תגובות עד כה: 147 תגובות, ב- 28 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 28.  מצחיק     בן,  צפון,    30/07/07 19:14 שהיחיד שמבין מהו סבל הוא לא הבודהיסט. אם הייתי זורק לבודהא אבן בראש, הוא היה מדמם והיה כואב לו. הגב לתגובה זו 27.  ל-''לא אני'', העולם מתחלק לשלושה סוגים     מ.,    28/07/07 19:07 של אנשים בתשובה לשאלה למה דברים קורים: 1.מדעית/סטטיסטית - הכל קורה ואפשר להסבירו לפי המדע. או כמו שאתה אומר התאונה קרתה לי כי אני לא נהגתי בזהירות או כי מישהו אחר לא נהג בזהירות. 2. כוח עליון - אלוהים לצורך העניין, מחליט למי תהיה עכשיו תאונה. 3. חוק סיבה ותוצאה (קארמה), אני בעבר פגעתי בחיים של מישהו אז עכשיו אני חווה פגיעה בחיים שלי ע''י תאונה. יש גם כאלה שלא מאמינים בכלום מכלום ויש את אלו שמשלבים את שלושת העליונים ביחד איך שנוח להם, לפעמים מדע לפעמים אלוהים ולפעמים זה קארמה. עם הגישה המדעית יש הרבה בעיות שעדיין לא מסבירות את הלמה של מה שקרה... הם יכולות להסביר מצויין את האיך שהתאונה קרתה. כמו: הוא עבר באור אדום, אני לא נהגתי בזהירות, לא היה מספיק אויר בגלגלים וכו... אבל עדיין לא להסביר למה דווקא לי, דווקא עכשיו. מה שאומר שאין לי הרבה שליטה על החיים שלי ועל הדברים שקורים לי. בגישת הכוח העליון, שוב אין לי הרבה שליטה על החיים שלי כי אני לא מבין לפי איזה חוקיות קורים לי דברים טובים או רעים כי הכל לבחירתו של אותו כוח עליון. בגישת הסיבה ותוצאה הכל בשליטה שלי, איך שאני אתנהג לזולת כך יחזור לי בעתיד. עדיין אין שום הוכחה (כמו שאמרת) לזה שקארמה עובדת והיא בדיוק כמו שאין הוכחה שיש/אין אלוהים. אבל.... אבל, אתה יכול לבדוק את הקארמה, קח לך תקופה של כמה חודשים (נניח חצי שנה) ותנסה להתנהג בנדיבות רבה ככל האפשר לזולת ותראה מה יתחיל לחזור אלייך בעוד חצי שנה, זה עדיין לא מוכיח כלום אבל זוהי התחלה. אם משקרים לך הרבה בחיים שלך, או גונבים ממך הרבה, תתחיל מזה. קח לך חצי שנה שאתה לא משקר לאף אחד (מדבר רק אמת ואפילו לא שקר לבן), או שתפסיק לקחת דברים לא שלך בלי רשות ותתחיל לשמור על רכוש של אחרים ואז תראה מה יקרה אחרי חצי שנה... אם פתאום יהיו בחייך פחות אנשים שמשקרים לך או פחות גניבות בחייך אז תוכל להתחיל להאמין שזה אולי נכון. אל תאמין בזה סתם ככה, לך תבדוק את זה!!! רק ככה האמונה תהיה מבוססת, עד שלא תבדוק לא תדע. הגב לתגובה זו          קארמה ואלוהים         לא-אני,    29/07/07 00:32 קודם כל, שימ\י לב שהשאלה 'למה' שאת\ה שואל\ת היא שאלה שאנחנו שואלים בשפה היומיומית לגבי מניעים של בני-אדם, בניגוד שלאלה 'איך' שקשורה להסבר סיבתי (מדעי). כלומר את עושה כאן האנשה של העולם הדומם ומהבחינה הזו את בדיוק כמו המאמינים באל. דבר שני, שימ\י לב שבהזמנה שלך לנסות ולהיווכח בתוצאות החיוביות של הדרך שלך, את דומה למחזירים בתשובה ולמטיפים האוונגליסטים מ-700 Club. אני לא רואה איך בשיטה שלך יש לנו יותר שליטה על החיים שלנו מאצל היהודי המאמין, למשל. אם קורה לך משהו את יכולה להטיל את האחראיות על משהו שעשית לפני שנים או בגלגול קודם שאת לא זוכרת, אבל את לא יכולה למנוע את התוצאה של הקארמה ברגע ההווה. מהבחינה הזו, יש לך שליטה באותה מידה כמו במצב שבו אלוהים הכול-יודע מעניש אותך על המעשים שלך מהעבר. אני בתור חילוני משתמש בשאלות 'למה' לגבי מניעים של בני-אדם ובשאלות של 'איך' בהקשר של הסברים סיבתיים. וכך אני מסביר שינוי בהתנהגות של אנשים כלפי - הדימוי שלי בחברה השתנה בעקבות השינוי ההתנהגותי שלי, האנשים שאני בוחר להיות איתם בקשר הם ישרים יותר וכדומה. הגב לתגובה זו              תבדוק אותי. לא מנסה להחזיר בתשובה             מ.,    29/07/07 09:56 כי אין לך שום איסור (כמו לשמור שבת) ואין לך אף אחד להתפלל אליו וללכת לבית כנסת וכו... סה''כ תתחיל לשנות את התנהגותך לזולת. כמו שאמרת על ההווה אין לנו שליטה, ההווה קורה והוא תוצאה ישירה של איך התנהגתי בעברי לזולת. אבל, אני יכול לשנות לי את העתיד, אני יכול ליצור לי עתיד טוב יותר ע''י שאתנהג לזולת בצורה טובה יותר. אם הבוס שלי בא וצועק עליי, זה כבר קורה בהווה, אין לי שליטה על זה ואני לא יכול לשנות את זה, אבל אם אני מבין שזה בא מקארמה וממה שעשיתי לזולת בעברי (במקרה הזה צעקתי על הזולת בעברי) אז אני לא אגיב בצעקה חזרה כלפי הבוס שלי (מה שצריך להיות התגובה שלי בלי כל קשר לקארמה). אם אני אגיב ואצעק עליו חזרה, אני מבטיח שבעתיד יהיו בחיים שלי אנשים צועקים שיבואו ויצעקו עליי. לגבי שאלת הלמה... אפשר להסתכל על זה כמו שאתה מסתכל אבל בשלב כלשהו של חיי אני התחלתי לשאול את השאלה קצת יותר לעומק. למה בן אדם א' זוכה בלוטו, למה לבן אדם ב' אין כלום, למה דווקא עשיר זוכה בלוטו? למה קרתה התאונה הזאת דווקא לו/לה? למה נולדתי דווקא במדינה הזאת? למה , למה , למה... שאלות מהותיות ועמוקות. ויש כמה אפשרויות לתשובה, אחת היא כמו שאתה אומר, אין שום תשובה, הכל קורה, ככה הם החיים וזה המצב.. ככה חייתי את מירב חיי, אבל זה לא סיפק אותי משום מה, כי אין לי שליטה על חיי הדברים פשוט קורים לי. יש כמובן את אפשרות האל, אני בדקתי אותה לעומק, ולי היא לא התאימה, אני לא אכנס לפירוט, אבל כל אחד ומה שמתאים לו, אני לא התחברתי היו מלא דברים שחסרים, הכי הפריע לי שזה נשען על אמונה חזקה בלי שום דרך לבדוק ולהוכיח. ויש את אפשרות הקארמה, חוק סיבה ומסובב. שיכול מאד להיות שגם זה לא נכון אבל לפחות נתנו לי כלים לבדוק את זה. למדתי על זה המון, הסבירו לי איך זה עובד, ועכשיו אני בודק את זה, אני מנסה להתנהג אחרת כלפי הזולת ואני אראה איך יהיו חיי בעוד חצי שנה, שנה.. מה זה להקדיש שנה למחקר כה פשוט ביחס לכמות הסבל שאני חוויתי עד כה בשנותיי? מקסימום זה לא עובד וזה לא נכון, אז שנה הייתי הכי נחמד שאני יכול לזולת, עזרתי לו בכל יכולתי (כסף, אוכל וכו) דיברתי אמת כל הזמן, לא שיקרתי לא סילפתי דברים, לא ריכלתי על אנשים, לא פילגתי בין אנשים ולא הרגתי ולא פגעתי באף יצור חי! מקסימום הייתי בן אדם יותר טוב, ושום דבר לא חזר אליי כמו שהקארמה טוענת. חשוב מאד להטיל ספק בכל מה שאומרים ולא ללכת סתם באמונה עיוורת אחרי מישהו או תורה כלשהי אבליותר חשוב זה ללכת ולברר ולבדוק את אותו ספק. הגב לתגובה זו                  טוב, בהצלחה לכולנו בדרכנו.  ל"ת                  לא-אני,    29/07/07 20:45 הגב לתגובה זו 26.  כל כך ישראלי - לדבר מבלי לדעת !     שמוליק,  ירושלים,    26/07/07 11:44 ללמוד בודהיזם טיבטי זה כמו ללמוד מתמטיקה ולוקח הרבה יותר שנים. כל אי ההבנות - של הכותב ושל המגיבים - נובעים פשוט מחוסר הבנת החומר. הגב לתגובה זו          כל כך ישראלי מצדך...         אלון,    26/07/07 21:42 למה? גם אני קראתי את המאמר, נהנתי ואני חולק עליך. יתרה, היה ויש לך טענה מנומקת, נשמח אם תשתף. הגב לתגובה זו          כל כך ישראלי מצדך..         אלון,    26/07/07 20:22 על מה ולמה? גם אני קראתי את המאמר, נהנתי ממקוריות המחשבה, ואני חולק עליך. היה ויש לך הערות מנומקות, שתף אותנו. הגב לתגובה זו 25.  ל-א'     מושון,    25/07/07 15:57 מה איכפת לך מה יעזור לי או לא, אני רוצה לדעת מה השאלות שנשאל ומה היו התשובות, למה? כי זה מעניין אותי! כי החיים הם חוויה של גילוי, של חיפוש, של סבל לצד שמחה, של כאב לצד עונג, של לידה אל מול מוות ואני מאושר מכל רגע שאני חי כדי לחוות הכל, אני לא צריך את הטובות שלכם כדי לפתור אותי מהסבל! ריקות אני מבין, אחדות אני מבין, וקארמה אמיתית היא יותר מה שהגברת למטה אמרה - יש קארמה אישית, זוגית, קבוצתית וכ''ו וכולם שזורות בכולם... אז תן לי לדאוג לקארמה שלי ולקארמה של ילדיי (ובאמת שאני דואג לה!). זה מזכיר את השטויות לגבי שמי שקורא את ספר הזוהר לפני גיל 45 משתגע...ממש משכנע! ''זה לא יעזור לי לצאת מהסבל'', עלאק... מה הם 14 השאלות ומה הוא ענה? מישהו מוכן לא להתחמק? מישהו מכם בכלל יודע? יום טוב הגב לתגובה זו          מה זה הקשקוש הדמגוגי הזה?         רש''ש,    26/07/07 15:04 שמי שקורא את הזהר לפני גיל 45 משתגע.. שוב שאבת המצאות ממוחך הקודח? נאמר שלא מומלץ ללמוד קבלה עד גיל 40 , אבל כהרגלך אתה פולט שטויות והמצאות ללא ידע כמו שחלקת עלי שהזוהר נכתב לפני 1600 שנה בעוד שידוע לכל שהוא נכתב לפני 2000 שנה. עשה לעצמך טובה, בדברים שאינך מבין פשוט תשתוק, כי הנך מגלה אווילות על ימין ושמאל בתג' מסוג כזה, ווכן אני חושב עדיין שהנך אכול שנאה עצמית! אחרת לא היית יורד לשפלות שכזו בכל מה שנוגע לגבי יהדותך. הגב לתגובה זו              רש''ש יקר             מושון,    29/07/07 09:18 40, 45...כך או אחרת יש גישות שאומרות שאסור ללמוד קבלה עד שלא לומדים את הפשט/דרש ו-רמז לפני (בניגוד לגישה הספרדית ס-פ-ר-ד), יש כאלו שאומרים שאסור ללמוד קבלה לפני שאתה נשוי ויש כאלו שאומרים שאסור ללמוד קבלה לפני גיל 40 ויש זרמים שאומרים כי לנשים אסור ללמוד קבלה...יש כמויות של אמירות מצד זרמים שונים...אין לי מושג איך יש לזה קשר להיותי אכול שנאה עצמית?!?, האם אני אמרתי זאת? האם המצאתי את האמירות האלו? מה בדיוק הטיעון שלך? לאיזו שפלות ירדתי?. ספר הזוהר ע''פ מחקרים אקדמיים נכתב ע''י רבי משה ליאון לפני 800 שנה (1260 בערך) - ע''פ מאמינים יהודיים הוא נכתב הרבה לפני ויש מחלוקת, לעולם לא טענתי לצד זה או אחר לעולם ולא תוכל למצוא טענה שכזו באף אחד מהשרשורים שלי פה! יצאתי נגד זה שדווקא בנושאים שהכי מעניינים (המהות של הכל) ה-בודהיסטים פה לא רוצים להיכנס מתוך איזו פטרונות שבה הם כביכול דואגים שאני אאבד את דרכי ושזה לא יעזור לי...מה הקשר שלך לוויכוח שלי עם הבודהיזם? עדיף שתתמקד בדיון שלנו בנושא הקישורים שנתת...שם משום מה אתה דומם יום טוב הגב לתגובה זו                  מושון יקר, בא נעשה סדר..                 רש''ש,    29/07/07 14:09 יצאתי תגר נגד אמירתך שמי שקורא את הזהר לפני גיל 45 משתגע.. ואין לזה שום קשר לקבלה כי זהר יכול לקרוא וללמוד כל אחד כולל נשים. לגבי לימוד הקבלה, ע''פ הזרם האורתודוקסי הגישה היא ללמוד קבלה לאחר שלמדת את הש''ס ,הגעת לגיל 40 והנך נשוי, זהו הקונצנזוס, עם פה ושם יוצאים מהכלל, ושאל כל בר דעת שידוע שהזהר נכתב לפני 2000 שנה ואין על כך עוררין, איני מתימר להכנס לדיון על בודהיזם, (ששנינו אגב לא תומכים בו), לגבי השאר- נראה לי שמיצינו את הנושא בהשארנו חלוקים, ואין טעם עוד לדוש בנושא. שבוע טוב הגב לתגובה זו                      רש''ש...                     מושון,    29/07/07 20:40 זו לא האמרה שלי...זו אימרה עממית שאין כמעט אדם אחד שלא שמע אותה, אני מזלזל באמירה הזו לא פחות ממך, אין שום סיבה כלשהי לצאת נגדי, יצאתי נגד אמירות שכאלו! לא נגד הקבלה! ונראה לי שדוקא כאן אתה תומך בי. לגבי ספר הזוהר, אני לא הולך לנהל את הויכוח הזה, לפי מחקרים אקדמאים (שככל הידוע לי נסמכים בעיקר על סגנון ספרותי, ועל חלופת מכתבים ע''י אשתו של רבי משה ליאון) ספר הזוהר נכתב רק ב-1260 בקירוב, אין לי שום רצון להתווכח על הנושא והוא חשוב לי כקליפת השום מכיוון שה-''סימוכין'' מעניינים אותי הרבה פחות מהתוכן... חוץ מזה - מיצינו! יום טוב הגב לתגובה זו                      למושון, בקשר לסוף תגובתי, אנסה להרחיב                     רש''ש,    29/07/07 20:07 את ספר הזה''ר כתב הרשב''י כשברח מהרומאים והתחבא במערה 13 שנה ולמד תורה עם בנו אעזר והיה לו גלוי אליהו הנביא ונתגלו לו רזין דרזין וכתב את ספר הזהר ,אז אפשר לעשות חשבון היסטורי בקשל לכתיבתו, אתה אולי מתיחס לזמן בו הוא נתגלה, על בסיס הזהר כתב האריז''ל את כל תורת הקבלה. אז כמו שאמרתי נותרנו חלוקים עם תהום רבה בקשר לתפישתך את האבולוציה עם הלא אקראיות שבה , ומאידך להאמין בא-ל ולא לפי מה שכתוב בתורה-הבריאתנות, וכן אי הסכמתך לדברי חז''ל שהנם מקור מהימן יותר באם תחשוב, מכל תיאוריה מדעית המנסה לנגוח בבתורה שבע''פ, ובכלל תפיסתך את התנ''ך הינה מוטעית, ואני בטוח שאיני בחברת קוראים ''אוהדת''.. למה למשל שתבטל אותה אבל תאמץ לך מן הסתם את עשרת הדברות? וכן זה שהנך משאיר את נושא הנשמה לתיאולוגים ולאנשי דת? למה? הרי המדע אמור לענות על הכל לפי תפיסתך? אתה מנסה לראות הכל בדרך טבעית ומדעית , וכאן המכשול לאמונה ,(מניסיוני) , הרי להאמין בניסים גלויים ומתועדים שהנם מעבר לטבע, זה הפך האמונה בטבע! וכשתדע להשכיל בזאת, בטוחני שתוכל לשנות את תפיסת עולמך, יש הרבה עוד להוסיף אבל נתתי לך את תמצית רעיוני ובזה אנוחם.. יום טוב הגב לתגובה זו                          תגובה                         מושון,    30/07/07 07:23 אני מכיר את גישת המסורת למי ומתי נכתב ספר הזוהר, המחקר האקדמי (וכבר אמרתי לך על מה המחקר הזה מבוסס) טוען מנגד שרבי משה ליאון (האיש שמצא את הספר) הוא זה שכתב אותו (לא את כולו, רק חלקים, השאר הם כתבים עתיקים ותורת הסוד שבע''פ), אין לי רצון להיכנס לויכוח הזה כי הוא לא רלוונטי כהוא זה מבחינתי! לגבי אקראיות - אם אתה מאמין בהתערבות אלוהית בכל רגע ורגע ובכל מקום ומקום אין שום סתירה בין האבולוציה לבין האמונה באל! כל הויכוח נובע מחוסר הבנה של המובן המדעי של אקראיות שלא מתפרש כחוסר חוקיות, אלא כחוסר היכולת המעשית/עקרונית ***שלנו*** להוציא ניבויים! - זה הכל!, אם תזרוק חופן של מלח והוא יתפזר על השולחן, האם תוכל לצפות היכן יפלו רבבות גבישי המלח? - לא! האם הם כפופים לחוקיות של היקום שקובעת את סדר ומיקום נפילתם? כן! - אם אתה מאמין באל שכל דבר בעולם הוא פועל יוצא ממנו (וזה הרעיון הכללי) הרי שאין שום סתירה בין הטענה שאתה לא יכול לקבוע היכן יפלו גרגרי המלח ובין הטענה כי כל גרגר של מלח פועל כפועל יוצא מהתערבותו של האל... הבריאתנות היא נסיון רע להפוך את התורה לספר פיזיקה! אני לא שותף לה! מבחינת תפיסת עולמי זה כמו לנסות להשתמש בתורה כספר הדרכה לתיקון מכוניות...זה זילות של הספר! ומבחינה מדעית זה לסמן את המטרה לפי הפגיעות - זה לא מדע! לגבי 10 הדיברות, נדבר בהמשך... לא! וכבר אמרתי - וזו הוכחה שאתה לא קורא בעיון את דבריי! אני לא חושב שהמדע יכול להסביר את הכל! האמת היא שגם המדע לא טוען זאת הוא הרי מראש מגדיר את עצמו לגבולות המדיד והחוקי ואין שום הכרח (אפילו לוגי) שהכל הן מדיד והן חוקי... אני לא מנסה לראות את הכל בדרך מדעית ולכן אני גם לא רואה איך ההרצאה שלך קשורה אליי, זו שוב הוכחה שאתה מכניס לשבלונות... אין לי שום מכשול באמונה, האמונה שלי היא לא האמונה שלך ואין לי ספק שאין לך או לאף אחד אחר לקבוע של מי ''נכונה'' יותר...יש לי תפיסת עולם משתנה דינמית שבחונת את המציאות הן השיכלית והן החווייתית שוב ושוב, אני לא קופא על שמריי לעולם, אי לכך אני בטוח שהיא תשתנה, אלא שלעולם היא לא תהיה כשלך פשוט משום ששלי מעולם לא תתקבע! ואין הכוונה לשינויים באמונה באל! אני בניגוד אלייך לא יכול להגיע בכלל לנקודה בה המדע סותר את האמונה שלי, לא משנה מה המדע יגלה! אתה מבין בכלל? כלום! שום דבר שהם ימצאו לא יחפוף ויסתור את האמונה! פשוט כי טרחתי להגדיר טוב טוב לפני זה מה התפקיד של כל אחד מהם, מה הם הגבולות שלהם, ומה המגבלות שלהם... הקיצר, מכיוון שאני כן מאמין באל אין לי מושג מדוע אתה שולח אותי להרצאות שבהם מוכיחים (בדרך לא נכונה , אגב) את קיומו של האל, אני ''השגתי'' את האל עם הרציונאל בעצמי, למה בשם האל אני צריך שמישהו יוכיח לי את מה שאני יודע בטיעוני קש? ולכן כל הויכוחים שלך הם בגדר התפרצות לדלת פתוחה, אתה מוזמן להתווכח על אופי הדלת, צורתה, הצבע שלה - אבל לא אם היא פתוחה או לא!... יום טוב הגב לתגובה זו          מושון היקר         א.,    26/07/07 11:29 ראשית הרשה לי לומר שאין בכוונתי לפגוע בך בשום צורה ואם כך קרה אז אני מתנצל. שנית, ע''פ הבודהיזם הקארמה היא אינדוידואלית בלבד, אך ורק אישית, אינה ניתנת להעברה ואין כזה דבר קארמה זוגית, קבוצתית וכו... יש חוויה וראיה קארמטית משותפת לקבוצות, לדוגמא מטוס שמתרסק ונהרגים קבוצה של אנשים, אין הדבר אומר שהייתה להם קארמה קבוצתית של למות, אלא שלכל אחד הייתה הקארמה האישית שלו ולכולם הייתה את אותה חוויה ואותה הבשלה של קארמה באותו הזמן. אז כפי שאתה שם לב יש לך עדיין חוסר הבנה בקארמה, וגם מהתכתבויות שלך למטה אני מבין שחסרה גם הבנה של ריקות (אני לא מזלזל בך וביכולת שלך להבין אלא פשוט אומר שעוד לא למדת את זה מספיק לעומק). לגבי השאלות של בודהה שזה בטח מה שמעניין אותך, ה-14 שאלות הם בדיוק אלו שאתה שואל כל יום, כמו מה יהיה בסוף העולם, מתי סוף העולם, מה היה הרגע הראשון של התודעה, למה היא התחילה וכו... שאלות בסגנון הזה, בשלב הזה מושון, אין טעם לענות עליהם כי הם לא יספקו אותך, ורק יגרמו לך להבעת זילזול, ציניות וביקורת על הדרך, מה שלא יקדם אותך ועלול להסיט אותך מהדרך. אני אתן לך אבל טעימה קטנה לסוג תשובות שנענו, אנא ממך קח בחשבון שכרגע אין אנו מסוגלים להבין זאת עד הסוף. המיינד שלנו חושב שיש זמן, הוא חושב שיש עבר, הווה ועתיד ועל כן אנחנו מניחים שיש התחלה יש אמצע ויש סוף, אנחנו בטוחים שלכל דבר יש התחלה ויש סוף אבל זה פשוט חלק מהבורות שלנו שהמיינד שלנו ספוג בו. אני לא חושב מושון שאתה באמת מאמין שאתה באמת מאושר. אני חס וחלילה לא מאחל לך סבל אבל העובדה היא שאין לך (כמו לכולנו) שליטה על האושר שלנו, אנחנו לא יודעים מתי הוא יבוא ומתי הוא ילך. אני לא מאחל לך או לבני משפחתך משהו רע אבל אם חס וחלילה מחר תכנס בך מכונית ואתה תתאשפז בבית חולים עם גוף שבור וכאבים עזים האם תכתוב את אותם הדברים על האושר שלך? ואם זה יקרה חס וחלילה לאחד מהילדים שלך? ואני בטוח שיש לך מספיק תובנות ומודעות לדעת שאין לך שליטה על כך, ואין לך שליטה על האושר שלך או על הסבל שלך. בבודהיזם מנסים קודם כל להראות לך שאין לך שליטה על כך, ואחר כך ללמד אותך מאיפה הדברים האלו באים ואיך לחסל אותם ולגרום להפסקותם של הדברים שגורמים לנו סבל ולהביא רק את אלו שגורמים לנו אושר. יום טוב לך מושון. הגב לתגובה זו              ל-א.מ.             מושון,    29/07/07 09:37 אני לא ספוג בשום בורות לגבי קיומה ההכרחי של התחלה וסוף...ולא ספוג בשום בורות לגבי ריקות (וגם לא קארמה! - לדעתי חוסר ההבנה היא דווקא שלך) ובדיוק לשם אני חותר! - זה בדיוק הדיון שמעניין אותי-האזורים של חוסר זמן, של קיום נצחי של הריקות המשמעות שלהם והאופן שבו קיום זמני ''מוכל'' בתוך קיום נצחי! הבודהיזם מצחיק אותי בכך שאתה יושב כאן ומנסה לשכנע אותי שאין לי שליטה על הסבל ואז אחרי שאני אשתכנע אתה תשכנע אותי שיש לי שליטה על הסבל (קארמה)... העניין הוא שאני כל כך מודה על המתנה של החיים שאני מקבל גם את הסבל (כל סבל) בתור מתנה כחלק מהחיים הללו (ואני מתכוון באמת לכל סבל) - זה לא אומר שאני לא אסבול, זה לא אומר שאני לא אשבר, זה לא אומר שאני לא אבכה, אלא שאפילו אם אני חס ושלום אאבד לדוגמא את אישתי באיזה אסון נוראי אני עדיין מודה מודה מודה על כל רגע שבו זכיתי לחבק אותה במיטה בלכתינו לישון - לא תוכל לשכנע אותי בעד שום סבל שבעולם לוותר על ההודייה העמוקה הזאת! זה שאני יום אחד אאבד אותה (ואני אאבד, הרי אני והיא נמות יום אחד, אולי אפילו מחר) לא משנה כהוא זה מעובדה זו! אני לא בור בעניין הסבל, אני פשוט חי איתו בשלום!-אין לי מושג למה אתה מנסה לשכנע אותי לא לחיות איתו בשלום - זה מגוכך! ונראה לי שזה נוגד לחלוטין את הדרך הבודהיסטית! שים לב אני לא מכחיש שיש סבל, אני לא חושב שהחיים שלי בשליטה (אם יבוא סבל או לא) ואני לא אומר שאני לא סובל - אני פשוט שלם איתו לחלוטין - אז מה בדיוק אתה מנסה ללמד אותי? לא לקבל את הסבל? תסביר! לגבי קארמה, אני מבין לחלוטין את הגישה של הבודהיזם לקארמה, אני פשוט לא שותף לה במלואה, אתה לא צריך לתקן אותי, מכיוון שאני לא מייצג את הבודהיזם... רק ציינתי בהקשר של הכתבה כי בבודהיזם הקארמה היא אינדיבידואלית וביהדות לדוגמא לכלל ישראל יש קארמה ככלל, אני בגישה יותר דומה ליהדות בעניין, כלומר שהקארמה היא גם אישית וגם כללית ובכלל שקארמה היא הרבה יותר מאיזו סיבתיות תודעתית של טוב ורע אלא נעוצה בסיבתיות בכלל! יום טוב הגב לתגובה זו                  מושון אני מצטער מאד                 א.,    29/07/07 15:30 אני ממש מתנצל אם פגעתי בך זו ממש לה הייתה הכוונה (אני מבין שנפגשת מהדרך שבה אתה מגיב לי חזרה עם הרבה סימני קריאה) אז קודם כל אני ממש מצטער ומתנצל זו לא הייתה הכוונה. כל מה שניסיתי לומר הוא שאין לנו שליטה על הסבל של החיים שלנו, הוא יכול לבוא כל רגע ואין לנו שליטה עליו ומכאן נגזר גם האושר שלנו, גם עליו אין לנו כל שליטה, כל רגע הוא יכול להעלם לנו. למה זה? בגלל שכל האושר שלנו תלוי בדברים חיצונים ולא בא מבפנים, כי אם היינו באמת מאושרים עם אושר אמיתי מבפנים אז שום תנאי חיצוני לא היה משנה את זה. בבודהיזם קודם כל מראים לך שיש סבל והמון סבל בעולם, אחר כך מראים לך שאין לך שליטה עליו (כרגע) ואז מנסים ללמד אותך מאיפה הוא מגיע, שיש לו סוף ומה הדרך כדי לסיים אותו (אלו הן הארבע האמיתות הנאצלות שלימד הבודהה) זה סה''כ מה שניסיתי לומר, וקצת בדרך להסביר קארמה וריקות, צר לי אם נעלבת או נפגעת זה לא הייתה הכוונה. בכל אופן מושון היקר, הרשה לי להמליץ לך על ספר נפלא של מאתייה ריקאר (ביולוג צרפתי שהפך לנזיר טיבטי). הספר נקרא: ''בזכות האושר''. הוא מסביר בצורה יפה מאד את תורת הבודהיזם בנושא של אושר וסבל ומצטט בדרך גדולי עם אחרים (פילוסופים כגון אפלטון, אריסטו, קאנט) וכמובן את הדלאי לאמה ומעלה טיעונים ועונה עליהם וגם מראה מחקרים מדעים שנערכו עם נזירים בודהיסטים (התוצאה יפתיעו אותך מאד, כמו שהם הפתיעו את החוקרים). אגב, אביו של מתייאה ריקאר הוא פילוסוף צרפתי והם הוציאו בעבר ספר שנקרא הנזיר והפילוסוף. בכל אופן, אם יש לך זמן לך תקנה את: ''בזכות האושר''. מההכרות הקצרה שלי איתך דרך התגובות שלך אתה תהנה מאד מהספר ואולי הוא יצליח להסביר בצורה יותר טובה למה הבודהיזם מתכוון, ואת מה שאני ניסיתי להעביר בתגובות. מצטער ויום טוב שיהיה לך. הגב לתגובה זו                      !!!!!                     מושון,    29/07/07 20:48 לא נפגעתי!, יש לי נטייה לכתוב הרבה סימני קריאה, אתה יכול לדפדף בתגובות אחרות ותראה את החזרה הזו על סימני קריאה ועל שלוש נקודות...שאני מרבה להשתמש בהם...!!! אלא שמה שאני מנסה לומר הוא שאני לא רואה אושר כמילה נרדפת לשמחה, כי אם להבנה מעמיקה (הבנה חווייתית) לזרימה של החיים כולל טוב וכולל רע, כולל שמחה ועצב ועונג וסבל, אצלי ''אושר'' כולל את כל אלו ולא נפרד מהם - כלומר שהמנגינה הזו של החיים היא האושר עצמו! ולכן כשאתה מדבר על להפסיק את הסבל מבחינתי זה כמו לשכנע אותי שמוסיקה תהיה הרבה יותר טובה ברגע שנפטר מהשקט, אלא שלפי דעתי השילוב בין השקט ובין הצלילים היא היא המוסיקה... האמת היא שהמליצו לי על יותר מדי ספרים, בנתיים עוד לא קניתי את הראשון, אבל תודה בכל מקרה! יום טוב הגב לתגובה זו                          אני אסביר שוב                         מושון,    30/07/07 12:34 אני חושב שיש לנו פה הגדרות שונות למושג סבל... אני לא מתעלם מעצב, אני לא מתעלם מכאב, אני לא מתעלם משמחה ואני לא מתעלם מעונג (כל אלו רגשות, תגובות למציאות) כולם ביחד מהווים את התגובה למציאות והם כולם מבחינתי נופלים יחדיו להגדרה של מהו אושר - אולי לזה אתה (הבודהיזם) מתכוון ב-אושר פנימי. אולי נכון יותר להגדיר ש-''סבל'' הוא לא עצב או כאב, אלא חוסר זרימה של כל התגובות למציאות...כך שסבל שכזה אני בד''כ לא חווה...אני חווה אושר גם כשאני כואב וגם כשאני עצוב...לך תבין... בכל מקרה טוב לי ואני אוהב את החיים! יום טוב הגב לתגובה זו                          אם ככה אתה מבין וזה עושה לך טוב, תמשיך                         א.,    30/07/07 10:37 רק שיהיה לך טוב. אבל עדיין בבודהיזם מתארים את הסבל כמשהו שלא צריך להיות חלק מהחיים שלך אז אתה מודע לסבל שלך ואתה בוחר להתעלם ממנו וחושב שהוא חלק ממך מה שלא אמור להיות ככה. מה שאתה עושה לחיים שלך הוא בעצם להגיד שאתה סובל ואתה מוכן לכך בגלל שזה יעזור לך אחרי זה להעריך יותר טוב את העונג. מה שהבודהיזם אומר שאם מצאת את האושר בפנים (ולא בדברים חיצוניים כמו כסף משפחה טיולים אוכל וכו..) אז לא יהיה לך יותר סבל, אתה תהיה מאושר תמיד, כל כאב שיהיה לך ישאר בגדר כאב ולא יהפוך לסבל. לא תגיד יותר סבל הוא משהו כחלק מהחיים וצריך לקבל אותו בדיוק כמו את העונג... זהו לא המצב של האושר העילאי שבודהה דיבר עליו. אני שוב ממליץ לך (בחום) לקרוא את הספר בזכות האושר, שמדבר המון על מחקרים פסיכולוגים וסוציולוגים על האושר של אנשים וגם על סבל. אני בטוח שתלמד המון. העיקר שתהיה מאושר. הגב לתגובה זו                  מושון- א. זה לא אני. לא כתבתי לך דבר לאחרונה.  ל"ת                  א.,  מ.,    29/07/07 12:45 הגב לתגובה זו 24.  המחבר פשוט לא מבין בודהיזם     אריה,  מבשרת,    25/07/07 12:27 לכן - כל הנאמר זה די גיבוב מילים ללא משמעות. הגב לתגובה זו 23.  כיון שכה הרבה מדברים על בודהיזם ועל ריקות     יהודית,    25/07/07 00:46 אנסה להציג כיצד אני מבינה זאת. כשבבודהיזם אומרים ריקות לא מתכוונים לכלום, או ששום דבר לא קיים. לדוגמא, בואו ניקח שולחן... וננסה להגדיר מהו שולחן. האם השולחן קיים בפני עצמו, על תברחו, תיכף יהיה ברור, .... או שאין כזה דבר שולחן. אז בואו נבדוק. השולחן בנוי מ 4 רגליים ופלאטה שטוחה שיחד מהווים את השולחן. כלומר מרכיבי השולחן הרגליים והקרש השטוח הם השולחן. אבל זה לא הכל.... קיימות כל אותן הסיבות שהביאו את השולחן לכדי קיום. חוטבי העצים שקיבלו כסף לחטוב עצים, המשאיות שהובילו את העצים, המתכנן של השולחן, הנגר שיצר את השולחן ולמעשה אין סוף סיבות שבאו ביחד ויצרו את השולחן..כי אפשר להוסיף את הגלגלים שעליהם המשאית נסעה וזה שיצר את הגלגלים, וההורים שהולידו את הנגר ....כך שלמעשה יש הרבה מאד סיבות שחברו יחד ויצרו את השולחן.... ולכן השולחן מורכב מחלקיו והסיבות שהביאו אותו לידי קיום.... אבל זה לא הכל....בנוסף לכך קיימת המחשבה או הקונספצייה שהדבר הזה שם שיש לו 4 רגליים וקרש שטוח זה שולחן. אז לסיכום השולחן בנוי מחלקיו מהסיבות שיצרו אותו ומהמחשבה שזה שולחן. תיקחו דבר אחד משלשת המרכבים והשולחן נעלם. נניח שלא היו מספיק סיבות ליצור את השולחן..הרי השולחן לא היה נוצר... או ניקח את הפלאטה של השולחן שוב אין שולחן או ניקח את הרגליים של השולחן שוב אין שולחן. ניקח את המחשבה שחושבת שהדבר הזה שם שולחן ושוב אין שולחן.... כלומר השולחן לא קיים כישות עצמאית אלה כישות תלוייה בחלקיו בסיבות ובמחשבה. מכאן שהשולחן ''ריק'' מקיום עצמאי שאינו תלוי בדבר. לא שהשולחן לא קיים, אבל הוא קיים בזכות גורמים אחרים ולכן הוא ריק מקים עצמאי ובלתי תלוי. זה לא פשוט לחשוב כך אבל נמשיך.... למעשה כל דבר בעולם הוא כמו השולחן. אין משהוא שאפשר להצביע עליו ולומר שהדבר הזה קיים ללא תלות בחלקיו בסיבות ובמחשבה או קונספצייה. מכאן שכל העולם ריק מקיום עצמאי בלתי תלוי. כעת מסתכלים על האדם עצמו ומתחילים לנתח אותו. טוב בבפעם אחרת... הגב לתגובה זו          יהודית, הבנת נכון אבל מה עם המדיאמיקה         נכון,    25/07/07 09:28 תפרטי גם את הריקות ע''פ המדיאמיקה ובמיוחד החלק העליון של דרך האמצע, הפראסנגיקה. כי היא הנכונה מכולם. כמובן שכל ההסברים שלך לריקות נכונים גם כן, אבל יש בהם משהו חסר ואת כולם כמובן הבודהה לימד, כי לכל אחד מתאים לשמוע עכשיו הסבר אחר, אבל כאמור רק דרך באמצע העליונה (מאדיאמיקה פרסנגיקה) היא הנכונה במלואה. יום טוב לך. הגב לתגובה זו              המדיאמיקה והפראסנגיקה. יש ספרת או חומר כתוב? תודה.  ל"ת              יהודית.,    25/07/07 23:45 הגב לתגובה זו                  יש ספר נפלא של הדאלי לאמה                 סופר,    27/07/07 15:53 שנקרא: התמרת התודעה. קיים בעברית בחנויות. תהנו. זוהי התחלה טובה ללמוד על דרך האמצע הגב לתגובה זו                      תודה.  ל"ת                      יהודית,    30/07/07 11:30 הגב לתגובה זו              toda  ל"ת              Jugith,    25/07/07 14:27 הגב לתגובה זו              הגאונות שלך מדהימה, מדהימה.  ל"ת              איזה חכם,    25/07/07 11:30 הגב לתגובה זו                  Prasa^ngika                 need to learn,    25/07/07 14:26 There were myriad issues in conflict between the Prasa^ngika and Svaatantrika schools of Maadhyamaka Buddhism: philosophic, formal, and practical. It seems to us that the central focus of these interrelated problems is where the limit of speakability is to be drawn. This issue is reflected in their understanding of the relationships and levels of the relative (sa.mv.rtti) and ultimate (paramaartha) truths, the validity of syllogistic (formal) reasoning, as well as the absolute or relative quality of the prasa^nga (reductio ad absurdum) methodology of refutation. Our procedure in this article shall be as follows: First we shall view Maadhyamaka scholarship in the West, demonstrating its Prasa^ngika bias, and pointing out some errors. We shall then consider the question of the two truths, comparing the systematizations of Bhaavaviveka and Candrakiirti. It is by understanding Bhaavaviveka's pivotal position here that we may address the question of the validity of his syllogistic reasoning, as well as to conjecture at his purpose behind the syllogism, which we see as an attempt at (1) salvaging the integrity of other Buddhist schools from the Maadhyamaka critique, and (2) pointing to the fundamental contradiction of sa.mv.rtti and paramaartha, which is not the mere accident of illogicality. Finally we shall consider the debates held at bSam.yas. in Tibet between exponents of the Svaatantrika and Prasa^ngika positions, although the latter debator has long been erroneously thought to have been of another school. הגב לתגובה זו                      מסכים איתך                     צודק,    25/07/07 17:00 לפני שנתיים היה שבועיים לימוד מעמיק של הסווטנטריקה בדהרמסלה שבהודו. בנושא המדובר. הגב לתגובה זו          האם כל זה לא טריוויאלי? למה זה חשוב?  ל"ת          אטמה,    25/07/07 04:35 הגב לתגובה זו              כדי להסביר מהו ''האני'' שהבודהיזם טוען שלא קיים.  ל"ת              כנרת,    25/07/07 12:54 הגב לתגובה זו              כדי להשתחרר מהאגו שקיים רק במחשבה.  ל"ת              לגאון המבין,    25/07/07 11:28 הגב לתגובה זו                  אולי תסביר!!!!  ל"ת                  דה,    25/07/07 12:51 הגב לתגובה זו              חשוב מאד, זהו שלב ראשון בלהבין             דברת קארמה,    25/07/07 09:33 אחרי שמבינים ריקות, ושכל הדברים ריקים מקיום עצמי בלתי תלוי בהלשכות של התודעה שלי, אז מתחילים לשאול: ''אז למה אני משליך את זה כשולחן ואת זה ככיסא'' ולמה אני משליך בוס צועק, ולמה אני מביא אליי ומשליך תאונה קשה או מחלה או עוני ומלחמות? למה? כי אם זה טריוויאלי שהמלחמה היא ריקה מקיום עצמי בלתי תלוי אז למה אני משליך את זה ככה, למה אני רואה מלחמה בחיי? וכאן נכנסת לסיפור גברת קארמה. בקצרה: כל הדברים בעולם ריקים מקיום עצמי בלתי תלוי בהשלכות התודעה שלי שנכפות עלי (אין לי שליטה בהם, התודעה שלי כופה עליי לראות ולהשליך את עולמי). מי כופה על התודעה שלי ? הקארמה שלי!!! והקארמה שלי היא נובעת מאיך התנהגתי לזולת בעבר. כל מה שאני עושה לזולת יחזור אליי בעתיד באותו גוון/אופי. לא שמרתי על חיי הזולת ופגעתי בהם, יחזור אליי בעתיד פגיעה בחיים בצורה כלשהי (מחלה לדוגמא). שיקרתי לזולת ישקרו לי בעתיד. נתתי כסף לקבצן, יחזור אליי בעתיד נדיבות וכסף... וכן הלאה... מקווה זה כבר יותר חשוב הגב לתגובה זו                  רגע, אבל הכל ריק!                 לא-אני,    25/07/07 16:42 הגניבה ריקה. אין זהות מצד עצמה. רק ארנק, יד והרצון לגנוב שגם הם ריקים מזהות וקיום עצמיים. כנ''ל פעולת הרג, נתינת צדקה וכו'. לכן הקארמה לא יכולה לפעול כח היא לא מסוגלת לשייך פעולה לתוצאה. הגב לתגובה זו                      ריק לא אומר לא קיים!!!                     ריקות,    26/07/07 11:33 לא ליפול לקיצוניות הזאת, כל הדברים ריקים מקיום עצמי אבל אין אומר לא קיימים ומתפקדים וממשיים. רצח הוא אובייקט א' מעביר חפץ חד וקשיח ממקום אחד לתוך אובייקט ב'. אובייקט א' וב' וגם החפץ כמו גם המעשה עצמו ואתה שתופס את המעשה ריקים מקיום עצמי, אבל!!!! אבל קיימים, ממשיים ומתפקדים!!! הכל נכפה עלייך ע''י הקארמה שלך (שגם היא ריקה מקיום עצמי). לא ליפול לקיצונויות הזאת, שהכל ריק אז הוא לא קיים, כי זה לא ככה!! הכל ריק מקיום עצמי אבל עדיין קיים מתפקד וממשי. הגב לתגובה זו                          ל-אני ואתה ו-מ.                         לא-אני,    28/07/07 16:46 לוגיקה זה יפה. אבל השאלה מהן ההנחות שאנחנו משתמשים בהן. האם הסיפור על הקארמה המקרינה את המציאות שלנו ניתן להסקה מתוך האמיתות המקובלות על כל אחד מאיתנו? אני לא רואה שום הבדל מהותי בין קארמה ואלוהים. האמונה בשניהם היא אמונה דתית במובן ששניהם חלק מסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו כדי לראות את העולם שלנו כהרמוני ובעל ''צדק קוסמי''. הם גם חלק מצורך חברתי להפוך את המוסר לבעל מעמד אובייקטיבי. זה לא עושה את האמונות האלו לשליליות בעיני, אבל כאדם חילוני אני לא מחזיק בהן. אני לא רואה שום משמעות לשאלה למה דבר רע מסוים קרה דווקא לי ודווקא עכשיו, מעבר להסבר הקומנוסנסי – עשיתי תאונה כי לא נזהרתי או כי מישהו אחר לא נזהר וכד'. הגב לתגובה זו                          למה מיתוס?                         מ.,    27/07/07 19:02 הבודהיזם יכול להיות נכון בדיוק כמו יהדות או איסלאם או נצרות... במה אתה מאמין אם כך? אם חס וחלילה קורה לך משהו רע, מי אחראי על כך? למה זה קרה דווקא לך ודווקא עכשיו? מהי התיאוריה שלך בנושא? תודה הגב לתגובה זו                          ל-לא-אני... הצעה                         אני ואתה,    27/07/07 18:59 יש המון פילוסופיה והמון המון לוגיקה בבודהיזם הטיבטי ובמיוחד בזרם הגלוקפה (הזרם של הדלאי לאמה). הם מעודדים את המחשבה ואתה הלוגיקה,וכמו שבודהה אמר, אל תאמינו למה שאני אומר כי אני אומר אותו, וגם לא להאמין למה שהמורים שלנו אומרים לנו רק בגלל שהם המורים שלנו... זה לא יחזיק הרבה זמן מעמד. (מחר יבוא מישהו יותר כריזמטי ויגיד דברים אחרים ונלך אחריו). הם מעודדים אותנו להטיל ספק וללכת לבדוק את זה. בעצמנו! לחוות את מה שאומרים לנו ואז נאמין. אז הריקות והקארמה יכולות להתפס כפילוסופיה חדשה ואפשר לדבר עליהם עד מחר אבל מומלץ ללכת ולבדוק אותן ולראות אם זה נכון או לא. הבודהיזם אינו דת, אין לו אמונה באיזה שהוא כוח עליון. הבודהיזם הוא דרך חיים שמתבסס על מה שבודהה לימד וזוהי ההבנה של המציאות שלנו אשר תעזור לנו לצאת מהסבל שאנחנו חיים בו ולהגיע לאושר עילאי שבת שלום. הגב לתגובה זו                          זו דת דוגמטית לכל דבר.                         לא-אני,    27/07/07 16:06 בדיוק כמו היהדות, הנצרות והאיסלם. אם טוב לך לחיות עם המיתוס הזה, אז יופי. אבל אין כאן שום הפרכה של עמדה פילוסופית אחרת כמו שאפשר היה לחשוב מהדיון על ה''ריקות''. הגב לתגובה זו                          דוגמה או לא דוגמה מדובר על...                         א.,    27/07/07 11:03 בבודיהזם מדובר על זה שאין שום עולם שנוצר ע''י כוח חיצוני לנו. הכל נוצר על ידי התודעה שלנו. יש משפט בטיבטית שאומר: le le jikten natsok kye והפרוש: מגוון כל העולמות מוצאם מן הקארמה. הקארמה היא שלך והיא אישית ועל כן כל העולמות שלך נוצרים מהקארמה שלך. אין שום כוח חיצוני (אלוהים או אנרגיה בעלת כוחות או איך שלא רוצים לקרוא לזה) שברא ויצר עולם, הכל נוצר מתוכנו הכוח הוא פנימי בתוכנו ולא חיצוני לנו... אין שם מישהו בחוץ שבורא עולם ומחליט להעניש או לא... הבנת נכון. הגב לתגובה זו                          כלומר מדובר כאן בדוֹגמה דתית                         לא-אני,    27/07/07 00:16 ולא בפילוסופיה ביקורתית כפי שניתן היה להתרשם בהתחלה. במקום לספר לנו על אלוהים שרואה ומעניש אותנו על המעשים שלנו, המטפורות התעדכנו ועברנו למקרנות קולנוע. כך אני מבין את זה. הגב לתגובה זו                          אנסה לתת דוגמא                         דוגמא,    26/07/07 22:46 תחשוב שכל העולם שלך הוא מסך לבן והתודעה שלך מקרינה עליו את עולמך ואז אתה תופס אותו בחושייך. אז אם התודעה שלך מקרינה על המסך הלבן אדם א' גונב ארנק מאדם ב', אפשר לומר שאדם א' כמו גם אדם ב' כמו גם הגניבה עצמה ריקים מקיום עצמי בלתי תלוי בתודעה שלך. הם קיימים ומתפקדים וממשיים בשבילך אבל ריקים מקיום עצמי בלתי תלוי בתודעה שלך שהיא משליכה (מקרינה) אותם. למה זה חשוב? כי מה שהתודעה משליכה על מסך לבן נכפה עלייה ע''י הקארמה שלך שהיא נובעת מאיך התנהגנו לזולת בעבר. אם גנבנו מהזולת ולא שמרנו על רכושו אז בעתיד התודעה שלנו תקרין על מסך לבן, עולם שבו גונבים מאיתנו דברים. אך לעומת זאת אם נדאג לקבצנים ונחלק כסף לעניים אז בעתיד התודעה תקרין לנו על המסך הלבן עולם שבו אנחנו מקבלים כסף ויש לנו שפע. ההבשלה של הקארמה (ההקרנה) היא בדיוק באותו אופי של המעשה שעשינו כלפי הזולת (פגענו בו יפגעו בנו, דאגנו לו ונתנו לו ידאגו לנו ויתנו לנו). רק בגלל שכל העולם הוא ריק אז אני יכול לשנות אותו. כי אם המסך הלבן לא היה ריק אלא הוא היה קבוע בזה שאני רואה עולם שגונבים ממני אז לא הייתי יכול לשנות את זה כי זה קבוע וזה המצב, אבל הבודהיזם אומר שהכל ריק מקיום עצמי, ולכן אפשר לשנות את זה, אפשר שייכפה על התודעה שלי להשליך לי עולם טוב.. עולם של אושר, עולם בלי סבל. אני מקווה שזה יותר ברור עכשיו הגב לתגובה זו                          אם כך                         לא-אני,    26/07/07 17:02 איזו משמעות מעשית יש למונח ''ריק מקיום עצמי'', אם אין שום שינוי בהתנהגות שלי אחרי שהבנתי שהכל ''ריק מקיום עצמי''? אם אין שום שינוי כזה, אז זה מושג מיותר וחסר משמעות. הגב לתגובה זו 22.  קשת היקרה, לדעתי הגזמת..     יהודית,    24/07/07 00:11 .ב'' אז כן!'' שלך... קצת יושר וענווה לא יזיקו אפילו לך... ''לגבי שאלתך הרטורית האם ''החוכמה ששקיימת בבודהיזם שהינה כה יסודית ואינטלגנטית, מוכלת בתוך שולשלת ארוכה ואדירה של חכמים עילאיים ומוארים,שהם ישאירו משהוא בכל מה שקשור למהות האדם ולמהות העולם לא פתור ונחקר עד לקצה הגבולות האפשריים של החקירה ההבנה וההתנסות?!'', אז כן!''..... הגב לתגובה זו          לדעתי היא ממש לא הגזימה         בן,  צפון,    24/07/07 14:27 וזה ההבדל בין הבנה וחיקוי. לדעתי אפילו יש מקום להסביר למה בודהה סירב לדבר על הדברים האלו. הגב לתגובה זו          קשת מסכים עם כל מה שכתבת         מסכים,    24/07/07 11:14 בתור אחד שהולך בדרך הבודהיסטית אני מסכים עם כל מה שכתבת, מה גם שאני קצת מכיר את השאלות שבודהה סירב לענות ובאמת אין טעם לדבר עליהם כי הם לא עוזרים להשתחרר מהאחיזה, מהשתוקקות, מהדחייה ובטח לא מהבורות שאנחנו כולנו ספוגים בה, מה שאומר שזה לא עוזר לצאת ולהשתחרר מסבל. תודה לך, הגב לתגובה זו              בודהא דיבר לאנשים רבים ועל רמות שונות.             מ.,    25/07/07 01:36 לאנשים ברמה מסויימת אמר דברים מסויימים ולאנשים ברמה או גישה אחרת אמר דברים אחרים. עד כדי כך, שאפשר לימצוא דברים שאמר ולימד לרמה מסויימת של אנשים, ולימצוא שהם ממש כאילו סותרים דברים שאמר לקבוצות אחרות. והדלאי לאמה מדבר על כך רבות... שיש רמות שונות ורבות של יכולת הבנה ויכולת מנטלית ולימודי הבודיהיזם מותאמים להרבה רמות מנטליות ושכליות שונות. לקחת דבר מסויים...ולהגיד זה כל מה שבודהא אמר וזה כל מה שעניין אותו וזה כל מה שהוא ידע..... אינו מדוייק בלשון המעטה..... כדי לדעת את כל מה שבודהא לימד וידע,,זה לוקח ''מי יודע כמה גילגולי חיים'' של לימוד רצוף... אם בכלל הדבר אפשרי... יש לשער שלא... והמבין יבין והספקן ישאר ספקן והלועג והמזלזל והחושב שהוא יודע הכל יותר טוב, ישאר בור..... הגב לתגובה זו                  לאיזה רמה אתה חושב שאתה שייך?  ל"ת                  בן,  צפון,    25/07/07 14:11 הגב לתגובה זו                      בן                     מ.,    25/07/07 23:46 פחותה משלך. הגב לתגובה זו          ליהודית היקרה         קשת,    24/07/07 10:06 השאלה ששאלה אותי ''פאריס ולינדזי'', היתה: ''האם את מעלה על דעתך שחוכמה ששקיימת בבודהיזם...'' תשובתי הנחרצת, היתה משום שאני כן ''מעלה בדעתי'' ששולשלת ארוכה ואדירה של חכמים ישאירו משהו בכל מה שקשור למהות האדם והעולם לא פתור ונחקר עד לקצה הגבולות האפשריים של החקירה ההבנה וההתנסות. אני, באופן אישי, מתוך הבנתי, מעלה זאת בדעתי. וגם ציינתי מדוע אני חושבת שהאופציה הזו (שנראתה ללינדי ופאריס מופרכת מיסודה), אכן רלוונטית לבודהיזם. השאלות ''הלא פתורות'' ששאל מלונקייפוטה הן הבסיס לתפיסה הבודהיסטית שהצגתי,כלומר, שיש הרבה שאלות מעניינות על מהות העולם והאדם (כמו האם הנשמה זהה לגוף או לא), אבל אין להם שום משמעות בדרך לשיחרור. זו בסך הכל היתה טענתי. לגבי יושר, אני חושבת שלא ממש חטאתי בכך (ואם כן, אנא תקני אותי), ולגבי ענווה, תמיד יש עוד מה לתרגל, לפתח ולהתפתח.... בוקר טוב. הגב לתגובה זו 21.  ביהדות יש אני ועוד איך. אם אין אני לי מי לי?  ל"ת      האני חשוב!,    23/07/07 21:12 הגב לתגובה זו 20.  היהדות פוזיטיבית, והבודהיזם נגטיבי.     יוד,    23/07/07 18:22 רק לאחר שהאדם לא מצא צידוק לעצמו, הסבר לעצמו ומשמעות לעצמו.... רק אז נולדו עיקרי הבודהיזם!(או ''אידיאל הפרישות'') וזהו גם המרד הגדול נ-ג-ד תנאי החיים (שאחד התנאים הוא- אי קיומו של ה''אני''.) הבודהיזם, או בגירסה מערבית-פרישות, הם בעצם ביטוי למאיסה. פעולת ביטול. רצון לאין. ''רוצה האדם לרצות את ה א י ן, יותר מאשר לא לרצות.'' (ניטשה) ולכן הבודהיזם הוא אכן בעל ''מטרה'' ו''רצייה''... הרצון לצימצום ולביטול! והיהדות לאומת זה היא פוזיטיביסטית בעיקריה. היא בונה ומאצילה וממציאה ומחייבת. אין לה סייגים לגבי עצמה. היא מושתתת על חיוב וציפייה. (שכר ועונש). ודודה שלי מכינה אחלה מרק קובה, למרות שהיא אשכנזיה. הגב לתגובה זו          ברור ובגלל זה היהדות קוראת לכולם גויים         ברור,    23/07/07 23:31 ולעצמם קוראים היהודים עם סגולה והבודהיזם סה''כ אומר שכולם שווים ומסתכל על כולם אותו הדבר, הוא לא מעל אף אחד ולא מתחת לאף אחד, כולם שווים. מי פוזיטיבי ומי נגטיבי? הגב לתגובה זו              מדובר על תחושת העצמיות. לא על הקולקטיב.             יוד,    24/07/07 01:55 אז אל תתחכם. כולם שווים- כי כולם בטלים! עם סגולה-- כי חייבו את עצמם כרשאים וכזכאים. הגב לתגובה זו                  ואיפה בדיוק הנגטיביות בעצמיות בבודהיזם?                 בודהיסט,    24/07/07 10:59 לא הבנתי את הנגטיביות בבודהיזם? הגב לתגובה זו                      עזוב אותו....  ל"ת                      ביזבוז זמן,    25/07/07 01:40 הגב לתגובה זו                      איפה???                     יוד,    24/07/07 21:54 שלילת העצמיות כאוטונומיה. השאיפה לצימצום האדם. החיבה להפשטות. המאיסה מכל מה שאינו טיבעי. וכו'.... כל אלו הם דוגמאות נגטיביות כגישה לחיים. ואם תעמיד מולם את גישת היהדות.... תגלה שהיהדות מעצימה את דימוי העצמיות כאוטונומיה (''האני כגרעין מולד'') השאיפה לגידול האדם- כצלע אלוהים- דהיינו מיוחס ומובדל משאר בעלי החיים. בריחה והמנעות מהפשטות.- מה שגרם לקדושתו של היסוד המונותאיסטי? וההתעלמות המופגנת מול הפשטות שבטבע.--או, החיבה למלאכותיות ממלכתית. הדבר היחיד שהבודהיזם מחייב, זה את הנגטיביות שבו. הגב לתגובה זו                          (-:                         יוד,    25/07/07 12:31 אם אתה מורה... אז אתה מורה רע. לא ייתכן שלמורה תהיה ראייה חד מימדית. הדברים שכתבתי הם התייחסות מאוד ספציפית לעיקרון מסויים שקיים בבודהיזם. ויותר מזה: כל אחד לוקח\משקף מה שנוח וקרוב לליבו מהבודהיזם. הבודהיזם אינו תורה, אלא גישה ''נטולת מהות'' לקיום. אני (בכתבה הזו) רציתי לשים דגש דווקא על עיקרון ההמנעות והצימצום שקיים בבודהיזם. ומיותר לומר שישנם עקרונות ותפישות רבות ומגוונות. והדבר האחרון שדרוש כאן, הוא שחובב בודהיזם נימהר ובוער שכמותך, יבטל על הסף את הדגשים שמצאו חן בעיני בבודהיזם. ובגלל ראייתך החד מימדית... אפילו לא שמת לב שליבי עם הבודהיזם הרבה יותר מאשר עם היהדות. ומה גורם לך לחשוב שדרך עינייך המערביות והמפונקות תצליח להבין את מכלול ההשקפה הבודהיסטי? מעטים הם אף הנזירים והפרושים ההודים שידם תשיג לתפוש את מכלול ההשקפה הבודהיסטי. וגם אני קטונטי מאוד מאוד. וזו גם הסיבה שאני מציג עקרונות יסוד טיפין טיפין, ושום מילה על המכלול כולו. ואיני מבטל אף אחד בתפישתו וייצוגו. למרות שאתה ראוי לביטול! (ואני לא מחפש מורה לכלום. תראה את עצמך כדוגמה, למה שקורה לאדם שמאכילים אותו ידע בכפית.) יום טוב הגב לתגובה זו                          צר לי אך לא הבנת נכון את הבודהיזם                         מורה,    25/07/07 09:24 ממליץ לך לחפש שיעורי דהרמה בארץ ואיזה מורה טוב וללמוד לפני שאתה שופט ומבקר משהו שלא הבנת עד סופו. יום טוב אגב אם טוב לך עם היהדות לך על זה אבל אל תשפוט דרכים אחרות (במיוחד אם חסר ידע והבנה) הגב לתגובה זו 19.  בפרק הבא:     :-),    23/07/07 16:14 על מוטיב החמלה הבודהיסטית באידיאולוגיה של אל קאעידה. הגב לתגובה זו          פירוש המושג הבודהיסטי 'ארהנט', הוא משמיד-האויבים  ל"ת          אבו עומר,  אל בגדדי,    23/07/07 17:44 הגב לתגובה זו 18.  פספוס מהותי     בועז.פ,    23/07/07 12:52 של הענין. לא סתם גוטהמה סידהרתה מת כשהוא על צידו, הוא ידע שהוא הולך להתהפך בקברו הרבה מאד פעמים. כל הדוקטורים לבודהיזם למיניהם שיודעים למה הוא התכוון בפיסקה השלישית של הקאנון של הסוטרה מזכירים לי ארכיאולוגים שמנסים להבין מה היה הטעם של העוף בארוחה האחרונה של ישו. חברה,זה לא איזה קוד דה וינצ'י שמוביל לאיזה פתרון תעלומה. עדיף אולי לקרוא את הארי פוטר כי לפחות כשאתה מניח את הספר אתה חוזר מעולם הפנטזיה. הגב לתגובה זו          למות כששוכבים על הצד קשור בלחץ על צינורות         רמית,  דרום השפלה,    24/07/07 04:23 הפרנא והטשקרות והשפעה עלוהדרך שבה התודעה עוזבת את הגוף.... ועזוב...מה נהיתה כל כך כבד... תן לנו ליזרוק תגובות להפגין את האינטלגנצייה והחוכמה שלנו.... הגב לתגובה זו              גם דוקטור שקשוקה צריך PhD בשביל למכור.             בועז.פ,    24/07/07 13:42 חבל, נתת עכשיו עוד רעיון לגורואים .עוד שבוע נראה הזמנה ב''מומלצים'' - סדנת ''מוות על הצד - איך למות באופן בטוח'' את צודקת, אין דבר יותר מספק מלדבר על משהו שמישהו אחר חושב שאתה מבין בו יותר. מצטער על הביאוס הגב לתגובה זו                  סדנת ''מוות על הצד''                 :-),    25/07/07 00:11 קורע !!!!! הגב לתגובה זו 17.  נפשי לעפר לכל תהיה  ל"ת      עוזיאל לויה,  אמן סלה,    23/07/07 12:07 הגב לתגובה זו 16.  שוברים כאן שיאים חדשים של רדידות.  ל"ת      ירמיהו,    23/07/07 02:12 הגב לתגובה זו 15.  אושו בדבריו לישראלים:כל מה שמציע הבודהיזם מגיע מהיהדות ומהקבלה...     יואב,    23/07/07 01:45 ועוד המשיך ואמר אושו - כל מה שיש לנו למדנו מכם- למה אתם ממשיכים לבוא אלינו? איך זה מסתדר עם לוח הזמנים ההיסטורי ??? הגב לתגובה זו          אז מה אם אושו אמר...מה הוא אלוהים...נראה שאמונתך באושו ...         מריה קאונבלט,    24/07/07 04:13 ללא עוררין.... אתה תלמיד שלו? הגב לתגובה זו 14.  הבדל מהותי הוא שביהדות האין הוא לא מחיקה  ל"ת      שישים גיבורים,  יהודה שומרון,    23/07/07 01:45 הגב לתגובה זו 13.  יותר מידי מישמש וטעויות     זיו,  קיבוץ דורות,    23/07/07 00:30 היהדות לא אומרת שאין אני. חס וחלילה. היהדות אומרת שאין מציאות נפרדת ומנותקת מה'. --------- לגבי המישמש: בתודעתנו המוגבלת אנו חייבים להשתמש בהגדרות מדוייקות ע''מ להבין ולהסביר לאחרים על מה אנחנו מדברים. וזו בדיוק הסיבה למה אי אפשר להגדיר מה היא נשמה: הטבע היסודי שלה איננו בר גבול והגדרה. מה שלה' - לה', ומה שעבורנו- עבורנו. אין שום סיבה לנסות להבין איך הגבול מתאחד עם הבלי גבול. ובא לציון גואל. הגב לתגובה זו          כל הכבוד!  ל"ת          קצר ולעניין,    23/07/07 09:43 הגב לתגובה זו 12.  כמה הבדלים עיקריים     מושון,    22/07/07 22:51 1-הבודהיזם מתעסק עם האדם האישי ועולמו הפרטי (השלכת המודעות שלו על הריקות) ועם הדרך להבנה שהכל אחד. היהדות מנסה לייסד קהילה מודעת לעצמה - ישות מדינית שמודעת לעצמה כיישות כזו - כלומר לאחד בפרקטיקה היומיומית וליצור יישות-על. 2-הבודהיזם יוצא מתוך הנחה שהקיום הוא סבל שיש לסיים (ע''י הארה) היהדות רואה בחיים תפקיד, תפקיד של המשכיות, תפקיד של לימוד, תפקיד של עבודה כשכל אלו תמיד מתקשרים ל-''קהל-ישראל'' - לאותה יישות-על המודעת לעצמה. 3-הפרקטיקה של עבודת האל ביהדות היא יומיומית כחלק מהחיים בתוך המערך החברתי, הפקטיקה של הבודהיזם (כגון מדיטציה) הוא פרישות מן החברה למען לחזור טוב יותר (מואר). אשמח לויכוחים/התנגדויות/הערות/תיקונים וכיו''ב יום טוב הגב לתגובה זו          מושון, אתה מתחיל לעייף אותנו         עייף מאד,    23/07/07 10:47 זה כאילו אתה מנסה ללמוד את הבודהיזם אבל רק לפי התגובות ב-NRG ובסופו של דבר אתה מבין משהו אחר. אני מאד ממליץ לך, אם זה מעניין אותך, ואם אתה רוצה לענות תגובות ב-NRG ולדעת על מה אתה מדבר תלך ללמוד ברצינות, יש לא מעט קבוצות דהרמה בארץ. 1. הבודהיזם אינו מתעסק רק עם האדם האישי ועולמו הפרטי. בקצרה - קארמה זה מה שנוצר בינך לבין הזולת. מודעות ותודעה הם שני דברים שונים לגמרי! התודעה היא זו שמשליכה ולא המודעות, וגם התודעה ריקה מקיום וטבע עצמי. תודעה זהו תרגום חלקי למילה MIND באנגלית ולאותה מילה בכתבים העתיקים, אין מילה בעברית שמתארת בדיוק את הכוונה אבל תודעה זה הכי קרוב. בכל אופן לא מודעות. 2. על איזה הנחה בדיוק אתה מדבר? האם אתה מכחיש את הקיום הסובל שלך? אם כן אז אתה כנראה מכחיש/מדחיק או סתם חסר מודעות לקיום הסובל שלך. אם אתה חושב אחרת אשמח לשמוע איך הקיום שלך הוא לא סבל. אולי אני אלמד משהו... 3. הפרישות מן החברה למען לחזור טוב יותר... מאיפה הבאת את זה? לא כולם נזירים וחיים חיי פרישות באיזה מנזר מבודד. וגם אלו שעושים זאת הולכים לעשות את זה מפני שעל מנת שהם יוכלו לעזור לכל הברואים ולהושיעם מסבלם הם צריכים לפתח הבנה על איזה סבל מדובר, אז הולכים לנסות ולהבין את הסבל שלהם ולצאת ממנו ואז הם יוכלו להבין יותר טוב את הסבל של הברואים ולעזור להם לצאת מכך. כל עוד יש סאמסרה (תרגום מהיר: גילגולים של לידה, מוות, לידה מוות וכן הלאה בקיומים סובלים) הבודהה נשאר בסאמסרה (מבחירה) כדי לעזור לכל הברואים ולהוציא אותם מהסאמסרה. הגב לתגובה זו              לך לישון...             מושון,    23/07/07 13:52 אם אתה רוצה לבקר תבקר עניינית כשאתה תוקף אישית אתה דופק את הקארמה שלך... עכשיו לתגובה עניינית לנקודות העלית: 1-הקארמה היא אישית! - זו כל טענתי, אין לך שום ויכוח עם זה! לגבי תודעה/מודעות MIND, התכוונתי לתודעה, כלומר מדובר באי-דיוק סמנטי בלבד - קיבלתי את התיקון. 2-כן אני מכחיש את הקיום הסובל שלי, לא שאין בו סבל! יש בו גם סבל! אבל יש בו גם שמחה! יש בו כאב! ויש בו תענוג! - והאושר שלי נובע מההבנה שכל זה היא חוויה מדהימה ונפלאה ששום יישות נצחית ומושלמת לא יכולה לחוות אלא בפירוד... 3-בדיוק מה שאמרתי - כדי להגיע להארה (ולעזור לשאר האנשים/תודעות) לצאת מהבורות, אתה צריך ללמוד לחוות ריקות, זה לא נעשה כחלק מכלל, אלא כחוויה פרטית ואישית! לגבי ההערה האחרונה שלך - אם זה נכון מדוע בודהה מת? הוא החליט שנמאס לו לעזור לברואים? למה מואר ממשיך לעבור גלגולים? ותיזכור, אני לא מעייף! הקארמה שלך כופה על התודעה שלך למלא את הריקות שלי במשהו מעייף... יום טוב הגב לתגובה זו                  קרמה - היא לא רק אישית...                 אריה,  מבשרת,    25/07/07 12:47 יש קרמה קבוצתית, מדינית, עולמית ועוד... חבל - צריך ללמוד ורק אז להתווכח. יש לך מידע מאוד בסיסי הגב לתגובה זו                  לא התכוונתי לתקוף אישית אלא                 הולך לישון,    23/07/07 14:54 לומר לך שעדיף ללמוד את הנושא לעומק אם באמת רוצים לנהל עליו דיון 1. נכון היא אישית 2. אם כן אתה מודה שאתה נמצא בקיום סובל, ולא רק זה אין לך שליטה עליו, אתה מסכים שאתה לא שולט בחיים שלך וכל רגע יכול לבוא אלייך סבל? לא היית רוצה להשתחרר מזה, עוד בחיים האלה? לא היית רוצה להפסיק את הסבל שלך? אגב גם באושר שלך יש סבל, כי הוא הולך להגמר, הוא לא נצחי הוא זמני וארעי ויפסק במוקדם או במאוחר כי אין לך (כמו לכולנו) ידיעה של מה הביא את האושר לחיי ואיך אני יכול לגרום לו להשאר לנצח. 3. בדרך המהאיינה של הבודהיזם אתה שואף להגיע להארה למען כל הברואים, אתה צריך להגיע לשם קודם אחרת איך תוכל לעזור למישהו להגיע לשם אם מעולם לא הגעת לשם. אבל אתה עושה את כל הדרך עם מוטיבציה שלעזור לכל הבוראים להגיע להארה בודהה לא כל יכול, אם הוא מחליט להתגלגל לתוך הסאמסרה בגוף אנושי, הגוף יצטרך להזדקן ולמות, אבל בודהה קידם אותנו בגלגול הזה שלו בתור סידהארטה גוטמא, הוא הראה לך שגם אתה יכול להגיע להארה. יום טוב לך מושון היקר הגב לתגובה זו                      חלומות נעימים                     מושון,    24/07/07 19:07 לגבי 2 (מוקד העניין מבחינתי) - יש לי שליטה על עצמי, על הבחירות שלי - כל רגע יכול לבוא סבל וכל רגע יכול לבוא אושר עילאי, ויש עוד הרבה סוגי חוויות/רגשות/אתגרים/עונג וכיו''ב ואני מקדם את כולם בברכה, אני אשמח באושר, אבכה בעצב, אכאב בכאב...וכל זה ביחד הוא אושר! לגבי הסופיות של הדברים: הרי זה מה שאנחנו עושים פה, מירוץ שליחים מתמשך (ויש לקוות ש-''ניצחי'') באנו מהורינו ואנחנו משאירים פה את ילדינו - זה נפלא! אין ערך לכלום בנצח! לא לאושר, לא לכאב, לא לסבל, לא לכלום!...תשאל אותי אם הייתי מוכן לקבל את הנצח המאושר הזה שלך ולוותר על הזכות להכיר את אישתי להחזיק את ילדותי (ועוד אינספור חוויות חזקות ומדהימות) התשובה שלי תהיה שלילית - כן! אני יודע שגם ככה יום אחד אני אאבד את כל זה, עדיין, כשאני פה, אני מלא הודיה לזה שאני פה! עם שאר הנקודות הסכמת איתי... לגבי הארה, מכיוון שזו חוויה כל כך פרטית, לך תדע מה זה...לך תדע אולי אני מואר פשוט לא ממש מתלהב מזה... האמת, נראה לי שהארה היא קצת כמו מוות (הרבה), הקטע הוא שאני אוהב את החיים, באמת ובתמים אוהב אותם (זה לא אומר שהכל אני עושה כמו שצריך...יש לי עוד הרבה ללמוד!), אלא שאני מאוהב בהם! ואני גם מבין שיש לזה קשר ישיר לכך שהכל זמני...אני אוהב את האשליה, לא חושב שהיא אמיתית, אני נהנה מהמשחק, לא חושב שהוא המציאות! כאן (ובשאר הנקודות) לעניות דעתי הבודהיזם מפספס...אם כי סביר שהמפספסים היו אלו שבאו אחרי בודהא, יש לי תחושה שהוא דוקא היה מסכים איתי... יום טוב הגב לתגובה זו          תוספת ל2 - המטרה היא תיקון ,שיכול להגיע גם בסבל אבל לא חייב  ל"ת          שרית,    23/07/07 08:39 הגב לתגובה זו 11.  כל הסיפור הזה של ה''אין אני''     I-I,    22/07/07 21:07 כשהוא מופיע בתור טיעון מטפיזי, לא מחזיק מים. כל הדברים, גם הפיזיקליים, תלויים בדברים אחרים. זה לא אומר שהם לא קיימים. לכן אני לא רואה שום סיבה להתאמץ ולמצוא בכתבים יהודיים מקבילה לרעיון הזה. הגב לתגובה זו          תיקון/הסבר         מושון,    22/07/07 22:54 זה לא שאין אני, הכוונה היא שהכל ריק מתכונות עצמאיות, גם האני! - ובהמשך הדרך הכל הוא אחד וכולנו מהווים ''אני'' אחד גדול. זה הרעיון אם הבנתי אותו מספיק טוב ללא קשר אם אני תומך ברעיון או לא. יום טוב הגב לתגובה זו          לא ממש הבנת את הרעיון         קשת,    22/07/07 22:40 בבודהיזם הרעיון של אין-אני אינו טיעון מטאפיזי כלל. האמירה כי כל הדברים תלויים הדדית ומתהווים הדדית, אינה אומרת דבר על קיומם האונטולוגי בעולם. כל המטרה בבודהיזם היא לשחרר אותנו מאחיזה בדברים, כמו גוף, רעיונות, רגשות, תפיסות, מחשבות וכדומה. כל אותם דברים שאנו מזהים כ''אנחנו'' ו''שלנו''. הבודהה לא אמר דבר על קיומם ואי קיומם של הדברים בעולם. הוא לימד על מנת לשחרר אותנו מהסבל בהיצמדות והיאחזות בדברים שמשתנים תדיר ומתהווים בתלות. הגב לתגובה זו              מטרת הבודהיזם כמו שיחרור מסבל היא להביא להארה.             פאריס ולינדסי,    22/07/07 23:35 וזה כולל להבין ולדעת את טבע האמת של היצורים החיים ושל העולם. בבודהיזם בהחלט מדברים על קיומם ואי קיומם של הדברים ועל היש ועל העולם ועל התפיסה. מהות הסבל היא הבורות. הבורות היא חוסר הבנה נכונה של טבענו אנו ושל טבעו האמיתי של העולם. אין אפשרות להגיע לשחרור מסבל לפני שמבינים את טבעו האמיתי של האדם ושל העולם בצורה העמוקה ביותר. בדרגות ראשוניות והבסיסיות ביותר שעלהן את מדברת בהחלט מדובר על כך שהדברים משתנים ועל האחיזה והתלות בהן. אבל זה ההתחלה כמו ללמוד לספורמאחד עד עשר...וללמוד את לוח הכפל. כמו שלוח הכפל זה לא כל מה שהמטמטיקה חושפת והינה... כך דבריך הם לא כל הבודהיזם. מה שאת משייכת לבודהיזם זה כמו לקחת הספר ''אייה פלוטו'' ולומר שזה גולת הכותרת של היצירה בשפה העברית. האם את מעלה על דעתך שחוכמה ששקיימת בבודהיזם שהינו כה יסודי ואינטלגנטי, מוכל בתוך שולשלת ארוכה ואדירה של חכמים עילאיים ומוארים,שהם ישאירו משהוא בכל מה שקשור למהות האדם ולמהות העולם לא פתור ונחקר עד לקצה הגבולות האפשריים של החקירה ההבנה וההתנסות?! ולדעתי שימוש במילים כמו ''טיעון מטאפיזי'' או ''קיום האונטולוגי'' לא מוכיחים דבר על רמת הבנתך... אולי על רמת התנשאותך... הגב לתגובה זו                  פאריס ולינדסי                 קשת,    23/07/07 09:51 קודם כל אני מצטערת אם נשמעתי מתנשאת. מטרתי היתה רק להבהיר לכותב המקורי של השירשור הזה, שהאמירה הבודהיסטית שדברים מתהווים הדדית, ושאף תופעה אינה יכול להקרא ''אני'', אין משמעותה שהדברים לא קיימים. דבר נוסף הוא, שאני התייחסתי רק לבודהיזם המוקדם, עליו דיבר ערן גולדשטיין (הוא הרי מביא ציטוט מהספר של ראהולה, שמתאר את התפיסה של הסוטרות מהקנון הפאלי), ולכן לא דיברתי על הבודהיזם כולו. בבודהיזם המוקדם, הבודהה לא אומר דבר על ה''עולם שם בחוץ'', הוא מדבר על איך אנחנו תופסים ומתנהלים בעולם. כשהו מדבר על ה''עולם'' הוא מדבר על המצרפים (ואת יכולה ללכת לבדוק בסוטרות ולהיווכח שכך הדבר). אכן בבודהיזם היותר מאוחר יש הרבה אמירות על העולם, אבל גם שם, כדי להיזהר מפרשנות אונטולוגית (מצטערת על השימוש במילה המפוצצת, אבל אני לא יודעת איך אפשר לומר את זה במילה אחת, חוץ מהתרגום לעברית ''מה שיש''), מכיוון שיותר נכון לקרוא את זה מנקודת מבט של ''התפיסה'' שלנו את ה''עולם''. הרי שיחרור מסבל, והכחדת הבורות, היא שינוי התפיסה שלנו את עצמנו. רק שינוי תפיסתי, יכול לשחרר אותנו מראייה לא נכונה את עצמנו. לגבי שאלתך הרטורית האם ''החוכמה ששקיימת בבודהיזם שהינה כה יסודית ואינטלגנטית, מוכלת בתוך שולשלת ארוכה ואדירה של חכמים עילאיים ומוארים,שהם ישאירו משהוא בכל מה שקשור למהות האדם ולמהות העולם לא פתור ונחקר עד לקצה הגבולות האפשריים של החקירה ההבנה וההתנסות?!'', אז כן! זו הסיבה שהבודהה סירב לענות למלונקייפוטה על שאלותיו המטאפיזיות (שוב מצטערת): האם הגוף והנשמה הם אותו דבר או לא, האם הבודהה קיים או לא קיים אחרי המוות וכדומה. הוא לא ענה עליהם, כי הם אינם מובילות לשיחרור. החקירה הבודהיסטית היא למטרה אחת, והיא שיחרור מסבל. אם כאן חלוקות דעתנו, ואת חושבת שמטרת הבודהיזם היא לתת תשובות על מהות העולם והאדם, רק בשביל הידע, אז אני לא חושבת כך כלל. הסוטרה על השאלות של מלונקייפוטה שלא (זה משל החץ למי שמכיר), היא הבסיס לתפיסה הבודהיסטית כולה, לגבי כיוון החקירה הנכון, ולגבי ומה מועיל ומה לא מועיל בדרך הרוחנית. הגב לתגובה זו                      נכון מאד, יש 14 שאלות שבודהה סירב לענות                     ש.א.,    23/07/07 12:30 לא מפני שהוא לא ידע את התשובות, אלא כי זה לא מקדם ולא מביא לשחרור מסבל. אגב יש בכתבים את התשובות לשאלות האלו. אבל לא מתעסקים בהם כי הם לא משחררים מסבל והם לא עוזרים להבין את הטעות שאנחנו עושים ואיך לשנות את התפיסה שלנו ולהבין את המציאות כמו שהיא. הגב לתגובה זו                          הסבל שלו זה השנאה העצמית שלו כיהודי  ל"ת                          ורברבנותו ..,    26/07/07 15:06 הגב לתגובה זו                          מושון היקר, זה לא יקדם אותך לשום מקום                         א.,    23/07/07 14:58 כמו כן, אתה יכול להאמין בתשובות שהם נכונות ויכול שלא אבל זה לא יקדם אותך בשום דרך ליציאה מהסבל. אם אתה מוכן לוותר על השתחררות מהסבל שלך אז או שאין לך מודעות לסבל או שאתה פשוט מתעלם מכל הסבל שקיים בעולם כולו. אחרי שתחליט שאתה רוצה להשתחרר מהסבל שלך ותנסה לעשות זאת ותלמד איך לעשות זאת, התשובות לשאלות פחות יעניינו אותך. ובכל אופן כשתתקדם בדרך תוכל ללמוד על 14 שאלות אלו ולקבל את התשובות להן. כרגע הדבר לא יקדם את היציאה מסבל ולא יקדם את ההבנה של הבורות שיש לנו על המציאות שבה אנו חיים. הגב לתגובה זו                          דווקא את השאלות המעניינות?!?                         מושון,    23/07/07 13:55 יאללה תביאו את התשובות - סוף סוף יש משהו מעניין לתפיסתי בבודהיזם ולא מתעסקים איתו? הינה, אני מכריז שאני מוותר מראש על יציאה מהסבל - מישהו יכול להביא לי את הטקסט המדובר, פרשנויות שלו, תרגומים שלו? תודה מראש יום טוב הגב לתגובה זו                  פאריס ולינדסי                 קשת,    23/07/07 08:40 קודם כל אני מצטערת אם נשמעתי מתנשאת. מטרתי היתה רק להבהיר לכותב המקורי של השירשור הזה, שהאמירה הבודהיסטית שדברים מתהווים הדדית, ושאף תופעה אינה יכול להקרא ''אני'', אין משמעותה שהדברים לא קיימים. דבר נוסף הוא, שאני התייחסתי רק לבודהיזם המוקדם, עליו דיבר ערן גולדשטיין (הוא הרי מביא ציטוט מהספר של ראהולה, שמתאר את התפיסה של הסוטרות מהקנון הפאלי), ולכן לא דיברתי על הבודהיזם כולו. בבודהיזם המוקדם, הבודהה לא אומר דבר על ה''עולם שם בחוץ'', הוא מדבר על איך אנחנו תופסים ומתנהלים בעולם. כשהו מדבר על ה''עולם'' הוא מדבר על המצרפים (ואת יכולה ללכת לבדוק בסוטרות ולהיווכח שכך הדבר). אכן בבודהיזם היותר מאוחר יש הרבה אמירות על העולם, אבל גם שם, כדי להיזהר מפרשנות אונטולוגית (מצטערת על השימוש במילה המפוצצת, אבל אני לא יודעת איך אפשר לומר את זה במילה אחת, חוץ מהתרגום לעברית ''מה שיש''), מכיוון שיותר נכון לקרוא את זה מנקודת מבט של ''התפיסה'' שלנו את ה''עולם''. הרי שיחרור מסבל, והכחדת הבורות, היא שינוי התפיסה שלנו את עצמנו. רק שינוי תפיסתי, יכול לשחרר אותנו מראייה לא נכונה את עצמנו. לגבי שאלתך הרטורית האם ''החוכמה ששקיימת בבודהיזם שהינה כה יסודית ואינטלגנטית, מוכלת בתוך שולשלת ארוכה ואדירה של חכמים עילאיים ומוארים,שהם ישאירו משהוא בכל מה שקשור למהות האדם ולמהות העולם לא פתור ונחקר עד לקצה הגבולות האפשריים של החקירה ההבנה וההתנסות?!'', אז כן! זו הסיבה שהבודהה סירב לענות למלונקייפוטה על שאלותיו המטאפיזיות (שוב מצטערת): האם הגוף והנשמה הם אותו דבר או לא, האם הבודהה קיים או לא קיים אחרי המוות וכדומה. הוא לא ענה עליהם, כי הם אינם מובילות לשיחרור. החקירה הבודהיסטית היא למטרה אחת, והיא שיחרור מסבל. אם כאן חלוקות דעתנו, ואת חושבת שמטרת הבודהיזם היא לתת תשובות על מהות העולם והאדם, רק בשביל הידע, אז אני לא חושבת כך כלל. הסוטרה על השאלות של מלונקייפוטה שלא (זה משל החץ למי שמכיר), היא הבסיס לתפיסה הבודהיסטית כולה, לגבי כיוון החקירה הנכון, ולגבי ומה מועיל ומה לא מועיל בדרך הרוחנית. הגב לתגובה זו                      have you heard about KALACHAKRA????????  ל"ת                      Miri,    23/07/07 14:10 הגב לתגובה זו                          look inside                         Miri,    23/07/07 19:52 ''החוכמה ששקיימת בבודהיזם שהינה כה יסודית ואינטלגנטית, מוכלת בתוך שולשלת ארוכה ואדירה של חכמים עילאיים ומוארים,שהם ישאירו משהוא בכל מה שקשור למהות האדם ולמהות העולם לא פתור ונחקר עד לקצה הגבולות האפשריים של החקירה ההבנה וההתנסות?!'', אז כן! ======= הגב לתגובה זו                          למה את מתכוונת בשאלה הזו?                         קשת,    23/07/07 18:48 ושוב, ציינתי שהתייחסתי לתורה הבודהיסטית המוקדמת, מכיוון שערן עשה זאת. הגב לתגובה זו              אולי ההצמדות שעליה דיבר הבודהה             בועז.פ,    22/07/07 23:20 היא לתפיסה כמו ''בודהיזם ''. אותה תפיסה שאח''כ גם החליטה שיש לבודהיזם ''מטרות''. ומה אם היו כותבים שהמטרה של הבודהיזם היא לערבב שמן ומים ? הגב לתגובה זו 10.  אם ניקח שלוש דרכי חיים     בן,  צפון,    22/07/07 20:32 הדהארמה של בודהה. היהדות. וזמן החלום אצל האבוריג'ינים. נראה שכל אחת מהדרכים שאמורה להוביל לאמת מאוד שונה האחת מהשנייה. מישהו תהה פעם מה בעצם ההבדלים בין התורות? ולמה ההבדלים הם כאלו? מה המחשבה מאחוריי כל דרך? הגב לתגובה זו          בדיוק על זה שי טובלי עבד במשך שנים רבות         אייל,  ת''א,    23/07/07 00:58 והתוצאה הינה תורה אינטגרטיבית שמסבירה את ההגיון והמחשבה שמאחורי כל הדרכים השונות, ואת האופן שבו הכל מתחבר. אני כותב לך כי אני יודע כמה אתה מאוהב בטובלי הגב לתגובה זו              נראה לי שלכולנו יש מושג             מושון,    23/07/07 14:01 כי זה כמעט פועל יוצא לוגי מהמציאות. ניתן לומר שבבסיס של כל אלו מצויה ההבנה שהמציאות שלנו היא בעלת חוקיות, אלא שקיומה הוא פרדוקס (מה שברור לחלוטין אם מבינים שהסך הלוגי קטן מהסך המוחלט). הבעיה היא שיש לנו רק מושג קלוש שנובע מאותו מקום שאטום לעולם לא יבין את מכאניקת הקוונטים... הנפלא בכל זה הוא שלא צריך LSD וחייזרים בשביל זה! זו לפחות דעתי יום טוב הגב לתגובה זו                  מושון                 בן,  צפון,    23/07/07 16:12 לא שאלתי מה הדומה בין התורות, שאלתי מה השונה בין בתורות. הגב לתגובה זו              הטעות שלך             בן,  צפון,    23/07/07 13:54 היא שאתה חושב שאפשר באמת לעשות תורה אינטגרטיבית שכזאת, למרות שההבדלים הרעיוניים כל כך מהותיים שפשוט אי אפשר. אם טובלי ניסה לעשות משהו כזה, זה רק מוכיח לי שוב שהוא אדם בינוני בחשיבה שלו. הגב לתגובה זו          ''וזמן החלום אצל האבוריג'ינים'' מה זה?  ל"ת          ג'וני ווקר,    22/07/07 21:54 הגב לתגובה זו              תעשה חיפוש באינטרנט או תפתח סםר ותגלה.  ל"ת              ג'ים בים,    24/07/07 16:08 הגב לתגובה זו 9.  יפה מאוד     צביקה הכהן,    22/07/07 19:22 נכון מאוד כך ראוי להרגיש ולפעול הגב לתגובה זו 8.  לערן, כמה תהיות ושאלות     קשת,    22/07/07 17:31 הבעיה המרכזית עם הכתבה הזו (ואחרות גם כן), היא לקיחת התורה הבודהיסטית ונסיונך למצוא הקבלה מלאה לרעיונות שנמצאים ביהדות. מה שאתה בעצם עושה, זה לקחת את התורה המסודרת של הבודהה, ולחפש אותה בפסוק פה ופסוק שם בכתבים היהודים. איפה באמת אפשר למצוא את המינוח המאוד בודהיסטי שעומד בבסיס כתבתך, ''זרם תודעה'', בהקשר היהודי (ולא באיזה לולינות פרשנית)? האם אין בקבלה (משם אתה שואב רבות) את הרעיון של נשמה שהיא ניצוץ אלוהי. נשמה שעליה לעלות לעליונים? עקרון ההתבטלות שאתה מציע כדרך להבין את רעיון האנאטמן, דומה לרעיון הדבקות באל בהינדואיזם, בו ההפרדה המלאכותית בין ''אני'' נפרד לבין האל, הקוסמוס מתמסמסת (לדוגמא שיווה כהתגלמות ספציפית של עקרון הברהמן). ''אני'' אכן קיים, אך הוא אינו מה שחשבנו שהוא: אני שרואה, חושב, כועס וכדומה. האני האמיתי (אטמן) הוא טהור וזוהר, ממש כמו הנשמה ביהדות, בייחוד נשמתם של צדיקים. הפרשנות שלך את הדיבר הראשון, שאלוהים אחרים הם בעצם ''תופעה, רושם, אשליה של ''אני'', הנוצרים בתודעתנו'', שוב קוראת את התורה מתוך משקפיים בודהיסטיות. אם זה כל כך ברור שזו כוונתה של התורה, מדוע אין זה נאמר ולו פעם אחת במפורש? מדוע אין הסבר מפורש של תהליכי התודעה והגוף כמו התיאור הבודהיסטי? אינטגריטי בכתיבה פרשנית מצריך אותך לענות באומץ ובכנות על הבעייה הזו. אחרת אתה חוטא למאמץ ההרמנויטי. אתה יכול לטעון שאין זה מעניינך, אך מכיוון שאתה עושה מאמצים רבים לעשות פרשנות יהודית חדשה, נראה לי שאתה חייב לקחת את הנקודות האלו ברצינות מלאה. תשובה אפשרית לשאלה שהעליתי, היא שאולי ביהדות לא היה זה הדגש כלל, בעיקר לא ביהדות המקראית ממנה אתה תמיד מצטט? מכתיבתך, נראה שאתה רואה את התורה הבודהיסטית כמייצגת רעיונות נכונים ודרך אמיתית. זה נראה כאילו יש לך צורך עז לקרוא את היהדות כמייצגת את אותם הרעיונות. מדוע, זו שאלה שמעניינת אותי מאוד, ומדוע הלולינות הפרשנית כדי להצליח בפרויקט הזה? הבעיה שלי (וזו אכן רק בעייה שלי)היא שהפרשנות שלך פשוט ''אונסת'' את הטקסט היהודי. אני מצטערת אם אני נשמעת חריפה, אך זה סוג כזה של פרשנות יש בה משום רמיסה של הרעיונות הבודהיסטים והיהודים גם יחד. הרי אין ספק שבכל התורות הרוחניות יש דיבור על דיבור נכון, התנהגות חומלת, שליטה בתגובות ונסיון לחיות ממקום מרוסן יותר. אבל ההשוואות שאתה עושה מגובות במעט עובדות ויותר מידי פרשנות אישית שאפשר לומר שהיא far fetch . לא יעזור, ביהדות האדם, ולא משנה כרגע אם הוא מונע מהאגו או שהוא ''אדם'' על פי הגדרתך: התגבר על יצריו, חי בחכמה ומקבל בשוויון נפש\בשלום כל גאות רגשית, הוא עדיין נפרד מהאל, כיוון שהאל הוא טרנצנדטי לעולם. זו אחד הדברים החדשניים שהביאה היהדות לעולם של המזרח התיכון, ואולי של העולם בכלל. רעיון הטרנצנדנטיות. גם בקבלה, שעשתה הפנמה של הטקסט המקראי, אינה רואה את האדם והאל (במקרה הזה אני מתייחסת לאין-סוף) כאותו דבר. ההתבטלות היא ערך חשוב, זהו מצב תודעתי בו ה''אני'' היצרי אינו מקבל מרחב תמרון, והוא מתבטל אל מול כוח גדול יותר, האל. התבטלות זו מובילה לענווה. בבודהיזם אין כלל את הרעיון של התבטלות אל מול כוח גדול (ואם אתה מסוגל לקרוא את הטקסטים היהודים, כך ש''האל'' זה משהו תודעתי, אז באמת שאין לי מה לומר יותר), והמקום אליו חותר הבודהה הוא אי היאחזות. אין כלפי מה להתבטל, כי דבר אינו קיים כשלעצמו .ביהדות לעומת זאת, האל קיים כשלעצמו, ואינו נדרש לעולם כלל. העולם עם זאת, נדרש לאל, שבלעדיו אינו קיים. כל התפיסה המתאפיזית הזו אינה קיימת כלל בבודהיזם, ולכן מבדילה אותו ממרבי (אם לא כל) התפיסות הרוחניות שקיימות. אשמח לשמוע את תגובתך, תודה. הגב לתגובה זו          לקשת מערן         ערן גולדשטיין,    22/07/07 21:28 לקשת, האל האחד - הבורא על אף היותו חיצוני לבריאה עדיין קיים בלב כל אחד ואחת מאיתנו - אם רק נפנה לו מקום. זהו ה ''מקום'' (אחד משמות האל) - החלל בתודעה - שמתהווה תוך כדי תפילה או תרגול מדיטציה. מקום - משכן זה נוצר, ולו להרף, כאשר אנו חדלים לחוות את המציאות בתיווך חושינו - או במילים אחרות - כאשר ה''אני'' חדל. ברגעים נדירים אלו אנו מסוגלים להכיל את סבלנו אנו, סבלו של האחר, סבלו של העולם כולו. רעיון זה מובע בצורה נפלאה, כך בעיניי, בדבריו של האל למשה ''...של נעלך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא...'' (שמות ג. ה.) בעיניי: המקום אשר אתה עומד עליו, = המקום בו עומד ה''אני'' מלכת, בו חדל ה''אני'' מלהתקיים. אם אמשיך בקו זה - ההווה, בו אנו מביאים את יכולותינו כא.ד.ם לשיאן. קשת יקרה, ייחודו של הבודהא, שלקח את המנגנון הנפשי הטהור (חמשת המצרפים) והפך אותו לתורתו כפשוטה. להבדיל, ה''שיטה'' המקראית עובדת בדרך שונה, התהליך הנפשי נחבא בכתוב, מסתתר בסמלים ובייצוגים שונים, וכמו מזמין אותנו לגלותו. (להוציאו מהגלות) השפה העברית במהותה פועלת כמדיטציה. היא מזמינה את המשתמש לעשות עמה אהבה, להפוך במילים, באותיות, להצליב בין המקורות השונים, לנתח את הכתוב תוך פיתוח מוטיביים ספרותיים המתפתחים לאורכה של העלילה וזאת במטרה להשיג את אותו אפקט שנרכש תוך כדי תרגול מדיטציה - טפטוף של תובנות - שהן (לתשומת לב אחד המגיבים) תורה מאין, וזאת למען הפיכתה ליש - חכמה הנחצבת תוך הווית מציאות . מן המפורסמות שמדיטציה צריך לעשות לא לדבר, ולכן אין לי אלא להעיד מנסיוני שקריאה/חקירה/תפילה בטקסט המקראי כמו גם תרגול אינטנסיבי של קריאת תהילים, עשויים לזמן תובנות זהות לאלו שהווים בעת תרגול ויפאסנה. (תנסי, זה מרתק ויותר מכך, זה גם יסיר ממך כל הרהור לגבי אילוצה של תורה זו על האחרת). בברכת בריאות ואושר ערן הגב לתגובה זו              תודה ערן על התשובה             קשת,    23/07/07 08:22 אני לא בטוחה שהיא ענתה על השאלות שלי... המשכת באותו קו פרשני, שלפחות מבחינתי נראה כמו לולינות פרשנית, מאשר פרשנות שאפשר לקחת ברצינות (כזו שיכולה ''לתפוס'' גם מעבר לאתר נרג'). מעניין שאתה מכנה את המצרפים ''המנגנון הנפשי הטהור'', כשלהבנתי, זוהי דרך אחת לתאר את מה שנקרא ''אדם'', בהחלט לא תיאור אולטימטיבי. גם זה תיאור שמופיע אך ורק במסורת הבודהיסטית בצורה זו, ואין לא מקבילה בשום מקום אחר. שוב, צריך למתוח עד כמעט קריעה את ''חבל הפרשנות'' כדי למצוא אותם ביהדות. (רק שאלה, איך אתה מסביר את זה שהמצרפים מופיעים תמיד באותו הסדר: גוף, תחושה, תפיסה, תגובה/התנייה והכרה. כאשר ההכרה מופיעה בשרשרת ההתהוות המותניית עוד לפני הגוף, והתפיסה, כלל לא מופיעה?). אני מאוד אוהבת את הצורה בה אתה כותב, יש לך כישרון רב במשחק יפיפה עם מילים, אבל שוב, אני חושבת שהפרשנות שלך רחוקה מלהיות מבוססת, שכן היא ממציאה פרשנות מתוך הבנתך בלבד, ללא הסתמכות על איך המילים במקרא (לדוגמא ''מקום''), מופיעות במקומות נוספים, ומהי משמעותם שם. זה חלק חשוב מהפרקטיקה הפרשנית, וכשלא עובדים איתה, אז הפרשנות יכולה להיות מאוד יצירתית, אבל היא אינה מגלה לנו כלל, האם זה היתה המשמעות שלהם בעבר. מעניין שאת הפרשנות שלך היא רק לכיוון אחד, כלומר אינך עושה לוקח את היהדות באופן המסורתי (לא משנה כרגע אם בחרת את התפיסה התלמודית/קבלה מוקדמת/האר''י) ומנסה לקרוא איתה את הטקסט הבודהיסטי. אתה כן לוקח את ההבנה המסורתית הבודהיסטית, וקורא איתה את הטקסט המקראי. מעניין למה. (אולי כי בעצם אתה מקבל לעומק רק את התפיסה הבודהיסטית, ורוצה בכל ליבך למצוא אותה גם ביהדות..). בכל מקרה תודה, והמשך יום נפלא. הגב לתגובה זו          לדעתי הן בבודיהיזם הן בהינדואיזם והן ביהדות         יהודית,    22/07/07 19:22 המושג עולם והמושג אלוהות זהים. לא הכנס כעת להסבר מהו העולם ומהו האלוהים על פי כל דת. אבל... כעת השאלה איזה ספר באיזה רמה ושל איזו דת אתה.קורא. כמובן שאם תקרא את התנ''ך כמו שהוא, אלוהים קיים ומדבר ודורש. בבודהיזם אין מושג של אלוהות ובהינדוהיזם יש את המושג של אטמן הנשמה האישית שזה למעשה ברהמן האלוהות חובקת כל. עכשיו, האמת הסופית והמוחלטת היא אחת ורק אחת, לא קיימות שתי אמיתות שונות ומנוגדות. וברור שגם יהדות וגם בודהיזם וגם הינדוהיזם אמיתי מובילים לאמת האחת, מכאן שמטרתן זהה ותוצאתן זהה. מה שכן הדרך שונה, ולכן אם משוים ספר מדת אחת וברמה מסויימת לספר מדרך אחרת וברמה אחרת בוודאי שיהיו הבדלים. למה הדבר דומה, להשוות תורה לחימה של חיל השריון של פלוגה של הצבא האמרקאי למשל.. לתורת לחימה של גדוד של הצבא הישראלי.. או להשוות עיקרי המנהיגות שמלמדים בקורס קצינים לתורת המנהיגות שמלמדים בקורס מג''דים. מה שכן חשוב, הוא לקחת דרך אחת וללכת איתה עד הסוף בלא שום זיגזגים. למה הדבר דומה לצייד שרץ אחרי שתי ארנבות... רגע הוא רץ אחרי אחת ולאחר מכן אחרי ארנבת שנייה וחוזר חלילה. ברור שצייד זה יחזור לביתו רעב וארוחת הערב שלו תסתכם בשתייה בלבד:) הגב לתגובה זו              רגע...             שולה,    23/07/07 14:27 אני מקווה שאני לא טועה ומטעה... אבל המושג עולם ובורא לא זהים ביהדות. לבורא ביהדות יש שני פנים. מצד אחד הוא מהווה את העולם, שנאמר ''מלוא כל הארץ כבודו'' (לפחות לפי התפיסה החסידית.) הפן השני של הכל יכול, סובב את העולם, ולא נמצא בתוכו. ועד כמה שידוע לי, המטרה בעובדת היהודי, שכוללת ביטול האני, היא לחבר בין שני הפנים הללו. הגב לתגובה זו              כל הכבוד יהודית             חסידה,    23/07/07 12:44 שיחקת אותה הגב לתגובה זו                  מתוקה שכמותך.......                 יהודית,    24/07/07 00:15 אני ממש יכולה לראות אותך קורצת עם העיניים המשגעות שלך... ומקמטת את האף בשובבות.... הגב לתגובה זו          לקשת         אבי,    22/07/07 18:15 ביהדות בחלק הפנימי רוחני שלה הנקרא בשם קבלה, יש אכן התבטלות בפני האל העליון, אול בנוסף יש את המטרה של דבקות באל, שזה בעצם הגעה למצב האל בעצמו, אין ביטול מוחלט של האגו אלא העצמתו לדבקות מוחלטת בבורא (וכמובן אפשר לראות איך שני קצוות סותרים אומרים בעצם אותו דבר) לעומת זאת התפיסה הבודהיסטית של אי-היאחזות היא פשוט רמיה עצמית לדעתי היות ובמקום התבטלות מול תפיסת האל העליון היא התבטלות בפני תפיסת אי-היאחזות. הגב לתגובה זו              לאבי             קשת,    22/07/07 18:44 לפחות לפי הבנתי, התבטלות בפני האל ודבקות באל הם שני דברים שמובילים אחד לשני. הדבקות באל היא הדרך להסרת המחסומים בינינו לבין האל, וכאשר המחסומים נופלים, ישנה התבטלות בפניו. לגבי עניין העצמת או ביטול האגו, אני חושבת שאנחנו משתמשים באותה המילה לדברים שונים. אני בטוחה שאינך חושב שב''העצמת האגו'' אתה מתייחס לאותם חלקים בנו שרוצים להתענג חושית, שחושבים שמגיעים לנו דברים, שכועסים כי לקחו מאיתנו משהו, או מתנשאים על אחרים כי אנחנו חושבים שאנחנו טובים יותר. זה האספקטים המנטלים שלהם קראתי ''אגו''. נראה לי שאתה מתכוון למשהו אחר, כשאתה אומר: ''אין ביטול מוחלט של האגו אלא העצמתו לדבקות מוחלטת בבורא'', לא? הגב לתגובה זו          יפה כתבת, קשת, פעם קראתי כותרת ספר :''איך היהודים שינו את העולם''         אבי צנעני,    22/07/07 18:07 והבנתי איכשהוא, באפן אינטואיטיבי ועל רקע ''העולם'' הבודהיסטי, למה הכוונה. בהקשר זה ניתן לציין את אמרת חז''ל ש''חכמת קבלה (יהדות) מתחילה בקצה שבו ראשם של הפילוסופים נגמר'' - והכוונה היא להבדל שבין השכל העיוני, עליו מתבססים המדע והפילוסופיה, ובין השכל הרוחני. על אותו משקל ניתן אולי להשוות בין חכמת הבודהיזם והיהדות, המשתמשות שתיהן באותם כלים - השכל הרוחני והלב המרגיש - אבל מובילות למקומות אחרים. הגב לתגובה זו              לקשת - התגובה ''לאבי'' היא לא ממני, אבי צנעני, אלא מחכם אחר  ל"ת              אבי צנעני,  ימותו הקנאים,    22/07/07 20:45 הגב לתגובה זו                  הבנתי את זה מההתחלה...  ל"ת                  קשת,    22/07/07 22:41 הגב לתגובה זו                  אבי...אני שמח לראות שחזרת לעצמך....  ל"ת                  אליהו,    22/07/07 21:52 הגב לתגובה זו 7.  אולי הגיע הזמן...     ארחטון,    22/07/07 16:20 אולי הגיע הזמן שנתחיל לחשוב על העובדה שמערכות הידע והחישה שלנו כבני אדם כל הזמן מתורגמות בטקסט בדיבור ובמעשה לפעילויות בתוך מתחום של זמן-מרחב , שיוצר לנו את הקרקע לפעילות , או את השדה שבו הדברים קורים. הרבה מן הדיבור הדתי-רוחני-ניו-איג'י כל הזמן חוזר לנקודה הזו של האנלוגיה בין האדם במרחב לבין המרחב שבאדם עצמו ומתוך כך מנתח את הזמן ויחסנו אליו (ויחסו אליינו). בנקודה הזאת ראוי להאיר על הקשר בין היהדות לבודהיזם בתפיסתם את מושג הזמן - התפיסה הצנטרליסטית של האלוהות מאפשרת לנו הצללה של הזמן - או למעשה אבחנה בגבולות בין רצועות זמן מסביב ל''אני'' אלוהי/אנושי אחד כאשר המחשבה הבודהיסטית מדברת על החלל בין רצועות זמן של דמויות שונות ב''אני'' המזוייף של הסמסרה. וכהדגשה לדרך בה המילים רק מבלבלות לנו את השכל אולי הגיע הזמן שנשאל את השאלה - בשביל מה בכלל אנחנו צריכים את כל זה? מה הבודהא היה יכול לאמר על השן שמתנדנדת לי כבר 4 ימים. ומה אלוהים היה אומר , אם הוא היה יודע שהוא יודע. שלום ו BUY. הגב לתגובה זו 6.  אני אוהב את הכתיבה שלך , אבל הפעם טעית.     יוסף,  יבנה.,    22/07/07 16:04 ביהדות המילה ''אין'' היא פעמים רבות שם קוד לספירת ''כתר''. (לדוגמה - ''והחוכמה מאין תמצא'' - ספירת החוכמה יצאה מתוך הכתר). אנו קוראים לה כך , משום שהיא נעלמת מאיתנו , אך אין פירוש הדבר שהיא איננה קיימת - וזה ההבדל בין יהדות ובודהיזם. כי ספירת הכתר מציינת את האינסוף שלא יכול להתגלות בעולם המוגבל.אבל האינסוף הזה קיים. יתירה מכך , הוא אפילו ''יותר קיים'' מהעולם שלנו (וזוהי נקדה עמוקה). לדוגמה : הרעיונות שלנו מגיעים בדרך כלל ''יש מאין'' - העלית רעיון במוחך. אז מה היה לפניו ? היתה המהות שלך , שהיא הוציאה את הרעיון. משהו שאי אפשר לתאר במילים , משהו שאין לך בו תפיסה. אבל המשהו הזה עושה אותך ערן ואותי יוסף. זה הכתר וזה ה''אין'' בנפש האדם. וכך גם בבורא ברוך הוא - הבורא קיים ונמצא. זה אחד משלוש עשרה עיקרי האמונה היהודית. אך יש מימדים אצל הקב''ה שאינם מתגלים אלינו כנבראים. רצונו האינסופי למשל שקדם לבריאת העולם. אז מבחינתינו זה ה''אין'' באלוהות . ו''האין'' הזה כמובן קיים. לעומת זאת בבודהיזם , האין הוא אין. הוא כלום - וכאן ההבדל. ההתבטלות ביהדות היא כלפי ה''אין'' הזה , שהוא בעצם קיים - כל מה שנו יכולים להגיד עליו זה רק הקיום שלו ולא יותר. באדם ההתבטלות הזו תהיה לרצון הפנימי והעמוק בנפשו של האדם , ליעוד שלו (מושג של יעוד לא קיים בבודהיזם למיטב ידיעתי) , לדבר שעושה אותך ערן ואותי יוסף. וזה בעצם הכתר , וזה האין שבנפש. זה מה שאי אפשר להשיג - עד לעתיד לבוא. בכל אופן - המשך לכתוב ! הגב לתגובה זו          ליוסף מערן         ערן גולדשטיין,    22/07/07 21:47 יוסף היקר, האין ה''בודהיסטי'' אינו אין במובן ריק - לא כלום. האין בראיה זו הנו העולם כפי שאנו חווים שלא בתיווך חושינו. הבודהא דיבר בפרוש על תובנות שאנו רוחשים תוך מסעותינו באין: תובנת טבעה הדהרמטי של המציאות = טבעה הארעי, חסר הוודאות והבלתי נשלט של המציאות, תובנת הקארמה = חוק הבחירה והתוצאה, תובנת פעולת חמשת המצרפים = ידיעת פעולתו של מנגנון הקליטה העיבוד והתגובה של האינפורמציה החושי ועוד... כל אלו, אינם נחצבים מן הריק, אלא הופכים זמינים כאשר האני חדל = האני הופך לאין. הגב לתגובה זו              לערן , תודה על התגובה.             יוסף,    23/07/07 09:14 אני סומך עליך שבבודהיזם אתה מבין הרבה יותר ממני. אני כתבתי על סמך מה שידעתי , ואם זה לא כך אז אני חוזר בי. שוב תודה ויום טוב. הגב לתגובה זו          ועוד דבר התרגול הפרקטי של הבודהיזם         ביל,    22/07/07 19:50 לדעתי הצנועה ומנקודת המבט האישית והקטנה שלי מאד פרקטית ואפקטוית לעומת התרגול ביהדות..... הגב לתגובה זו              בודהיזם?             בן,  צפון,    22/07/07 20:43 בשביל מה הוא פרקטי? הגב לתגובה זו                  אתה באמת רוצה לדעת? או סתם להפגין עמדה שלילית                 בוק ג'נס,    22/07/07 21:56 ומזלזלת כרגיל? הגב לתגובה זו                      באמת רוצה לדעת                     בן,  צפון,    22/07/07 22:59 מה פרקטי בה, ואיך אפשר בכלל להשוות בין הדרכים כשהן כל כך שונות. אני אתן לך את העמדה שלי כדיי שלא תקפוץ לכל מיני דיעות קדומות, למרות שיש לי רק הערכה לבודהה, הסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה: מעטים האנשים שמצליחים להשתחרר מהסבל ע''י הליכה בדרך הבודהיסטית. הגב לתגובה זו          יוסף מיבנה שיכנעת אותי         ביל קרטר,    22/07/07 19:48 שאינך מבין הרבה בבודהיזם. מאד מעניינת הגישה הזו לאנ רק שלך אלה של הרבה אחרים.... קראו ספר אחד או שניים או שלשה שמציגים פן מאד מסויים ומזה משליכים על הבנתם על בודהיזם. בבודהיזם אלפי אם לא עשרות אלפי ספרים שנכתבו על ידי חכמים עילאיים... שחוכמתם מוטלת בספק רק על ידי בורים... חלק גדול מספרים אלו אין אפשרות ללמוד ללא מורה שמסביר ומתרגם... אבל כמוך יש רבים וטובים שקראו מילה פה ושם ומרגישים מומחים לאותו אוקיינוס של חוכמה וידע..... הגב לתגובה זו              מי אמר לך שאינני מעריך את חוכמתו של אותו             יוסף,    23/07/07 09:02 בודהה ? אני אישית חושב שהוא היה אדם חכם שהגיע להרבה מסקנות נכונות (נכונות גם על פי היהדות שאני מאמין בה). מה שכן , הבודהיזם של היום ככל הנראה סטה מכוונתו המקורית. הגב לתגובה זו          יפה מאוד, למדתי משהו  ל"ת          תודה רבה,    22/07/07 17:59 הגב לתגובה זו 5.  איזו דת נכונה     ג'ון,  גליל,    22/07/07 15:57 מישחר ההיסטוריה מתווכחים יצורי אנוש(גם אני בתוכם כמובן) איזה אלוהים יותר טוב,איזה מצוות יותר טובות , אצל מי הסמלים האיזוטריים יותר משכנעים וכן הלאה וכן הלאה. לא מעט דם נשפך בקשר לענינים אלה ואפילו ישנם רבים בינינו שקיבלו גועל כה רב מהמריבות הבלתי פוסקות בנושא עד שהחליטו שאין אלוהים. מתי נבין שאם יש בוס ליקום הוא בוס של כולם? מתי נפסיק לבזבז אנרגיה על הויכוחים ונתחיל לחפש בפנים את הישות או הכוח הזה ? מתי ניוכח באפסותינו לעומת היקום האדיר שבו קיבלנו רשות לשחק את משחק החיים? כולי תקוה שהחוכמה תנצח את הבורות, כל אחד בתוך עצמו ואז בתוך העולם כולו. ג''ון גליל הגב לתגובה זו          או קי, ג'וני, אז מה לעשות?  ל"ת          מימי,    22/07/07 16:21 הגב לתגובה זו              מימי היקרה             ג'ון,  גליל,    23/07/07 12:10 הי מימי לחפש בלי לאות באינטנסיביות שאותה רואים במלחמות בעקשנות וללא ויתור ללא פשרות בקטע של חיים ומות.(אני מדבר על הבפנים בלבד). מבטיח לך שעם גישה כזאת תוך זמן קצר את תדעי על מה אני מדבר אבל מדובר על משהו שלא נגמר כל עוד את על האדמה הזאת. קוראים לזה לחיות ON THE KNIFE EDGE בהצלחה מימי הגב לתגובה זו 4.  זה בדיוק להיפך - ייחודה של היהדות הוא בהמצאת ה''אני'', וליתר     אבי צנעני,  אני = אנוכי,    22/07/07 15:25 דיוק, בשיטה של הגדלת ה''אני'' לממדים שימלאו ויכילו כל רצון. הבודהיזם ושיטות המזרח, לעומת זאת, דוגלות בביטול והכחשת או החלשת האני, והתוצאה היא שהם לא מקבלים מה שהם רוצים - וגם לא יודעים בדיוק מה שהם רוצים (ובגלל זה הם, העובדים עבודה זרה ל''אין אני'' ,סיימו את הקריירה בתור העבדים והעובדים של המערב, או סתם בתור עניי דעת וחומר וחקיינים ונגררים עלובים אחרי אנשי המערב, הממלאים את דברת ''אנוכי ה' אלוהיך, ולא יהיה אלוהים אחר על פני...'' הגב לתגובה זו          זהו, חיכיתי לאבי האמיתי, המומחה ליהדות         יולית,    22/07/07 22:03 והמצליף בבודהיזם, שמתוך האבהתו הגדולה ליהדות ממלא את רוב זמנו בהשמצת הבודהיזם.... מתי המטיפים המטרידים והמשוכנעים שהם נציגי האלוהים הבלעדיים עלי אדמה יחכימו....????? הגב לתגובה זו 3.  לגולדשטיין ידידי בברכת הצלחה:     עדי,    22/07/07 15:19 All the Buddhas and all sentient beings are nothing but the One Mind, beside which nothing exists. This Mind, which is without beginning, is unborn and indestructible. It is not green nor yellow, and has neither form nor appearance. It does not belong to the categories of things which exist or do not exist, nor can it be thought of in terms of new or old. It is neither long nor short, big nor small, for it transcends all limits, measure, names, traces and comparisons. It is that which you see before you - begin to reason about it and you at once fall into error. It is like the boundless void which cannot be fathomed or measured. The One Mind alone is the Buddha, and there is no distinction between the Buddha and sentient things, but that sentient beings are attached to forms and so seek externally for Buddhahood. By their very seeking they lose it, for that is using the Buddha to seek for the Buddha and using mind to grasp Mind. Even though they do their utmost for a full aeon, they will not be able to attain it. They do not know that, if they put a stop to conceptual thought and forget their anxiety, the Buddha will appear before them, for this Mind is the Buddha and the Buddha is all living beings. It is not the less for being manifested in ordinary beings, nor is it greater for being manifest in the Buddhas. הגב לתגובה זו          לעדי         ערן,    23/07/07 13:03 עדי מי ייתן ובמסעך זה תפגוש בעץ החיים שלך ערן הגב לתגובה זו 2.  לדעתי ישנה טעות מרכזית במאמר.     אליהו,    22/07/07 14:15 ישנן שני אני בתורה ההינדית ההודית. אני אחד זה האני של האגו. והאני השני הוא העצמי, האלהות ברהמן או אטמן. לפי האמונה ההודית, האני הראשון, שהוא האני של האגו, אינו קיים, מעולם לא היה קיים והאמונה בקיומו זו טעות, אשלייה, ויוצרת ראייה מעוותת של האמת. בבודהיזם עד כמה שידוע לי מדברים על האגו האני הראשון. וישנן הוכחות מובהקות ראלסטיות ואנלטיות שאני שהוא האגו, לא קיים. כמובן שהסבר זה מלווה בהמלצות לתירגול ולמדיטציות, שמטרתן להביא למודעות ולניסין, את חוסר קיומו של האני של האגו. בלעדי ההבנה המבוססת והניסיון האמיתי של חוסר קיומו של האגו, אין אפשרות להתקדם רוחנית. אולם וזה אולם חשוב, אין שום התייחסות למירב ידעתי לאטמן בכתובי הבודיהזם. ולומר שבודהיזם מדבר על אין אטמן לדעתי זו טעות שמטעה ומבלבלת אחרים. ומראה חוסר הבנה מהותי וחוסר נסיון אמיתי. הגב לתגובה זו          כן, צודק, יש בו חוסר הבנה בסיסי ומטעה.         אבי צנעני,    22/07/07 15:36 בתורות המזרח, כמו בכל תרבות, מדברים על ה''עצמי'' - והכוונה לעצמי הגבוה, שאותו יש לטפח, לעומת העצמי הנמוך, שאליו יש לחייך בסלחנות. בכל מקרה, הטריק הוא שיש שני סוגי ''עצמי'' - self - בכל אחד ואחת (וכנראה הרבה דרכים בייניהם, היוצרים את ההבדלים התרבותיים והתפיסתיים) - והכותב התבלבל ומבלבל ביניהם. הגב לתגובה זו              בבודהיזם             בן,  צפון,    22/07/07 20:27 קוראים להשמיד את העצמי הנמוך. זה לא ממש חיוך סלחני. הגב לתגובה זו                  בן היקר.                 ישעיהו,    22/07/07 21:58 משום מה יש לי הרגשה שהיום השעון הבילוגי האנרגטי שלך נמצא בנקודת שפל... הגב לתגובה זו                      אין לי מושג מה זה שעון ביולוגי אנרגטי                     בן,  צפון,    22/07/07 23:01 אבל משום מה יש לי הרגשה שזה קישקוש. הגב לתגובה זו              צנעני היקר.             ישעיהו,    22/07/07 18:46 פעם ראשונה שאני קורא משהוא שלך, שמפתיע אותי לחיוב. יתכן שיש בך משהוא מחוץ לתימניות המנסה להרגיז על רקע עדתי, והתקפות חסרות הגיון ופשר וידע מינמלי על בודהיזם. הגב לתגובה זו                  מה קרה לך                 איילת,    22/07/07 19:28 לאבי יש הרבה תגובות פצציות. אם לא קראת אותן, הפסדת. הגב לתגובה זו                      איילת המתוקה את התגובות שלך את כולן אני קורא                     ישעיהו ואליהו,  ויהודית,    22/07/07 22:20 ונהנה. הגב לתגובה זו                          איזה כיף לי. תודה.  ל"ת                          איילת,    23/07/07 14:01 הגב לתגובה זו 1.  עורבא פרח?     ר' שמוליק אעפס,    22/07/07 12:05 אולי יואיל הרב המכובד כבוד הוד הגאון מוהר''ר גולדשטיין להסביר כיצד, אם אותו בודהא לץ חי לו את חייו במאה השישית לפני ספירת הנוצרים ימשו''ז, וחכמינו ז''ל שאת מסכת סוטה פרי כתיבתם הוא מצטט בידענות רבה חיו במאות הראשונות ל-ספירה של אותם נוצרים עצמם, היו אלה דווקא היהודים שהעלו ראשונה את הרעיון של ה''אנאאטמאאן'', היינו האין-אני, כפי שטוען כבודו? ואם כל תשובתו תסוכם באותה פרשנות דחוקה ומצחיקה, ממש בוקה ומבולקה, לדיבר הראשון, כי אז מוטב לנו שלא נולדנו מאשר שנולדנו, ואוי לאותה בושה. הגב לתגובה זו          המשנה נכתבה בתחילת הספירה אך לא הומצאה בתחילת הספירה -הועברה בע''פ         שרית,    23/07/07 08:37 אפס??? גורניש מיט גורניש הגב לתגובה זו