תגובות עד כה: 17 תגובות, ב- 7 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 7.  גם בהודו ז לא היה מנהג - אבל היה לזה ערך סיפורי     מיכל,    02/08/07 09:28 זה בא לקחת את האדם אל ''קצה'' יכולת האמונה שלו. דרך סיפור אנשים יכולים היו לחוות את עוצמות ההקרבה ואחר כך לחזור הביתה וליישם את זה - לא על ידי הקרבת הילדים שלהם כמובן, אבל על ידי קורבנול גדולים שעד אז לא שקלו לעשות. הגב לתגובה זו          לפי מיטב הבנתי         מושון,    02/08/07 13:46 דווקא היו זרמים בהודו שכן הקריבו ילדים, היום יש ועוד איך אנשים שמקריבים איברים הלכה למעשה... אותו סיפור בחברה שאחד מחוקיה הבסיסיים הוא ''לא תרצח'' ורואה בהטלת מום עצמית כחטא מהווה סיפור בעל משמעות שונה לחלוטין מחברה אשר לא מכילה את התפיסות הללו, מה גם שהסיפור אינו אותו סיפור. יום טוב הגב לתגובה זו              מה? מושן, על מה אתה מדבר?             האשמות שווא!,    02/08/07 18:42 הרי בהודו יש ערך הרבה יותר רחב מ''אל תרצח'' - יש שם אהימסה - היעדר אלימות! וחוץ מזה איפה שמעת על מקומות שכן מקריבים ילדים? תבסס את הדברים שלך על משהו לפני שאתה מטיח האשמות שווא הגב לתגובה זו                  תשובה                 מושון,    05/08/07 12:38 היו שבטים בהודו שקיימו טקסים שכאלו עד לא מזמן (לפני מאה/מאתיים שנה) כדוגמת ''בני-הקונד'', ה-''דארסייה'' ועוד... יום טוב הגב לתגובה זו                      מושון, איפה אפשר למצוא חומר על זה?                     האשמות שווא,    06/08/07 17:44 נשמע מעניין. אם כי, האם השבטים הללו הם הינדים? האם הם ניזונים מאותה תרבות סיפורית? ועונים על ערכי החיים ההידניים? ועד כמה ניתן להכליל אותם כ''הודו''? האם הם דוגמא מייצגת? אשמח לשמוע ממך הגב לתגובה זו 6.  לגבי עקידת יצחק     מושון,    02/08/07 07:45 אני חושב שהגרסא היהודית לסיפורי העקידות (שהיו נפוצים גם בצד המעשי...) מנסה לומר משהו מעט שונה ממה שהיה נהוג בזמן שבו הלכה למעשה הוקרבו גם אנשים לאלים. הרעיון לתפיסתי הוא לומר שהדבקות באלוהים צריכה להיות כל כך חזקה שתהיה מוכן להקריב אפילו את הבן שלך בשבילו - אלא שיש פה עוד מסר שלא קיים בסיפורים אחרים והוא שלעולם לא תדרש לעשות כן ע''י אלוהים! זה המסר כפי שאני רואה אותו בסיפור של אברהם ויצחק - הוא מצד אחד משתווה לרמת הדבקות שהייתה קיימת כלפי אלילים באותה תקופה, אלא שבו זמנית הוא מבטל את המנהג הנורא הזה! יום טוב הגב לתגובה זו          הי מושון,         יעל,    06/08/07 17:46 אתה אומר שהיו סיפורי עקידות על-אמת בקרב היהודים? הגב לתגובה זו 5.  מיה, תודה, כתבה מעולה     NAMASTE,    02/08/07 00:35 החכמתי והעשרתי את עצמי. הגב לתגובה זו 4.  מזעזע!!!  ל"ת      חיה,    02/08/07 00:14 הגב לתגובה זו 3.  מקסים, הכי אהבתי -     מיטל,    01/08/07 20:23 את השאלה שלך: בלי הדבקות של האלים מה יוותר מהם? ומה יוותר מאיתנו? מה באמת נשאר מהאדם אם הוא מאבד את הדבקות, וזה לא חייב להיות באל. היכולת להיות דבק במישהו או במשהו מעניקה לנו משמעות לחיים. הגב לתגובה זו 2.  הסיפור על הקרבת הילדים מצמרר!     יעל,    01/08/07 19:07 מה הפער בין סיפורים כאלה לבין המציאות? כלומר, אני מניחה שהם צמחו והתקבלו בקרב חברה שרואה את המקרים האלה כאפשרות סבירה. אבל באמת עשו דברים כאלה בפועל? אולי מישהו יודע? הגב לתגובה זו          גם לנו יש את סיפור עקידת יצחק. מה ההבדל?         shantideva,    01/08/07 20:25 גם עקידת יצחק זה מצמרר. הגב לתגובה זו              ההבדל הוא בטיימיניג             יגאל שילון,    02/08/07 02:23 אלוהים עוצר את המתיחה סרת הטעם הזו בזמן. הגב לתגובה זו                  גם בהינדואיזם הוא עוצר                 ויאסה,    02/08/07 10:08 קרא בפוראנות את סיפורו של ג'אדה בהאראט אשר חבורה של טאגים ניסו להקריבו לאלה. האלה לא יכלה ליסבול את מראה קורבן האדם ופרצה מתוך הפסל ואז הרגה את הטאגים. ובכלל, אם תציץ במקומות נוספים בכתבים הינדים תיראה שהם יוצאים נגד התופעות הללו. הגב לתגובה זו                      הי ויאסה,                     מיכל,    02/08/07 10:42 תוכל אולי לשלוח אותי למראה מקום מדויק של הסיפור? אולי אתה זוכר פחות או יותר מאיפה הוא? נשמע סיפור מעולה הגב לתגובה זו                          הנה:                         ויאסה,    02/08/07 17:51 בהגוואד-פוראנה (שרימד בהגוואתם) קנדה 5, פרקים 7 עד 13 :) הגב לתגובה זו 1.  הבלוג הכי טוב ברשת     ש,    01/08/07 16:09 הוא הבלוג של מיה ב''רשימות''. הגב לתגובה זו