמיין רק שאם התינוק של הילדים שלי יהיה חשוב להם והם יאהבו אותו, אז גם לי הוא יהיה חשוב, כי הם חשובים לי ואני רוצה שיהיה להם טוב. את היתר אני לא מסוגלת לדמיין בטרם קרה, אז אין לי אכפתיות מראש או אכפתיות אידיאולוגית. באמת באמת לא אכפת לי מה יקרה אחרי שלא תהיה לי הכרה לדעת מה קורה בעולם ואני לא נמצאת שם לחוות ולראות. אחריי המבול. אני רק רוצה שלילדים שלי יהיה טוב. כאן זה נעצר. מוזרה לי האכפתיות השושלתית הזאת לעתיד. לא נראה לי שסב סבי חשב מה יהיה עליי. הוא פשוט חי את חייו ועשה מה שצריך היה לעשות, אין לי מושג אם פעל טוב או רע, ואפילו לא ידע שאני אתקיים. בקושי לסבא וסבתא שלי היה אכפת ממני באמת. הגב לתגובה זו                          שוב ובקצרה                         מושון,    02/09/07 13:09 צריך להבין כמה דברים חשובים - החברה מקיימת אותנו, לא היינו קיימים בלעדיה (אנחנו יצור די עלוב מבחינה ביולוגית...) מעבר לכך החיים על פני כדור הארץ מוגבלים בזמן (וזה ודאי, מה שלא ודאי הוא כמה זמן) - כלומר שבטווח הרחוק או שאנחנו עפים מפה, או שאנחנו לא נהיה קיימים. על רקע זה, אם הרבה ידאגו רק לעצמם על חשבון הכלל האיזון יופר, אם הוא יופר החברה כחברה לא תשרוד, אם זה יקרה הרי שזה רק עניין של זמן גם את וגם ילדייך גם ילדי ילדייך וגם ילדי ילדייך... כדי קצת לתת לך פרספקטיבה קטנה - את אומרת שאת דואגת רק לעצמך ולילדייך...אבל מה זה אומר באמת? האם אתה דואגת גם לילדי ילדייך (כשאלו יבואו)...ומה בנודע לילדיי נכדייך - האם מהם לא איכפת לך? ומה עם ילדיהם...וכן הלאה... איפה זה נעצר ולמה? יום טוב הגב לתגובה זו                          תודה גם לך.                         איילת,    02/09/07 09:01 אני מבינה את מה שאתה אומר, הכל טוב ויפה, אבל אני סוגרת מעגל ואומרת שוב, שאני לא מצליחה שיהיה לי אכפת מהחברה אלא בנקודות שבהן אני זקוקה לה להגנתי, ואני לא מוכנה לשום קורבן בנפש בשביל המשכיות האנושות. אני מוכנה לתת את מה שאני יכולה ובנויה לתת, אבל לא להקריב קורבנות. אולי אני פשוט רעה ואגואיסטית, כמו שאמא שלי תמיד אמרה לי :) הגב לתגובה זו                          השאלות שלך ממש לא ילדותיות                         מושון,    02/09/07 07:35 ואם כן אז זה בטח שלא רע! - זה לפי דעתי האלמנט ''הילדותי'' שצריך לשמור - השאלות... לגופו של עניין - מה ששומר עלינו בחיים זו החברה (משום מה כולם שוכחים את זה - אולי חיים במערה במשך כמה שנים עם כמה טורפים חביבים בסביבה יעזרו לכמה אנשים להיזכר בזה)...מות החברה האנושית תקיים אולי דור שניים של בנותיי ושל בנות בנותיי (בהנחה שנשאר להם עם מי להתרבות)...אבל זה יהיה הסוף גם של ההמשך שלהם... 1-אנחנו בוחרים בחירות דומות בכל רגע, אנחנו פשוט מסתירים אותם - ורק בגלל זה אנחנו שורדים! כשאנשים ''שלחו'' את בניהם ללחום ברייך השלישי חלקם שלחו את ילדיהם למוות, בזכותם אני ואת חיים פה! - ושם לא היה עניין של השרדות המין האנושי אלא מלחמה על החופש!-את ברגע זה פודה את השיק של אנשים שאיבדו את בניהם ובנותיהם ושילמו בחייהם ובחיי ההמשך שלהם...אנשים הולכים להיות שוטרים, כבאים, רופאים חיילים, כולם ילדים של מישהו, כולם שומרים עלינו בחיים...כולם מסכנים את חייהם (רופאים לדוגמא מטפלים בחולים ויכולים מתוך כך להידבק במחלות נטולות מרפא...בשאר בטח הבנת את הסיכון)...זו חברה! - אם לא נהיה מוכנים לסכן את עצמינו בשביל החברה נהיה נתונים למרותם ולרחמיהם של אנשים שכן מוכנים להקריב את חייהם למען בצע כסף וכוח. כשנצא מכדור הארץ להתיישב במקומות אחרים - גם שם נצטרך להתסכן! וגם שם יהיו קורבנות... (כבר יש...) אנחנו לא אסופת אנשים, אנחנו מהווים כבר די מזמן גוף אחד! - ככל שנבין את זה יותר מוקדם כך ייטב! בנותיי חשובות מבחינתי יותר מכל אדם אחר בעולם, אולם אם השרדותם תהיה חשובה לי יותר מהשרדותו של הגוף הזה שגם הם מהוות חלק ממנו הרי שהגוף הזה לא ישרוד וגם הם ובנותיהם ונכדותיהם וכ''ו...לא ישרדו! אני בוחר בחיים, השאלה היא מהם החיים ומה ''משמעותם''...והשאלה הבאמת חשובה היא במה בחרתי כשנתתי לגזע האנושי להיעלם תמורת 40 שנה של חיים לבנותיי... זו לא בחירה שכלית קרה, זו בחירה רגשית לגמרי שנובעת מהבנה חווייתית של משמעות החיים, אם באיזשהו מקום ''החיים'' היו בוחרים ברגע ההווה במקום בלמידה מהעבר ובחירה בעתיד לא היינו שורדים (שום צורת חיים) - עצם זה שיש לך ילדים ושיום אחד את תמותי, ולילדייך יהיו ילדים והם ימותו ולנכדייך יהיו ילדים והם ימותו - זו בדיוק אותה בחירה שעושה ''הטבע'' - ואלו החיים! אני בוחר בהם... ד''א-מוסר, כמו שכבר קשקשתי לא פעם בנושא היא לדעתי מערכת האיזון בין הפרט לכלל בצורה שחשיבות הכלל לא תעלה על הפרט ושחשיבות הכלל לא תעלה על הפרט - בגלל זה מוסר הוא לא אבסולוטי אלא כי אם משתנה כיחס שבין הפרט לכלל. מצטרף לברכת שלא נגיע לבחירה שכזו. יום טוב ותודה על הדיון המעניין הגב לתגובה זו                          מושון, הרצינות שלך מתוקה ביותר                         איילת,    01/09/07 10:40 אני מעריכה את זה. אני מודעת לעובדה שהשאלות שלי ילדותיות, אבל תחשוב, שאת אותה שאלה ששאלתי אותך, גם הבת שלך יכולה לשאול, כדי לפרוט למציאות את מה שאתה אומר לה כל הזמן, שהיא החשובה ביותר והאהובה ביותר מכל אדם בעולם. נסה לדמיין מה תעשה לה התשובה שלך. היא תבין שהורים אחרים וילדים אחרים ישרדו והיא לא, על פי בחירתך, רק כי הם חשובים יותר כ-מ-ו-ת-י-ת. או ע-ק-ר-ו-נ-י-ת. זאת כבר בחירה שכלית קרה, העדפת אידיאל, העדפת עתיד משוער על הרגע הקיים, ותהיה בטוח שהבת שלך תיפגע מתשובתך ללא דרך חזרה, וגם האמון שלה באהבתך המוחלטת (עם דגש חזק על מוחלטת) ייפגם. אני, גם כבת זוגך, הייתי נפגעת מאוד מתשובה כזאת, וחושבת שכל הדיבורים על האהבה העזה והבלתי מתפשרת, הם סתם דיבורים. אבל כמו שאמרת, קל לדבר, ומהיכרותי אותך מהתגובות, אולי אתה קצת פוחד להיות לא מוסרי כלפי החברה, אך ברגע האמת אתה תהיה מוכן להגן על משפחתך כמו לביאה פצועה, ומוכן שכולם יתאדו לך מול העיניים חוץ מהן, ושיתפגר גם ה''מוסר''. בברכת ''שלא נגיע לבחירה כזאת'' איילת הגב לתגובה זו          זה בסדר מושון, כמו שי, גם אני אוהב ארוך :)         גולן,  ניו יורק,    30/08/07 08:46 דבר ראשון תן לי להבהיר, אמרתי בתגובה האחרונה שלא תמיד נבון להרבות במילים וזה לא היה מופנה אליך, זה היה אל שנינו עם כל המגילות שכתבנו פה ומה לעשות, לפעמים עודף אינפורמאציה יכול לבלבל. 1)אמרת את זה, בעלי חיים לא מודעים למה שהם עושים. 2) להתריע זה לחנך, שמור את זה לעצמך, זו דעתך, יש עוד 7 מיליארד כאלו בעולם. 3) אתה חובב מושבע של מונואיזם אז למה לא לצמצם את כל הכוחות לכח אחד? כל האנרגיות החומריות מתכלות, האהבה לעולם לא מתכלה. אמונה או לא, אם אתה אוהב באמת אז אתה יודע שזה אינסופי 4)אין תגובה, גם סוג של תגובה לא? 5)אתה לעולם לא לומד מאחרים ואם למדת משהו זה בזכותך, אחרים מקסימום נותנים השראה, מודל לחיקוי והם אנשים בדיוק כמוך, לא יותר ולא פחות והם לא ידעו מה הזרעים שהם נטעו יניבו. 6)למה אתה חושב שאני לא נהנה? מצטער אם אתה מרגיש שאתה כופה את עצמך, אני לא רואה את זה ככה. 7)אם יש דבר כזה, טוב או רע, המוח שלנו מוגבל בשביל להבין את זה, כל אחד חושב אחרת, זה הכל בילבולי שכל במלוא מובן המילה. כאשר אתה באמת אוהב ללא תנאים, הכל מרהיב, גם אויביך. 8)המסר שאני מנסה להעביר הוא שאמונה, כבודה במקומה מונח, היא עדיין אמונה. האם המשפט האחרון שלי הוא גם אמונה? אם אתה מתייחס לזה כמו אמונה וחי את חייך על פי זה אז זה יהפוך לעוד חלק מהאגו, האגו הרוחני(בועז פ הוא דוגמא טובה לאחד כזה, ככה לפחות ההתרשמות) אבל אם אתה חי בהוויה שלך, זה פשוט קורה, כל הבלבולי שכל חולפים כמו הרוח. אתה היחיד שיודע את האהבה לילדות שלך אבל כמו שאמרת באחת התגובות, כולנו שיפוטיים בטבע שלנו וזה בטח לא אומר שאי אפשר להתעלות מעל זה. החוכמה היא בביצוע, בתשובה מספר שתיים נתתי לך דוגמא שאתה עדיין מחנך אחרי הכל וזה מעין ליכלוך על אחד מרבדי האהבה שלך לילדותיך שאני בטוח שקיימת, אין לי ספק בכך. אשמח אם תיתן לי גם פידבקים איפה אני נשמע שיפוטי, אם אתה צודק או לא, זה לא משנה לך, זה בשבילי. הגב לתגובה זו              אגב, מה אתה חושב על הכתבה הזו?  ל"ת              מושון,    30/08/07 14:15 הגב לתגובה זו                  אני חושב שהכתבה מצויינת                 גולן,  ניו יורק,    31/08/07 03:32 ואם אתה מצליח לגדל את בנותיך בצורה הזאת אז אני מסיר בפניך את הכובע, זה דורש הרבה בריאות נפשית. יש שיגידו שלפרוש את עצמינו שטיח לרגלי הילד זה מתכון בטוח לילד מפונק אבל לאו דווקא, בדרך כלל ילד גדל מפונק כאשר ההורים ''יודעים'' מה טוב לילד ומרעיפים את עליו את כל מה שהם חושבים, בצורה כזאת הילד יהפוך תלותי ומפונק כי הוא לא יהיה מסוגל להתמודד עם התובענות של החיים בעצמו, הוא יהפוך לרובוט. בכל אופן, אני חושב שכמה שנתאמץ לגדל את ילדינו בשלמות, תמיד הילד יגדל עם שריטה ועם כעס מסויים כלפי ההורים וכלפי העולם, הורים גם חשופים לטעויות ויש גם את הסביבה ששיפוטית מאוד. מה גם שלכל גישה יש יתרונות וחסרונות, אני יודע לדוגמא שהרבה ילדים שעוסקים בסחר בסמים לא עושים את זה בגלל הכסף, הם מתמרדים כנגד החוסר במבנה ואירגון שהוריהם מעולם לא העניקו להם. אחי, הכל הבל הבלים, אל תיקח את החיים ברצינות, לכל דבר בעולם החומרי יש סיבה שאנחנו לעולם לא נדע ואפילו אם אנחנו חושבים שאנחנו יודעים את הסיבה, זה לעולם לא יהיה וודאי. אם אתה אוהב את הילד, תן לו להיות, לטוב ולרע, בדיוק כמו שמתואר בכתבה הנפלאה הזאת אבל לעולם אל תצפה שהילד יגדל ללא בעיות, לפעמים גם בעיות קשות שהילד יאלץ להתמודד איתם במהלך חייו, הרי בשביל זה הוא כאן, הבעיות הכרחיות להתפתחות הרוחנית שלו. גולן הגב לתגובה זו                      מסכים עם כל מילה!                     מושון,    31/08/07 20:10 ואני אתאכזב אם לא יהיו להם שריטות - שריטות זה יופי! יום טוב הגב לתגובה זו              לגבי האהבה של שי             מושון,    30/08/07 14:10 מעשית יש לנו אמצעים, משאבים וזמן נתון ומוגבל!...את רוב המשאבים שלי את האמצעים שלי ואת הזמן שלי אני מקדיש לאנשים הקרובים לי (במובן המקובל)...אדם שאוהב בננה באותה מידה שהוא אוהב את ביתו הוא אולי מואר וחווה אחדות, אך ביתו נדונה להרגיש שוות ערך לבננה (והיא לא!), ...אני בכלל מעדיף לתת את הבננה לבת שלי שתאכל ותהיה לי בריאה... אתה מבין...זה די פשוט...לא משנה כמה אהבה היא אינסופית היישום בחיים, בקיום מוגבל בזמן ובמשאבים - כך שלמרות שייתכן מאוד ששי אוהב אותי כמו שהוא אוהב אותך כמו שהוא אוהב ג'וק כמו שהוא אוהב בננה כמו שהוא אוהב אטום הוא מחוייב בלאו הכי ליישם את אהבתו בדרך לא שוויונית (הוא חי עם אילן לסטר ולא איתך) - כך שאני לא ממש מתרשם...היישום עדיין יכול להיות מוטעה כושל ופוגע... יום טוב הגב לתגובה זו              להלן             מושון,    30/08/07 14:01 1- דאג ליישם את התורה האישית שלך, אתה כותב מתוך הנאה לכתוב, אל תתנצל על אריכות דברייך, אני קורא את כולם ומסוגל (ברוך השם) לצלוח על טקסטים ארוכים מ-4 שורות... 2-מוח של חיה מודע לאינסטינקטים, חלקי המוח מתקשרים בינהם ומגיבים למצבים שונים ביחס לאינסטינקטים - כך שמוח מודע ל-''סכנה'' ומודע ל-''סיכוי להתרבות'' - הוא פשוט חסר את המנגנון שמזהה את התהליכים הללו - המוח שלנו הוא בעל יכולת נוספת (הבנויה על זו של החיות) לנתח תהליכים בתוך עצמו ולהתייחס אליהם ולהתייחס להתייחסות אליהם במעגליות - זו גם תודעה לפי דעתי - עיקר העיקרים הוא שהאינסטינקטים לשרידה ורבייה (שהם הנושא המרכזי) לא נובעים בבסיסם ממשהו ''אנושי'', או מ-''אגו'', הם נובעים אצלינו בבסיסם מאותו המקום שהם נובעים אצל חיות - אי לכך הטענה כאילו מקורם בהתנייה חברתית היא שגויה! 3-ה-''תיאוריה הרוחנית'' שלי בסופו של דבר מגיע למונואיזם, אבל לא ביקום הזה (אני אסביר אותה אם תבקש) - קיום כפי שהוא מוגדר על ידינו (כולל זמן חד כיווני ושינוי מתמיד, חומר ואנרגיה) מצריך 3- כוחות, אם כי למעשה זה שניים עם ''טוויסט'' כשהשניים הם למעשה תמונה ראי של השני - כך שהם אחד למעשה - עכשיו אתה מרוצה? :) 4-המסר שלך - למי המסר מיועד?...למה אתה בכלל מעוניין לשלוח מסר? - האם אתה לא מנסה ''לחנך''? האם מסר יכול להיות נקי מ-''חינוכיות''? - שים לב שאתה פה ואתה כן לומד וכן מלמד! אם היית חי בפני עצמך בצורה מבודדת ובשיטת האיש בעיניו יעשה לא היה לך מסר מלבדו...אלא שזה לא נכון! ואתה לא מנותק! אתה פשוט נכוות ברותחין (ההורים) ואתה נזהר בפושרין (אני). אתה שופט את בועז לשלילה, אתה שופט את עצמך באריכות דברייך, אתה שופט את שי לחיוב כוונותיו, אתה משליך עליי את הורייך ומשווה ביננו, אתה מזהה מיד ''חינוך'' ו-''שפיטה'' בכל מקום ושופט אנשים עליהם ומחנך אותם לא להיות שיפוטיים ולא לנסות לחנך - מצחיק, טיפשי - אבל כמו שאמרת, חשוב לצחוק גם לפעמים... יש שפיטה של אנשים, ויש שפיטה של מציאות - המוח שלך שופט תמונה של גזע עץ שנופל לכיוונך ומתריע אותך לגבי המשך ההישרדות שלך...אי אפשר שלא לשפוט את המציאות ולהגיב אליה...רק צריך לשים לב שהשפיטה אינה אמת מוחלטת! ולא לתמצת אנשים לתמונות קבועות וסטטיות - יש הבדל בין ''אתה משקר'' (שזו שפיטת מציאות) לבין ''אתה שקרן'' (שזו שפיטת אדם)...ההתרעה שלי לגורל האנושות היא בדיוק כמו אותו חלק במוח שלך שמתריע על העץ הנופל...אני לא בטוח ש-''העץ'' באמת יפול לאנושות על הראש, אבל אני מתריע...אין דבר כזה לתת לדברים להתרחש מעצמם...אנחנו מגיבים, התגובות שלנו מורכבות מהחלקים שמרכיבים אותנו שמגיבים וכן הלאה... ועוד מילה אחרונה: זה שאוייב הוא מרהיב (והוא אכן מרהיב) לא אומר שהוא לא אוייב...תבדיל! יום טוב הגב לתגובה זו                  מושון, למה אתה לוקח אישי כל מה שאני אומר?                 גולן,  ניו יורק,    31/08/07 03:00 1)לא אמרתי מעולם שאתה לא מסוגל לצלוח טקסטים ארוכים ובטח שלא התנצלתי, ככה אולי אתה מרגיש, תחשוב איפה עוד הקפיצה המהירה למסקנות שלך באה לידי ביטוי בחייך? כל שאמרתי היה שלפעמים צריך לקצר כי ארוך יכול לבלבל, גם אני לפעמים צריך מנוחה ואני מניח שאתה לא שונה ממני בזה. 2)האמת, אני לא יודע למה חיות מודעות ולמה הם לא, עושה רושם שהם יותר שמחים מאיתנו ולא נראה לי שהם חושבות יותר מדי קדימה כמו שאתה נוטה לחשוב, אולי בגלל זה הם שמחים? 3)אני מתאר לעצמי שהכוחות שאתה מדבר עליהם הם כוח הגרביטציה וכוח האינרציה שיוצרים תנועה מעגלית כאשר הם פועלים בו זמנית, כמו כדור הארץ והירח לדוגמא. בכל אופן, אני לא רואה מונואיזם בזה, אני רואה תוצר אחד של מציאות דואלית בדיוק כמו הגוף שלך, אבל אשמח אם תאיר יותר את עיני ושים לב להבדל, אני לא שולל אותך, אני משאיר פתח למקרה שאני טועה, אני לא יודע הכל, צ'טער... ואתה גם לא חייב לעשות ככה אם לא בא לך. 4) המסר שלי מיועד אליך וכל מי שקורא את התגובות שלי, יש הבדל בין לחנך לבין ללמד, לחנך זה לכפות את עצמך על המחונך וללמד זה לחלוק ידע, המורה שלך למתמטיקה ביסודי לא חינך אותך כאשר הוא הסביר לך למה 2 לחלק ל1 שווה 2, הוא לימד אותך. מורים רוחניים לא מחנכים אותך, זה אתה ועוד כל מיני מטקבקים פה שמאשימים אותם בזה. למה? אני לא אפרט פה עוד פעם אבל אתן לך רמז, זה קשור לקארמה ונראה מה אתה יכול להסיק לגבי עצמך, שוב, אני לא מסיק לגביך, אני מעריך, זה אתה שצריך להסיק, אני רק צופה מהצד בדיוק כמו שי אור שצופה על ביתו משחקת בגן וכשאתה נופל או במקרה שלנו מטפס על עץ גבוה וסותר את עצמך אני בא ומזכיר לך שיש אינסוף צדדים לכל מטבע או מעיר את תשומת לבך לפרטים קטנים, זה החיבוק הוירטואלי שאני מחבק אותך. האם אני עושה את זה בשבילך? ממש לא, זה בשבילי נטו, אני אוהב את זה ואם אתה לא רוצה אז פשוט תבקש ממני לא להגיב אליך או אל תקרא אותי, אני לא בא לכפות את עצמי על אף אחד ובגלל זה אני במדור ניו אייג ולא מחלק את התובנות שלי במדור פוליטיקה למשל כי אני יודע שיש פה עוד אנשים שנמצאים בדרך רוחנית בדיוק כמוני והם כאן בשביל ללמוד וללמד. אני לא כל כך מצליח להבין את ההקבלות שלך, אני מבין שאתה יודע שעץ נופל לכיוון שלך או שלי זה לא טוב לנו ואשמח אם תתריע כשאתה רואה עץ נופל פה בטוקבק, אין לי ויכוח על זה אבל מי שם אותך בתפקיד לקבוע מה טוב בשביל האנושות? מי אמר שהאנושות צריכה להתרבות או להישרד? אולי יצר אותנו איזה חייזר טורף שמלקק את שפתיו ומחכה שנהיה 10 מיליארד בעולם כדי שהוא יבוא לטרוף אותנו? גם במקרה הזה תעודד התרבות? כשאתה יודע שהילדים שלך עתידים להיטרף? לא יודע מה האמת שלך, אתה רק יודע אבל אני כל הזמן מוצא סתירות בדבריך מה שמעורר בי חשד שאתה משקר לעצמך. בכל אופן, אם הייתי פוסל אותך על הסף כמו שאתה כל הזמן עושה לשי טובלי ולעוד רבים אחרים (שטויות, טפשי, צרבת וכולי וכולי) אז לא הייתי טורח בכלל לשאול אותך שאלות ואם אני לא אשאל, איך אלמד דברים חדשים? שוב, אני לא שואל אותך בשבילך, אני שואל בשבילי, אולי גם מושון יכול ללמד אותי משהו. לא יודע למה אתה רואה את שי טובלי כאוייב, דבר ראשון הוא לא נכנס אליך לבית ומצווה על הילדות שלך לעשות יוגה ודבר שני, הוא אמר שלא כולם צריכים לעשות ילדים ואתה ישר הקרנת את זה כאילו הוא מעודד פלנטה עם רוחות מהלכות. לא כולם צריכים לעשות ילדים זה לא כמו ''אף אחד לא צריך לעשות ילדים'', אתה יכול להירגע, לא בטוח שזה מה שהוא התכוון. יכול להיות גם שהוא לא מבין כלום ושרלטן אבל אני לא יודע כלום מעבר לכתבה שלו שכמו כל טקסט אחר, נתון לאינסוף פירושים. לא סתם נכתב, 70 פנים לתורה. נו טוף, יצא ארוך עוד פעם... הגב לתגובה זו                  שי אור זה לא שי טובלי                 התבלבלתי,    30/08/07 15:38 אז למה מגיבים כאן על שי טובלי או שלא הבנתי כלום.... הגב לתגובה זו                      סליחה...                     מושון,    30/08/07 17:34 העברנו דיון משי טובלי (ילדים זה דרעייק) לשי אור כדי להראות לגולן גישה בריאה לגידול ילדים שהיא לא ''החונכות'' הרובוטית של שי טובלי...ותוך כדי כך המשכנו בדיון המייגע שלנו...צ'טער... יום טוב הגב לתגובה זו 13.  ...כבוד!     Daniel Yakobson,    29/08/07 20:21 תודה,שי אהוב! לא על התוכן,דוקא,(שחלחלקים גדולים ממנו אני מסכים ומזדהה)-אלא על ההזמנה לא להיות מקובע! כן סיר\\לא סיר, מחלקה פסיכיאטרית או אלטרנטיבית - זה הרי שטויות! הפואנטה שאני שומע ומרגיש מליבך זה-לאיזה מצפן פנימי אנחנו קשובים? -אוטומט ההתניות הדפוק (אלטרנטיבי\\הנאופסיכואידי\\רוחני\\ המסורתי-מחק את המיותר או הוסף כאוות נפשך) או מצפן רצון הלב לא לקחת כמובן מאילו שום דבר!-כי מה שמובן מאליו-מת.להיות חדש,להיות מכבד באמת,את החיים,את הלב-שזכינו לחלוק ולקבל לב בזכות נדירה! אין תעודת ביטוח שנעשה את ''הדבר הנכון''-כולם מנסים לעשות את הכי טוב שהם יודעים-גם כשזה מעוות,גם כשזה ביטוי למצוקות שנהינו כבני-אדם,ומהמקום הזה ניפתחתי לחמלה כלפי הורי, ומשתדל לעשות טוב יותר עם עצמי ומשפחתי. תודה על המסע המשותף,אחי! דניאל ממטע. הגב לתגובה זו          איחוליי         מושון,    30/08/07 06:30 על מה שנשמע כמו סגירת מעגל כנה ואמיתית עם הורייך...בהצלחה במסע! יום טוב הגב לתגובה זו 12.  כל ילד והגישה שמתאימה לו     MS,  PH,    29/08/07 20:09 הילדים שלי צריכים מסגרות מוגדרות, של מחנך, או שיאכלו אותי בלי מלח. ילדים עם אופי חזק ודעתני, צריכים לצד האהבה גבולות ברורים. מובן שיש מצבים שהמאסטר צריך להתערב, אבל כל אחד צריך לקבוע לעצמו את המינון, אין דרך אחת שעובדת בשביל כולם. הגב לתגובה זו          כל ילד צריך גבולות         מושון,    30/08/07 06:29 אלא שהתהליך של שימת גבולות (כגון לא לתקוע אצבעות בתוך השקע החשמלי) צריכה לבוא ממקום מאוד מסוים ועלולה בנקל להגיע למקום בו הכל אסור ולהכל יש גבולות, מקום בו אתה מעניש את הילד בקרירות רגשית ובכעס שלך כעונש על מעשיו... יש הבדל גם באופן שבו אתה מציב גבולות - בטון, בכעס שאתה מפגין (שאתה לא צריך להפגין!), הדרך הכי טובה היא לחשוב על פתרונות יצירתיים (כמו זה שמתואר בכתבה), במקום לדוגמא לגעור בילד בנוגע לשקע החשמלי בגיל צעיר מספיק שתדאג למיגון ותכוון את הילד לעיסוק יצירתי ומעניין לא פחות משקע חשמלי...יש מקום שמגיע ממקום חיובי שדואג גם להבהיר שהצבת גבולות אינה סותרת את האהבה - העיצה הכי טובה שלי...כשהילד עושה משהו מזיק, תן לו חיבוק, תרחיק אותו מהאיסור, תסביר (באם הילד גדול מספיק בכדי להבין) וכוון אותו לפעילות יוצרת... במקום לאסור עליו לעשות בלאגאן, תלמד אותו לנקות ולסדר באווירה חיובית... גם לי יש ילדה שנהנית (כמו כולם אני משער) לפתוח את צבעי המים ולצבוע את הספה בסלון...אין ''דרך'' שעובדת בשביל כולם, אבל כל הילדים זקוקים לתחושה שאוהבים אותם בלי תנאי, ושהאהבה אינה תלויה בדבר - שים לב לא ליפול להתניית האהבה שלך בהתנהגות ראויה שלהם...ותהיה יצירתי בפתרונות, התפקיד שלך הוא לתת להם מקום בטוח להתנסות, לא ללמד אותם לפחד! יום טוב הגב לתגובה זו              ומה הילדה תעשה מחוץ לבית?             עיני רון,    30/08/07 12:11 בגן, אצל השכנים, הסבתא והחברים - היא תיגש לשקע ותדחוף את האצבעות. אם לא תלמד אותה שאצבע בשקע זה סכנה (כמו שכל חיה מלמדת את עולליה סכנות מהן) - אני חושש לשלומה של ילדתך. הגב לתגובה זו                  בצורה הכי ברורה שאני יכול                 מושון,    30/08/07 18:05 גבולות יש לשים! ילדים חייבים גבולות! במיוחד בתחומים של סכנה פיזית! אבל יש כמה דרכים לשים גבול. 1-לצעוק ולהפחיד ולכעוס ולאיים ולהעניש כלומר לגרום להתניה רעה - הרבה פעמים זה יצור פחדים לא רציונאלים, לפעמים זה יתפרש לילד כאהבה מותנית, כלומר שההתנהגות שלו משפיעה על מידת האהבה שלך אליו, ולפעמים זה אפילו יגביר את הסקרנות אל מוקד הסכנה... 2-בגיל שבו אין טעם להסביר עדיף להיות פונקציונאלי ולסלק את הילד מכיוון הסכנה לכוון אותו לעיסוק פורה יותר. בגיל שבו יש הבנה בסיסית בלבד, להגיד לא, להרחיק, לחבק ולהסביר במונחים פשוטים ובצורה נעימה (משהו כמו ''אני אוהב אותך ואני לא רוצה שזה יעשה לך פצע'') ואז לכוון למקום אחר - בגיל הזה, אגב הילד לא נמצא לבד בשם מקום! לא אצל ילדים אחרים לא בגן ולא בבית ולכן הטיעון שלך פשוט לא תקף פונקציונאלית. בגיל עם הבנה מספיקה - להסביר על בסיס שלכל פעולה יש תוצאה (ולא עונשים), ילד שמבין למה אסור לדחוף אצבע לשקע עדיף תמיד על ילד שמפחד מהכעס שלך והעונשים שלך אם הוא ידחוף לשם אצבע - כמו שאמרת, יום אחד אתה לא תהיה בסביבה וכשלא תהיה בסביבה ואין מי שיעניש אותו מה יעצור אותו?...עד אז תלמד אותו לסמוך עלייך, לא לפחד ממך - מובן שהדאגה הפיזית באה לפני הכל! כל זה לגבי סכנות, לגבי דברים כמו תרבות אכילה (לא לזרוק אוכל על הרצפה), עדיף ללמד אך ורק מתוך חיזוק התנהגות חיובית ולא להגיב בכעס על התנהגות שלילית. שים לב לא ''לתרבת'' אותם יותר מדי ולתת להם גם להנות מאוכל בדרכים ''יצירתיות'' - יהיה להם מספיק זמן כדי לאכול בצורה נאותה במסעדה (מתי אתה בפעם האחרונה דחפת את ילדייך אל תוך ג'לי?) בגן כבר ילמדו אותו לאכול, ישוו אותו לילדים אחרים, יפלטו שטויות כמו ילד רע, ותראה איזה יופי דני אוכל, כל חייו הוא יקבל התניות חברתיות בכפית מכל מיני כיוונים, יהיו מספיק אנשים שיחנכו אותו ישפטו אותו יאיימו עליו וינסו להכניס אותו לתבניות החברתיות שכל כך נחוצות לקיומינו, אבל אף לא אחד מהם יטרח לדאוג שהוא ירגיש נאהב - זה התפקיד שלך!, תדאג לתת לו הגנה הן ברמה הריגשית והן ברמה הפיזית ולהיות המקום הבטוח שלו ולא המקום בו הוא מפחד מעונשים... הגב לתגובה זו 11.  לא הבנתי מה קרה עם הסיר?     מישהו,  דואג,    29/08/07 17:38 לא סיפרת אם הבאת לה את הסיר. אני מבין שכן. לא הבנתי למה אתה חושב שלא תצא לך ילדה פשוט מאוד פונקת שמתקשה להתמודד עם מושג הגבול החיים, רק בגלל שאבא שלה התקשה לעמוד בפניה? הגב לתגובה זו          מניסיון - לא         לומדת מניסיון,    29/08/07 19:13 גידלתי את הבן שלי בשיא החופש והפינוק, הייתי שטיח לרגליו, יצא לי ילד נוח ושמח ועם גבולות פנימיים טבעיים. ילד שאוהב את עצמו ומרגיש נוח עם עצמו. מרוצה מעצמו. את הבת הגדולה גידלתי אחרת, עם הרבה יותר גבולות וביקורת ו''חינוך'' ועם הרבה קונפליקטים ומאבקי כוח ודרישות, יצאה מפונקת ותובענית ומתוסכלת. לא מרוצה מעצמה. בכל מקרה אני חולה על שניהם :) כמה מזה האופי והנטיות שאיתם נולדו, הקארמה והשמארמה, מי יידע? הגב לתגובה זו 10.  מתגעגעים ואוהבים     תמי,דני,מאי וים,  בת חפר,    29/08/07 17:17 קראנו,נזכרנו באהבה,בחוכמה,במקוריות היצירתית שבה ליווית אותנו בדרך. כיף לקרוא, להתרענן בגישה החנוכית הכל כך משחררת שלך. קרועים עליך ומתגעגעים תמי,דניאל,מאי וים הגב לתגובה זו          תודה מאד!         שי,    29/08/07 18:27 אוהב ומודה על כל מה שאיפשרתם לי. שי הגב לתגובה זו 9.  אוכל ראשים     מואר אורי,    29/08/07 17:16 נודניקים לא חסר הגב לתגובה זו 8.  כנראה שהחינוך שלך לא כזה רע     גרביים ארוכות,    29/08/07 15:30 אם להורים שלך יצא ילד שכותב כאלה דברים :) הגב לתגובה זו          נתנו לו מספיק כדי שיוכל לתקן, לשפר, לאהוב!  ל"ת          מושון,    29/08/07 16:12 הגב לתגובה זו 7.  מדהים ונפלא! תודה תודה ושוב תודה!     מושון,    29/08/07 14:19 אין לי טיפת ביקורת, תיקונים קשקושים...זה בדיוק המקום שבו אמורה להיות הורות, זה ההבדל בין הורות ל-''חונכות'' הפתאטית של שי טובלי, זה בדיוק המקום החם שאנחנו יוצרים לילדינו וזה בדיוק איך עושים עולם טוב יותר! לגזור ולשמור! יום נפלא! הגב לתגובה זו          תיקון-התכוונתי לכתוב-''זה בדיוק המקום שאנחנו אמורים ליצור לילדים ...  ל"ת          מושון,    29/08/07 15:00 הגב לתגובה זו 6.  מתגעגעים לבילבי  ל"ת      מר נילסן,    29/08/07 13:54 הגב לתגובה זו 5.  מילים     אבא,    29/08/07 13:35 ..............................................................................................................................................................................................................................................................................................................מילים, ומה אתה עושה גיבור גדול שלי כשמסתבר שבילד בן ה3,4,5 נכנס שד ה''סרבנות'' המלווה בשד ההיפר אקטיביות, עד שהילד בן 10 וכל המשפחה מובסת, האחות הגדולה בת ה13 מתעבת אותו ואת מעשיו חברים כבר מזמן אין כי מי רוצה לשחק ולבוא לילד שתמיד בסוף הביקור רב איתך. אפילו המשפחה המורחבת מתקשה לשאת אותו. ההורים מותשים שלא לדבר על כל הנסיונות, המומחים, הפסיכיאטרים והאלטרנטיבים למינהם שניסו לעזור, ובאמת מכל הלב ניסו וגם גבו כסף, אבל זה שטויות כי במילא אין רצון לצאת לחופשה משפחתית במצב הזה. אז הכסף הולך לטיפולים. ובכן מי הציל את המצב? הרפואה הציבורית המושמצת, המחלקה הפסיכיאטרית לילדים בסתם בית חולים ממשלתי ובהמשך פנימיה טיפןלית לא מפורסמת . ואז עם איזו שהיא תקווה לעבור את גיל ההתבגרות בשלום אפשר להתחיל שוב לאהוב. באהבה לבני הגב לתגובה זו          JUST ...         SOMEONE,    29/08/07 18:32 THE CHILD NEED ATTANTION AND LOVE AND RESPECT THATS ALL TRY TO GIVE YOU AND ALL THE FAMILY AS MUCH AS YOU CAN BEFOR HE ASK JUST GIVE HIM UNTIL HE WOULD BE ABLE TO TAKE SOOOOOO MUCH LOVE AND HUGES ETC......TRY TO DO THAT EVERY 5 MIN FOR ABOUT A WEEK THEN SEE IF THE BEHAVER HAS CHANGED HOPE I HELP I AM JUST ..... I THINK THAT WILL WORK הגב לתגובה זו 4.  10 קבין של קסם ירדו לעולם-11 נטלה הג'ינג'ית שבתמונה  ל"ת      מקסים הקוסם,  קוסמולוגיה,    29/08/07 13:15 הגב לתגובה זו 3.  ת'זוב אותנו מהברברת,הילדה בתמונה זה הדבר המקסים ביותר שנולד אי פעם!  ל"ת      ג'ינג'י של פעם,    29/08/07 13:14 הגב לתגובה זו          זו דמות ממוחשבת         יוסי,  ת"א,    29/08/07 16:10 או שאני צנצנת. הגב לתגובה זו              יוסי מת''א             בזיל,    30/08/07 02:06 אתה צינצנת הגב לתגובה זו 2.  כתבה מקסימה     אור,  מעלה אדומים,    29/08/07 11:39 שכתובה ברגישות, בתבונה ובאהבה כל הכבוד נהניתי לקרוא. הגב לתגובה זו 1.  אהבתי..  ל"ת      מרקו,    29/08/07 11:13 הגב לתגובה זו          תודה         נירית רומיק,  רחובות,    29/08/07 23:49 שי תודה על התזכורת מחכה לצאתו של הספר בכליון עיינים.... נירית הגב לתגובה זו