קודם כל אקדים ואומר, עד לפני כמה חודשים לא ידעתי בכלל מיהו שי טובלי, ולכן אין לי שום דיעה קדומה על האדם. עשיתי תחקיר בקטנה עליו, וקראתי את הביוגרפיה שלו עד עכשיו + האני מאמין שלו באתרו הנוכחי (יש לינק מעל הטוקבקים שמפנה אליו) בכדי לקבל קצת רקע.

כמו שאמרתי וכתבתי בעבר, בעקבות נסיונו, חוויותיו, ובעיקר בעקבות כך שהוא ADHD קלאסי וזה מכתיב כל פיסקה ומעשה בחייו, הוא נתן לדמיונו המפותח להכתיב דרך מסוימת ונתן לעצמו להאבד בתוכו.
מי שרוצה להשלים את הפאזל ששמו שי, מוזמן לחפש חומר בגוגל על ADHD.

ב. מצאתי טעם לפגם בכך ששי מפרסם את תלמידו אילון לסטר שהגיע ''להארה'' בכל מקום, כולל באתר בית בעמוד הראשי, כמה שאמור להראות את עוצמתהדרך ו ''המורה והמדריך המהולל'' שי טובלי. אך שוכח לציין שזה גם בן זוגו ושותפו לעסקים ( מופיע אפילו ב-NRG בטוקבקים באחד הפרקים). אין ספק שזה ''מאוד'' מחזק את האמינות בשי ודרכו. מי שמשתמש בכאלו שיטות, הוא לא ישר במקרה הטוב, או תמים וקצת לא חכם. ב-2 האחרונים אני לא חושד בשי.

ג. אני מוכן להפגש עם שי, ולראיין\לתחקר אותו בצורה חדה, אינטילגנטית, ישירה, והוגנת. ולפרסם את הדברים במלואם במטרה להגיע לחקר האמת. וששאר האנשים ישפטו אחרי זה, מורה רוחני וגורו, שרלטן, או אדם מבולבל. זו לא מטרתו בסדרת כתבות הזו? לפזר את הערפל? מבטיח שזה יהיה מעניין מאוד .

הגב לתגובה זו

למה להכביר במילים?
יש דברים בגו, 22/06/07 17:56

טובלי יודע כמה דברים
פגשתי אותו, 22/06/07 19:12

כמו חיים פין
מירב, 22/06/07 20:56

מה נתקעתם עם חיים פין פה ?
עעע, 24/06/07 12:26

56. אני מתייחס בכבוד ובסקרנות לסיפורו של טוב לי
חיים, 22/06/07 15:59

הסמים זה peanut קטן ''בהוויה'' של מר טובלי
בבון מצוי, 22/06/07 17:16

55. שבמציאות, שי טובלי לא היה אלא פיקציה מתוחכמת שהמחשבה טוותה סביב עצמ ל"ת
demarker, 22/06/07 15:10

גם חיים פין פיקציה,אבל מסוכנת ל"ת
נל, 22/06/07 20:55

54. הארה שלי
דודי, חיפה, 22/06/07 11:38

שי לא כתב כאן ''אני מואר''
כן אבל, 22/06/07 16:01

אה, זאת לא הארה?
תייגן, 22/06/07 19:09

קטעים
בן, צפון, 22/06/07 16:32

53. משהו על מוארים, ואובדן ה''אני''
אינדיגו, 22/06/07 11:22

נתחיל במילה שאני קורא כאן כל הזמן, ''מואר''.
שאיפה נעלה של כל מחפש בהגדרה . זה מואר, ההוא לא מואר, ומתחיל ויכוח. למעט אם חיברו למישהו קו מתח גבוה, אף אחד לא מואר.
אין דבר כזה, וכל הנסיון להציב זאת כמטרה וסוג של סוף מסע לא רק שנידון לכשלון, גם לא יוביל לשום התפתחות. בעיניי אלו תובנות, ויכולת להסתכל מבעד כל הפילטרים בכדי לנסות להגיע לראיית האמת הכי פנימית שלך, ומה מונע ממך להגיע לאושר. ולמרות שזה נראה קל, העובדה היא שאנשים בנו דתות ופילוסופיות שיצדיקו את מצבם, במקום להתמודד עם הבעיה שעמדה לנגד עיניהם. אין דבר קשה מאשר לגלות את האמת הכי פנימית שלך וכואבת.
ועם כל הכבוד ל''מוארים'', זו עדיין הייתה רק האמת שלהם, והאמת שחלק גדול מהם לא מרגיש לי מאושר ואמיתי עם עצמו, SORRY.
יש גם כל מיני אמיתות, כל אחד לוקח מה שהוא מתחבר אליה ומתאים לו (והרבה מתוך אלו שהגיעו ל''הארה'' כלשון חלקכם עיצבו את העולם גם בדרך המדעית והאומנותית, ונראה מי שיחלוק על כך שסוקרטס היה ''מואר'' או לאונרדו דה וינצ'י, התובנות שלהם חיות הרבה לאחר מותם (נראה אם התובנות של שי או טיוהר ותרומתם להיסטוריה יצליחו כמחצית מאלו של סוקרטס. מאחל להם כך בכל ליבי, באמת)). ותומאס אדיסון בטוח היה מואר, כ''כ מואר שהוא המציא וחיבר לעצמו נורה לתחת. זו הגשמה עצמית!
וזה מוביל אותי לגביי מה ששי מתאר, אובדן ה''אני''. זה נכון שכשזה קורה החושים שלך חשופים מאוד וכל הוויתך רגישה, זו תחושה מדהימה, שתגרום לאורך זמן לאובדן השפיות, ואחד מן השמות הנה ''התמוטטות עצבים'', באברבנאל יש הרבה ''מוארים''.
ולכן המוח ברא את כל ה''פילטרים'' הללו כמגננה עצמית בכדי לשרוד. אף נמר לא היה מחכה לך בעבר עד שתצא מזה, בדיוק כמו שהמנהל בנק לא יחכה. ולמעט אם אתה הבן של גאידמאק (או לחילופין מוגדר כגורו, ותלמידיך הפרייארים מממנים אותך בכדי שאתה תוכל להיות חופשי משוחרר ונטול דאגות, כאשר כל מה שהם צריכים לעשות זה למצוא פרייארים שיממנו גם אותם).
בשטיפות מוח שניסו בעבר עבדו בדיוק באותה הדרך, ערעור עולמו של האיש עד למצב שבו הוא מתפרק מכל אמונותיו, דיעותיו, תודעתו ואישיותו. זה בדיוק המצב האידיאלי בכדי ''לבנותו מחדש''. אין לו שום יכולת או כוח להתנגד, או לסנן דברים.
יש סדנאות ומקומות שמבטיחים זאת, בשם ''ריברסינג''. אישית ואני די סקפטי לגבי הצלחתם, אבל לפחות זה לא נשמע מזיק. צריך להיות כבר במצב שבו רק צריך לדחוף אותך מהצוק, אבל כבר הגעת לשם. ואז ממילא לא משנה מי יעשה זאת עבורך, ריברסינג, טיוהר, מוער, מואר, או נינט, זה מצב שיקרה בכל מקרה. אבל היי, זה יפה שיש נטיה לתת קרדיט על מה שהיית משיג בכל מקרה לאחרים, אני מפרגן.
חיים קשים ומצבים קשים נפשית ממילא מערערים את הוויתך ומחלישים\מעציבים\מדכאים אותך, האירוניה היא שמי ש''מחפש'' ואכל חרא בחיים, מחפש את עצמו ואת הדבר הכי מופשט, אהבה ואושר, הופך את ההרס המשברים והחולשה שהיו מנת דרכו לסוג של שאיפה עילאית, ומעלה זאת לדרגת אומנות ופילוסופיה.
(התמכרות לאנדרופינים?)
לפחות ב-סאדו-מאזו זה ישר לפנננננים (תרתי).
דרכו של הטבע, הרס והתחדשות, ברק מצית יער שנשרף, והאודים המפויחים משמשים דשן לצמחים חדשים שגדלים וצומחים מחדש. בדיוק כמו אצל האדם, אתה מתפרק ונוצר מחדש כל הזמן. וניתן להשתמש בהרס כמקפצה לבניה (וחלק מהאנשים שסובלים בנפשם אכן יעצימו את הסבל מבלי להיות מודעים, בכדי להגיע למצב ההרס הטוטאלי)
החכמים משתמשים בהרס כדשן לבניה. הרס זו הזדמנות מצוינת להתחיל משהו מחדש, על סמך נסיון, בוגר יותר, טוב יותר ובריא יותר. על כולם חלים בסופו של דבר אותם החוקים הודאיים, והבלתי ניתנים לערעור והפרכה, חוקי הטבע.
(שלא כמו כל מיני תובנות אנושיות).
הגב לתגובה זו

52. מדהים לראות שלאנשים שאין כלום בחיים
''מצאו''עצמם, 22/06/07 09:18

51. אנשים קטנים באמצע הדרך
מישהו, 22/06/07 01:27